פסקי דין על אבשלום נוריאל | פסקי דין על מובילי דרור ושות' |

47653-10/12 פ     06/01/2013




פ 47653-10/12 מדינת ישראל נ' אבשלום נוריאל, מובילי דרור ושות'






בפני
כב' השופטת לימור מרגולין-יחידי
מדינת ישראל

המאשימה

נגד

1.אבשלום נוריאל

2.מובילי דרור ושות'

הנאשמים

<#1#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה: עוה"ד ליאת מנור

ב"כ הנאשמים: עוה"ד נבות תל-צור
, עוה"ד טל שפירא
והנאשם

<#3#>
גזר דין

הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום שהוגש לבית המשפט. נאשמת 2 היא שותפות העוסקת בתחום ההובלות וההסעות. נאשם 1 היה מנהלה הפעיל בתקופה הרלבנטית לאישום בין השנים 2000 - 2006. במקביל כיהן נאשם 1 כיו"ר עמותת מועדון כדורגל הפועל נצרת עילית, והיה אחראי על הפן הכספי, וערב לפעילות הכספית.

הנאשמים הורשעו בכך שכללו בהנהח"ש של נאשמת 2 במרמה משכורות לאנשים שלא הועסקו על ידי נאשמת 2, וכן חשבוניות של עוסקים שלא נתנו שירותים לנאשמת 2. החלק הארי של המשכורות וחשבוניות העוסקים היו קשורים למועדון הכדורגל. במעשיהם הגדילו הנאשמים את הוצאותיה של נאשמת 2 במרמה, והפחיתו את הכנסתה בסך 695,756 ₪. על יסוד מעשים אלה הורשעו הנאשמים בשלוש עבירות של השמטת הכנסות מדו"ח, הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים, ומרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס, עבירות על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961.

אישום נוסף יוחס לנאשם 1 ובו הורשע בכך שדיווח לבקרה התקציבית על תקציב מועדון הכדורגל, מבלי לכלול בדיווח סכום נוסף של 893,936 ₪ שהיווה חלק מהתקציב. כפועל יוצא מכך נדרש להעמיד ערבויות בגובה התקציב המוצהר ולא בגובה תקציב המועדון בפועל. משכך, יוחסה לנאשם 1 קבלה במרמה של הנחת דעתה של הבקרה התקציבית בכל הנוגע לגובה הערבויות שהעמיד. על יסוד מעשים אלה הורשע נאשם 1 בקבלת דבר במרמה, עבירה על סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

ביחד עם הגשת כתב האישום לבית המשפט הציגו הצדדים הסדר טיעון עונשי סגור ומוסכם, הכולל עונש של מאסר לתקופה של 6 חודשים, שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, וקנסות לשני הנאשמים בשיעור כולל ששל 1,200,000 ₪. אקדים ואציין כי הממונה על עבודות שירות מצא את הנאשם 1 מתאים לביצוע עבודות שירות.

הצדדים עתרו כי בית המשפט יכבד את ההסדר, ופירטו את הנימוקים העומדים בבסיס ההסדר.

הערכים המוגנים שנפגעו ומדיניות הענישה
דומה שאין צורך לחזור ולהכביר מילים על חיוניות תשלום המס לשם ניהול המשק והמדינה, על חשיבות הליכי הגבייה השוויוניים והנשיאה המשותפת בנטל. תשלום מס אמת במועד מהווה אבן בסיס לניהול המשק והכלכלה, ועבריינות המס מסיבה נזק כבד לאינטרס הציבורי הקולקטיבי, פוגעת באמון הציבור בשלטון החוק, ופוגעת בכיסו של כל אזרח שומר חוק.

עסקינן בעבירות שקל לבצען, ובמקרים רבים קשה לחשפן, המבוצעות ממטרה של כדאיות כלכלית.

עבירות המס מאופיינות לא פעם בכך שהן מבוצעות על ידי אנשים נורמטיביים ביסודם, אשר לא יעלו בדעתם לשלוח ידם לכיס חברם, אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הציבורי, תוך שניתן מצידם צידוק כביכול למעשים בכך שהנגזל חסר פנים וצורה.

בשל מכלול מאפיינים אלה, קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה של שירוש העבירות בדרך של ענישה מכבידה, לשם הפחתת הכדאיות שבביצוע העבירות. בעבירות המס המהותיות יש חשיבות להרתעת עבריינים פוטנציאליים, ועקרון זה הוא בעל משקל גם בהתאם לעקרונות הבניית שיקול הדעת לאחר התיקון לחוק העונשין.

