Google

רמי כהן - יעקב בנזקן, איתן אלדר, צביקה קולנברנר

פסקי דין על רמי כהן | פסקי דין על יעקב בנזקן | פסקי דין על איתן אלדר | פסקי דין על צביקה קולנברנר |

43055-07/11 תצ     23/12/2012




תצ 43055-07/11 רמי כהן נ' יעקב בנזקן, איתן אלדר, צביקה קולנברנר








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 43055-07-11 כהן נ' בנזקן ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
רות רונן


התובע:

רמי כהן
ע"י ב"כ עוה"ד צמח וישראלי


נגד


הנתבעים:

1. יעקב בנזקן
ע"י ב"כ עוה"ד טאובמן
וטימנס
2. איתן אלדר
ע"י ב"כ עו"ד דקל
3. צביקה קולנברנר
ע"י ב"כ עוה"ד מיכאלי
, רוזנטל וסאסי



החלטה


שלוש בקשות תלויות ועומדות בפני
י בתובענה, בקשות שההכרעה בהן נועדה להשלים את ההליכים המקדמיים בתובענה, ולאפשר לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם.
הבקשות מתייחסות לכול אחד משלושת הנתבעים, ולטענות התובע ביחס לכול אחד מהם – לגבי מסמכים שלא נמסרו לתובע על ידיהם חרף בקשתו ושאלות שלא נענו, כפי שיפורט להלן.

הנתבע 1
התובע עתר כי בית המשפט יורה לנתבע 1 לגלות לו 6 מסמכים ספציפיים:
מזכר הבנות בין בעלי השליטה מיום 4.11.00;

הסכם בין בעלי השליטה מחודש מרץ 2011;

הסכם המעדכן תנאים שונים בהסכם הקודם (ההסכם החדש);

הסכם בדבר מכירת החזקות המשיב – בן זקן – ל-
astc
ולאברהם נניקשווילי;

התוכנית שגובשה על ידי הנהלת החברה לצורך הכללת החברה במדד ת"א 100 כמופיע במזכר מיום 4.11.10;

פרוטוקולי הדיונים וההחלטות בדירקטוריון ביחס לתוכנית האמורה;


הנתבע 1 הגיב לבקשה . הוא טען כי המסמכים 1-4 הם מסמכים בין בעלי השליטה בחברת מנופים לישראל (מפל) בע"מ (להלן: "החברה"), כי הם נוגעים לצדדים שלישיים וכי הם חסויים בשל סעיפי הסודיות המופיעים בהם. הוא טען כי המסמכים תוארו ככול האפשר בדיווחים המיידים של החברה.

הנתבע 1 הוסיף וטען כי המסמכים אינם רלוונטיים. כדי שב"כ התובע יוכל להתרשם מהמסמכים, איפשר הנתבע 1 לב"כ התובע לעיין בהם. לטענתו, לאחר העיון טען ב"כ התובע כי ישנה רק פיסקה אחת במיזכר ההבנות מיום 4.11.00 (מסמך 1) שהיא רלוונטית. ב"כ הנתבע 1 הסכים לכן לגישתו לגלות את הפיסקה הזאת. מעבר לכך, כך נטען, אין התייחסות במסמכים לכול נושא הקשור לתביעה: לא מופיעה בהם התייחסות למדד תל אביב 100, ומעבר לכך, המסמכים הללו הם מאוחרים למועד עילת התביעה כפי שהוא נטען בתביעה.

הנתבע 1 טען עוד כי המסמכים הם חסויים משום שקיים בהם סעיף סודיות, המוסיף לחול על אף מכירת המניות של הנתבע 1 לבעלי שליטה אחרים. כאשר מבוקש לחשוף סוד מסחרי, המבקש צריך להניח תשתית ראייתית לטענתו ביחס לרלוונטיות של המסמך לסכסוך. בנסיבות כאלה, העיון צריך להיות רק במסמכים שהם הכרחיים לבירור התביעה. לגישת הנתבע 1, חשיפה של המסמכים עלולה להביא לאפקט מצנן בשוק ההון.

