פסקי דין על הבורסה לניירות ערך בתל - אביב | פסקי דין על מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל -אביב | פסקי דין על מזרחי טפחות חברה לרישומים | פסקי דין על עו"ד גיא גיסין

45609-07/11 א     14/01/2013




א 45609-07/11 הבורסה לניירות ערך בתל - אביב בע"מ, מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל -אביב בע"מ, מזרחי טפחות חברה לרישומים בע"מ נ' עו"ד גיא גיסין








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 45609-07-11 גיסין נ' הבורסה לניירות ערך בתל - אביב בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
רות רונן


המבקשות:

1. הבורסה לניירות ערך בתל - אביב בע"מ

2. מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל -אביב בע"מ

3. מזרחי טפחות חברה לרישומים בע"מ


נגד


המשיב:

עו"ד גיא גיסין
הנאמן להסדר הנושים ובעלי המניות של אורליין ייזום והשקעות בע"מ



החלטה

בקשה לגילוי מסמכים.

המחלוקת בין הצדדים התייחסה לשני נושאים – לשאלת גילוי מסמכים הנוגעים ל"מכירת השלד הבורסאי של החברה" (היא חברת אורליין ייזום והשקעות בע"מ); ולשאלת זהות נותני תצהיר גילוי המסמכים.

באשר לנושא הראשון (מכירת השלד הבורסאי), טען המשיב כי הוא כבר מסר למבקשות את כל המסמכים אשר גילויים התבקש ואשר ברשותו או בשליטתו, ולכן הבקשה נושא זה התייתרה.

באשר לנושא השני, המבקשות עתרו כי כל בעלי המניות שהמחו את זכויות התביעה שלהם למשיב, יגישו תצהירי גילוי מסמכים משל עצמם. המשיב טען הדרישה לפיה 600 בעלי מניות של החברה שרכשו את מניותיהם בשוק המשני יתנו תצהיר היא דרישה מופרכת. לגישתו, לבעלי המניות הללו אין כל מידע עודף ביחס לנסיבות הפרשה לעומת המשיב. מי שצריך לתת את תצהיר גילוי המסמכים הוא "בעל דין", ובעלי המניות של החברה במקרה דנן אינם בעלי דין בהליך.

המבקשות אינן יכולות להכתיב מי הוא בעל הדין הנכון שצריך לתת את תצהיר גילוי המסמכים. המשיב הוא בעל הדין הנכון, משום שהחברה וכל בעלי המניות המחו לו את מלוא זכויות התביעה שהיו להם בקשר עם אירועים שקדמו למועד אישור ההסדר.

עוד טען המשיב כי אם כל המידע הרלוונטי יכול להימסר על ידי המשיב, אין טעם להכביד בהליכים מיותרים נוספים. המבקשות ביקשו לקבל מידע ביחס למספר עניינים - שאלת היותם של בעלי המניות שהמחו את זכות התביעה למשיב בעלי מניות במועדים הרלוונטים; עובדות הנוגעות למועדי הרכישה של מניותיהם; עובדות הנוגעות לנסיבות הרכישה או בנוגע לתוקפה של המחאת הזכויות.

המשיב טוען כי הוא העביר את כל המסמכים הרלוונטים במסגרת הליך גילוי המסמכים. הוא הסדיר את מירשם בעלי המניות באופן שקבל תוקף של

פסק דין
בבית המשפט של הפירוק. העיקרון שהנחה את בית המשפט היה כי יוכרו רק בעלי מניות אשר רכשו את מניותיהם בתנאי תקנת השוק. כל המסמכים אשר עמדו בבסיס הוכחת הזכויות של בעלי המניות – נמסרו לבאי כוח המבקשות במסגרת הליך גילוי המסמכים.

עוד נטען כי הבקשה כרוכה בהכבדה בלתי סבירה על המשיב, והגילוי אינו דרוש לשם דיון הוגן בתביעה – אלא הוא עלול לסבך את ברור התביעה שלא לצורך.

לגישת המשיב, אם המבקשות מעוניינות לבחון מחדש את רשימת בעלי המניות אשר זכאותם לבעלות במניות החברה הוכרה במסגרת הליכי הפש"ר, הן יוכלו לעשות זאת על ידי המסמכים שהועברו אליהן על ידי המשיב. לכן אין הצדקה מעשית להיעתר לבקשה. עוד טען המשיב, באופן ספציפי ביחס לתביעת החוב של מר יונן שגיב נציה, כי מדובר בשם אחד שחשורד להיות "לא כשר".

במסגרת התשובה לתגובה, העלו המבקשות טענות ביחס לשני סוגי המסמכים.
ביחס להליך מכירת השלד הבורסאי, עותרות המבקשות כי המשיב לא יסתפק במסירת המסמכים, אלא כי הוא יגיש תצהיר ובו תיאור שיאפשר זיהוי שלהם.

ביחס לבעלי המניות נטען כי לא יתכן כי המשיב, באמצעות הליך של המחאת זכות, יחסום את דרכן של המבקשות מקיום הליכי גילוי מסמכים שלם ומלא. המבקשות זכאיות כי התמונה העובדתית המלאה תיחשף בפני
הן. המשיב אינו טוען כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטים, אלא הוא מבקש כי המבקשות יסמכו על הבירור שהוא עצמו ערך.

