פסקי דין על סעיד מרעי | פסקי דין על עתיד- רשת חינוך ביה"ס | פסקי דין על רשת תיכוני טומשין |

7455-11/12 סעש     11/12/2012




סעש 7455-11/12 סעיד מרעי נ' עתיד- רשת חינוך ביה"ס בע"מ, רשת תיכוני טומשין בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 7455-11-12


לפני:
כב' השופטת
שרה מאירי
- אב"ד
נציגת ציבור מעבידים
גב' בת שבע פריי
נציג
ציבור עובדים מר יוסי ספי דיין

המבקש
:

סעיד מרעי
ע"י ב"כ עו"ד ת. טיבי

-

המשיבות
:
1

. עתיד- רשת חינוך ביה"ס בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ד. גל
ועו"ד ג. גינגיס
2

. רשת תיכוני טומשין בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד א. צור

החלטה


א.
לפנינו בקשה (מיום 15/11/2012) לתיקון גובה הסעד הכספי בבקשה לצו מניעה (הבקשה).

מבוקש לתקן את הבקשה / כתב התביעה כך ש"על המשיבה מס' 1, ולחילופין המשיבה מס' 2, לשלם את מלוא שכרו של המבקש החל מיום 27/8/12... וזאת על בסיס משכורת חודש 8/11 (המשכורת האחרונה לפני היציאה לחל"ת)..."; לתקן טעות סופר בדבר שכר המבקש על בסיס תלושי השכר שצורפו לבקשה- שכר נטו כ- 8050 ₪ (ולא 8500 ₪); למחוק מרכיב תוספת עוז תמורה (בבקשה ככלל ובסעיף 30 בפרט).

ואלו נימוקי הבקשה: ההסדר לפיו היה על המשיבה
1 לשלם את שכר המבקש לא היה לתקופה מוגבלת והמשיך לחול כל עוד התקיימו יחסי עבודה וע"פ ההחלטות מיום 9/9/2012 ומיום 20/9/2012 נקבע כי יחסי עובד מעביד מתקיימים עם המשיבה 1 ופיטורי המבקש בוטלו ונמנעו; ההסדר מיום 20/9/2012 והסעד הכספי הוגבל בבקשה לתקופה 27/8/2012- 30/10/2012; התיקון מחוייב המציאות נוכח הימשכות ההליכים, כדי לשמור על פרנסת המבקש ולמנוע עיוות דין; לא מדובר בשינוי מהותי.

ב.
ביום 26/11/2012 הוגשה תגובת המשיבה 1.
המשיבה מתנגדת לבקשה מהנימוקים שעיקרם להלן: הבקשות לצו מניעה זמני והבקשה דנן הוגשו בחוסר תום לב; בקשה דחופה לסעדים זמניים אינה בבחינת נייר שניתן לשנותו בכל רגע ובהתאם לדברים שהושמעו בדיון; המבקש מבקש להקטין סכום כספי שאת תשלומו ביקש לאכוף בצו מניעה זמני לאחר שנקב בתצהירו ובבקשתו סכומים שאינם מופיעים בתלושי השכר וכך גם לעניין התוספת עוז תמורה; לא מדובר בטעות סופר שאחרת המדובר בתצהיר שקרי ואף לא הוסבר מה מקור הטעות; התצהיר שהוגש הוא תצהיר בג"צי שאינו מפרט הרקע לטענות ואין בו כדי לתמוך בנימוקי הבקשה; הבקשה נוקבת בסכום כספי מוערך (כ- 8,050) ואין מקום לנקוב בסכום נטו; הסכום מתייחס למלא שכרו של המבקש וכולל רכיבים נוספים שאין לפסוק לו;
אשר למחיקת הרכיב "עוז תמורה"- המבקש ידע כי לא הועסק בעוז תמורה ולא קבל שכר לפיכך, המבקש הטעה את בית הדין וכעת הוא מנסה לחפות על חוסר תום ליבו בבקשה למחיקה זמנית אשר אין בה להועיל מקום בו הוגשה בקשה לסעד זמני בחוסר נקיון כפיים; בקשה לצו זמני אינה ניתנת לתיקון לאחר שנידונה; אין מקום להתיר תיקון הבקשה ויש מקום לחיוב בהוצאות לדוגמא על הטרחה המיותרת שהסב ועל הצורך בהקדשת זמן שיפוטי יקר בבקשה עקרה; יש לחייב בהוצאות במשיבה.

