פסקי דין על נעמי ארז | פסקי דין על אייל כהן | פסקי דין על משה כהן |

15502-10/12 תק     27/01/2013




תק 15502-10/12 נעמי ארז נ' אייל כהן, משה כהן








בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 15502-10-12 ארז נ' כהן ואח'





בפני

כב' הרשמת הבכירה רנה הירש


תובעת

נעמי ארז


נגד


נתבעים

1.אייל כהן
2.משה כהן




פסק דין

הרקע והצדדים

1.
התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים בעתירה לפיצוי בסכום של 7,000 ₪, בשל נזקים שנגרמו לה ולרכושה עקב ניתוקי חשמל יזומים על ידי הנתבעים, וכן בשל הפרת פרטיותה.
2.
התובעת טענה כי התובעים המבצעים עבודות במקום מנתקים את החשמל לביתה כאשר היא יוצאת, ועקב כך נגרמים לה נזקים בשל קלקול מזון במקרר וכן ניזוקי מכשירי חשמל בביתה. התובעת טענה עוד כי התובעים התקינו מצלמות בחצר הבית הצופות על דלת ביתה, כך שהם יודעים מתי היא יוצאת מביתה לחופשה, ומנתקים את החשמל כדי לגרום לנזקים.

בדיון הוסיפה התובעת וטענה כי ביקשה מהנתבעים לטפל בניתוקי החשמל והם נמנעו מלעשות כן במשך שעות ארוכות.
2.
הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי לא היו דברים מעולם, וכי המצלמות במקום הותקנו למניעת גניבות במהלך ביצוע עבודות הבניה במקום ולא נועדו לצפות על התובעת או להפר את פרטיותה.
בדיון הבהיר הנתבע 2 כי ניתוקי החשמל שנגרמו נבעו מתקלה בדוד החימום של התובעת, וכי אין להם כל קשר לניתוקים אלה. לדברי הנתבעת 2, כשהיה הניתוק הראשון אליו התייחסה התובעת בטיעוניה, הגיע שכן נוסף והרים את המפסק הראשי בשעה 11 בלילה, והניתוק ארך שעות ספורות בלבד (בשעה 18:00 כשיצאו מהמקום לא היתה בעיה באספקת החשמל, ובשעה 07:00 למחרת כשהגיעו העובדים לא היתה בעיה בחשמל).
3.
התובעת הפנתה את בית המשפט לדיון אחר שהתקיים בין הצדדים, בו אישרו הנתבעים כי נותקה מחיבור החשמל שבוצע ולא חוברה למקור חשמל אחר אלא לאחר הפסקה של יום אחד.
דיון והכרעה
4.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן.
5.
אמנם ברגיל, נטל השכנוע מוטל על התובע שהוא בבחינת "המוציא מחברו" ועליו לשכנע את בית המשפט בשיעור של 51% כי גירסתו עדיפה על גרסת הנתבע. אלא שבמקרה דנן, הצדדים לא היו חלוקים על עצם אירועי ניתוקי החשמל, אלא על האחריות לאירועים אלה.
6.
בעדות הנתבע 2 – שכאמור לא חלק על האירועים עצמם - היה די כדי להביא להרמת הנטל המוטל על התובעת להוכיח את עצם ניתוקי החשמל, וכעת נותרה גרסת הנתבעים באשר לסיבה לניתוקים אלה. טענת הנתבעים כי מדובר בתקלה בדוד החשמלי של התובעת לא נתמכה בראיה או באסמכתא כלשהי.

לעניין זה קבע בית המשפט העליון ברע"א 296/11 מוחמד נג'אר נ' שאוקי חמדאן עליאן (2012):
"הודאת

הנתבע

בעובדות

מסוימות

מצמצמת

את

המחלוקת

ועשויה להקל

על

הראיות

שעל

התובע

להציג,

ואף

עשויה

להעביר

אל

הנתבע

את נטל

הבאת

הראיות
.
"