באשר למסמכים 5-6 טען הנתבע 1 כי הם אינם ברשותו, ועל התובע לבקשם מהחברה.

התובע השיב לתגובת הנתבע 1. הוא טען כי על פי ההלכה הפסוקה, ההגדרה של מסמכים רלוונטים היא רחבה, ולא נדרש בשלב זה כי הרלוונטיות תהיה ודאית. גם מסמכים שיכולים לסייע לקו החקירה, מסמכים שתועלתם עקיפה, מסמכים שעשויים להיות בלתי קבילים – הם מסמכים שיש לגלותם בשלב גילוי המסמכים.

במקרה דנן, המסמכים המבוקשים הם לגישת התובע בליבת הסכסוך בינו לבין הנתבע 1, שכן הם עשויים לגבש את המניע של הנתבע 1 להשפיע על שערי מניות החברה. המסמכים מגבשים את האינטרס הכלכלי של הנתבע 1 בפעולת ההרצה. הם מעידים כי הכנסת החברה למדד ת"א 100 היתה אחד העניינים המהותיים בעסקה, כי העסקה כללה תנאי לפיו תגובש תוכנית אופרטיבית על ידי ההנהלה להכנסת המניות למדד ת"א 100, וזו תאושר על ידי הדירקטוריון. התובע כופר בכך כי רק במיזכר ההבנות קיימת תנייה ביחס להכנסת החברה למדד ת"א 100.

מעבר לכך, כך טוען התובע, עולות מההסכמים תניות נוספות המבהירות עד כמה העסקה תלויה על בלימה מבחינה כלכלית בכול הנוגע ליכולתו של הנתבע 1 להשלימה, וכן עד כמה בעלי המניות היו נכונים להרחיק ולפעול בניגוד לדין כדי להוציא אותה מהכוח אל הפועל. התובע טוען עוד כי המסמכים עשויים להועיל לו בחקירה הנגדית של הנתבע 1 ושל עדים אחרים בתיק.

באשר לטענת הסודיות טען התובע כי סודיות – בניגוד לחיסיון - אינה שוללת כשלעצמה הצגת מסמכים. סעיפי הסודיות בהסכמים לא מייצרים טענת חיסיון. על פי הדין, הנתבע 1 מחויב ממילא לדווח על פרטים מהותיים בעסקה. העסקה הושלמה לפני למעלה משנה. לכן אין כל אינטרס ממשי באי גילוי המסמכים. לא הוכח במקרה דנן קיומו של סוד מסחרי כלשהו, והנתבע 1 לא פירט מיהם הצדדים השלישיים העלולים להיפגע, ומהי מידת הפגיעה. אף לו היה מדובר בסוד מסחרי, כך נטען, היה מקום לאזן בין השיקולים המתנגשים.

באשר למסמכים 5-6, טען התובע כי הנתבע לא צירף תצהיר המעיד על כך כי מסמכים אלה אינם ברשותו.

דיון
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי יש להורות לנתבע 1 לגלות לתובע את המסמכים המבוקשים.
שני עניינים עולים מטענות הצדדים באשר לגילוי המסמכים על ידי הנתבע 1 – שאלת הרלוונטיות של המסמכים, ושאלת הסודיות או החיסיון שלהם.

כידוע, ההלכה הפסוקה נקטה בגישה מרחיבה ביחס לשאלה אילו מסמכים יש לגלות במסגרת הליך גילוי מסמכים. אכן, המסמכים שיש לגלותם הם מסמכים "רלוונטים". יחד עם זאת, שאלת הרלוונטיות נבחנת בצורה ליברלית, כאשר "כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכול מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי. גם מסע דיג של מסמכים שברשות הצד השני אינו בהכרח אסור" (ר' יצחק עמית, קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים, ספר אור קיטאי, התשס"ח, עמ' 247).

שלב גילוי המסמכים הוא שלב מקדמי וראשוני של הדיון. הוא נועד כדי לאפשר לצדדים לקבל מידע מלא לצורך הכנתם לקראת ההליך לגופו. בשלב זה לא ניתן לקבוע עדיין בוודאות את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, אולם כפי שצוין, הגישה היא מרחיבה, תוך שיש לגלות גם מסמכים שעשויים להיות רלוונטים – בין לדיון לגופו ובין לחקירות הנגדיות.