ג.
ביום 4/12/2012 הוגשה תגובת המשיבה 2.
המשיבה 2 מתנגדת לבקשה ומבקשת לחייב התובע בהוצאות משפט מהנימוקים שעיקרם להלן: התיקון להקטנת סכום השכר החודשי נטו מ- 8,500 ₪ ל- 8,050 ₪ ומחיקת רכיב תוספת "עוז לתמורה" הוא מיותר ועל כן אין להתירו; את הבקשה לתיקון פרק הזמן המבוקש יש לדחות מן הטעם שלא היתה מלכתחילה מניעה לנסח הבקשה כמבוקש כעת, המבקש בחר לצמצם הסעד הכספי הזמני למשך חודשיים בלבד וכעת הוא מבקש להרחיבו בלי שחל שינוי כלשהו בעובדות הסכסוך בין הצדדים; המשכותם של הליכים היא תופעה שגרתית וצפויה ולא היה בכך כדי להפתיע את המבקש או לשנות הנסיבות; המדובר בשינוי מהותי המגדיל הסעד המבוקש ומכיוון שכבר התקיים דיון בבקשה ואין בידי המשיבות לטעון בעניין זה, לא ראוי לאפשר התיקון כעת. לחלופין, אם יותר התיקון יש להשית על המבקש הוצאות שכן התיקון נובע מרשלנותו הבלעדית.

ד.
לאחר ששקלנו טענות הצדדים להלן החלטתנו –

תקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב- 1991 קובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות לשיקול דעתו של בית הדין: האחת- האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון; השניה- האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר.

כאשר ביה"ד נזקק לדיון בבקשה לתיקון כתב תביעה, עליו להתחשב בעיקר בשאלת עיתויה של הבקשה. אין דומה בקשה שהוגשה לפני שהחלה הצגת הראיות, לבקשה שהוגשה בסופן. כן יימנע ביה"ד לאפשר התיקון כאשר יהא בו כדי להעניק יתרון דיוני לא מוצדק למבקש על פני בעל הדין שכנגד.

עסקינן בבקשה לתיקון כתב תביעה שהוגש במסגרת "בקשה דחופה מאוד לסעד זמני". בכתב התביעה טען המבקש לאותן העילות והנימוקים שנטענו על ידו בבקשה לסעד זמני ובתצהירו שהוגש בתמיכה לכך;
ההליך הזמני בורר לגופו ונשלם (ראו החלטתנו מיום 21/11/2012) והנה עתה, מבקש המבקש לשנות מעילות התביעה ואגב כך, גם מהעילות במסגרת הסעד הזמני שמוצה ונשלם.



אנו סבורים כי קיימת חשיבות בפירוט מפורש של העובדות והעילות עליהן נסמך כתב התביעה והבקשה לסעד זמני ולא בכדי נדרש בעל דין ע"פ התקנות לפרט עובדותיו וטענותיו, שהרי על בעל הדין שכנגד לדעת, אל נכון, בטרם יכין את ראיותיו –
מה טוען הצד שכנגד ואין להפתיעו בהלאת עובדות חדשות לאחר שיסיים את הבאת ראיותיו.

מעיון בתיקון המבוקש עולה כי לא מדובר בעובדות חדשות שנתגלו ואף לא נטען לכך.
המבקש בחר להגביל את הסעד הכספי – משיקוליו שלו והנה כעת הוא מבקש להרחיב הסעד על ידי הגדלת התקופה המזכה על פי ההסכם, לכאורה. כן מבוקש לתקן "טעות סופר" בקשר עם שכר העובד (התיקון הראשון).
עוד מבוקש למחוק הרכיב של תוספת "עוז תמורה" (התיקון השני).
אין להבין את התיקונים המבוקשים בשלב זה, אלא כ"רשלנותו" הבלעדית או שמא כהסכמה לחלק מטענות המשיבות (או הערות ביה"ד) בהליך הזמני. די בכך כדי לדחות הבקשה, מה גם שהבקשה לתיקון הוגשה ללא תצהיר כדין, בניגוד לתקנות.

