פסקי דין על שלמה לוברבום | פסקי דין על אביבה טובה לורברבוים | פסקי דין על מ.נ.ש.א קידום ופיתוח | פסקי דין על דוד לוי | פסקי דין על מלכה לוי | פסקי דין על אברהם לוי |

18276-10/12 א     27/12/2012




א 18276-10/12 שלמה לוברבום, אביבה טובה לורברבוים, מ.נ.ש.א קידום ופיתוח בע"מ נ' דוד לוי, מלכה לוי, אברהם לוי








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 18276-10-12 לוברבום ואח' נ' לוי ואח'







בפני

כב' השופטת
אנה שניידר


התובעים

1
.
שלמה לוברבום

2
.
אביבה טובה לורברבוים

3
.
מ.נ.ש.א קידום ופיתוח בע"מ

נגד


הנתבעים

1.דוד לוי
2.מלכה לוי
3.אברהם לוי





פסק דין



1.
לפנינו בקשה מטעם הנתבעים לסילוק התובענה על הסף ולמתן ארכה להגשת כתב הגנה.

2.
הצדדים הינם בעלי דירות בבניין ברחוב יהושע בן נון 43 בירושלים (להלן – הבניין), וכפי שניתן לראות מכתבי הטענות השונים ומכל ההליכים הקודמים שהתנהלו ביניהם , יחסי השכנות שלהם
הינם עכורים, ולמצער -
אינם מן הטובים , וזאת בלשון המעטה.

3.
עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 15.10.12, ביטול

פסק דין
שניתן ביום 16.12.07
אשר בו ניתן
תוקף של

פסק דין
להסכם פשרה שהושג בין התובעים לבין הנתבעים 1 – 2 (להלן – הזוג לוי)
בשנת 2007, במסגרת תביעה שהגישו התובעים
נגד הנתבע 1 (להלן – דוד לוי
), בסכום של 200,000 ₪, בת.א. 2543/07 (להלן – התביעה המקורית).


התביעה המקורית הוגשה לאחר שהזוג לוי ,
וכן שכנים נוספים בבניין, הגישו בשנת 2006 תביעה נגד התובעים בת.א. 3157/06 (להלן – תביעת השכנים).
תביעת השכנים התנהלה בפני
כב' השופט שמעוני.

4.
התביעה המקורית של התובעים הועברה לגישור בפני
כב' השופט בדימוס יעקב בצלאל, והושג הסכם פשרה במסגרת הליך הגישור (להלן – הסכם הפשרה).

הסכם הפשרה קיבל תוקף של

פסק דין
ביום 16.12.07, וזהו פסק הדין שהתובעים מבקשים לבטל במסגרת התביעה שלפנינו, ועל ידי כך לחדש למעשה את ההליכים בתביעה המקורית נגד דוד לוי
.

5.
בין יתר סעיפי הסכם הפשרה, שכאמור קיבל תוקף של

פסק דין
, נקבע בסעיף 4 להסכם, כי הזוג לוי מתחייב להסתלק מתביעת השכנים, והכל לפנים משורת הדין ועל מנת ליצור יחסים תקינים בין הצדדים ובכלל
בבניין שבו הם מתגוררים.


ואכן, בהחלטה של כב' השופט שמעוני מיום 5.2.08
נמחק הזוג לוי מתביעת השכנים.

6.
כאן המקום לציין כי הנתבע 3, בנם של הזוג לוי (להלן – אברהם לוי
), לא היה מלכתחילה צד לתביעת השכנים , וגם לא היה צד לתביעה המקורית של התובעים, שהוגשה כאמור כנגד דוד לוי
בלבד.

7.
ביום 17.2.10 ניתן

פסק דין
בתביעת השכנים
על ידי כב' השופט שמעוני, כאשר הזוג לוי, כאמור, כבר לא היה צד להליך (להלן – פסק הדין בתביעת השכנים).


פסק הדין בתביעת השכנים הפך לחלוט, ובמהלך חודש פברואר 2012 הגישו השכנים בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט כנגד התובעים, בטענה כי התובעים מפרים את פסק הדין.

8.
במקום לבחון עצמם אם יש ממש בטענות השכנים בדבר הפרת פסק הדין בתביעת השכנים על ידי התובעים, החלו התובעים לנקוט בהליכים עקיפים, שונים ומשונים, על מנת להדוף את בקשת השכנים לביזיון בית המשפט.


