פסקי דין על יצחק רפאל מאור | פסקי דין על ציון צדק

43397-05/12 תאמ     09/12/2012




תאמ 43397-05/12 יצחק רפאל מאור נ' ציון צדק








בית משפט השלום בירושלים

תא"מ 43397-05-12 מאור נ' צדק




בפני
:
כב' השופטת
דורית פיינשטיין

תובע:
יצחק רפאל מאור
ע"י ב"כ עו"ד אילן וינקלר


נגד

נתבע:
ציון צדק
ע"י ב"כ עו"ד אורי שלם




פסק דין



לפני בקשה לסילוק על הסף של תביעה שהוגשה מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע).

1.
התובע טוען כי במהלך ישיבת גישור, בהליך אחר שמתנהל בין הצדדים, נקט הנתבע בלשון הרע כמשמעותה בחוק איסור לשון הרע. לטענת התובע בטרם החלה ישיבת הגישור, עוד בחדר הקבלה, ובנוכחות שתי קרובות משפחה של הנתבע פנה הנתבע לתובע וכינה אותו "יא בן זונה, יא זבל" . במהלך ישיבת הגישור עצמה, טוען התובע כי הנתבע אמר שהתובע "מתעסק עם הבת שלו" , "בגד באבא שלו" "היה מגורש" ושוב קילל אותו.

2.
הנתבע טוען כי יש לסלק את התביעה על הסף מכמה טעמים:


א. הביטויים המיוחסים לנתבע אינם בגדר לשון הרע;


ב. הליך הגישור הינו חסוי וככזה אין להעיד על דברים שנאמרו במהלכו;

ג.
סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע
מקנה לנתבע, בנסיבות העניין, הגנה מוחלטת מפני התביעה.

3. תשובת התובע היא כי אין עילה לסילוק על הסף והחסינות שמעניקים הליך הגישור וסעיף 13(5) דנן אינם מוחלטים אלא תלויים בנסיבות ובקשר שבין הדברים שנאמרו להליך המשפטי.

דיון והכרעה:

4. אפתח ואדון בטענה האחרונה של הנתבע. לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע:
" לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –
...
(5) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפני
הם, או בהחלטתם, או פרסום
על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".


5.
דעת הרוב בבית המשפט העליון קבעה כי גם פרסום כוזב שנעשה בחוסר תום לב ואף בזדון יזכה להגנה המוחלטת של סעיף זה, ככל שבעל הדין עומד בתנאיו. ( רעא 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל
ניתן ביום 19.8.2009 ). בית המשפט עמד על תכליתה של הגנה זו:

"הסעיף נועד להגן על שיקולים רחבים הנוגעים לאינטרס הציבורי, כאשר חלק מסעיפי המשנה – וסעיף-קטן (5) בכללם – מתייחסים לפרסומים שנעשים על-ידי רשויות השלטון או תוך כדי פעילותן. סעיף-קטן (5) נועד למנוע מצב שבו ירחף מעל מי מהגורמים הנזכרים בסעיף, תוך כדי דיון משפטי, האיום של תביעת לשון הרע. הסעיף נועד למנוע מצב שבו העילה לפי
חוק איסור לשון הרע
תהווה גורם מצנן על התבטאויות בגדרי הליך משפטי ותמנע מהגורמים השונים המעורבים בהליך המשפטי להתבטא באופן חופשי".


6.
בית המשפט העליון קבע בעבר כי לאור חשיבותה של הגנה זו הרי שהיא תחול לא רק על דברים שנאמרים באולם המשפט אלא היא חלה על "כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה" (
ע"פ 364/73 זיידמן נ' מדינת ישראל, פ"ד כח
(2) 620, 624;
רע"א 3614/97 אבי-יצחק נ' חברת החדשות הישראלית, פ"ד נג
(1) 26, בעמ' 93-88).


7.
בעניין חיר הדגיש בית המשפט העליון שגם לא נדרשת זיקה בין הדברים הנאמרים לבין ההליך המשפטי עצמו:

"יובהר מיד כי דרישה שלפיה הפרסום ייעשה "לצורך הדיון ובקשר איתו" נכללה במקור בחוק, אך נשמטה ממנו על-פי הוראת סעיף 7 לחוק לשון הרע (תיקון), התשכ"ז-1967. מכאן ניתן לכאורה ללמוד שהמחוקק במפורש ביקש למנוע בירור תוכני באשר לקשר שבין התבטאות שנאמרה תוך כדי דיון משפטי לבין נושא הדיון".


8.
יש לציין כי התובע בתגובתו הפנה בעניין חיר לדעת המיעוט ולעמדת בית המשפט המחוזי, שנהפכה בערעור, ועל כן האסמכתאות מטעם התובע אינן מפנות להלכה שנקבעה בעניין זה.


9. לטעמי שילוב הוראות החיסיון הנוגעות להליך הגישור יחד עם הוראת
סעיף 13(5) דלעיל, מביא לתוצאה כי קיימת הגנה מלאה מפני הגשת תביעת לשון הרע בשל דברים שנאמרו בהליך הגישור.


