פסקי דין על שמעון קוּפּר | פסקי דין על שידורי קשת | פסקי דין על אילנה דיין | פסקי דין על עֹמרי אסנהיים ואח' |

19664-01/13 הפ     14/01/2013




הפ 19664-01/13 שמעון קוּפּר נ' שידורי קשת בע"מ, אילנה דיין, עֹמרי אסנהיים ואח'




תיק המרצת פתיחה 19664.01.13
כבוד השופט הבכיר גדעון גינת
לפני:
שמעון קוּפּר

המבקש:

נ ג ד

1. שידורי קשת בע"מ

2. אילנה דיין

3. עֹמרי אסנהיים
4. אייל גונן
5. מדינת ישראל - פּרקליטוּת מחוז מרכז

המשיבים:

באי-כוח המבקש - עורכי-הדין אלי הַלְם
ואיתַי הֶרמלין
באות-כוח המשיבים 1-4 - עורכות-הדין גב' טל ליבּליך
וּגב' ליאת ברגמן-רביד


באת-כוח המשיבה 5 - עו"ד גב' גילי לבוֹנטין, פמת"א אזרחי

פסק דין
1. בשעה 21:00 הערב מתוכנן שידורה של תוכנית הטלוויזיה "עובדה" (ערוץ 2) על-ידי המשיבים 1-4. המבקש עותר למניעת השידור האמור, וזאת בהסתמך על סעיף 71(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

רקע עובדתי ודיוני
2. הרקע העובדתי הרלוונטי אינו במחלוקת בין בעלי-הדין. המבקש הינו הנאשם ב-ת.פ. מחוזי-מרכז 47934.11.12, בו הוא מואשם ברציחת רעייתו ג'ני מלמד-קופר ז"ל. כתב-האישום הוגש ביום 24.11.2012. כתב האישום הוקרא, והמבקש ימסור, כנראה, את תשובתו לאישום בסוף חודש ינואר 2013. המבקש מיוצג, כיום, בהליך הפלילי על-ידי עורך-דין מטעם הסנגוריה הציבורית.

3. להגשת כתב האישום קדמה תכנית "עובדה" ששודרה ביום 25.3.2010. גם תוכנית זו, עסקה במבקש, תארה אותו כמי שהיה נשוי מספר פעמים, כאשר, כך בתכנית, הלכו שתיים מהנשים לעולמן בנסיבות תמוהות. התכנית הראשונה הצביעה על מספר סימני שאלה בהקשר למבקש ולנשים שהיו נשואות לו. בזמן שידורה של התכנית הראשונה היה תלוי ועומד ערר שהגיש בא-כוחה של משפחת המנוחה ג'ני מלמד-קופר על סגירת תיק החקירה בעניין זה. לאחר שידור התכנית נפתחה מחדש חקירת המשטרה, ובסיומה הוגש כתב האישום הנ"ל. התכנית הראשונה פתוחה לצפייה לציבור הרחב, באינטרנט (כמו תכניות רבות אחרות של המשיבים 1-4) באתר www.mako.co.il. כותרת התכנית הראשונה הייתה "האלמן הכפול".

4. לצורך ההליך הנוכחי אין טענה מצד המבקש, כי ראוי היה להימנע, בזמנו, משידור התכנית הראשונה. למען הסדר יצוין, שבעקבות התכנית הראשונה הגיש המבקש בדצמבר 2010 תביעה אזרחית בעילה של לשון הרע כנגד המשיבים 1-4 בתיק אזרחי מחוזי מרכז 32514.12.10. בהליך האחרון התקיימו עד עתה ישיבות מקדמיות בלבד.

5. המבקש סומך ידיו על סעיף 71(א) של חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשל"ד-1984, שזו לשונו:
"לא יפרסם אדם דבר על עניין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור. "

6. עם הגשת ההליכים הנוכחיים ביום ה' האחרון, ביקשתי (בלוח זמנים מקוצר) את תגובת המשיבים (לפי תק' 241(ג), 241(ג1) לתקסד"א). קיבלתי, עוד באותו יום, תגובה בכתב מאת המשיבים 1-4 ושמעתי הבוקר, בע"פ, בהרחבה את טענות כל בעלי הדין. בראשית הדיון היום, הוסכם על ידי עוה"ד, כי הדיון יתקיים בהליך העיקרי (המרצת פתיחה) על דרך של שמיעת טענות עורכי-הדין, כך שעם תום הדיון יתן בית המשפט פסק-דין בהליך העיקרי, עליו יהיה כל אחד מבעלי הדין רשאי לערער, בזכות, לבית המשפט העליון.

