פסקי דין על סעיד מרעי | פסקי דין על עתיד- רשת חינוך ביה"ס | פסקי דין על רשת תיכוני טומשין |

33397-12/12 ברע     20/01/2013




ברע 33397-12/12 סעיד מרעי נ' עתיד- רשת חינוך ביה"ס בע"מ, רשת תיכוני טומשין בע"מ








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 33397-12-12






ניתנה ביום
20 ינואר 2013

סעיד מרעי
המבקש


-
1.עתיד- רשת חינוך ביה"ס בע"מ

2.רשת תיכוני טומשין בע"מ
המשיבות

בשם המבקש –

עו"ד תאופיק טיבי
בשם המשיבה 1 – עו"ד דרור גל
ועו"ד גל גינגיס
בשם המשיבה 2 – עו"ד אורי צור



החלטה

השופטת ורדה וירט-ליבנה
1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (ס"ע 7455-11-12; השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור מר יוסי דיין וגב' בת שבע פריי; החלטה מיום 21.11.2012), במסגרתה דחה בית הדין את בקשת המבקש לאכיפת ההסדר הזמני המוסכם עם המשיבה 1 (להלן – עתיד) מיום 20.9.2012 אשר קיבל תוקף של החלטה (השופט יצחק לובוצקי; ס"ע 21784-09-12). כמו כן, בקשת רשות הערעור מכוונת כנגד אי מתן החלטה לגופה בבקשה לתיקון גובה הסעד הכספי הזמני אשר הוגשה על ידי המבקש ביום 14.11.2012.