10. מכאן שיש לדחות על הסף את התביעה ככל שהיא נוגעת לדברים שנאמרו
בהליך הגישור עצמו ובפני
המגשר.


11.יחד עם זאת תנאי להגנה של סעיף 13(5) היא שהפרסום לא נעשה בפני
מי שאינו צד להליך המשפטי . בעניינו חלק מהדברים שהתובע טוען שנאמרו, נאמרו בחדר הקבלה, ובנוכחות שתי קרובות משפחה של הנתבע שאינן חלק מההליך המשפטי. (ראה עפ 364/73 שלמה זיידמן נ' מדינת ישראל פ"מ כח(2) 620).

12. הנתבע אף טוען כי יש לדחות את התביעה ככל שהיא נוגעת לדברים שנאמרו
בחדר הקבלה שכן הביטויים "זבל" ו"בן זונה" אינם בגדר לשון הרע.

13. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר מהי לשון הרע:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול

-

(1)
להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג


מצדם
;

(2)
לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו
;
(3)
לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו
,
במשלח ידו או במקצועו
;
(4)
לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית
.
"

הפסיקה קבעה כי המבחן לפיו יש לפרש את הביטויים העומדים לדיון הוא מבחן האדם הסביר ומבחן זה הינו מבחן אובייקטיבי. (ע"א 4534/02 רשת שוקן בעמ' ואח' נ' הרציקוביץ פ"ד נח(3) 558). וכדברי כב' השופטת בייניש (כתוארה אז):

"מהו המובן שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס לפרסום, והאם היה באותו מובן כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע. בהתאם לכך, אין חשיבות לכוונת המפרסם או לדרך בה הובן הפרסום על-ידי הטוען לפגיעה בו
" ( ע"א 1104/00 אפל נ' חסון נו(2) 607).

14. על פי רוב גידופים לא יתפסו על ידי האדם הסביר כעובדה שיש בה כדי להשפיל
את מושא הקללות, אלא הם יובנו כביטוי של כעס שיש בו יותר מכל כדי להעיד על סגנונו של הדובר:

"קללות וגידופים מהווים לצערנו חלק מהחיים החברתיים במדינה, ולפיכך קיים חשש שהכרה שיפוטית גורפת בגידופים כב'לשון הרע' תביא להצפת בתי-המשפט בתביעות שזו עילתן. זאת ועוד: ככל שהשימוש בגידופים שכיח יותר, כך נעשית פגיעתם לקשה פחות, עד כי אמירת גידופים מסוימים בנסיבות מסוימות לא תגרום עוד לפגיעה ממשית
" (
שנהר, דיני לשון הרע
, תשנ"ז, בעמוד 131).

15. מובן שכאשר אדם נפגש עם יריבו תוך כדי הליך משפטי הרי שהביטויים "בן זונה" או "מושתן" אינם מובנים כפשוטם, אלא כביטוי לכעס של הדובר וכניבול פה. (ראו בעניין זה סקירת משפט משווה מפי כב' השופט עודד שחם, בת.א. 1594/06 אורלי עטיה ברהם נ' יעקב בניטה ואח', ניתן ביום 23.11.08).

16.לפיכך אני מקבלת את טענות הנתבע שבעניין הקללות המיוחסות לו בחדר הקבלה לפני הגישור - אין עילת תביעה.

17. התובע הוסיף וטען כי לא ניתן לדחות את התביעה על הסף ובעניין זה הפנה להחלטה שניתנה בעניין רע"א 359/06 עו"ד חורי מועין נ' עו"ד סלאמן פרג' ביום 26.4.06. אכן הכלל הוא שדחיה על הסף הינה בגדר סעד קיצוני וזאת כאשר אין סיכוי כי התובע יזכה בסעד המבוקש. אך החלטה זו ניתנה בטרם ניתן

פסק דין
חיר וכאשר ההלכה בנוגע להגנות בעניין לשון הרע טרם התגבשה. מכאן שבמועד מתן ההחלטה בעניין חורי מועין השאלה שבית המשפט סבר שצריך לבחון היא האם לשון הרע נאמרה "תוך כדי הדיון". היום שעה שהלכת חיר קובעת כי זהו אינו תנאי להחלת סעיף 13(5) הרי שהתובע לא יוכל לזכות בסעדים המבוקשים על ידו, אף אם יוכיח כי הנתבע אמר את כל הדברים המיוחסים לו.

18. נוכח כל האמור התביעה נדחית על הסף. התובע ישא בשכר טרחת בא כוח הנתבע בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. בשולי הדברים אעיר כי רצוי שהצדדים יתמקדו בסיום המחלוקות המשפטיות המהותיות שביניהם, מבלי שכל מפגש במסגרת ההליכים המשפטיים יגרור הגשת תביעות נוספות. תביעות אלו מכבידות על כיסם של הצדדים ואינן לכבודם.

ניתן היום,
כ"ה כסלו תשע"ג, 09 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 43397-05/12 יצחק רפאל מאור נ' ציון צדק (פורסם ב-ֽ 09/12/2012)