בין ההליכים שננקטו על ידי התובעים – בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת ביניים של כב' השופט שמעוני (רע"א 52566-09-12), שנדחתה ביום 28.10.12, וכן בקשה לפסול את כב' השופט שמעוני, שנדחתה אף היא בפסק דינו של בית המשפט העליון (ע.א. 7688/12) מיום 11.11.12.

יצוין, כי בית המשפט העליון מצא
לנכון להעיר בסעיף 6 לפסק דינו כי "הרושם העולה מקריאת כתב הערעור והתשובה הוא כי הדיונים שהתקיימו בתביעה לאחר מתן פסק הדין אינם מתנהלים על מי מנוחות, וחבל...."


כמו כן, ציין בית המשפט העליון כי אין לראות במאמץ שמשקיע בית המשפט קמא להביא את ההליך לסיומו כדי להקים עילה לפסול אותו.

בית המשפט העליון אף הטיל על התובעים הוצאות בסכום של 25,000 ₪ והעיר כי בקביעת שיעורו של שכר הטרחה התחשב, בין היתר, בכך שלא היה מקום להגיש את הערעור וכי בא כוחם של התובעים, עו"ד יואל שמלה (המייצג אותם גם בהליך שלפנינו ) , התנהל באופן בלתי ראוי.

9.
במסגרת התביעה שלפנינו טוענים התובעים, כי על אף הסכם הפשרה ובניגוד להתחייבותם המפורשת של הזוג לוי להסתלק מתביעת השכנים, חתם הבן, אברהם לוי
, על ייפוי כוח להליכי ביזיון בית המשפט,
ואף הגיש תצהיר שבו טען כי הוא הרוח החיה ומבין יוזמי ההליך, ויש בכך , לטענת התובעים, משום הפרה בוטה של הסכם הפשרה.


התובעים טוענים כי מהתנהלות זו עולה שלא הייתה לזוג לוי מעולם כל כוונה אמתית
לקיים את התחייבויותיהם לפי הסכם הפשרה ,
ומטרתם היחידה הייתה לבטל את התביעה המקורית נגד דוד לוי
.


עוד נטען,
כי משהופר הסכם הפשרה, ובשל הפגמים בכריתתו – יש מקום לביטול פסק הדין מיום 16.12.07, שכאמור נתן תוקף להסכם הפשרה, ויש לחדש את ההליכים בתביעה המקורית,
שהייתה על סך של 200,000 ₪ ,ואף ליתן סעד נוסף – השבת הסכום של 10,000 ₪ ששילמו התובעים לזוג לוי במסגרת הסכם הפשרה.
זו הסיבה שסכום התביעה שלפנינו הועמד על סך של 210,000 ₪.

10.
בבקשתם לסילוק התביעה על הסף טוענים הנתבעים, כי בהגשת התביעה ישנו ניסיון לעשות שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

לטענתם, לא קמה כל עילה לביטול היסוד ההסכמי של הסכם הפשרה, שקיבל תוקף של

פסק דין
, ועל כן יש להורות על סילוק התביעה על הסף, בין היתר, מהטעמים של מעשה בית דין , העדר יריבות, והיותה של התביעה קנטרנית.

11.
לאחר עיון בכל
טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התובענה סילוק על הסף, מן הנימוקים שיפורטו להלן.

12.
הואיל ובמקרה דנן קיבל הסכם הפשרה תוקף של

פסק דין
– הרי שעל פי הפסיקה ניתן לבטל את פסק הדין רק אם נפל פגם בכריתתו של ההסכם נשוא פסק הדין, ובית המשפט שוכנע כי קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את הביטול (ראה ע.א. 11750/05 יעל שמר נ. בנק הפועלים בע"מ מיום 15.11.07, פורסם ב"נבו").


הפכתי והפכתי בטענות התובעים כלפי הסכם הפשרה , ולא מצאתי פגמים בכריתתו ואף לא מצאתי כל טעם, ובוודאי שלא טעם כבד משקל, המצדיק את ביטול הסכם הפשרה. לפיכך, נותר הסכם הפשרה, אשר יש לזכור כי שהושג במסגרת הליך גישור, על כנו.

