פסקי דין על האגודה למען הזקן - אופקים | פסקי דין על עירית אופקים

33121-02/12 תאק     27/12/2012




תאק 33121-02/12 האגודה למען הזקן - אופקים נ' עירית אופקים








בית משפט השלום בבאר שבע



תא"ק 33121-02-12 עירית אופקים
נ' סיעודי






מספר בקשה:
2

בפני

כב' הרשם בכיר
יניב בוקר


המבקשת

האגודה למען הזקן - אופקים


נגד


המשיבה

עירית אופקים


פסק-דין

מהלך הדיון בבקשה ותמצית טענות הצדדים
בפני
בקשתה של המבקשת כי אתיר לה להתגונן בפני
תביעתה של המשיבה, שהוגשה כנגדה בסדר דין מקוצר, על הסך של 69,417.50 ₪, בגין חיובי ארנונה מים וביוב על הנכס ברח' קדש 25, באופקים וכן תשלומי ריבית פיגורים על חיובים אלה.

המבקשת טענה בבקשתה, תחילה, כי התביעה אינה ברורה דיה וכי מנספחי כתב התביעה לא ניתן ללמוד על מספר הנכס, זהות המשלם, מהות החיובים, סיווגי הארנונה וכיוצא בזה.

המבקשת הוסיפה והעלתה טענת התיישנות, כאשר לדידה, מעיון בנספח א' לכתב התביעה עולה לכאורה, כי שילמה את חיוביה למשיבה במהלך השנים, כאשר מקור היווצרותו של החוב הינו בתשלומי ארנונה בגין שנת 2005.

לטענתה, מעיון בנספח לכתב התביעה עולה כי חויבה בגין חיובי הארנונה לשנת 2005 בסך של 72,375.47 ₪ כאשר מתוכם שילם 2,957.80 ש"ח, כך שנותרה יתרה לתשלום בסך של 69,417 ₪ וזהו בעצם הסכום הנתבע בכותרת התביעה.
לטענת המבקשת, הפסיקה קבעה כי בתביעה כספית המועד לגיבוש העילה הוא לכל המאוחר 7 שנים
במקרה דנן כל סכום שהגיע למשיבה לפני 19.2.2006 (מועד הגשת התביעה) והופר תשלומו במועד
שקדם ליום זה היה על המשיבה להגיש בגינו כתב תביעה והיא בחרה שלא לעשות זאת.
המבקשת הפנתה בבקשתה לפסיקה בנוגע להתיישנות גם בהליכי גבייה מנהליים וכן להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, מחודש פברואר 2012, ולפיה על הרשות להתחיל בהליכי הגבייה בתוך פרק זמן סביר.

המבקשת טענה כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות ושיהוי.

בתצהירו של נציג המבקשת, מר אהרון אלקבץ, נטען, בין היתר, כי קיימים ליקויים בניסוחו של כתב התביעה; כי התביעה התיישנה; וכי יש ליתן פרטים ברורים יותר אודות הסכומים הנתבעים.

ביום 13/11/2012 התקיים בפני
דיון בבקשה ונציג המבקשת נחקר על תצהירו.

יש לציין כי בפתח הדיון תוקנו כתב התביעה ובקשת הרשות, בהסכמה, ושמה של המבקשת לשם המופיע בכותרת החלטה זו.

נציג המבקשת, בחקירתו, הודה כי על היחסים בין הצדדים, בנוגע לנכס נשוא התובענה, חל הסכם וכי ההסכם קויים על ידי המבקשת.

כאשר נשאל נציג המבקשת: "מפנה אותך לתדפיסי העיריה משנת 2007 שמראים עיקולים, שיק שחזר, כל השיקים חזרו ועיקולים ב- 2007-2008", השיב: "במהלך השנים שולמו מאות אלפי שקלים באופן שוטף ולא מסודר לגבי הטענה של השיקים הדחויים והתקיים דיון עם גזבר העיריה לפריסת חובות ומעבר לכך היו –החלטות של העיריה מעבר להסכם הפשרה שמדברות על הנחות נוספות בגינם יצאו שיקים לצורך תשלום הסכומים ועירית אופקים
שינתה החיובים ולא עמדה בהסכמים והאגודה המשיכה לשלם לצמצם הפערים ולפי הבנתי עמדנו בהסכם." (ההדגשות שלי – י.ב.).