המבקשות מעוניינות לגישתן לבדוק בצורה מהותית את נושא תביעות הזכות בחברה. אין די בהקשר זה בבדיקה הטכנית אותה ערך המשיב. המבקשות אף מפנות למסמכים שנמסרו להן על ידי המשיב, מהן עולה כי קיימים עניינים הטעונים בירור ביחס לחלק מבעלי המניות. לגישתן של המבקשות, ישנן תהיות כבדות ביחס להסדרת רשימת בעלי המניות על ידי המשיב, ואישורן של תביעות הזכות – תקינותם ורדידותם.

לכן, כך טוענות המבקשות, אין לאפשר למשיב להסתיר את בעלי המניות הנטענים של החברה מפני המבקשות ויש לברר עם בעלי המניות הללו באופן בלתי אמצעי את טענותיהם ואת מסמכיהם. יש לברר בכלל זה בין היתר את תקינות הרשימה ואת הנסיבות בהן הגיעו המניות לידי בעלי המניות, ואת הקשרים של בעלי המניות הנטענים עם החברה ועם נושאי החברה עובר לקריסתה. מדובר בבירור שהוא הכרחי לצורך עצם קיומה הנטען של עילת תביעה.

עוד נטען כי יש מקום לאפשר למבקשות לקבל גילוי מסמכים אצל החברה. המסמכים הללו הם רלוונטים להליך. גם אם החברה נמכרה לצד ג', אין בכך כדי לפטור את המשיב ואת בעלי המניות מלמסור למבקשות את כל המידע שהיה מצוי בחברה בקשר עם האירועים נושא התובענה. אם מסמכים כלשהם של החברה אינם ניתנים עוד לאיתור, הרי הדבר גורם למבקשות לנזק ראייתי, ומן הראוי שהדבר ייזקף לחובת המשיב.

להלן נבחן את טענות הצדדים.

המסמכים הנוגעים למכירת השלד הבורסאי
מקובלות עלי טענותיהן של המבקשות בהקשר זה.

אכן הליך גילוי המסמכים נועד בין היתר כדי לזהות את המסמכים שבידיו של עורך התצהיר, וזאת כדי למנוע מעורך התצהיר את האפשרות להפתיע את הצד שכנגד בשלבים מאוחרים יותר של הדיון עם מסמכים שלא גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים. לכן, על מגיש התצהיר לערוך את תצהיר גילוי המסמכים תוך פירוט שיאפשר במידה המרבית הניתנת את זיהויים (ר' זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהד' שביעית, עמד 343).

לכן, על המשיב למסור למבקשות רשימה של המסמכים שהועברו אליהן, שתאפשר ככול האפשר את זיהויים.

תצהיר בעלי המניות
המשיב בתביעה הגיש את התביעה מכוח המחאת זכות שהוא קבל ממי שהיו בעלי המניות בחברה. לכן, שאלת קיומה של עילת תביעה לכול אחד מבעלי המניות היא שאלה רלוונטית, שהמבקשות זכאיות לקבל מידע אודותיה. המסמכים המבוקשים בהקשר זה הם לכן מסמכים רלוונטים להליך.

יחד עם זאת, העובדה כי מדובר במסמכים רלוונטים – אין פירושה בהכרח כי כל אחד מבעלי המניות (בהתאם לרשימה שנקבעה על ידי המשיב), צריך להגיש תצהיר גילוי מסמכים נפרד מטעמו. אני סבורה כי די בכך כי המשיב יגיש תצהיר גילוי מסמכים מטעמו שלו, שיכלול את כל המסמכים "המצויים או שהיו מצויים בחזקתו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה" (ר' תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984). די בכך כדי שהמשיב יעמוד בחובתו במסגרת ההליכים המקדמיים.

הטלת חובה להגשת תצהירי גילוי מסמכים על ידי כל אחד מבעלי המניות שאינם בעלי דין היום בתביעה, היא מכבידה – ואין בה כדי לתרום לחקר האמת במידה שתצדיק את ההכבדה הזאת. מובן כי אם המבקשות יהיו סבורות – ביחס לבעל מניות כזה או אחר - כי נדרש להן מסמך נוסף כזה או אחר, הן יהיו רשאיות להגיש בקשה לגילוי מסמך ספציפי. אם המשיב לא יצליח לאתר את המסמך, יהיה עליו להצהיר על כך – בהתאם לאמור בתקנות סדר הדין האזרחי בהקשר זה.

דברים דומים יש לקבוע ביחס למסמכי החברה. על המשיב לגלות למבקשות את המסמכים המצויים בחזקתו או בשליטתו, או שהיו בחזקתו או בשליטתו. מסמכים שלא קיימים היום בחזקתו או בשליטתו של המשיב, ושהוא לא הצליח לאתר לאחר חקירה ודרישה – המשיב אינו חייב לגלות במסגרת הליך גילוי המסמכים.

לעובדה שמסמכים כאלה או אחרים אינם בני איתור – עשויה בנסיבות מסוימות להיות השלכה לחובת המשיב. מובן כי אין מקום לקבוע מסמרות בנושא זה בשלב זה של הדיון.

לכן אני מורה למשיב להגיש תצהיר גילוי מסמכים ובו פירוט של המסמכים בצורה שתאפשר זיהויים, וזאת – תוך 14 יום מהיום.

מעבר לאמור – הבקשה נדחית.
אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ג, 14 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.









א בית משפט מחוזי 45609-07/11 הבורסה לניירות ערך בתל - אביב בע"מ, מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל -אביב בע"מ, מזרחי טפחות חברה לרישומים בע"מ נ' עו"ד גיא גיסין (פורסם ב-ֽ 14/01/2013)