פסקי דין על גיל כהן | פסקי דין על בנימין כהן | פסקי דין על שירביט חברה לביטוח | פסקי דין על יונתן רוזנבלום ואח' |

56821-05/12 תק     26/11/2012




תק 56821-05/12 גיל כהן, בנימין כהן נ' שירביט חברה לביטוח, יונתן רוזנבלום ואח'








בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 56821-05-12 כהן ואח'
נ' שירביט חברה לביטוח
ואח'
ת"ק 37632-07-12 רוזנבלום נ' כהן ואח'







בפני

כבוד השופט בדימוס
גדעון ברק

:
בעניין ת"ק 56821-05-12

התובעים

1
.
גיל כהן

2
.
בנימין כהן


נגד


הנתבעים

1.שירביט חברה לביטוח
2.יונתן רוזנבלום


ובעניין ת"ק 37632-07-12:

התובע

יונתן רוזנבלום


נגד


הנתבעים

1. גיל כהן
2. בנימין כהן



פסק דין



1.
עסקינן בתאונת דרכים אחת, בה היו מעורבים מר גיל כהן
מזה (להלן:"גיל") ומר רוזנבלום יונתן מזה (להלן:"יונתן") ומאחר וכל אחד מהם סבר שהאחריות לגרם התאונה רובצת על זולתו, הגיש כל אחד מהם תביעה נפרדת, כאשר לפי בקשתם אוחדו שתי תביעות אלו ונדונו בצוותא חדא.

2.
גיל נהג ברכבו של מר בנימין כהן
(להלן:"בנימין") ולטענתו אירעה התאונה באופן כזה:


א.
א)
גיל נהג ברכבו ואחריו – בנתיב הימני- נסע רכב, שהיה נהוג בידי יונתן וכאשר היו במרחק של כק"מ לפני מחסום, ניצבו על הנתיב הימני
2 שוטרים, שעמדו שם ללא משולשים, ללא אפודות וללא סימני זיהוי עם נשקים במצב ירי לעברו. גיל זיהה, שמדובר בשוטרים, לכן האט את מהירות נסיעתו ועבר לנתיב השמאלי.


ב)
יונתן, שנסע מאחוריו חשב שמדובר במחבלים וניסה לברוח ותוך כדי כך נכנס בעוצמה ברכבו של גיל. פגיעה זו, גרמה לרכבו של גיל להיזרק כ-300 מ'
ולהינזק קשות.


ב.
גיל סבור, שהאחריות רובצת על יונתן, משום שהוא לא שמר
מרחק ונהג ברשלנות וחוסר זהירות ולכן, הגיש תביעתו בתיק 56821-05-12 בה ביקש לחייב את יונתן ואת המבטחת שלו, שירביט חב' לביטוח בע"מ (להלן:"שירביט") לשלם לו את נזקיו בסך של 18,258 ₪, הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך של 13,386 ₪, שכ"ט שמאי 1,246 ₪, גרירה בסך 426 ₪, הוצאות משפט 500 ₪, שיפורים שהוכנסו ברכב בסך של 1,200 ₪ ועבור ימי עבודה בסך של 1,500 ₪.

3.
יונתן ושירביט הגישו כתב הגנה ויונתן הגיש תביעה נפרדת בתיק 37632-07-12 בו נטענו הטענות העיקריות הבאות:

א.
א)
בכתב התביעה טוען יונתן, שהוא נסע בשיירה ורכב, שהיה נהוג בידי גיל, חתך בפתאומיות מנתיב השני לתוך השיירה בכיוון נסיעתו וכתוצאה מכך נגרמה התאונה ומאחר ויונתן סבור שהאחריות לנזק שנגרם למכוניתו רובצת על גיל, הגיש הוא תביעתו, לחייב את גיל ואת בנימין לשלם לו את נזקיו בסך של 15,500 ₪. יונתן לא פרט בכתב התביעה, כיצד הגיע לסכום תביעה של 15,500 ₪.


ב)
בכתב ההגנה טוענים שירביט ויונתן, שיונתן נסע אחרי רכבו של גיל במרחק סביר ובמהלך הנסיעה, לאחר שגיל התבקש לעצור על ידי שוטרים, עבר יונתן לנתיב השמאלי. השוטרים דרשו מגיל לעצור לביקורת, אך למרות בקשת השוטרים, המשיך גיל בנסיעתו.
בשלב זה, סברו השוטרים, שמדובר במחבלים ושלפו את האקדחים לעברו של גיל
ובשלב זה, נבהל גיל וסטה לפתע לנתיב נסיעתו של יונתן – זאת ללא איתות או סימון.