לאור אופיין של עבירות המס, והפגיעה בקופה הציבורית הנובעת מביצוען, יש חשיבות להסרת המחדלים, תוך התחשבות באופן הסרת המחדל ובפרק הזמן שנדרש לשם כך. הסרת המחדל אין בה כמובן כדי למרק את העבירות, אך יש בעצם השבת הגזילה כדי לבטא הפנמה של הפסול בעבירה בדרך של מעשה אקטיבי.

מדיניות הענישה ביחס לעבירות המס, בעיקר ככל שהן מבוצעות בסכומים ניכרים ועל פני פרק זמן ממושך היא מחמירה, וכוללת בדרך כלל עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, אף לנאשמים נעדרי עבר פלילי, ואף במקרים שהמחדלים הוסרו.

אשר לעבירת קבלת הדבר במרמה, עבירה זו נועדה להגן על חופש הרצון והבחירה של הגורם המרומה, ובמקרה של הנחת דעת גם על תקינות מערכת קבלת ההחלטות. פגיעה באלה, המסיבה לנאשם רווח כספי ניכר, מצדיקה ענישה ממשית. עם זאת, אכיפת הדין הפלילי בקשר למעשים בהם הורשע הנאשם היא חדשנית, ויש לה חשיבות בעצם החלת הנורמות הפליליות על המעשים. בנוסף, מדיניות הענישה ביחס לתחום מעשים שבעבר לא הוחלו עליו נורמות פליליות, היא של הטלת עונשים מתונים לשם הטמעת האיסור הפלילי במעשים.

סבירות הסדר הטיעון
בתיק שלפניי ההסכמה, כאמור, היא לעונש מאסר בן 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד קנס בסכום נכבד, העולה על סכום ההכנסה שהופחת.

בחינת הנתונים והנסיבות הנוגעים להליך ולנאשמים, מעלה כי מתקיים צבר של נסיבות בעטיין ההסכמה בין הצדדים היא סבירה.

ראשית, וזהו טעם בעל חשיבות ממשית, תחילת המעשים נושא כתב האישום היא לפני 12 שנים, ולחלוף הזמן יש משמעות ממשית. אכן, אין חולק כי קיימת מורכבות בניהול תיק כלכלי בשלב החקירה לקראת גיבוש כתב אישום ובשלב בירורו בבית המשפט, ופרקי הזמן העולים כדי התמשכות הליכים נמדדים בתיקים כאלה על פי קריטריונים שונים מאלה הנוהגים בתיקים שאינם רווי מסמכים ועדים ומורכבות משפטית. מבלי למעט מן האמור, הזמן שחולף משפיע על הלחץ, המתח והחשש שחווה הנאשם שההליך בעניינו מתארך ועל עינוי הדין שהוא חווה. בפסיקת בתי המשפט הודגש כי יש בחלוף הזמן ובהתמשכות ההליך, שלא נגרמו בגלל הנאשם, כדי להצדיק התחשבות בעונש מבחינת אופי העונשים, היקפם ומשכם.

שנית, הנאשם לקח אחריות מלאה על המעשים והעבירות המיוחסים לו ולנאשמת, והודה בהם במהלך חקירתו. זאת ועוד, המחדלים הוסרו במלואם בשלבי החקירה עוד בטרם הודע לנאשם על הכוונה להגיש כתב אישום ובטרם נשלחו אליו מכתבי שימוע. הסרת המחדלים המלאה מבטאת חרטה בהתנהגות, ואליה הצטרפה הבעת הצער שאינה מן הפה ולחוץ בדברי הנאשם לפניי.

שלישית, ההסדר הוצג בישיבה הראשונה, והודע עליו כבר עם הגשת כתב האישום, ובכך יש חסכון זמן ניכר ויקר, ומתן אפשרות להפניית משאבים לניהול וקידום תיקים אחרים. לבית המשפט הובהר כי בתיק יש כמויות עצומות של מסמכים בהיקף של למעלה ממאה קרגלים, ומספר רב של עדים, ושמיעת ראיות עתידה הייתה לתבוע עשרות ישיבות בבית המשפט.