התביעה הנדונה במקרה דנן היא תביעה ייצוגית. התובע מעלה בה טענת תרמית בניירות ערך, טענה לפיה הנתבעים רקמו תרמית לניפוח שווי החברה באופן מלאכותי לצורך הכללת החברה במדד תל אביב 100. זוהי טענה הקשה להוכחה. גם מטעם זה אין לשלול בנסיבות הענין מהתובע את האפשרות לעיין במסמכים
שעשויים לסייע לו להוכיח את גרסתו, ולא לשלול ממנו את האפשרות הזו.

כאמור, הנתבע 1 טען כי אין להורות על גילוי ההסכמים בשל סעיף סודיות הקיים בהם.
אני סבורה כי אין די בכך שצדדים להסכם הסכימו ביניהם על כך כי תוכן ההסכם יהיה סודי, כדי לשלול מצד להליך משפטי המבקש לעיין במסמכים אלה – ככול שהם רלוונטים להליך, את הזכות לעשות כן. כדי לשלול את זכותו של צד לעיין במסמכים, על הצד המבקש זאת להוכיח כי הם חסויים מטעם מוכר בדין.

הכלל הוא כי "הכול מצווים להעיד ולהציג מסמכים במשפט כאמור בס' 1 לפקודת הראיות. חובת הסודיות חלה מחוץ לכותלי בית המשפט והיא עומדת עד לנקודת הזמן שבה נדרש ראיה על פי דין המבטל את חובת הסודיות" (ר' מאמרו הנ"ל של עמית, עמ' 256-257). ההלכה הפסוקה קבעה כי "הסודיות היא עד לנקודת הזמן שבה נדרשת הגשת ראיה על פי דין, כאשר הדין הכופה מבטל את חובת הסודיות" (ר' רע"א 8943/06 גיא יוחנן נ. סלקום).

הנתבע 1 היה חייב אם כן להוכיח כי קיים טעם המוכר בדין השולל ממנו את החובה לגלות את המסמכים. הנתבע 1 במקרה דנן לא טען ולא הוכיח כי ההסכמים כוללים "סוד מסחרי" כזה או אחר. מדובר בעסקה שהושלמה זה מכבר, עסקה שהצדדים היו צריכים לגלות את כל התנאים המהותיים אודותיה לבורסה. אין מדובר במקרה דנן במסכסוך בין מתחרים עסקיים, שעלולים לעשות שימוש לרעה בסוד מסחרי שייחשף בהליך. הנתבע 1 אף לא טען ולא הוכיח מהו הנזק שייגרם אם המסמכים ייחשפו.

לכן, לאור כל האמור לעיל, אני מורה על גילוי המסמכים 1-4 כמבוקש.

באשר למסמכים 5-6 – הנתבע 1 רשאי להגיש תצהיר המנוסח כחוק (בהתאם להוראת תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי), לפיו מסמכים אלה אינם ולא היו ברשותו או בשליטתו. אם יוגש תצהיר כזה – לא יהיה על הנתבע 1 להציג את המסמכים. לא יוגש תצהיר – יציג הנתבע 1 גם את המסמכים הללו.

הנתבע 2
באשר לנתבע 2, עתר התובע כי בית המשפט יורה על מחיקת כתב ההגנה שהוא הגיש, מאחר שהנתבע
2 הפר את החלטת בית המשפט מיום 12.7.12. התובע טען כי נתבע 2 לא השיב – חרף החלטת בית המשפט – על שאלות 8-10, 14-19 ו-20-48 לשאלון. כן התייחס התובע לשאלות 11, 12 ו-85.