7.
הנתבעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם, להוכיח את גירסתם באשר לסיבות לאירועים של ניתוקי החשמל.
השכן שלטענת הנתבע 2 "הרים את המפסק הראשי בשעה אחת עשרה בלילה" לא הובא לעדות, לא הובאו הפועלים שהגיעו בבוקר (ואשר לטענת הנתבע 2 לא נתקלו בכל בעיה באספקת החשמל), לא הובא אותו חשמלאי שהנתבע 2 טען שהגיע לתקן את התקלה בבית התובעת – או כל עד אחר שהיה יכול לתמוך בעדות הנתבע 2 ביחס לאותם אירועים של הפסקות אספקת החשמל לבית התובעת.
הלכה היא, כי
"מעמידים

בעל

דין

בחזקתו

שלא

ימנע

מבית

המשפט

ראיה

שהיא

לטובתו,

ואם

נמנע

מהבאת

ראיה

רלוונטית

שהיא

בהישג

ידו

ואין

לכך

הסבר

סביר
–
ניתן

להסיק,

שאילו

הובאה

הראיה

הייתה

פועלת

כנגדו"
ע"א 55/89,

קופל (נהיגה

עצמית)

בע
"
מ

נ.

טלקאר

חברה

בע
"
מ

מ
"
ד
(4) 595
, 602. בדומה נקבע כי

"ככלל, אי

העדת

עד

רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו"

(ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ (1990),

פ"ד מד(1) 239,
245
).

8.
לאור האמור, יש לקבוע כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי היו שני אירועים של ניתוק חשמל. קביעתי זו ניתנת למרות ההחלטה בהליך הנוסף (בקשה לצו למניעה זמני, בתיק ת.א. 351-07-12 – ת/1) שהתנהל בין הצדדים, בהם נקבע כי התובעת לא הוכיחה את ניתוקי החשמל, וזאת כאמור לעיל מאחר ובהליך שבפני
י הודה הנתבע 2 בניתוקים אלה.
יחד עם זאת, התובעת לא הוכיחה כלל את טענתה המתייחסת לפגיעה בפרטיות.
9.
הנזקים: לא די בהוכחת האירועים עצמם, אלא על התובעת הנטל להוכיח גם את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהם. הנזקים הנטענים כלל לא הוכחו על ידי התובעת. התובעת לא הגישה כל ראיה או אסמכתא לכך כי התקלקל אוכל במקרר, או כי הטלוויזיה שנרכשה באה תחת מכשיר שהתקלקל בשל ניתוקי חשמל. יצויין כי החשבונית שצורפה לכתב התביעה אינה על שם התובעת ונושאת כתובת אחרת, כך שאין בה כדי להוכיח כי נגרם הנזק הנטען.

זאת ועוד, על פי ההסכם בין הצדדים אשר הוגש לבית המשפט, במקרה של ניתוק בחשמל שאינו מטופל בתוך שעה על ידי הנתבעים, רשאית התובעת להביא חשמלאי מטעמה לתיקון התקלה, ולהשית על הנתבעים את עלות התיקון. התובעת לא עשתה כן ובכך למעשה לא עמדה בחובתה להקטין את הנזק שנגרם בשל הפסקת החשמל.

בנסיבות שנוצרו, אין לי אלא לפסוק לטובת התובעת פיצוי על דרך האומדנא, בסכום צנוע, שיהיה בו כדי לפצות את התובעת בגין עגמת הנפש שנגרמה לה, לאחר ששקלתי את הפרת חובתה להקטין את הנזק ואת נסיבות המקרה בכללותו.
9.
אינני פוסקת דבר באשר לטענות התובעת לנזקים אחרים שאותן פירטה בעדותה, הנוגעים לבלון הגז ולאספקת המים לניאגרה, הן מאחר ואלה אינן חלק מכתב התביעה שהוגש ולפיכך אין הן בגדר המחלוקת בתיק זה, והן בשל כך כי אין כל הוכחה לקיום אירועים אלה או נזקים בגינם.
סוף דבר
10.
התביעה מתקבלת בחלקה.
לאחר ששקלתי את הוצאות משפט, את האחריות, את הפיצוי הראוי, את התנהלות הצדדים ואת מכלול נסיבות העניין, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 600 ₪.
סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעים או מי מהם, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד בתוך 15 ימים.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
טז' שבט תשע"ג, 27 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 15502-10/12 נעמי ארז נ' אייל כהן, משה כהן (פורסם ב-ֽ 27/01/2013)