פסקי דין על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בני ברק | פסקי דין על פנחסי רפאל | פסקי דין על פנחסי שמואל |

2070/11 פ     31/01/2013




פ 2070/11 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בני ברק נ' פנחסי רפאל, פנחסי שמואל




בפני
: כב' השופט יעקב שקד
תאריך: 31.01.2013

המאשימה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בני ברק

ע"י עו"ד יפעת מלטר חורש
-נגד-

הנאשמים 1. פנחסי רפאל

ע"י עו"ד יצחק אוסדיטשר

2. פנחסי שמואל
(ניתן

פסק דין
)
פסק – דין

השאלה הניצבת להכרעה בתיק זה היא כלום עלי להימנע מהרשעת הנאשם 1 למרות הודייתו.

1. לנאשם 1 (להלן: הנאשם) יוחסו עבירות של ביצוע עבודת בניה ושימוש ללא היתר, בניגוד לסעיפים שונים בחוק התכנון והבניה , התשכ"ה – 1965 (להלן: חוק התכנון והבניה).

2. במסגרת הסדר טיעון, חלקי, אליו הגיעו הצדדים, הוסכם כי הנאשם יודה בעבירת השימוש, ועבירת הבניה תימחק מכתב האישום. עוד הוסכם כי יינתן צו הפסקת שימוש לאלתר, קנס בסך 5,000 ₪ בעשרה תשלומים, וכן התחייבות להימנע מעבירות על חוק התכנון והבניה לתקופה של שנתיים, בגובה 20,000 ₪. תחילה, נמחקת עבירת הבניה כמוסכם.

3. הנושא אשר לגביו אין הסכמה, הינו עניין ההרשעה – המאשימה מבקשת להרשיע את הנאשם על פי הודאתו בעבירת השימוש, ואילו הנאשם מבקש להימנע מהרשעה.

4. סעיף 71א(ב) לחוק העונשין, תשל"ו – 1977, מסמיך את בית המשפט להימנע מהרשעה וליתן צו שירות.

5. בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב (3) 337 (להלן – "הלכת כתב"), נקבע בעניין זה כך:
"בפסיקתנו נקבע, כי המבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי דופן, שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה שבין חומרתה של העבירה" עמ' 141 לפסק הדין.

עוד נפסק באותו מקרה כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהינתן שני גורמים:

"ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל" (שם בעמ' 342).

6. בע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(3) 685 נקבע בהקשר זה:

"נדרש איזון שיקולים, המעמיד את האינטרס הציבורי אל מול נסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם. בראייה כוללת נשקל, מן הצד האחד, הצורך במיצויו של ההליך הפלילי בדרך של הרשעת העבריין, כדי להשיג בכך, בין היתר, את גורם ההרתעה והאכיפה השוויונית של החוק. שיקול ציבורי זה פועל במישנה תוקף, ככל שחומרת העבירה גדולה יותר, והנזקים לפרט ולציבור מביצועה גוברים.

כנגד השיקול הציבורי, נשקל עניינו של הפרט הנאשם, ובמסגרת זו נבחנים נתונים שונים הנוגעים אליו, וביניהם – טיב העבירה אותה עבר וחומרתה, עברו הפלילי, גילו, מצב בריאותו, והנזק הצפוי לו מן ההרשעה. באשר לנאשמים בגירים, במאזן השיקולים האמור, גובר בדרך כלל השיקול הציבורי, ורק נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר, תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך של הרשעת העבריין".

7. עסקינן בעבירה על פי חוק התכנון והבניה, בעבירות מסוג זה נדרש בית המשפט, פעמים רבות, להתמודד עם עניינם של נאשמים המקיימים אורח חיים נורמטיבי.

בעפ"א 07-08-6676 (מחוזי מרכז) אורה לשם נ' וועדה מקומית לתכנון ובניה יהודי נדרש בית המשפט לדיון בשאלה של הימנעות מהרשעה במקרה של עבירה על חוק התכנון והבניה, כאשר הנאשם הינו עו"ד, אשר ההשלכה עליו מובנת, וקבע:

"בנוגע לנאשמים בגירים, על פי רוב, גובר השיקול הציבורי. סטיה ממנו תיעשה רק בנסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר, כאשר עלול להיווצר יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי מהרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה".

עוד יש לקחת בחשבון כי העבירות על חוקי התכנון והבניה הפכו למכת מדינה (רע"פ 4357/01 יעקב סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אונו פ"ד נו(3)49,58).

בתחום זה גם נקבע כי:

"בתי המשפט מצווים לתת יד למאבק בעבירות החמורות בתחום התכנון והבניה, שהפכו לחזון נפרץ בימינו" (רע"פ 6665/05 מריסאת נ' מדינת ישראל).