לכן, מלוא האחריות לגרם התאונה רובצת על גיל.

4.
לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי
את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש לבית המשפט, אני מחליט, שעסקינן במקרה מיוחד וכפי שעולה מהעובדות ומהנסיבות המיוחדות של המקרה, כאשר אין חולק שלנוכחות השוטרים הייתה השפעה כלשהי על אופן נהיגתם של המעורבים בתאונה, יען כי תפקידם של השוטרים באותו מקום, לא הובנה כיאות על ידי גיל, הגעתי למסקנה, שבנסיבות אלה ולאור עדויות הצדדים המעורבים בתאונה ושל העדים מטעמו של גיל, אחראים שני המעורבים בתאונה עד כי יש לייחס לכ"א מהם שיעור של 50% לקרות התאונה – זאת מהנימוקים הבאים:


א.
אין חולק בין הצדדים, שבטרם האירוע נסע יונתן אחרי רכבו של גיל ואין חולק בין הצדדים על עצם האירוע עם השוטרים שהיו במקום. אין גם חולק בין הצדדים, שבשלב מסוים ותוך כדי נסיעתם של גיל ויונתן, שלפו השוטרים אקדחים ומוסכם על ידי הצדדים, שהיה זה יונתן אשר פגע בחלקו האחורי של רכבו של גיל.


ב.
א)
אני מקבל את טענתו של גיל, שאכן חוסר זהירותו של יונתן ואי שמירת המרחק הם- הם אשר גרמו לפגיעה ברכבו של גיל ויחד עם זאת, התנהלותו של גיל מאותו שלב שראה את השוטרים, מצביע שגם גיל נהג בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב מספקת, סטה לנתיב שמאלי ובאופן כזה, אכן חסם את המשך דרכו של יונתן.


ב)
אני גם מקבל את טענתו של יונתן, שבשלב מסוים, עת ראה גיל את השוטרים הוא עבר לנתיב השמאלי (ראה טענתו של יונתן בסעיף 3 לכתב ההגנה וראה גם את דברי גיל בעמ' 3 לפ',ש' 13).
יונתן נסע אחרי רכבו של גיל ולכן, אילו היה שומר מרחק ואילו היה נוהג בזהירות, לאור המקרה המיוחד שנוצר בשטח, יכול היה למנוע את התאנה או לפחות למזער את הנזקים.

ג.
א)
רכבו של גיל נפגע הן בחלקו הקדמי והן בחלקו האחורי – הכל כפי שעולה מחוות הדעת שצרף גיל לכתב תביעתו ומהתמונות שגיל הגיש לבית המשפט וסומנו ת/1.
רכבו של יונתן נפגע בחלקו הקדמי ימני ושמאלי – אות וסימן לפגיעה בחלקו האחורי של רכבו של גיל בשל אי שמירת מרחק.


ב)
אני מקבל את טענתו של יונתן, שבמצב שנוצר עם השוטרים, נכנס גיל ללחץ. אינני מקבל את טענתו של גיל, שבאותו זמן, הוא אכן נסע במהירות של 30- 40 קמ"ש ואף האט עם הגיעו ליד השוטרים, משום שאם אכן נסע במהירות זו ואם אכן האט, לא היה צריך לבלום בלימת פתע. בעניין זה מעיד גיל, שבטרם התקרבותו לשוטרים הוא נסע במהירות של 90 קמ"ש וכאשר ראה את השוטרים הוא החל להאט ובהמשך
אומר גיל: "אני מסתכל אחורה, הכביש פנוי, הבנתי שאני בולם בלימת פתע, הסתכלתי אחורה במראה לראות מה קורה עם הרכב שמאחורי.." (ראה בעמ' 3 לפ',ש' 14- 17 ועמ' 4 לפ',ש' 27- 28).
מדבריו עולה, שאין ספק שגיל הבחין ברכב שנסע מאחוריו ובלימת הפתע והמעבר לנתיב השמאלי, הפתיע גם את יונתן ובשל כך שלא שמר מרחק, לא יכול היה למנוע התאונה.