עם זאת, לאחר ששבנו ועיינו בבקשה ובתגובות החלטנו להעתר לה חרף האמור.

הלכה למעשה הליך זמני מטיבו וממהותו אין בו כדי להכריע סופית בעובדות ובטענות וקביעות בהחלטה בסעד זמני הן – לכאוריות בלבד. רק בהתברר ההליך העיקרי – יילקחו אלה בחשבון וייקבעו במסגרת

פסק דין
סופי.

בהליך דנן, לא התקיימו חקירות העדים על תצהיריהם לרבות הראיות, מצויים אנו בפתחו של ההליך העיקרי ועוד לפני שהחל שלב ההוכחות בתיק. משכך, הגם שיש טעם לפגם בעיתוי הגשת הבקשה (ובמיוחד נוכח ניסיון המבקש לייצר הליך "דחוף מאוד"), הרי שאין לדחות הבקשה רק מטעם זה.

(מה גם שלגופא- ההחלטה לא עסקה בנושאים שבבקשת התיקון ולא קבעה לגביהם דבר).

לכך יש להוסיף כי נראה לכאורה שהתיקונים המבוקשים יעזרו לביה"ד לברר הפלוגתאות האמיתיות, יסייע להכריע בהן כאחת וביעילות תוך מניעת כפל הליכים.
כך, לא ברור מדוע מתנגדות המשיבות להשמטת רכיב עוז תמורה ומדוע יש "להדרש" לו בבירור ההליך העיקרי, אם גם לשיטתן אינו רלוונטי להליך (משהמבקש לא היה זכאי לרכיב זה ומעולם לא קבל שכרו לפיכך ומשכך, מדובר בתיקון מיותר).

כך גם לעניין תיקון שכר המבקש-
ברי כי סוגיה זו תבורר ותוכרע על פי תלושי שכרו (ויתר הראיות) ולא ע"פ הנטען בכתב התביעה וממילא התיקון המבוקש הוא להעמיד שכרו על סכום נמוך יותר.

אנו סבורים גם כי אין בתיקון המבוקש כדי להקנות למבקש יתרון דיוני כלשהו, זאת משהמשיבות טרם הגישו כתבי הגנה, ותוכלנה בהגנתן לטעון לגופא ולצרף ראיותיהן לרבות בקשר עם התיקון המבוקש.

כבר נקבע, כי ביה"ד יתיר התיקון בנסיבות בהן התיקון הוא נדרש, גם אם נגרם עוול לצד שכנגד אשר ניתן לתקנו על ידי פסיקת הוצאות.

לאור כל זאת –
הבקשה מתקבלת.

נוכח התנהלות המבקש וההוצאות הנובעות מבקשת התיקון שלאחר הדיון (ובעקבותיו) –
ניתן בזאת צו לחיוב התובע בהוצאות לטובת כל אחת מהמשיבות בסך
1,500 ₪, סכום שישולם בתוך 30 יום.
המשיבות תגשנה כתב הגנה עד ליום 1.2.13.

המבקש יגיש כל עדויותיו בתצהירים עד ליום 1.3.13.

המשיבות תגשנה כל עדויותיהן בתצהירים עד ליום 1.4.13.

לדיון מוקדם במעמד הצדדים ביום 9.4.13 לשעה 09:30.



ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ג,
(
11 דצמבר 2012), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.



___________________
נ.צ. (מ) הגב' בת שבע פריי





נחתם ע"י נ.צ. ביום 24.12.12

____________________
שרה מאירי
, שופטת-אב"ד



____________________
נ.צ. (ע) מר י.ס. דיין







סעש בית דין אזורי לעבודה 7455-11/12 סעיד מרעי נ' עתיד- רשת חינוך ביה"ס בע"מ, רשת תיכוני טומשין בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/12/2012)