עוד טען התובע כי הנתבע 2 לא גילה מסמכים שהיה עליו לגלותם. הוא צירף מסמכים אודות העסקאות שבוצעו, אך ללא פירוט שעת העסקה (דרישה 3.5). באשר לדרישה 3.7 – הנתבע 2 נדרש לספק אסמכתאות ביחס לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה, מיום 1.11.2010 ועד יום 1.3.2011 לרבות דיווחים על עסקאות כאמור שהועברו לחברי בורסה. בס' 3.8 מופיעה דרישה שלא נענתה למסמכים המעידים על תשלום התמורה בעסקאות מחוץ לבורסה. בס' 3.4 חסר מסמך אודות פרטי החשבון של חברת אוטו גלס בבנק הפועלים.

הנתבע 2 השיב לבקשה. הוא טען כי התובע מקדים את המאוחר ומנסה לנהל את הליך ההוכחות לפני הגשת תצהירי העדות הראשית. לגישתו, במענה לשאלות 8-10, 19 ו-20-48 הוא העביר את פלט כלל העסקאות שבוצעו על ידי החברות בבעלותו ובשליטתו והפנה את התובע לאמור בהם. הנתבע 2 ציין כי הוא השיב לשאלון באופן מפורש כי "כל הפעולות שבוצעו מפורטות באופן ספציפי ומלא בדוחות שמסרתי כאמור". הוא אף השיב כי אינו יכול לזכור פרטים יותר ספציפיים אודות פעולות שבוצעו לכאורה לפני כשנתיים, והוא יכול רק לעיין בדוחות – כפי שגם התובע יכול לעשות זאת.

גם לגבי שאלות 12 ו-85 טוען הנתבע 2 כי אינו יכול לזכור פרטים ספציפיים לגבי עסקאות פרטניות שבוצעו לפני כשנתיים. הוא הוסיף כי כל העסקות מופיעות בדו"ח לרבות אלה שבוצעו מול הנתבע 3. הנתבע 3 אישר כי מכר מניות לטימור בן יהודה, וכי הדבר היה לאחר יום 1.11.10.
באשר להוראות הפעולה, טען הנתבע 2 כי העביר את כל המידע שהיה בידיו, ואין בידיו כל מסמך אחר.

התובע הגיב לתשובה. הוא טען – ביחס לדוחות שנמסרו, כי לא עולה מהם כי כל הפעולות המופיעות בדוחות בוצעו על ידי הנתבע 2. באופן זה הנתבע 2 מותיר לעצמו את הזכות לטעון בעתיד כי חלק מהפעולות המופיעות בדוחות לא בוצעו על ידיו. התובע עותר לכן לפחות כי הנתבע 2 יציין על גבי הדוחות אילו פעולות בוצעו על ידיו. ביחס לעסקאות מחוץ לבורסה, טוען התובע כי מדובר בעסקאות שאינן מבוצעות באמצעות מערכת המסחר, ויש לגביהן תיעוד נפרד.
באשר לשאלה 12 – עותר התובע כי הנתבע 2 יאשר בתצהיר את האמור בסעיף 5 לתשובתו.

באשר למסמכים הספציפיים – נטען כי הנתבע 2 לא גיבה בתצהיר את עמדתו לפיה הוא העביר את "כל מה שיש לו". לגישת התובע, אין כל בעיה לספק את המסמכים ביחס לשעת ביצוע הפעולה, אסמכתאות של כלל ההוראות ו/או הפקודות, ודיווחים שהועברו על עסקאות מחוץ לבורסה. כן יש לצרף מסמכים ביחס לתשלום התמורה בעסקאות מחוץ לבורסה.

דיון
תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:
"בית המשפט או הרשם רשאי לפי בקשת בעל דין ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה...".

לכן, אין די באמירה לפיה אין לנתבע 2 מסמכים. כדי לא להיענות לדרישה לגילוי, על בעל הדין להגיש תצהיר המנוסח בהתאם לאמור בתקנה 112 הנ"ל. לכן, ככול שהדבר נוגע למסמכים המבוקשים על ידי התובע – הנתבע 2 ימציא אותם לתובע, או – אם המסמכים אינם ולא היו ברשותו או בשליטתו, ולא אותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה – יגיש הנתבע 2 תצהיר המאמת זאת, ובכך יקיים את הדרישה.