ג)
הפגיעה הרצינית בחלקו האחורי של רכבו של גיל מצביעה על כך, שגם יונתן לא נסע במהירות סבירה באותן נסיבות, שכן גודל הפגיעה – מצביעה גם על מהירות שלא תאמה לנסיבות בשטח.
זאת ועוד, מדברי יונתן עולה, שכבר ממרחק זיהה את השוטרים אשר סימנו לגיל עם פנס ולטענתו, החל גיל להאט ובאותו זמן עבר יונתן לנתיב השמאלי.


ד)
מעדותו של יונתן עולה, שהוא הבחין כבר ממרחק במשהו לא כשורה ובשל כך הוא עבר לנתיב השמאלי, אך קודם לכן, העיד יונתן שהוא נסע מאחורי רכבו של גיל.
עוד מוסיף יונתן ואומר, שהתאונה אירעה בעת שהוא היה באמצע הנתיב השמאלי ורק אז החל גיל לעבור מהימני לשמאלי ועוד לא עבר לגמרי ולכן
- אם לא עבר לגמרי- גם לא הייתה חסימה לגמרי ואינני מקבל את טענתו של יונתן, שבעת הזאת, נפגע רכבו בצד ימין ואילו רכבו של גיל בצד שמאל, כאשר – בעצם- מודה יונתן שהוא פגע ברכבו של גיל מאחור. (ראה כל הנ"ל בעמ' 5 לפ',ש' 8- 12)


ד.
א)
ממשיך מר יונתן ואומר, שאחרי התאונה, עף רכבו של גיל ימינה מעוצמת המכה ומשם הועף שמאלה לגדר השמאלית וחזר חזרה לנתיב הימני. גם מר יצחק גוטליב, עד מטעמו של יונתן העיד, על מעבר הרכב של גיל לנתיב השמאלי, אך גם אומר שתוך כדי כך פגע רכבו של יונתן ברכבו של גיל עד כי רכבו של גיל:" התחיל לטוס לכל הכיוונים".


ב)
עדויות אלו רק מחזקות את המסקנה, שיונתן נסע במהירות בלתי סבירה ולא שמר מרחק מרכבו של גיל והמכה הייתה כה עצומה, עד שגרמה לרכבו של גיל "לעוף" או "לטוס" לאותם מקומות עליהם מצביעים יונתן ומר גוטליב. (ראה בעמ' 5 לפ',ש' 20- 22 וש' 29- 34).
אינני מקבל את טענתה של הגב' מאזיק – נציגת שירביט- שאם נלך לפי גרסת התובע על אי שמירת מרחק, הוא היה צריך לעוף קדימה, משום שאם גם גב' מאזיק מסכימה שהפגיעה הייתה מצד שמאל אחורי, הרי שאין ספק, שדווקא פגיעה כזאת בצד שמאל – ולא באמצע הרכב- יכולה בהחלט לגרום לרכב להסתובב מצד לצד- כפי שהעידו גם יונתן וגם מר גוטליב. (עמ' 13 לפ',ש' 9- 14).


ה.
מטעמו של גיל העידו מספר עדים:


א)
העיד מר איתמר מזרחי, (להלן:"מר מזרחי") שלא היה עד לתאונה עצמה, אלא נסע ברכבו הוא באותו מקום והוא הגיע אחרי התאונה. הוא מתאר את מצבם של המעורבים בתאונה בעת שהוא הגיע לשם, על מעשיהם של השוטרים, אך למצב זה אין כל קשר עם עובדות קרות התאונה ועדותו אינה יכולה לתמוך בגרסה זו או אחרת בכל הקשור לאופן קרות התאונה.
עם זאת מוסיף מר מזרחי שיחה ששמע במקום, שהרכבים נסעו זה אחרי זה בנתיב הימני והוא תומך בגרסאותיהם של גיל ושל יונתן, שאכן גיל סטה לשמאל ומיד לאחריו סטה גם יונתן לנתיב השמאלי.
התוספת אותה הוסיף מר מזרחי היא למעשה המסבירה את חוסר זהירותם של שני המעורבים בתאונה ואת אחריותם המשותפת לגרם התאונה, שכן לטענתו, סיפר יונתן לשוטר, שהוא לא ציפה שגיל יבלום ואז פגע יונתן ברכבו של גיל מאחור.
הסטייה לשמאל ובלימת הפתע של גיל – אכן הפתיעה את יונתן ובשל אי שמירת מרחק – פגע ברכבו של גיל. (ראה בעמ' 9 לפ',ש' 7- 9).