איש לא הכריח את הצדדים לחתום על הסכם הפשרה, ומשעשו כן -
הרי שהוא תקף לכל דבר ועניין, במיוחד לאחר שניתן לו תוקף של

פסק דין

לפני מספר שנים,
עוד בשנת 2007.

13.
משנותר הסכם הפשרה על כנו, אין מקום לביטול פסק הדין, ולכן לפנינו מעשה בית דין המונע מן התובעים להגיש את התביעה דנן ולחדש את ההליכים בתביעה המקורית.

14.
לאחר שהגעתי למסקנה האמורה, מתייתר למעשה הצורך לדון בטענה הנוספת של הנתבעים במסגרת בקשתם לסילוק התביעה על הסף והיא – היעדר יריבות כלפי הזוג לוי וכלפי הבן, אברהם לוי
, שכאמור לא היה צד להסכם הפשרה וגם לא לתביעת השכנים.

15.
למעלה מן הדרוש יצוין בהקשר זה, כי התובעים לא הראו בתביעתם ולו לכאורה כל מעשה או מחדל של הזוג לוי היכול להעיד על הפרה מצדם של
הסכם הפשרה, ואילו הגשת התצהיר על ידי אברהם לוי
, במסגרת הליכי ביזיון בית המשפט (שלטענת התובעים מצביעה על הפרת הסכם הפשרה) – אין לראות בה הפרת התחייבות כלשהי לפי הסכם הפשרה, כטענת התובעים, הואיל וכאמור אברהם לוי
לא היה צד להסכם הפשרה.
כל שיש לראות בתצהיר של אברהם לוי
הוא ראיה לגבי הפרת
פסק הדין בתביעת השכנים על ידי התובעים, המצדיקה, לטענת השכנים , הפעלת הוראות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט – נושא שתלוי ועומד בפני
כב' השופט שמעוני.


סוף דבר

16.
לאור כל האמור לעיל – התביעה נדחית על הסף.

17.
כפי שצוין בפסקה 2 לעיל, והדבר אף קיבל ביטוי מפורש בהסכם הפשרה ובפסק דינו של בית המשפט העליון בע.א. 7688/12 - קיימים יחסים עכורים בין הצדדים , והרושם המתקבל הוא שהתובעים הם אלה אשר מלבים את "אש" הסכסוך בינם לבין השכנים בבניין, בין היתר
על ידי הגשת הליכי סרק, והם אלה , שעל פני הדברים , מנסים להתנער מהתחייבויותיהם לפי הסכם הפשרה ולפי פסק הדין של כב' השופט שמעוני בתביעת השכנים נגדם.

אין לתת יד לכך, ואין לאפשר לתובעים להמשיך ולהגיש הליכי סרק כ"נקמה" על הליך לגיטימי לכאורה , בנסיבות העניין , של ביזיון בית המשפט אשר בו נקטו השכנים .

הגיעה העת של חשבון נפש מצד התובעים
- האם ברצונם להמשיך ולהתקוטט עם השכנים תוך הפרה , לכאורה, של פסק הדין בתביעת השכנים, עם כל המשתמע מכך לעניין ביזיון בית המשפט, או שמא עליהם לקבל את הדין ולקיים את
הסכם הפשרה וכן את פסק דינו של כב' השופט שמעוני, מבלי לנקוט בהליכים בלתי ראויים של עקיפת הליכי ביזיון בית המשפט על ידי הגשת תביעת סרק מסוג התביעה שלפנינו, ובכך לנסות ולהביא לרגיעה ביחסי השכנות בין הצדדים.

18.
על אף שבנסיבות העניין מן
הראוי היה להטיל על התובעים הוצאות ריאליות בשל הליך הסרק שהוגש על ידם, כפי שעשה גם בית המשפט העליון – החלטתי, לפנים משורת הדין, להסתפק בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום של 10,000 ₪.


התובעים,
ביחד ולחוד, ישלמו לנתבעים את הסכום האמור תוך 30 ימים, והוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד טבת תשע"ג, 27
דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 18276-10/12 שלמה לוברבום, אביבה טובה לורברבוים, מ.נ.ש.א קידום ופיתוח בע"מ נ' דוד לוי, מלכה לוי, אברהם לוי (פורסם ב-ֽ 27/12/2012)