באשר לשאלות – הנתבע 2 יסמן על גבי הדוח שצירף אילו מבין הפעולות המנויות בו בוצעו על ידיו. ככול שהנתבע 2 אינו זוכר – יצהיר על כך בתצהיר ערוך כדין.

הנתבע 2 יספק אסמכתאות ביחס לעסקאות מחוץ לבורסה במועדים המבוקשים. אם אין לו אסמכתאות כאלה, יצרף תצהיר כדין ביחס לכך. באופן דומה יתייחס הנתבע 2 לדרישה למסמכים המעידים על תשלום התמורה בעסקאות מחוץ לבורסה, וכן ימסור את פרטי החשבון של חברת אוטו גלס.

הנתבע 3
באשר לנתבע 3, טען התובע כי המסמכים שצורפו על ידיו אינם כוללים פרטים כגון שעת מתן ההוראה ביחס להוראות שניתנו, ושעת הביצוע – לגבי העסקאות שבוצעו באמצעות אקסלנס. התובע טען כי פרטים אלה הם מהותיים משום שלטענתו הנתבעים, כדי להשפיע על שער המניות, בצעו מסחר בהן בחצי שעה לפני סגירת המסחר. התובע טען כי הנתבע 3 לא חלק על הרלוונטיות של המסמכים, ולא טען כי המידע לא בשליטתו, אלא רק טען כי אלה המסמכים שהוא קבל מאקסלנס נשואה, ללא תצהיר.

התובע טען עוד, כי התקופה הרלוונטית לענין ביצוע העסקאות כוללת גם את המחצית הראשונה של חודש נובמבר 2010. בהחלטה ביחס לנתבע 2 נקבע כי תקופה זו היא רלוונטית. באשר לטענת הנתבע 3 לפיה ענין זה לא פורט בכתב התביעה נטען כי כתב התביעה אינו אמור להכיל את כל העובדות הרלוונטיות לתיק אלא העיקריות בלבד. התובע ציין כי נתבע 3 טען כי פעל למכירת המניות משיקולים כלכלים בלבד, ללא תיאום עם נתבע 2, ולכן יש לאפשר נגישות למסמכים אשר עשויים לסייע בבחינה עצמאית של הצהרה זו.

התובע הפנה גם למספר שאלות בשאלון שהנתבע 3 לא השיב עליהן:
שאלה 2 -
הנתבע 2 סירב לתת פרטים אלמנטריים על אמו, שהוא פעל בחשבונה (כתובת ומספר ת.ז.). הוא סיפק תדפיס מחשבון האם, ולכן יש לחייבו במתן פרטים בסיסיים הנדרשים לצורך זיהוייה, כדי להזמינה לעדות במידת הצורך, או כדי לקבל פרטים אודות חשבונותיה.
שאלה 5 –
הנתבע לא השיב לשאלה האם ידע אודות אחרים שסחרו באותה עת. הוא טען כי די בכך שהשיב כי לא תיאם מכירות של מניות ולא תיאם הרצה.
שאלה 10 -

השאלה לא נענתה במלואה.
שאלה 12
– הנתבע 3 נשאל אודות עסקאות עצמיות שבצע באמצעות החשבונות השונים, והשיב כי העסקאות בבורסה הן אנונימיות. אולם – כך טען התובע, עובדה זו אינה רלוונטית. לגישתו, מבצע עסקה עצמית המזין פקודת מכירה בחשבון אחד ובמקביל מזין פקודת רכישה בחשבון השני, יודע כי זו עסקה עצמית.

הנתבע 3 טען מנגד כי המסמכים הנוספים בהם מבקש התובע לעיין, נוגעים לתקופה שאינה רלוונטית לתובענה. זאת משום שהתביעה אינה מתייחסת למעשים שנעשו בתקופה לאחר חודש נובמבר 2010. אין גם חשיבות לתקופה שקדמה להרצת המניות (קרי לפני 15.11.2010). באשר לנתבע 3 – האזכור היחיד לאחריותו הנטענת הוא בנספח 10 לכתב התביעה, בו נזכר הנתבע 3 כמי נתן את הוראות המכירה בתקופה שהוגדרה על ידי התובע כתקופת הרצת המניות. לכן אין משמעות להוראות שהוא נתן במהלך פרק הזמן שאינו חלק מתקופה זו.
בנוסף, אין לנתבע 3 שליטה באשר לאופן בו הוצגו הנתונים על ידי צד ג' – קרי חברת אקסלנס.