הרקע לבקשה והחלטת בית הדין האזורי
2.
לפי העולה מבקשת רשות הערעור ומהעובדות הלכאוריות שנקבעו בהחלטת בית הדין האזורי מושא בקשת רשות הערעור שלפני, המבקש הועסק בתיכון בקלנסווה במשך 24 שנה. בית ספר זה היה בית ספר מקיף אשר כלל אגף עיוני ואגף טכנולוגי והוא נוהל החל משנת 2005 ועד לאחרונה על ידי עתיד. לאחר שניהול בית הספר הועבר לידי עתיד, המשיך המבקש לעבוד בו כמורה ואף שימש כמחנך וכעוזר מנהל. בשנת הלימודים 2011-2012 יצא המבקש לחל"ת וביום 11.3.2012 הודיע לעתיד על רצונו לשוב לעבודתו.
3.
לאחרונה, זכתה המשיבה 2 (להלן – טומשין) במכרז להנהלת האגף הטכנולוגי של בית הספר לשנת הלימודים 2012-2013. בתחילת שנת הלימודים, הופתע המבקש כאשר גילה כי אין הוא משובץ כבעל תפקיד בעתיד. יצוין, כי רוב עמיתיו של המבקש המשיכו לעבוד בעתיד, בעוד שלגבי יתר המורים בבית הספר נערך הסכם העברה מעתיד לטומשין במסגרתו נשמרו כל זכויותיהם (להלן – הסכם ההעברה). כאמור, שמו של המבקש לא אוזכר ברשימת המורים אשר המשיכו להיות מועסקים בעתיד; אך יחד עם זאת, שמו גם לא נזכר בהסכם ההעברה.
4.
המבקש פנה לארגון המורים וכשעניינו לא טופל, פנה לעורך דין אשר פנה בהמשך לבית הדין האזורי. ביום 9.9.2012 קבע בית הדין האזורי כי "עד ליום 10.10.12 לא ישנה המשיב את מעמדו של המבקש אצלו, קרי, ימשכו יחסי עובד ומעביד וימנעו פיטורים". בהמשך, ביום 20.9.2012, התקיים דיון בבית הדין האזורי במסגרתו הושג הסדר זמני בין המבקש לבין עתיד לפיו המבקש ישובץ החל מיום 23.9.2012 בטומשין, זאת בהתאם להתחייבותה של עתיד לפיה טומשין מעוניינת להעסיקו (להלן – ההסדר הזמני). להסדר זה ניתן תוקף של החלטה (ס"ע 21784-09-12; השופט יצחק לובוצקי).
5.
לדברי המבקש, ביום 23.9.2012 התייצב לעבודה אצל טומשין אך מנהל האגף הטכנולוגי של בית הספר, מר קשקוש, סירב לשבצו שכן, כאמור, שמו לא הופיע בהסכם ההעברה. על כן, ביום 24.9.2012 פנה המבקש לבית הדין האזורי בבקשה למתן צו מניעה זמני. במסגרת הדיון בבקשתו, טענה טומשין כי ביום בו התייצב המבקש לעבודה, לא הייתה לה מערכת שעות עבורו. לאחר מכן, התנהלו בין הצדדים מגעים שונים ובמסגרת זו הוצע למבקש למחוק את התובענה. ביום 4.10.2012 הגיש המבקש בקשה למחיקת התובענה והיא נמחקה ביום 25.10.2012.
6.
ביום 18.10.2012 פנה בא כוחו של המבקש אל עתיד וביקש לבצע את ההסדר הזמני. בקשתו נדחתה על ידי עתיד, ולפיכך, הגיש המבקש בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני. במסגרת בקשתו ביקש, בין היתר, כי עתיד תקלוט אותו לאלתר כמורה מן המניין ותשבץ אותו בבית הספר בקלנסווה, זאת בהיקף משרה ובהתאם לתנאים להם היה זכאי בעבר. כמו כן, ביקש לחייב את עתיד בתשלום סך של 24,000 ₪
עבור התקופה מיום 27.8.2012 ועד ליום 30.10.2012 בתוספת פיצויי הלנת שכר ולהעברת הניכויים וההפרשות המתאימות לקופות הגמל ולקרנות ההשתלמות.
7.
לחלופין, ביקש המבקש כי טומשין תכלול אותו בהסכם ההעברה, באופן בו יישמרו זכויותיו, תנאי עבודתו, היקף שעות עבודתו, הרכב משרתו ומעמדו. נוסף על כך, ביקש לחייב את טומשין בתשלום סך של 24,000 ₪
עבור התקופה מיום 27.8.2012 ועד ליום 30.10.2012 בתוספת פיצויי הלנת שכר ולהעברת הניכויים וההפרשות המתאימות לקופות הגמל ולקרנות ההשתלמות.
8.
בית הדין האזורי, בהחלטתו מיום 21.11.2012, דחה את בקשת המבקש למתן סעד זמני. בית הדין האזורי קבע כי "משלא הוכח בפני
נו, לכאורה, כי המשיבות (או מי מהן) סרבו לקלוט המבקש כמורה בביה"ס, משהוכח לכאורה, כי טומשין (המנהל) שיבצה אותו להוראה בחטיבה הטכנולוגית, ומשלכאורה הוכח כי ארגון המורים אף הוא הודיע למבקש כי הוא משובץ ומשאין בפני
נו מענה להודעותיהם בהתאם ומשהתנהלות המבקש כעולה מהראיות שבפני
נו והתנהלותו מתעלמת מהנתונים (כולל אלו שעלו בהליך) מלמדת כי ביקש לשמר את מעמדו בעתיד, תוך התעלמות משינוי הנסיבות ותוך שלא דק פורתא בעובדות כמו גם תוך שינוי בטענות בכל הליך והליך והעיקר – משלא שוכנענו כי אכן ביקש להמשיך בעבודתו במח"ט הטכנולוגי, כמתחייב מהסכם ההעברה – אין לנו אלא לדחות את הבקשה".

כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור.