ב)
מר יורם כהן, (להלן:"מר כהן") נסע ברכבו של מר מזרחי והגיע להעיד מטעמו של גיל, המאשר את עדותו של מר מזרחי שהם הגיעו לאחר התאונה. מענין לציין, שמר כהן הגיע למקום ראה את מצב הרכבים לאחר התאונה, ראה שברכבו של גיל היו מכות משלושה צדדים ולמרות זאת, רק התרשם שהייתה תאונה. רק התרשם?! (עמ' 10 לפ',ש' 10).


ג)
מר ברק כהן, נסע ברכבו של גיל והוא זה אשר דווקא ביקש מגיל להאיץ המהירות – אם כי במקום זאת, החליט גיל להאט את מהירות נסיעתו. עד זה מעיד על עובדה, שממילא לא שנויה במחלוקת והיא, שרכבו של יונתן פגע בחלקו האחורי של רכבו של גיל.


ד)
עד נוסף מטעמו של גיל הוא מר שמעון מסורי, אשר גם הוא נסע ברכבו של גיל ביום האירוע.
גם הוא העיד על כך, שגיל האט ולאחר מכן הרגישו את המכה מאחור וכתוצאה מכך החל הרכב לסטות ונזרק לצד השני.

5.
לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל, אני קובע ששני המעורבים בתאונה זו נקלעו למצב בלתי צפוי וכל אחד מהם תרם את תרומתו לגרם התאונה – הכל כאמור לעיל.
אי לכך ובהתאם לחלוקת האחריות הנ"ל – יהיה על כל צד לפצות את זולתו – כמפורט להלן:


א.
א)
בתביעה שהגיש גיל בתיק 56821-05-12- הוכיח גיל נזקים בסכום של 15,058 ₪, הכולל בחובו: שכ"ט שמאי בסך 1,246 ₪, נזק ממשי לרכב בסך של 13,386 ₪, הוצאות עבור גרר בסך של 426 ₪. (ראה גם אישור הפסדים מיום 5.3.12 אשר צרף גיל לכתב התביעה).
גיל לא הוכיח את יתרת הסכומים הנתבעים בתביעתו ולכן יתרת סכום התביעה נדחית.


ב)
אני מחייב את הנתבעים, שירביט חב' לביטוח בע"מ ו- יונתן רוזנבלום, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לגיל כהן
ולבנימין כהן
, באופן סולידארי, סך של 7,529 ₪ (מחצית מסכום הנזק המוכח) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 30.5.12- ועד התשלום בפועל.


ג)
כמו כן, אני מחייב את הנתבעים הנ"ל, באופן סולידארי, לשלם לתובעים הנ"ל, באופן סולידארי הוצאות משפט בסך של 600 ₪ (כולל שכר עדים) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ב.
א)
בתביעה שהגיש יונתן בתיק 37632-07-12 תבע יונתן סך של 15,500 ₪ מבלי לפרט מה מכיל סכום זה ומדוע בחר דווקא בסכום זה ועל ידי נקיבת סכום בלתי מפורט, הטיל יונתן את מלאכת החיפוש אחר סכומי הנזק על בית המשפט.




ב)
מהמסמכים שצרף יונתן לכתב התביעה עולה, שסכום הנזק המוכח הוא בסך של 15,317 ₪, הכולל נזק ממשי בסך של 14,117 ₪ ושכ"ט שמאי בסך של 1,200 ₪ ולכן, אני מחייב את כהן גיל ואת כהן בנימין, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם ליונתן רוזנבלום סך של 7,658 ₪ (מחצית מסכום הנזק המוכח) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 8.7.12- ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית – מחוסר הוכחה.


ג)
כמו כן, אני מחייב את הנתבעים הנ"ל, באופן סולידארי, לשלם לתובע הנ"ל הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

לכ"א מהצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום 26.11.12 (יב' בכסלו התשע"ג) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 56821-05/12 גיל כהן, בנימין כהן נ' שירביט חברה לביטוח, יונתן רוזנבלום ואח' (פורסם ב-ֽ 26/11/2012)