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

ב"כ המבקשת חזר על טענותיו כי התביעה התיישנה וכי היא מתייחסת לחיובים עד לשנת 2005.

ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כי המדובר בחוב שנערך לגביו הסכם פשרה, ושולם בחלקו על ידי המבקשת, ויש בכך לעצור את מירוץ ההתיישנות.

דיון והכרעה
נציג המבקשת הודה, בחקירתו הנגדית, בקיומו של הסכם לפירעונו של החוב הנטען בכתב התביעה, ואף הוסיף כי "
במהלך

השנים

שולמו

מאות

אלפי

שקלים

באופן

שוטף

ולא

מסודר
".

נציג המבקשת לא הכחיש כי המדובר בתשלומים שבוצעו בשנים 2007-2008.

יש לציין כי המבקשת, בבקשתה למתן רשות להתגונן, כלל לא הזכירה את ההסכם האמור בין הצדדים, וזאת בניגוד לחובת הפירוט המוטלת עליה כמבקשת רשות להתגונן.

ההלכה היא כי "אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו"
(ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט (3) 41 – ההדגשה שלי – י.ב).

על פי סע' 9 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958: "הודה הנתבע, בכתב או בפני
בית-משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה." (ההדגשה שלי – י.ב.).

ברי כי תשלומים שביצעה המבקשת, בשנים 2007-2008, בגין החוב הנטען או מקצתו, מאיינים את טענת ההתיישנות שהעלתה.

אציין כי לא מצאתי ממש בשאר טענותיה של המבקשת בדבר אופן ניסוחו של כתב התביעה, זאת הן לאור הסכמתם הדיונית של הצדדים בדבר תיקון כתב התביעה; והן לאור ההלכה לפיה די בהצגת היתרה הסופית בספריה של המשיבה, ואם זקוקה המבקשת למסמכים נוספים רשאית היא לפנות בבקשה לקבלתם מאת המשיבה, אף בטרם תגיש בקשתה למתן רשות להתגונן.

כבר נקבע לא אחת כי
"...במקרה זה לא יוכל המערער להיאחז בטענה שהיעדר הפירוט נובע מחוסר אפשרות להשיג מסמכים מהבנק, שכן כאן לא עמד המערער בדרישה המקדמית לבקש את המסמכים מן הבנק. אילו עמד בכך, והבנק היה מסרב ליתן או להציג לו את המסמכים החיוניים, כי אז היה מקום ליתן לו רשות להתגונן חרף הצגת העובדות החלקית בשל היעדר מסמכים..."

(ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66 – ההדגשה שלי – י.ב.).

יש לציין כי המבקשת לא חלקה על התחשיב העולה מנספח מס' 1 לכתב התביעה, אלא בהכחשה כללית וסתמית, ולא הציגה כל תחשיב נגדי מטעמה.
זאת, בניגוד להלכה לפיה

: "" הלכה למעשה נודעה חשיבות מרובה לצורך לפרט את טענת ההגנה בתצהיר הנתבע, כאשר נתבע חפץ להתגונן מפני תביעת שטר או שיק בטענה שהמסמך כולל ריבית מופרזת, ובכל עניין דומה המצריך עריכת חשבון. לא ניתן לברר את הטענה אלא אם גילה הנתבע , מה סכום קרן לווה, מה סכום ריבית התחייב לשלם, מתי לווה את הכסף, וכיצד מורכב סכום השטר, קרן לחוב וריבית לחוד.
באין פירוט כזה, לא הרשו לנתבע להתגונן
. כיוצא בזה חייב נתבע המעלה טענת קיזוז לפרט את טענותיו במידה הדרושה לניסוח כתב תביעה".
(מתוך ספרו של ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 674 – ההדגשה שלי – י.ב.).

לאור כל האמור לעיל, הבקשה למתן רשות להתגונן – נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

ניתן בזאת

פסק דין
על יסוד הנתבע בכתב התביעה.

בא-כוח המשיבה יגיש פסיקתא ערוכה לחתימתי בתוך 7 ימים מיום קבלת החלטתי זו.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ג, 27 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.









תאק בית משפט שלום 33121-02/12 האגודה למען הזקן - אופקים נ' עירית אופקים (פורסם ב-ֽ 27/12/2012)