פסקי דין על יהושע כהן | פסקי דין על מנחם כהן | פסקי דין על מאיה כהן ואח' | פסקי דין על פסגות זיו השקעות ופיתוח (1943) | פסקי דין על משה כהן | פסקי דין על טולוס בנין והשקעות ואח' |

30237-08/12 הפ     30/12/2012




הפ 30237-08/12 יהושע כהן, מנחם כהן, מאיה כהן ואח' נ' פסגות זיו השקעות ופיתוח (1943) בע"מ, משה כהן, טולוס בנין והשקעות בע"מ ואח'




1




1


בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

לפני:
כב' השופט אריה רומנוב
ה"פ 30237-08-12








בעניין:
1
.

יהושע כהן

2
.
מנחם כהן

3
.
מאיה כהן
4
.
שרל'ה כהן שנהב בשם הקטינה ליה כהן
5
.
עזבון המנוח אהרון כהן




המבקשים

נ ג ד





1. פסגות זיו השקעות ופיתוח (1943) בע"מ
2. משה כהן

נ ג ד

1. טולוס בנין והשקעות בע"מ
2. רשם החברות


ה
משיבים




משיבים פורמאליים


ב"כ המבקשים: עו"ד י' אמסטר

ב"כ משיבים 1 ו-2: עו"ד ד' לנגה



החלטה


כללי
1.
מונחת לפניי בקשת המשיבים "למחיקת כותרת" ולהעברת התובענה, אשר הוגשה כהמרצת פתיחה, לדיון במסלול של "סדר דין רגיל".
2.
הרקע לבקשה זו, כמפורט בהמרצת הפתיחה, יובא בקצרה להלן. משיב 2 (להלן: "משה") והמנוח אהרון כהן ז"ל (להלן: "אהרן") הם אחים. המבקשים 1-4 בהמרצת הפתיחה הינם ילדיו של אהרן, אשר הלך לעולמו ביום 10.5.09. מבקש 5 הוא עזבונו של אהרן, שטרם חולק בשלמותו.
3.
בשנת 1991 ייסדו משה ואהרן את המשיבה הפורמאלית 1 (להלן: "טולוס"), והחזיקו בבעלות משותפת בה באופן הבא: אהרן החזיק ב- 50% ממניות טולוס בעצמו, ומשה החזיק ב- 50% ממניות טולוס, באמצעות משיבה 1.
4.
לאחר סכסוך ארוך וממושך בין משה ואהרן, הגיעו השניים להסכמה בדבר "הפרדת כוחות". הסכמה זו עוגנה בהסכם שנחתם בין הצדדים ביום 17.5.08, במסגרתו נקבע, כי אהרן יעביר את מניותיו בטולוס לידי משה ויפרוש מהחברה, תוך שנקבעו סדרי התחשבנות כספית בין הצדדים (להלן: "ההסכם").
5.
בסופו של יום ההסכם לא בוצע. התשלומים ממשה לאהרן לא בוצעו, ומניותיו של אהרן לא הועברו למשה.
6.
ביום 10.5.09, כאמור, נפטר אהרן.
7.
על פי הנטען בהמרצת הפתיחה, כחודש לאחר מותו של אהרן פנה משה אל המבקשים בהצעה לבטל את ההסכם ולהותיר אותם כבעלי מחצית ממניות טולוס. בפגישה שהתקיימה זמן קצר לאחר מכן בין משה למבקשים ציין משה, כי לפני מותו העביר לידיו אהרן 45% ממניותיו בטולוס, וזאת מתוקף ההסכם. לטענת המבקשים, נימוקו של משה להצעה לבטל את ההסכם היה חוסר יכולתו הכלכלית לעמוד בו. המבקשים נתנו את הסכמתם לביטול ההסכם, ואף הסכימו כי לעת עתה יוותרו המניות הנ"ל (שהועברו מאהרן למשה טרם מותו) בידיו של משה. ואולם, הסכמה זו הותנתה על ידי המבקשים במספר תנאים, שהעיקרי שבהם הוא חתימתו של משה על כתב התחייבות חד צדדית ובלתי חוזרת, לפיה יעביר לידי מבקשים 1-4 45% ממניות טולוס (מניות אהרן), וזאת עם קבלת דרישה מצדם לעשות כן. ביום 17.9.09 נחתם על ידי משה כתב התחייבות כאמור (להלן: "כתב ההתחייבות"). לטענת המבקשים משה הונה אותם, העלים מהם מידע בנוגע לטולוס ועשה בה שימוש לרעה למטרותיו.
8.
על רקע זה הגישו המבקשים ביום 1.3.12 בקשה לפרק את טולוס בטענה כי הגיעה למבוי סתום אשר מחייב את פירוקה.
9.
ביום 25.6.12 דחה בית המשפט שלפירוק (כב' השופט ד' מינץ) את הבקשה לפירוק החברה. בהחלטתו ציין בית המשפט, כי אין מחלוקת על כך שמשה (באמצעות משיבה 2) מחזיק ב- 45% ממניות טולוס השייכות למבקשים וכי עליו להשיבן להם עם קבלת דרישה מצדם. ואולם, עד לקבלת דרישה כזו ושעה שטרם הועברו המניות על שמם של המבקשים, סבר בית המשפט, כי המבקשים אינם יכולים לטעון לקיומו של "מבוי סתום" אליו הגיעה טולוס, וקבע, כי נכון לאותה עת, אין עילה לפירוקה של טולוס. עם זאת, בית המשפט ציין עוד בהחלטתו את התרשמותו לפיה נוכח חילוקי הדעות הקיימים בין הצדדים, הרי שעם העברת המניות לידי המבקשים, סביר שהצדדים לא יגיעו לעמק השווה באשר לאופן ניהול החברה, וכי ככל הנראה יעמוד בעתיד הסעד של פירוק החברה לצידם של המבקשים.