רביעית, הוסכם כי על הנאשמים יגזר קנס כולל בסך של 1.2 מיליון ₪, ללא קשר למחדלים שהוסרו במלואם, ובכך ניתן ביטוי נאות, ואף מעבר לכך, לעקרון של עיקור הכדאיות בביצוע עבירות כלכליות.
בהתאם לתפישה המקובלת בענישה מתקיים איזון בין המרכיבים השונים של הענישה, ומקום שהענישה הכספית היא משמעותית, יש מקום לכבד הסכמה אליה הגיעו הצדדים בדבר התחשבות במרכיב עונש המאסר, כל עוד מרכיב זה נמצא בגדר הסביר.

חמישית, הנאשם נעדר עבר פלילי (למעט הרשעה ישנה לא רלבנטית), ומן החומר שהוצג והטיעון בעניינו עולה כי מדובר באדם התורם לחברה בכל המישורים בעבר ובהווה. יש חשיבות גם במציאות הכלכלית הנוכחית לכך שהנאשמת פועלת באזור הצפון ומפרנסת עשרות רבות של משפחות.

שישית, לעניין הענישה הנוגעת לקבלת הדבר במרמה מקובלים עליי טיעוני הצדדים בדבר החלה הדרגתית של תחום אכיפה חדש.

כידוע, בית המשפט הכיר זה מכבר בצורך ובחשיבות של מוסד הסדרי טיעון ובהתאם להלכה הוא נוהג לכבדם, זולת באותם מקרים חריגים בהם הוא סבור כי הם חורגים בצורה ניכרת ממתחם הענישה.

במקרה שלפניי בשל מכלול הטעמים שציינתי ההסדר הוא סביר ואכבדו.

אשר על כן אני גוזרת על נאשם 1 עונשים כדלקמן:

1. מאסר בפועל למשך 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות במוסד אונים בכפר סבא החל מיום 05.03.13. הנאשם יתייצב במפקדת מחוז מרכז בשעה 8:00. הובהרה לנאשם המשמעות של אי עמידה בתנאי עבודות השירות.

2. מאסר על תנאי למשך 10 חודשים לתקופה של שלוש שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירת מס מסוג פשע.

3. מאסר על תנאי למשך 8 חודשים לתקופה של שלוש שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירה של קבלת דבר במרמה.

4. קנס בסך 800,000 ₪ או שישה חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בארבעה תשלומים חודשיים, שווים ורציפים, שהראשון בהם ביום 03/02/13. לא ישולם תשלום אחד במועדו תעמוד יתרת הקנס לפרעון.

על נאשמת 2 אני גוזרת קנס בסך 400,000 ₪ לתשלום בארבעה תשלומים חודשיים, שווים ורציפים, שהראשון בהם ביום 03/02/13. לא ישולם תשלום אחד במועדו תעמוד יתרת הקנס לפרעון.

המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי.
<#2#>

ניתנה והודעה היום כ"ד טבת תשע"ג, 06/01/2013 במעמד הנוכחים.
לימורמרגולין-יחידי, שופטת

ב"כ הנאשמים:
בהסכמת חברתי ובכפוף להסכמת הממונה על עבודות השירות, אבקש לאפשר לנאשם לצאת מן הארץ לצרכי עבודתו ועסקיו בחו"ל פעם בחודש בסוף השבוע באופן שלא יפגע היקף עבודות השירות שהוא מבצע ובערבויות מתאימות שהוסכמו ביני לבין חברתי.

ב"כ המאשימה:
אין התנגדות בכפוף לערבויות מתאימות ולהסכמת הממונה על עבודות השירות.

<#4#>
החלטה

במסגרת הסכמות הצדדים, התבקש והוסכם לאפשר לנאשם לצאת מישראל פעם בחודש בסוף שבוע לצורך טיפול בעסקיו בחו"ל.
הממונה על עבודותהשירות מתבקש לבחון בחיוב את האפשרות להיעתר למבוקש, וככל שבקשה זו תדרוש הפסד חלקי של שעות עבודה להתיר לנאשם להשלימן בתום תקופת עבודות השירות.
למען הסר ספק, טרם יציאתו מן הארץ יודיע הנאשם למאשימה על מועד יציאתו ועל מועד שובו ויעמיד ערבויות מתאימות בהתאם למוסכם.
<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ד טבת תשע"ג, 06/01/2013 במעמד הנוכחים.

לימורמרגולין-יחידי, שופטת

??

??

??

??
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
06 ינואר 2013

ת"פ 47653-10-12 מדינת ישראל
נ' נוריאל ואח'
6
6









פ בית משפט שלום 47653-10/12 מדינת ישראל נ' אבשלום נוריאל, מובילי דרור ושות' (פורסם ב-ֽ 06/01/2013)