7. המדינה, כמאשימה בהליך הפלילי הנ"ל כנגד המבקש, צוינה כמשיבה 5 כאן, והיא גם משיבה בבקשת המבקש לפטור מאגרה. לצערי, לא קיבלתי עמדה בכתב מאת הפרקליטות קודם הדיון היום, אך שמעתי דברים מאת הפרקליטה שהתייצבה בע"פ , כפי שיפורט להלן.

8. באשר לתוכנה של התכנית הצפויה, הרי סרבו המשיבים להציגה בפני
הצד שכנגד, או במהלך הדיון. על דעת כל בעלי הדין שמעתי דברים מפורטים בע"פ מאת עורך התכנית, המשיב 4, בהקשר זה.
נאמר לי כי הכוונה היא לשדר תכנית בת שעה (נטו) לערך. במסגרת זו, ישודר שוב התחקיר המקורי, כפי ששודר בזמנו במארס 2010. העורך אמר, כי אותו תחקיר חשף כבר לפני כשנתיים וחצי את נסיבות חייו המוזרות של המבקש ואת סימני השאלה שעולים בעקבות התחקיר. עוד אמר העורך, שכבר אז ניסה המבקש להתנגד לשידור בנימוק שהתיק המשטרתי נגדו נסגר, מחוסר אשמה. עורך התכנית ציין, כי הכוונה היא שלצד שידור הכתבה המקורית ישודרו הערב (בנוסף): ראיונות עם נשים שהיו בקשר רומנטי עם המבקש, ראיון עם הרופאה המרדימה - ד"ר מריה זקוטצקי וכן תובא גרסתו של המבקש, כפי שמסר אותה בזמנו לכתב "עובדה", ערב שידור התחקיר הקודם, גרסה, שבשלב הקודם, לא שודרה. עורך התכנית אמר, שהוא מסכים לצרף לשידור גם תגובה מצולמת של עורכי דינו של המבקש, ראו: פט'. 14.1.13, עמ' 6 שו' 15 עד עמ' 7 שו' 12.

9. מסקנת ב"כ המבקש בתמצית היא, שמהשידור של שנת 2010 עולה שהמבקש רצח שני נשים וניסה לנשל ואולי אף לרצוח נשים נוספות (פט'. עמ' 10 שו' 19-21). עוד נטען, שבנוסף לתכנית המקורית ישודרו ראיונות עם עדת התביעה המרכזית- ד"ר מריה זקוטצקי הנ"ל, וכן, לפחות, עם שתי עדות תביעה נוספות. מסקנת ב"כ המבקש, היא לכן ששידור כזה, בעיתוי הנוכחי, של ראיונות עם עדי תביעה, על רקע התחקיר הקודם, פוגע בטוהר המשפט הפלילי הצפוי והוא פסול מכוח סעיף 71(א) הנ"ל.

10. ב"כ המדינה ציינה בדיון הבוקר, כי היא תומכת בעמדת המבקש לגופו של עניין. עמדת הפרקליטות היא "שתיקים פליליים... צריכים להתקיים ולהישמע בבית המשפט, ולא בתכנית טלוויזיה." (פט. עמ' 14 שו' 4-5). עוד ציינה ב"כ המדינה, שמריה זקוטצקי היא עדת תביעה מרכזית, וכי עלול להיגרם נזק להליך הפלילי ב"שמיעת עדותה" היא ו"עדות" של עדות תביעה נוספות בראיונות טלוויזיוניים, הנתונים לעריכה, לתמצות ולהבלטה בנקודות מסויימות.
עוד ביקשה ב"כ המדינה לאזן בין הצורך לשמור על טוהר ההליך בבית המשפט, אל מול זכות הציבור לדעת באופן שיידחה שידור הכתבה הנוכחית לפחות עד לאחר שמיעת עדי התביעה המרכזיים, תוך הנחייה שניתן יהא לחזור ולבחון את הנושא במועד מאוחר יותר.

טענות סף
11. באת-כוח המשיבים העלו מספר טענות סף. נטען שהמבקש לא שילם אגרות משפט, אלא הסתפק בהגשת בקשה לפטור מאגרה, חסרת בסיס עובדתי נאות. כן הודגש, שבניגוד לתקנות 241(א) ו-255 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, לא צרף המבקש (לא להליך העיקרי, וגם לא לבקשה לסעד זמני) תצהיר לאימות העובדות הנטענות בבקשה. כן לא צרף המבקש לבקשתו לסעד זמני, התחייבות לפיצוי מי שאליו מופנה הצו בגין כל נזק שייגרם לו על ידי הצו הזמני, וזאת בניגוד להוראות תקנה 365(ב) לתקנות הנ"ל.
באי-כוח המבקשים השיבו, שהפגמים הנטענים נגרמו בשל לוח הזמנים המקוצר שהוכתב כתוצאה ממועד שידור התכנית, ובשל היותו של המבקש במעצר.

עמדת המשיבים 1-4
12. באת-כוחם של המשיבים 1-4 הדגישה, כאמור, את הפגמים הדיוניים הקשים בהליך. לגופו של עניין, עמדה על חובתו של בית-המשפט להגן על חופש הביטוי וחופש העיתונות, ולהימנע, ככל האפשר, ממניעה מוקדמת של דיווח בעיתונות, או של שידור ציבורי. באת-כוח המשיבה חזרה וציינה את פסק דינו המנחה של השופט א' ברק ב-ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא פ"ד מ"ג(3) 840, 869. ראו גם בהקשר זה: רע"א 10771/04 רשת תקשורת והפקות נ' פרופ' אטינגר פ"ד נט(3) 308 (2004); בש"א 23207/00 חב' החדשות נ' פונדק הים (7.9.2000).

13. באת-כוח המשיבים 1-4 עמדה עוד על כך, שכלי תקשורת אחרים הביאו דברים שאמרה עדת התביעה זקוטצקי בהקשר ליחסיה עם המבקש-הנאשם
בהליך הפלילי. הופניתי לפרסומים לא מעטים בתקשורת הכתובה והמשודרת, שכללו דברים של עדי תביעה, פרסומים חלקיים של חומר חקירה וראיונות שנמסרו, לכאורה, על ידי המבקש ובני משפחתו הקרובים. כך, למשל, הוצג בפני
פרסום מהיום ב"ישראל היום" של "תמלילי החקירה של הרופאה המרדימה מריה זקוטסקי" (שם עמ' 33, עם הפניה מעמוד השער). פרסום אחרון זה, מצוי, כמובן, לעיון הציבור גם באינטרנט. כן הוצג בפני
י ראיון עם העדה הנ"ל, ששודר בעבר בחדשות ערוץ 2
ראוי לציין, כי פרסומו של חומר חקירה, כפי שהוא מצוי היום בתיק המשטרה אינו דומה במהותו לפרסום ראיונות עם עדי תביעה שאינם חלק מחומר החקירה עתה, ואפשר שאף אינם קבילים (כולם או חלקם) כראייה.
באת-כוח המאשימה סבורה כי לאור מאות הפרסומים בהקשר לפרשה הנדונה יהא זה חסר היגיון לאסור דווקא על המשיבים לפרסם את הכתבה המתוכננת, כאמור.

14. המשיבים 1-4 טענו, כי הפגמים הדיוניים שנדונו לעיל, מראים את חוסר ניקיון הכפיים של המבקש הליך הנוכחי. כן הם טוענים שניתן היה לפתוח בהליכים הנוכחיים, לפחות מאז יום 3.1.2013, וכי העובדה שנעשתה פנייה לבית המשפט רק ביום 10.1.2013, צריכה להביא לכישלון הבקשה מחמת שיהוי.

דיון והכרעה
15. השאלה לפניי היא כפולה. האם יש בתכנית הצפויה כדי להשפיע על ההליך הפלילי כנגד המבקש, והאם הפרסום הצפוי, נעשה "במטרה להשפיע על מהלך המשפט" הפלילי התלוי ועומד כנגד המבקש. לפי הסיפא של סעיף 71(א): "ראיה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לוודאי כמוה כמטרה להשפיע".
הדין
16. סעיף 71(א) הנדון תוקן לאחרונה בתשס"ב ומביא לידי ביטוי את כלל הסוביודיצה sub judice. קדם לסעיף 71 הנ"ל, סעיף 41 לחוק בתי המשפט תשי"ז-1957. ראו לעניין תולדות החקיקה:
eliahu harnon, free speech in matters which are sub judice [1966] 1 israel law review 151
וכן ראו: בג"צ 14/51 היועץ המשפטי לממשלת ישראל נ' רותם ו"דבר" פ"ד ה' 1017, 1023-1025, 1032-1056; זאב סגל, איסור פרסום מטעמי "סוביודיצה": הצעה להיתר ולהסדר אלטרנטיבי (פורסם בנבו).
כפי שהסביר השופט א' ברק בע"פ 696/81 אורלי אזולאי נ' מדינת ישראל פ"ד לז(2) 565, בדיון באשר לפרשנות סעיף 41 לחוק הקודם, עומדים לדיון אינטרסים ציבוריים חשובים: חופש הביטוי וחופש הפרסום, וכן טוהר ההליך השיפוטי. תהליך בירור האמת תלוי בפומביות ההליך השיפוטי ובפרסומו. עם זאת, אינטרס הציבור הוא גם בהכרעת ההליך המשפטי בבית המשפט, ולא מחוצה לו, ועל-ידי שופטים החופשיים מכל השפעה חיצונית. עוד נקבע באותו עניין, כי פרסום אסור לפי כלל הסוביודיצה אם הוא מכיל "כמות מספקת" של השפעה על המשפט. הרשות השופטת היא הקובעת אם יש בפרסום כמות מספקת כאמור, ואני מדגיש: הכל, בשים-לב לנתונים העובדתיים המובאים בפני
ה במקרה הקונקרטי.

17. ב-ע"פ מחוזי ת"א-יפו 865/61 היועץ המשפטי נ' אריה דיסנצ'יק, פסקים (מחוזיים) ל' 236 (1962) הרשיע בית המשפט בעבירה על סעיף 41 לחוק בתי המשפט בגין פרסום דברים שיש בהם כדי להשפיע על מהלך משפט ותוצאותיו, אחרי שדיווח עיתונאי ציין, כי נאשם אמר מחוץ לדיון, לעיתונאי, דברים שונים מאלה של סניגורו, שכפר באשמה במהלך הדיון. בית-המשפט העליון ב

פסק דין
מקיף של השופט י' זוסמן, דחה את הערעור: ע"פ 126/62 אריה דיסנצ'יק נ' היועץ המשפטי פ"ד יז 169 (1963). השופט זוסמן הסביר, כי לא די בסכנה רחוקה הנשקפת להליך, אבל די בהשפעה אפשרית שכן אחת היא אם בפועל עשה הפרסום את שלו, והשפיע על המשפט, או אם רק יכול היה להשפיע. די בכך, שאפשרות זו היא אפשרות סבירה: שם, עמ' 181 ה'.

18. בבג"צ 223/88 עו"ד יורם שפטל נ' היועץ המשפטי פ"ד מג(4) 356 (1989), התערב בג"צ בהחלטת היועץ המשפטי שלא להעמיד לדין בגין עבירה על הוראות סעיף 71(א) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב] (קודם לתיקון האחרון).
השופט ג' בך ציטט בהסכמה את פסקי-הדין בעניין דיסנצ'יק ואזולאי שהובאו לעיל. השופט הזכיר את האפשרות שתהא השפעה גם על שופט מקצועי, ולא רק על חבר מושבעים וכן הזכיר את האפשרות שתהא השפעה שאינה מודעת למשתתפים בהליך המשפטי. השופט בך הזכיר את חשיבות השמירה על הכלל דווקא במשפטים לגביהם מגלה הציבור עניין.

19. ביום 7.12.2011 ניתן פסק-דינו של בית-המשפט העליון ב-ע"פ 9093/08, 9094/08 מרואן נאצר נ' מדינת ישראל, שם כתב השופט י' עמית (סעיף 35) כי בשנים האחרונות נפרצו הסייגים והגדרות לגבי איסור הסוביודיצה הקבוע בסעיף 71. עוד הדגיש השופט כי "במסגרת הדוקטרינה של הגנה מן הצדק, כמו גם, מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט, רשאי בית המשפט לנקוט לא רק צעדים מניעתייםex-ante אלא גם צעדים בדיעבד, על מנת להגן על טוהר ההליך השיפוטי וניהולו של משפט הוגן ועל-מנת להגן על חזקת החפות ועל זכויות הנאשם" (הדגשה הוספה).
אני מבין מכך, שבית-המשפט מוסמך גם לנקוט צעדים מניעתיים ex-ante על מנת להגן על טוהר ההליך השיפוטי וניהולו של משפט הוגן ועל-מנת להגן על חזקת החפות ועל זכויות הנאשם.
בהחלטה מיום 26.4.2011 ב-בש"פ 1659/11 חיים שטנגר נ' מדינת ישראל כתב השופט י' עמית כי על מנת לבצע עבירה על פי סעיף 71 כנוסחו דהיום, יש צורך לעשות זאת במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וכי מכך הוא למד, שהמחוקק ביקש להטות על כפות המאזניים לטובת חופש הביטוי על חשבון אינטרס ההגנה על טוהר ההליך השיפוטי (סעיף 19, שם).

20. בשנת 1987 מנע בית-משפט באנגליה שידור תכנית טלוויזיה שביקשה להציג, באמצעות שחקנים מקצועיים, חלקים ממשפט של חברי מחתרת ה-ira. בית המשפט לערעורים פליליים באנגליה סבר שאין מקום להתערב בצו מניעה של ערכאה דיונית, לפיה יפגע שידור תכנית במתכונת זו בהליך שבערכאת הערעור, ערכאה שהורכבה, כזכור, על ידי שופטים מקצועיים בלבד. ראו:
h.m. attorney general v. channel 4 television co. [1988] the criminal law review 237
בהערה של עורכי כתב העת הם מציינים כי
"trial by television must be nipped in the bud."

ישום בענייננו
21. לגבי תוכנה של התכנית הצפויה, עלי לציין, כאמור, שחרף הצעתי בהקשר זה בדיון בעל-פה, נמנעו המשיבים 1-4 מהצגת התכנית. אין לי, לכן, אלא להסתמך על דברים שנאמרו בהקשר זה בכתב ובעל-פה, ואשר הובאו בתמצית לעיל. אני סבור, שראוי, בשלב הנוכחי לייחס משקל לעמדת המדינה, שתוכן הראיות הצפויות במשפט הפלילי, מוכר לה. אין מחלוקת שהתכנית תביא ראיונות נרחבים עם עדי תביעה מרכזיים כנגד המבקש, ולא רק חלקים מחומר החקירה המצוי כיום בידי התביעה. הבאת דברים אלה בתכנית טלוויזיה, קודם למשפט, עלולה להשפיע לא רק על השופט הדן בהליך, אלא גם על עדים אחרים. הכלל המונע שמיעת עדות הנמסרת לבית המשפט על-ידי עדים צפויים אחרים, אינו עניין של מה בכך. העד אמור למסור את גרסתו מבלי שגרסת עדים אחרים נמצאת בפני
ו, בוודאי לא בשלב החקירה הראשית. שמיעת עדים אחרים, קודם למשפט עצמו, באופן מרוכז, ותוך צירוף של אלמנטים חזותיים כאלה ואחרים, עלולה, בוודאי, להשפיע ביודעין או שלא ביודעין, הן על השופט השומע את ההליך, הן על עדים האמורים להעיד, והן על כל גורם אחר המעורב במישרין או בעקיפין בהליך הפלילי.
אני מסכים עם המשיבים 1-4, שמטרתם הייתה להביא לשידור תכנית טלוויזיה ברמה נאותה מבחינה מקצועית. סביר גם להניח, כי התחקיר הראשון שירת עניין ציבורי בכך שהביא לדיון דרך קבלת ההחלטה בדבר סגירת תיק חקירה בנסיבות שתוארו באותו תחקיר. המצב דהיום, עם זאת, שונה. כנגד המבקש תלוי ועומד כבר כתב אישום חמור ביותר. חומר הראיות שנאסף לגביו, רחב היקף.
בנסיבות אלה, המקום הראוי לבירור אשמתו של המבקש, הוא בית המשפט הפלילי. יצירת במה נוספת שבה מובא חלק מחומר הראיות, בצורה דרמטית, ומושכת את העין, פוגעת, ללא ספק, הן באפשרות של המבקש, והן באפשרות של המאשימה, להביא את עניינם בדרך המלאה, ובהתאם לכללי הדיון בפני
בית המשפט הפלילי. הן המאשימה והן הנאשם סבורים, ששמיעת חלק של דברי העדות המרכזיות במשפט הפלילי, קודם לתחילת המשפט ובמסגרת תכנית טלוויזיה, יפגע בניהולו.
אני סבור, שאין להקל ראש בעמדה משותפת זו. עוד נראה לי, כי האפשרות ששידור עדויות מוקלטת ומצולמת של עדי תביעה מרכזיים, תשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, היא בגדר אפשרות שכל עיתונאי ועורך העוסק בתחום, אמור לצפות אותה מראש.