בקשת רשות הערעור
9.
המבקש, בבקשת רשות הערעור מטעמו

טוען כי בהחלטת בית הדין האזורי נפלו טעויות משפטיות חמורות ומהותיות הן לעניין תקינות ההליך השיפוטי ואופן ניהולו והן לגופה של החלטה. לדבריו, החלטה זו למעשה נתנה "הכשר משפטי" לסילוקו של עובד הוראה קבוע ובעל וותק של 24 שנה. מעבר לכך, החלטה זו מתעלמת ואף סותרת החלטות קודמות של בית הדין האזורי וכן את ההסדר הזמני. המבקש מדגיש כי בית הדין האזורי שגה שגיאה חמורה כאשר קבע כי פג תוקפו של ההסדר הזמני. לטענתו, בית הדין האזורי שגה שגיאה חמורה כאשר למעשה ביטל את ההסדר הזמני מבלי שהוכח קיומן של נסיבות חדשות ומהותיות.
10.
לטענת המבקש, בהתאם להסדר הזמני, אשר קיבל תוקף של החלטה בבית הדין האזורי, מחויבת עתיד לקלוט אותו ולשלם את שכרו, למעט במקרה בו היה נקלט בטומשין ביום 23.9.2012. לדבריו, במהלך הדיון מיום 20.9.2012 הסתירה עתיד את העובדה כי הסכם ההעברה טרם נחתם על ידי כל הצדדים הרלוונטיים וכי קיימת מחלוקת ביניהם לגבי רשימת המורים הכלולה בהסכם ההעברה. עתיד אף הסתירה מהמבקש ומבית הדין האזורי כי טומשין מסרבת להתחייב בכתב להחלת הסכם ההעברה על המבקש ואף מסרבת לחתום על נספח מתוקן ולכלול בו את שמו.
11.
עוד טוען המבקש כי קיים את חלקו בהסדר הזמני כאשר התייצב לעבודה ביום 23.9.2012. לעומת זאת, טומשין לא סיפקה לו עבודה והעדיפה להעסיק במקומו עובדים זמניים חדשים. כמו כן, עתיד התנערה מאחריותה וממחויבותה לקלוט את המבקש, לשלם לו את שכרו ולשמור על מעמדו, זכויותיו ותנאי עבודתו. המבקש מציין כי בית הדין האזורי שגה משקבע כי אין מדובר במקרה זה בפיטורין. לדבריו, אין ספק כי הוא פוטר שלא כדין וללא שימוע על ידי עתיד; אולם פיטורין אלו בוטלו בהתאם להחלטות קודמות של בית הדין האזורי אשר מנעו ניתוק יחסי עובד-מעביד בין המבקש לבין עתיד.
12.
לחלופין, טוען המבקש כי בית הדין האזורי שגה משלא ראה בטומשין כאחראית באחריות משותפת, ביחד עם עתיד, לקליטתו במקום העבודה. לדבריו, מנהל האגף הטכנולוגי של בית הספר, מר קשקוש, הודה שהשמיט את שמו של המבקש מרשימת המורים עליהם חל הסכם ההעברה. לפיכך, טומשין אינה יכולה ליהנות ממעשה פסול של מר קשקוש ועליה לקלוט את המבקש לעבודה ולהוסיף את שמו להסכם ההעברה.

13.
בתגובתה לבקשת רשות ערעור

, טוענת עתיד כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף. לדבריה, המבקש הוא זה שסיכל בכל דרך את המשך עבודתו באגף הטכנולוגי של בית הספר אשר בניהול טומשין. עוד היא טוענת כי ההסדר הזמני הוגדר ככזה משום שמדובר בהסדר אשר נתון לשינויים על ידי הצדדים, ככל שיהיה צורך בכך. לטענת עתיד, המבקש אינו עומד בתנאים הקבועים בדין ובפסיקה לקבלת סעד זמני, זאת במיוחד נוכח העובדה שהמבקש הגיש תובענה עיקרית ולפיכך יכול לבוא על פתרונו על דרך של ניהול תביעתו העיקרית.
14.
לגופה של הבקשה, טוענת עתיד כי החלטת בית הדין האזורי תואמת את התשתית העובדתית ואת טענות הצדדים. לדבריה, בית הדין האזורי קיים דיון ארוך ומקיף בטענות המבקש והחלטתו לאחר דיון זה הייתה מפורטת ומנומקת. עוד היא טוענת כי המבקש מתעלם מהשינוי שנוצר בנסיבות, בין היתר, מהעובדה שהאגף הטכנולוגי של בית הספר אינו נמצא עוד תחת ניהולה של עתיד.
לדבריה, המבקש הינו בעל רישיון הוראה במכונאות רכב, מקצוע שאינו נלמד באגף העיוני של בית הספר ולפיכך אין לעתיד כל אפשרות לשבצו לעבודה.

עתיד טוענת כי המבקש לא הניח תשתית לכאורית כי קיימת סבירות גבוהה כי יזכה בתביעתו. נוסף על כך, היא מסבירה כי המבקש יכול היה לצמצם את נזקו אילו לא היה מסרב ללמד באגף הטכנולוגי של בית הספר.
15.
טומשין, בתגובתה לבקשת רשות הערעור,