באשר לשאלון, טען הנתבע 3 כי אין בסיס לדרישה לקבלת פרטיה של אמו, שיש לה זכות לפרטיות. באשר לשאלה 5, הנתבע 3 השיב עליה במלואה. באשר לשאלה 10, הנתבע 3 השיב עליה ביחס לתקופה הרלוונטית כפי שהיא הוגדרה בכתב התביעה. באשר לשאלה 12, אף היא נענתה במלואה.

דיון
לאחר עיון בטענות הצדדים, ולאור הגישה המרחיבה לגילוי מסמכים כפי שהיא באה לידי ביטוי בהלכה הפסוקה, וכפי שפירטתי לעיל, אני נעתרת לבקשת התובע לגילוי מסמכים כלפי הנתבע 3. כך, לתקופות החורגות מהתקופה כפי שהיא הוגדרה בכתב התביעה עשויה להיות רלוונטיות לשאלת הרצת המניות. על כל פנים, נכון לשלב זה של הדיון, לא ניתן לשלול אפשרות כזו. יובהר כי החלטה זו אין בה כדי להתיר את הרחבת חזית המחלוקת, וככול שיעלו טענות בהקשר זה, הן יידונו בהתאם לצורך בשלבים הבאים של הדיון.

הצדדים התייחסו לשאלת אופן מסירת הפרטים על ידי אקסלנס. כפי שהובהר לעיל, הגילוי צריך להינתן בהתייחס לכול המסמכים שנמצאים ושהיו בחזקת הנתבע 3 או בשליטתו. לכן, גם אם אקסלנס מסרה מסמך חסר לנתבע 3 – אין די בכך, משום שאם הנתבע 3 יכול לקבל את הפרטים הנוספים שהתבקשו על ידי התובע מחברת אקסלנס –עליו לעשות כן. ככול שחלק מהמסכים אינם בחזקתו או בשליטתו של הנתבע 3 – הוא רשאי להגיש תצהיר מנוסח כדין ביחס לכך, חלף המצאת המסמכים.

באשר לשאלות – אני מורה למשיב להוסיף ולהשיב על שאלות 5,10 ו-12. באשר לשאלה 12 – הנתבע 3 ישיב עליה בהתאם לידיעתו, ואם אין לו ידיעה – יצהיר על כך בתסגרת התשובה. באשר לפרטיה של אמו של המשיב – הרי ככול שיתבקש זימונה לעדות בעתיד, ניתן יהיה לבחון את שאלת נחיצות גילוי הפרטים הרלוונטים לצורך כך.

סוף דבר
הנתבעים יבצעו את האמור בהחלטה זו לעיל תוך 14 יום מהיום.
התיק נקבע לתז"פ ביום 10.1.13.
עד מועד זה יודיע ב"כ התובע האם ההליכים המקדמיים הסתיימו – כאשר לאחר סיומם ייקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.

אינני מקבלת את הבקשה לקבוע מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית בטרם הסתיימו ההליכים המקדמיים. ההליכים המקדמיים הם חלק משמעותי של המשפט. לבעלי דין ישנן זכויות לקבל לעיונם מסמכים שונים ולקבל תשובות לשאלונים בהתאם למה שנקבע בתקנות ובפסיקה, וזאת בטרם הם מגישים את התצהירים מטעמם. אם הנתבעים אכן מבקשים לקדם את ההליך במהירות, ישיבו לדרישות התובע במלואן, ולאחר מכן ניתן יהיה לקדם את הגשת התצהירים.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ג, 23 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.









תצ בית משפט מחוזי 43055-07/11 רמי כהן נ' יעקב בנזקן, איתן אלדר, צביקה קולנברנר (פורסם ב-ֽ 23/12/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים