פסקי דין על רונית פרצלן מור | פסקי דין על איתן נחום

38484-07/11 תק     23/12/2012




תק 38484-07/11 רונית פרצלן מור נ' איתן נחום








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 38484-07-11 פרצלן מור נ' נחום





בפני

כב' השופטת
תרצה שחם קינן


תובעת

רונית פרצלן מור


נגד


נתבע

איתן נחום
, מס' עוסק מורשה 557805595




פסק דין



1.
התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה לפיצוי על סך של 30,177 ₪. לטענת התובעת, סיכמה עם הנתבע כי יבצע הובלה של התכולה מדירתה ברחוב עובדיה מברטנורה בתל אביב לדירה ברחוב זלטופולסקי במחיר של 2,100 ₪.

2.
בכתב התביעה נטען כי סוכם בין הצדדים
שהמובילים יגיעו לביתה בשעה 7 בבוקר. מס' ימים לפני ההובלה הגיע בודק מטעם הנתבע, סימן את התכולה וכן בדק את אפשרות הוצאת הפריטים הגדולים מהדירה. כך, למשל, סומן "יורד ברגל" לגבי פסנתר, מזנון וספה. דירת היעד ברחוב זלטופולסקי אף היא נבדקה והוחלט להזמין מנוף להובלת פריטים שלא יועלו במדרגות מחמת גודלם.
ביום המקרה אחרו המובילים להגיע כ-4 שעות. לטענת התובעת, הורד ריהוט, שלא נמצא לו מקום במשאית ההובלה, והושאר על המדרכה. כאשר הגיעה המשאית עם חלק מתכולת הדירה לדירת היעד ברחוב זלטופולסקי, הסתבר כי אין מקום חניה להעמיד את המנוף.

3.
בשלב מסוים, כך טוענת התובעת, לאחר שפרקו הסבלים חלק מהתכולה, הפסיקו הם את עבודתם ודרשו תשלום מידי, אחרת יעזבו עם החפצים. כשראתה התובעת כי הסבלים מעלים למשאית חלק מהפריטים אותם פרקו ומתכוונים להסתלק עם רכושה קראה למשטרה, אך המשטרה נמנעה מלהתערב והמובילים עזבו עם הרכוש במשאית. חלק מתכולת הבית נותר ברחוב, הן ליד הדירה אותה עזבה התובעת, והן ליד הדירה אליה ביקשה לעבור.

4.
בימים שלאחר מכן שלחה התובעת מובילים שהורידו את החפצים שנותרו בדירה ברחוב עובדיה מברטנורה בעזרת מנופאי והעלו אותם לדירה ברחוב זלטופולסקי.
5.
לטענת התובעת, המקרר שנותר מחוץ לדירה, נהרס, נגרם נזק לרהיטים ונגנבנו מהרחוב פריטים רבים. התובעת ובני משפחתה נותרו ללא מקרר במשך 5 ימים בחודש יולי.

6.
רק לאחר עשרה ימים זימנה המשטרה את הנתבע, בלית ברירה שילמה התובעת לנתבע את הסך של 2,100 ₪ והנתבע החזיר לה את חפציה בשעה 22:00. בשעה זו נאלצה התובעת להזמין מוביל נוסף שהעלה את החפצים ונאלצה לוותר על העלאת הפסנתר, שכן הגיע לא עטוף ושבור. מדובר, כך לטענת התובעת, בפסנתר אוסטרי עתיק.

7.
לאור כל זאת, עותרת התובעת לחייב את הנתבע בפיצוי בסך 30,177 ₪ כמפורט להלן:
א.
1,200 ש"ח למוביל החדש שהשלים את העבודה.
ב.
700 ₪ למנוף הנוסף.
ג.
1,008 ₪ בגין מוצרי מזון שנותרו מחוץ לבית והתקלקלו.
ד.
329 ש"ח מצעים ולבנים וכיו"ב.
ה.
4,900 ₪ מקרר + הובלה בסך 150 ₪, הרכבה ותשר בסך 250 ₪.
ו.
2,436 ₪ אותם שילמה לנתבע.
ז.
1,800 ₪ אותם שילמה ל"לודמילה הובלות".
ח.
5,000 ₪ השחתת הפסנתר העתיק.
ט.
1,000 ₪ הפסד 4 ימי עבודה.
י.
754 ₪ שכ"ט עו"ד.

8.
התובעת צירפה לכתב התביעה הסכם בו נכתב שהמחיר הוא 2,100 ₪. בהסכם נכתב אמנם שהמחיר מתייחס ל"נגלה" אחת, אך במקום אחר נכתב על גבי ההסכם, שהמחיר הסופי הינו 2,100 ₪.

9.
לדברי התובעת, שילמה לנתבע את מחיר ההובלה על מנת שיחזיר לה את הרכוש אותו לקח. לטענתה, נאלצה לקנות מקרר חדש כי המקרר התקלקל. לדבריה, הורו לה המובילים לשמור על הדברים שהורדו מדירתה ושלא היה להם מקום על המשאית עד שהם יחזרו. היות ולא ניתן היה להפעיל את המנוף בדירה ברחוב זלטופולסקי, לא חזרו המובילים לקחת את החפצים מרחוב עובדיה מברטנורה.

10.
התובעת זימנה עדה מטעמה, את הגב' חגית סבן, שהעידה בבית המשפט ואמרה כי המובילים לא רצו להעלות את כל הציוד לדירה ברחוב זלטופולסקי משום שלא הצליחו להתקין את המנוף. מאוחר יותר נסעה לסייע לתובעת לשמור על החפצים בדירה אותה ביקשה התובעת לפנות. העדה נשארה עד 23:00 לשמור על החפצים, אך אז היה עליה לשוב הביתה. לדברי העדה, היו מחוץ לדירה מקרר, תנור וחפצים נוספים.

11.
בכתב ההגנה טען הנתבע כי אכן מלכתחילה הציע לבצע את ההובלה במחיר של 2,500 ₪, אך הוריד את המחיר ל-2,100 ₪. לדבריו, נציג מטעמו בחן את דרכי הגישה למנוף. הנתבע לא זימן את הנציג, אותו שלח, על מנת שיעיד האם אכן הסביר לתובעת כי יהא זה מתפקידה לשמור מקום חניה למנוף. בכתב ההגנה כתב כי "אני לא חושב שצריך להסביר לתובעת כי המנוף צריך מקום חניה". לטענת הנתבע, המחיר הסופי בסך 2,100 ₪ סוכם עבור נסיעה אחת. הנתבע לא טען בשום שלב כי ראה את החפצים בביתה של התובעת והעריך את מספר הנסיעות שיהא צורך לבצע. לדברי הנתבע בכתב ההגנה התלוננו אנשי הצוות על יחס משפיל וכן טענו שאמרה להם שלא תשלם עבור ההובלה. לאור זאת, טוען הנתבע בכתב ההגנה, התקשר הוא עצמו לתובעת וביקש להסדיר את תשלום בטרם יפרקו המובילים את הציוד. לדבריו, השיבה כי אין בכוונתה לשלם לפני שיועברו כל החפצים, וגם אז אין בכוונתה לשלם את מלוא הסכום. נוכח האמור, הודיע הנתבע לצוות העובדים לסגור את המשאית ולצאת לאחסנה.

12.
מטעם הנתבע העיד מר רועי בולר, המנופאי שהגיע לדירה ברחוב עובדיה מברטנורה, העמיס חפצים על המשאית בעזרת המנוף, נסע לרחוב זלטופולסקי, אך לא הייתה חניה למנוף, ולפיכך לא ניתן היה להעלות את הדברים בעזרת המנוף לדירה. לדבריו, המתין זמן רב אך לא התפנה מקום. המובילים החלו להעלות דברים. לדבריו, התובעת לא דיברה יפה עם המובילים וחזרה ואמרה שלא תשלם עבור ההובלה.

13.
לדברי הנתבע, הפסנתר היה על המשאית. לדברי הנתבע, סיכם עם התובעת מחיר עבור נסיעה אחת של המשאית. אלא שהתובעת אמרה למוביל האחראי כי הנתבע אישר שתי נסיעות, ולכן הוריד האחראי את כל הציוד על מנת להסיעו בשתי נסיעות.

14.
הנתבע לא זימן מטעמו את המוביל למסירת עדות.

15.
לדברי התובעת, נותר המקרר ברחוב וכאשר הועלה בהובלה החדשה לביתה היה מקולקל והיא נאלצה לקנות מקרר חדש, הפסנתר נהרס, הילדים נשארו בלי מיטות.

16.
הנתבע טען כי התובעת לא המציאה צילומים של הפסנתר, חוות דעת מומחה, או כל ראיה אחרת, הן בקשר למצבו של הפסנתר.
17.
לטענת הנתבע, אמרה התובעת למובילים שאין בדעתה לשלם ולפיכך עצר את ההובלה.

18.
לדברי התובעת, לא אמר לה הנתבע מראש כי היה צורך לשמור מקום חניה למנוף.

19.
לאחר ששמעתי את הצדדים ואת העדים מטעמם, ולאחר שקראתי את כתבי הטענות, ואת המסמכים שצורפו להם, הריני סבורה כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה.

20.
אין לי ספק כי התנהלותו של הנתבע, והמובילים מטעמו, במהלך היום, כפי שהוכח בפני
בעדותה של התובעת ובעדותה של העדה מטעמה, גרמה לתובעת עגמת נפש ונזקים של ממש. עובדיו של הנתבע עזבו כשחפציה של התובעת נמצאו על המשאית והושבו לה רק לאחר עשרה ימים. התובעת נאלצה להיעזר בסבל, שיעלה את החפצים, לאחר שהוחזרו לה, ונאלצה לפנות למוביל נוסף, שישלים את העברת הדירה מרח' עובדיה מברטנורה. אני מתקשה להבין מדוע סבור הנתבע כי העובדים היו רשאים היה לעזוב את המקום, לאחר שהגיעו באיחור, ולאחר שלא הצליחו להפעיל את המנוף על מנת להעלות את הריהוט לדירה ברח' זלטופולסקי, רק משום שהתובעת סירבה לשלם לעובדיו, בטרם השלימו את העבודה.

21.
הנתבע זימן מטעמו את נהג המנוף, אך לא זימן איש מהעובדים, שהיה בקשר ישיר עם התובעת, על מנת שיעיד אודות הדברים שנאמרו על ידי התובעת, ויתן הסבר מניח את הדעת מדוע נותר רכוש רב על המשאית, עד שעת לילה מאוחרת.

22.
הנתבע לא הסביר מדוע לא הודיע מלכתחילה לתובעת כי יהא עליה לשלם עבור מספר נסיעות, לצורך הובלת הרהיטים. נציג מטעמו היה בדירת התובעת, והייתה בידו האפשרות להעריך כמה חפצים ניתנים להובלה במשאית, במהלך נסיעה אחת.

23.
התובעת מצדה לא זימנה את בעלה שיעיד אודות אופן התנהלות העובדים מטעם הנתבעת, בדירה ברח' זלטופולסקי, והעדה מטעמה מסרה עדות לגבי התרחשות מחוץ לדירה.

24.
התובעת לא הוכיחה בפני
כי המקרר ניזוק, כתוצאה מכך ששהה במשך הלילה מחוץ לבית, וכן כי היו במקרר, בעת שפינו את הדירה, מוצרי מזון בסך של 1,008 ₪. כמו כן לא הוכיחה התובעת אבדן מצעים ולבנים, השחתת הפסנתר העתיק, ואת אבדן ימי העבודה.

25.
התובעת הציגה חשבוניות לפיה שילמה למובילים נוספים, האחד, למחרת המקרה,
והשני, להעלאת הפריטים, שהושבו על ידי הנתבע, שכן הנתבע החזיר את הפרטים לאחר עשרה ימים, אך לא העלה אותם לביתה של התובעת. התובעת לא צירפה חשבוניות עבור הפעלת מנוף. כך שעלות ההובלה, בשל מחדלי הנתבעת הסתכמה לפחות בסך של 3,000 ₪. אני
מניחה, שבשל המצוקה בה הייתה, לא יכולה הייתה התובעת לעמוד על המקח, ונאלצה לשלם מה שנדרש על ידי המובילים. בנסיבות, אני סבורה שעל הנתבע להשיב לתובעת מחצית הסכום ששולם לו, בסך של 1,200 ₪, שכן אין מחלוקת שהנתבע לא סיים את העבודה, שכן חפציה של התובעת נלקחו למשך עשרה ימים, ולא הועלו לביתה, אלא בידי מוביל אחר. לפיכך אני מעמידה את נזקיה הבלתי ממוניים של התובעת על דרך האומדן על סך של 2,500 ₪.

26.
לאור האמור ישלם הנתבע לתובעת סך של 6,700 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית, מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך של 400 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, וכן יישא בשכר טרחת העדה, בסך של 250 ₪, אף זאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

27.
ניתן לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

28.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י' טבת תשע"ג, 23 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 38484-07/11 רונית פרצלן מור נ' איתן נחום (פורסם ב-ֽ 23/12/2012)