22. אין מחלוקת שמדובר בתכנית המבקשת, על רקע של תחקיר קודם (שישודר שוב גם הוא), להביא ראיונות מפורטים עם עדי תביעה צפויים. באיזון המתבקש בין הערכים השונים שהוזכרו, וגם בהנחה של מתן עדיפות לחופש הביטוי וחופש התקשורת, עדיין ברורה המסקנה ששידור מעין זה, עלול להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, בשל השפעתו האפשרית על כלל הגורמים המעורבים בניהול המשפט. היה בידי המשיבים 1-4 לסתור מסקנה זו על ידי הבאת תצהיר/ים והצגת התכנית שבמחלוקת באולם המשפטים בפני
הנוגעים בדבר. הם נמנעו מכך ביודעין. במצב דברים זה, המסקנה בדבר "מטרה להשפיע על מהלך המשפט" היא בגדר אפשרות קרובה לוודאי וצפויה מראש.
ראוי עוד לציין, כי קיים הבדל בין אינטרס הציבור בשידור תחקיר דוגמת זה הראשון בענייננו, בטרם קיומו של הליך פלילי ואשר הביא לחידוש חקירה חשובה, לבין אינטרס שונה של הציבור, כאשר ההליך הפלילי כבר החל. במקרה האחרון גובר, - בשלב זה וכל עוד לא סיים בית המשפט השומע את ההליך את שמיעת הראיות, - האינטרס הציבורי של שמירה על טוהר ההליך הפלילי, על אינטרסים חשובים אחרים, שעיקרם חופש הביטוי וחופש העיתונות.

23. אינני יכול להתעלם גם מכך שהמשיבים 1-4 לא הגישו תצהיר בתמיכה לעובדות שביסוד תשובתם בניגוד להוראות תקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי הנ"ל. גם הטענות באשר להיקף הנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מעיכוב השידור היו טעונות אימות בתצהיר.
בסופו של יום שאלת האיזון בין האינטרסים המתחרים היא שאלה שבעובדה. אין לפניי תצהיר של המשיבים 1-4 שיבסס את המסקנה הנוגדת לה הם טוענים, ושבשלב זה, אינה מתיישבת עם העובדות שהובאו לפניי עד עתה.

24. באי-כוח המשיבים 1-4 ציינו, כאמור לעיל, שרק נגד תכנית "עובדה" הוגש ההליך הנדון, הגם שהיו פרסומים לא מעטים בעניינו של המבקש מבלי שננקט הליך משפטי כלשהו. אני סבור, שלא עניינה של תכנית טלוויזיה פופולארית, המשודרת בערוץ מרכזי והזוכה לצפייה מירבית, כעניינו של שידור ופרסום בערוצים אחרים. כחשיבותה ומרכזיותה של התכנית, כן מידת השפעתה הרבה על הצופים בה. הדבר מקבל משקל נוסף בענייננו גם בשל המשקל הנוסף המיוחס לתכנית "עובדה" בגין תרומת התחקיר הראשון לעצם חידוש החקירה המשטרתית והגשת כתב האישום כנגד המבקש.
סעד
25. בשים לב לשיקולים דלעיל, אני מחליט איפוא לקבל את הבקשה במובן זה שאני אוסר, מכוח סעיף 71(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, על שידור תכנית "עובדה" בתאריך 14.1.2013, לרבות קדימונים, ככל שעניינה מתייחס למבקש ולהליך הפלילי נגדו. בעל דין מעוניין, רשאי לפנות לבית-המשפט בבקשה לשינוי צו המניעה, עם התקדמות ההליך הפלילי נגד המבקש, או עם שינוי הנסיבות דהיום.

26. בשים לב לתוצאה, אני מחייב את המשיבים 1-4 לשאת בהוצאות המשפט של המבקש, דהיינו, אגרות המשפט ישולמו על ידיהם, במישרין. אני נמנע מפסיקת שכר-טרחת עורך דין בהתחשב בליקויים הרבים שבהגשת ההליך הנוכחי. אין צו בדבר הוצאות בין המבקש לבין המשיבה 5.

ניתן והודע היום, ג' שבט תשע"ג, 14 ינואר 2013, שעה 1700, בהעדר הצדדים.
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ה"פ 19664-01-13 קופר נ' שידורי קשת, דיין, אסנהיים, גונן, מ.י. 14 בינואר 2013
1 מתוך 12








הפ בית משפט מחוזי 19664-01/13 שמעון קוּפּר נ' שידורי קשת בע"מ, אילנה דיין, עֹמרי אסנהיים ואח' (פורסם ב-ֽ 14/01/2013)