10.
בעקבות החלטה זו, הגישו המבקשים ביום 14.8.12 את התובענה שלפניי במסגרתה הם עותרים לחייב את המשיבים להשיב להם 45% ממניותיו של
אהרן בטולוס, בהתאם להתחייבותו של משה על פי כתב ההתחייבות.
11.
המשיבים
הגישו בתגובה "בקשה למחיקת כותרת", היא הבקשה מושא החלטה זו.
עיקרי טענות הצדדים
12.
לטענת המשיבים, התובענה איננה ראויה להידון במסגרת של המרצת פתיחה ויש להעבירה למסלול של תביעה בסדר דין רגיל. על פי הטענה, הדיון בתובענה שהוגשה מצריך בירור עובדתי מעמיק ורחב היקף שאין מקומו בהליך של המרצת פתיחה, המתאים לסיטואציות בהן השאלה המשפטית היא העיקר והבירור העובדתי הוא הטפל.
עוד טוענים המשיבים, כי ישנן שתי סוגיות שמחייבות בירור עובדתי נרחב בענייננו. האחת, שאלת החבות במס בפעולת העברת המניות בחזרה לידי המבקשים. השנייה, שאלת חיוב המבקשים בהעמדת בטוחות וערבויות לטובת טולוס, כחלק מהעברת המניות לידיהם. המשיבים מוספים וטוענים, כי הם נכונים להעביר את המניות לידי המבקשים, אך זאת בכפוף לבירור הסוגיות הנ"ל. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי המבקשים אינם יכולים ליהנות רק מהזכויות הנלוות להחזקת המניות מבלי ליטול חלק גם בחובות הנובעים מכך.
לבסוף טוענים המשיבים, כי גם הסעדים שנתבקשו במסגרת המרצת הפתיחה – שהינם סעדים אופרטיביים - אינם מתאימים למסגרת זו ומחייבים את העברת התובענה למסגרת הליך בסדר דין רגיל.
13.
המבקשים מתנגדים לבקשה. לטענתם, על אף העובדה שהתחייבותו של משה להעביר לידיהם בחזרה את המניות הינה ברורה ומפורשת, המשיבים נוקטים בכל דרך אפשרית על מנת להימנע מעמידה בהתחייבות זו. עוד טוענים המבקשים, כי במסגרת התכתבות שניהלו ב"כ הצדדים עובר להגשת התובענה לא העלו המשיבים התניות על העברת המניות, כפי שהם עושים במסגרת הבקשה שלפניי. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי התחייבותו זו של משה אף הוכרה על ידי בית המשפט שלפירוק במסגרת ההחלטה מיום 25.6.12. במצב דברים זה טוענים המבקשים, כי כל שנדרש בית המשפט לעשות, במסגרת התובענה שלפניי, הוא ליתן צו אופרטיבי לאכיפת זכותם של המבקשים לקבל את המניות בחזרה - זכות שהוכרה על ידי בית המשפט שלפירוק בהחלטתו הנ"ל. לבסוף טוענים המבקשים, כי הליך של המרצת פתיחה לא נועד אך לקבלת סעד הצהרתי אלא תכליתו היא לשמש מסגרת לדיון המצריך בירור עובדתי פשוט ומוגבל בהיקפו – כבענייננו.
14.
המשיבים השיבו לתגובת המבקשים. במסגרת זו טענו המשיבים, כי אין להסתמך על החלטתו של בית משפט שלפירוק אשר לא דן לגופו של עניין בנסיבות עריכת כתב ההתחייבות עליו חתם משה וביתר הסוגיות המתעוררות בענייננו, וכי על סוגיות אלה להתברר במסגרת הליך בסדר דין רגיל.
דיון והכרעה
15.
לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
16.
הליך של המרצת פתיחה נועד לשמש אכסניה למקרים הטעונים בירור עובדתי פשוט יחסית ומוגבל בהיקפו. קיימים שני שיקולים עיקריים לבחינת התאמתו של עניין לבירור במסגרת המרצת פתיחה. האחד, האם יתבררו העובדות השנויות במחלוקת די הצורך אף בהיעדר כתבי טענות. השני, האם יקופח אחד מבעלי הדין, בייחוד הנתבע, עקב ההגבלה המוטלת על העדת עדים ובשל הצורך לקבלת היתר לשם כך (רא' א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט – 2009), בעמ' 488 – 489).
17.