טוענת כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. לדבריה, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול הדעת ובהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן בקשות למתן סעד זמני אלא במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן; ובמקרה זה אין כל הצדקה להתערב בהחלטת בית הדין האזורי. עוד היא טוענת כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה שכן בקשת המבקש לסעד זמני לא נועדה לשמר את המצב הקיים אלא נועדה לשנותו שהרי מאז שיצא המבקש לחל"ת ועד היום לא חל כל שינוי במצבו. לדבריה, קבלת בקשת המבקש תפגע בטומשין, תשנה לרעה את מצבם של המורים אשר שובצו ללמד במקום המבקש, ואף תשבש לחלוטין את שגרת הלימודים של התלמידים; בעוד שדחיית בקשתו תאפשר למבקש לקבל פיצוי כספי. נוסף על כך, טוענת טומשין כי שיקולי היושר מחייבים אף הם את דחיית בקשת המבקש אשר פעל בחוסר תום לב והגיש את בקשתו לסעד זמני בשיהוי ניכר של למעלה מחודשיים. כמו כן, טומשין מבהירה כי אין למבקש עילה משפטית נגדה. מעבר לכך, היא מציינת כי הייתה נכונה לקלוט את המבקש ולהעסיקו אך הוא זה שדחה את פניותיה ואת פניות ארגון העובדים.
16.
באשר לתקפות ההסדר הזמני, טוענת טומשין כי לא הייתה צד להסדר זה או להליך במסגרתו התקבל הסדר זה וכי אין בהסדר זה כדי להטיל עליה חיוב כלשהו. עוד היא מוסיפה וטוענת כי כלל לא ידעה על קיומו של המבקש במועד החתימה על הסכם ההעברה ולפיכך, הרי שבוודאי לא הפלתה אותו לרעה או נהגה בו בחוסר שוויון או בחוסר תום לב.
17.
המבקש, בתשובתו לתגובות המשיבים,

טוען כי עתיד בתגובתה לא התמודדה באופן ענייני עם טענות המבקש ולא התייחסה להיבט החוזי של ההסדר הזמני. לדבריו, עתיד גם לא הצביעה על המקור המשפטי המחייב עובד לעבור ממעסיק למעסיק גם אם הוא מופלה לרעה לעומת מורים אחרים וגם אם אין שמירה על זכויותיו ועל תנאי עבודתו. עוד הוא טוען, כי עתיד לא הסבירה מדוע לא שילמה למבקש את שכרו מאז יום 27.8.2012 כמתחייב מקיום יחסי עובד-מעביד בין הצדדים וכמתחייב מההסדר הזמני.
בעניין תגובתה של טומשין, טוען המבקש כי היה על טומשין לדעת על קיומו עת שחתמה על הסכם ההעברה ובכל מקרה יכלה טומשין לתקן את הדרוש תיקון מהמועד בו ידעה בפועל על קיומו של המבקש. לדבריו, שתיקתה של טומשין מעיד על חוסר ניקיון כפיים ועל הסכמתה למעשה החמור של מר קשקוש אשר השמיט את שמו של המבקש מרשימת המורים עליהם חל הסכם ההעברה.
18.
יצוין כי ביום 15.1.2013 הגיש המבקש הודעת עדכון במסגרתה ביקש לערער על הוצאות בהן חויב במסגרת החלטה חדשה של בית הדין האזורי מיום 11.12.2012 (להלן – הודעת העדכון). לדבריו, בית הדין האזורי התיר במסגרת החלטה זו את תיקון כתב התביעה של המבקש וכן את תיקון גובה הסעד הכספי בבקשתו לסעד זמני, זאת תוך חיובו בהוצאות בסך של 3,000 ₪.
19.
במסגרת הודעת העדכון עותר המבקש לביטול החיוב בהוצאות. לדבריו, חיוב זה בהוצאות סותר את החלטת בית הדין האזורי במסגרתה הותר כאמור תיקון כתב התביעה, ללא חיוב בהוצאות. עוד הוא טוען כי תיקון גובה הסעד הכספי הינו תיקון מינורי המתייחס לתקופת התשלום של הסעד הכספי הזמני ואינו משנה ממהות הסעד הכספי.
נוסף על כך, במסגרת הודעת העדכון מבקש המבקש להורות כי הדיון בתביעה העיקרית לא יתנהל בפני
שופטת בית הדין האזורי אשר דנה בבקשתו לסעד זמני, בשל החשש למשוא פנים, העדר אובייקטיביות וכן קביעת עמדה חותכת המטילה ספק ביכולתה לנהל את התיק העיקרי באופן הוגן וענייני.