8. יש לבחון איפוא את עתירת הנאשם להימנעות מהרשעה באספקלריה של הפסיקה שהובאה לעיל.

9. הסניגור טען כי הנאשם עשה שימוש זמני באחת מיחידות הדיור נשוא כתב האישום, במשך שנה לערך, על ידי השכרתה לאחר וגביית שכר הדירה על חשבון חוב שחב לו אחיו, הנאשם 2, אשר הינו בעל הזכויות ביחידות הדיור.

10. עוד נטען ע"י ב"כ הנאשם, בצורה לאקונית, יש לומר, כי "מעמדו החברתי של הנאשם, והציבורי, ידוע. הנאשם מזכיר מועצת חכמי התורה. כתוצאה מהרשעה ייפגע סיכוי שיקבל תפקידים ציבוריים ויוכתם שמו. מדובר באדם נורמטיבי, ואני מבקש שבית המשפט ישמור על רזומה של הנאשם" (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון).

11. לאחר ששקלתי את כלל נסיבות העניין, ועל רקע ההלכות המשפטיות הנוגעות בדבר, אין בידי להיעתר לבקשת הנאשם שלא להרשיעו.

12. בניגוד לטענת הסניגור, עבירה של שימוש ללא היתר על פי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, איננה עבירה קלת ערך, ואזכיר כי מדובר בעבירה שהעונש המקסימלי בצידה הינו שנתיים מאסר, קרי עסקינן בעבירת עוון, ולא עבירת חטא.

מעבר לכך, כאמור, עבירות על חוקי התכנון והבניה הוכרו פעמים רבות בבית המשפט העליון כמכת מדינה שיש להילחם בה, ובמיוחד נכון הדבר כאשר מדובר בעבירה כלכלית באופייה, שנועדה להשיא רווחים לנאשם כתוצאה מהשכרת יחידת הדיור.

13. טענות הנאשם, כי ייפגעו סיכוייו לקבל תפקידים ציבוריים בשל ההרשעה נטענו בעלמא, והנאשם נמנע מלפרט האם הוא מועמד לתפקיד ציבורי מסוים, או שבכוונתו להיות מועמד. אמירה כללית וסתמית כי שמו של הנאשם יוכתם, לא די בה.

אומנם, הרשעה בעבירה, קל וחומר בעבירת עוון, מכתימה את שמו של כל נאשם, אך דמו של הנאשם שבפני
י אינו סמוק יותר מדמם של נאשמים אחרים בעבירות על פי חוק התכנון והבניה, הנדונים בפני
י באופן תדיר (לענין חשיבות השוויון בפני
החוק בענין זה, ראה הקטע שצוטט לעיל מפרשת פלוני).

אין איפוא כל ראיה, אשר יש ביכולתה לשכנע כי הנאשם עלול להינזק באופן ממשי כתוצאה מהרשעה, ובוודאי אין ראיה שעלול להיווצר יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי מאותה הרשעה לבין חומרת העבירה.

14. לפיכך, גובר במקרה זה השיקול הציבורי והכלל ולפיו יש להרשיע נאשם אשר הוברר שביצע את העבירה, ובוודאי שלא מתקיימות אותן נסיבות מיוחדות וחריגות, אשר מובילות, לעיתים, להימנעות מהרשעה. קל וחומר, לא מתקיים גם התנאי אשר נקבע בהלכת כתב, בדבר פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם.

15. בהינתן האמור, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, על פי הודאתו, עבירה של שימוש ללא היתר ובניגוד להיתר.

16. אשר לעונש, הרי שבנסיבות העניין העונשים אשר הוסכם עליהם בהסדר הטיעון, סבירים ולפיכך ראיתי לאמץ את הסדר הטיעון. לפיכך, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

א. צו הפסקת שימוש במבנה נשוא כתב האישום – בתוקף מיידי.

ב. קנס בסך 5,000 ₪ שישולם בעשרה תשלומים החל מיום 20.02.13 ובכל 20 לחודש שלאחריו. איחור בביצוע תשלום כלשהו יעמיד את מלוא הקנס לפרעון מיידי.

ג. הנאשם יחתום על התחייבות להימנע מעבירות על חוק התכנון והבניה לתקופה של שנתיים, בסכום של 20,000 ₪. ההתחייבות תיחתם תוך 10 ימים, שאם לא כן ייאסר הנאשם ל-30 יום.

בתום הדיון הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן בהעדרם ויישלח אליהם בדואר, אבקש את המזכירות לעשות כן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ שבט, תשע"ג, 31.1.13, בהעדר הצדדים.
____________________
יעקב שקד
, שופט
1
בתי המשפט
בית משפט השלום (עניינים מקומיים) בני ברק ת"פ 2070/11








פ בית משפט שלום 2070/11 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בני ברק נ' פנחסי רפאל, פנחסי שמואל (פורסם ב-ֽ 31/01/2013)