לטעמי, על פניו, המקרה דנן תואם את שני המבחנים הנ"ל. המבקשים עותרים לחייב את המשיבים להעביר לידיהם בחזרה את מניותיו של אהרון המנוח, וזאת בהתאם לכתב ההתחייבות עליו חתם משה. עיון בכתב ההתחייבות מלמד, כפי שציין גם בית משפט שלפירוק, כי התחייבותו של משה לעשות כן היא ברורה. גם משה עצמו אינו חולק למעשה על מתן ההתחייבות על ידו, אלא שלשיטתו, העברת המניות כפופה לענייני מס ולמתן ערבויות לחברה מצד המבקשים. על עניינים אלה שבמחלוקת יהיה להתברר במסגרת ההליך דנן. אין אני מוצא כעת טעם מדוע הדבר לא יוכל להיעשות במסגרת ההליך הנוכחי.
לא למותר לציין, כי תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מעניקה לבית המשפט את הסמכות, בכל שלב של הדיון, להפנות את הצדדים למסלול של תובענה בדרך רגילה אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך של המרצת פתיחה. לפיכך, ככל שיתברר בהמשך הדרך שאכן התובענה איננה מתאימה למסגרת זו של המרצת פתיחה ניתן יהיה להפנותה למסגרת של "סדר דין רגיל".

סוף דבר
18.
הבקשה נדחית.
19.
המשיבים יגישו את תשובתם להמרצת הפתיחה בתוך 30 ימים. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 28.2.13 בשעה 13.00.
המשיבים (בתיק העיקרי) יישאו בהוצאות המבקשים בסך של 5,000 ₪.

ניתנה היום,
י"ז בטבת
תשע"ג, 30 בדצמבר 2012, בהעדר הצדדים.













הפ בית משפט מחוזי 30237-08/12 יהושע כהן, מנחם כהן, מאיה כהן ואח' נ' פסגות זיו השקעות ופיתוח (1943) בע"מ, משה כהן, טולוס בנין והשקעות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 30/12/2012)