דיון והכרעה
20.
לאחר שעיינתי בבקשה, בטענות הצדדים ובכלל החומר שצורף לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות

.
ראשית, יצוין, כי בקשת רשות הערעור שבפני
נו מכוונת הן כנגד החלטת בית הדין האזורי לדחות את בקשת המבקש לאכיפת ההסדר הזמני והן כנגד אי מתן החלטה לגופה בבקשה לתיקון גובה הסעד הכספי הזמני. יחד עם זאת, ומשביום 11.12.2012 נתן בית הדין האזורי את החלטתו בעניין בקשת המבקש לתיקון גובה הסעד הכספי הזמני ואישר את התיקון המבוקש, הרי שמתייתר הצורך לדון בעניין זה.
21.
באשר לשאלת אכיפת ההסדר הזמני -

במקרה שלפני, עותר המבקש, במסגרת בקשתו לסעד זמני, לאכיפת ההסדר הזמני המוסכם עם עתיד. יחד עם זאת, במקביל להגשת הבקשה לסעד זמני, הגיש המבקש כתב תביעה במסגרתו עתר, בין היתר, למתן צו קבוע לקלוט אותו לעבודה כמורה מן המניין ולשבצו בפועל בבית הספר בקלנסווה, זאת באותו הרכב משרה ובאותם תנאים להם היה זכאי ערב יציאתו לחל"ת; למתן צו קבוע אשר ימנע פגיעה במעמדו ובתנאי העסקתו הקודמים, לרבות שמירה מלאה על קיום יחסי עובד ומעביד; לתשלום משכורות אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2012 ולהעברת הניכויים וההפרשות לקופות הגמל ולקרנות ההשתלמות המתאימות; ולתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש. לחלופין, עתר המבקש, במסגרת כתב תביעתו, למתן צו קבוע אשר יחייב את טומשין להוסיף את המבקש לרשימת המורים הכלולים בהסכם ההעברה; למתן צו קבוע אשר יחייב את טומשין בתשלום ששכרו של המבקש עבור התקופה שמיום 27.8.2012 ועד ליום 30.10.2012 בצירוף פיצויי הלנה ובהעברת הניכויים וההפרשות לקופות הגמל ולקרנות ההשתלמות המתאימות; ולתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש.
22.
בנסיבות העניין, ומשעל פני הדברים נראה כי הסעד הזמני המבוקש הינו זהה ולמעשה נכלל בסעד לו עותר המבקש במסגרת התובענה העיקרית שהגיש, ועל מנת שלא לקיים דיון כפול באותו עניין, הרי שראוי להקדים את הדיון בתובענה העיקרית ולקיימו בדחיפות באופן בו יידונו במאוחד הבקשה לסעד הזמני והתובענה העיקרית.

על כן, עניינו של המבקש יוחזר לבית הדין האזורי והדיון הקבוע לצורך בירור התובענה העיקרית יוקדם לחודש פברואר הקרוב. במסגרת דיון זה תידון בקשתו של המבקש לסעד זמני במאוחד עם התובענה העיקרית.
23.
בקשת המבקש לביטול חיובו בהוצאות

– כאמור, במסגרת הודעתו מיום 15.1.2013 עתר המבקש לביטול חיובו בהוצאות. חיוב זה נקבע במסגרת החלטת בית הדין האזורי מיום 11.12.2012 המהווה החלטה חדשה. על כן, ככל שהמבקש מעוניין לערער על חיובו בהוצאות אלו או על כל עניין אחר המוזכר במסגרת החלטה זו, הרי שעליו להגיש בקשת רשות ערעור חדשה המכוונת כנגד החלטה חדשה זו.
24.
באשר לבקשת המבקש להחלפת השופטת אשר דנה בעניינו בבית הדין האזורי

, הרי שבקשה זו הינה למעשה בקשה לפסילת השופטת היושבת בדין. על כן, וככל שהמבקש מעוניין בכך, הרי שעליו לפעול בהתאם לתקנות 112א-112ג לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 ולהגיש בקשתו בפני
הערכאה הדיונית.
25.
סוף דבר

– לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.
עניינו של המבקש יוחזר לבית הדין האזורי והדיון הקבוע לצורך בירור התובענה העיקרית יוקדם לחודש פברואר הקרוב. במסגרת דיון זה תידון בקשתו של המבקש לסעד זמני במאוחד עם התובענה העיקרית.
הוצאות בקשת רשות הערעור יילקחו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי בבית הדין האזורי.



ניתנה היום,
ט' שבט תשע"ג (20 ינואר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.














ברע בית הדין הארצי לעבודה 33397-12/12 סעיד מרעי נ' עתיד- רשת חינוך ביה"ס בע"מ, רשת תיכוני טומשין בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/01/2013)