פסקי דין על גד יצחקי | פסקי דין על רון פלד | פסקי דין על אליהו זמיר ואח' | פסקי דין על רו"ח עופר אלקלעי | פסקי דין על עו"ד שחר בן מאיר | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי ואח' |

8460/12 רעא     31/01/2013




רעא 8460/12 גד יצחקי, רון פלד, אליהו זמיר ואח' נ' רו"ח עופר אלקלעי, עו"ד שחר בן מאיר, כונס הנכסים הרשמי ואח'






בבית המשפט העליון

רע"א 8460/12
רע"א 8656/12

לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקשים ברע"א 8460/12:
1. גד יצחקי
2. רון פלד
3. אליהו זמיר

4. אילנה לוין

5. דן צוקר
המבקש ברע"א 8656/12:
6. עודד בנימין

יונתן אילן אופיר


נ ג ד

המשיבים:
1. רו"ח עופר אלקלעי


2. עו"ד שחר בן מאיר
משיבים פורמאליים:
3.כונס הנכסים הרשמי
4. אלון שגב
5. רון חשמונאי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.10.2012 בתיק פש"ר 2143/09 שניתנה על ידי כבוד השופטת ו' אלשייך

בשם המבקשים ברע"א 8460/12:

עו"ד יעקב אנוך
; עו"ד שלומית ארליך

בשם המבקש ברע"א 8656/12:
עו"ד אלי אקסלרוד


החלטה
1. המשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים) הם המנהלים המיוחדים של חב' וורלד גרופ קפיטל (58) בע"מ (להלן: החברה). המשיבים הגישו לבית משפט של פירוק בקשה למתן הוראות לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות, תשמ"ג-1983, בגדרה התבקש בית המשפט לחייב את המבקשים הן ברע"א 8460/12, הן ברע"א 8656/12 (להלן יכונו ביחד: המבקשים), בתשלום פיצויים לחברה בגין רשלנותם כדירקטורים בחברה, וביחס למבקש ברע"א 8656/12 גם בגין הפרת חובת אמונים.

2. המבקשים הגישו בקשה למחיקת הבקשה למתן הוראות על הסף, בנימוק שהטענות המופנות כלפיהם אינן כאלה המתאימות להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות, זאת נוכח מורכבותן העובדתית והמשפטית, ולכן יש לבררן במסגרת תובענה כספית "רגילה" ונפרדת.

בהחלטתו מיום 23.10.2012 קבע בית משפט קמא כדלקמן:

"נוכח ההלכה הפסוקה, ידונו טענות הסף יחד עם התגובה לגופה של בקשה. זאת במיוחד שהמדובר בבקשה בהתאם לסעיפים 374-373, אשר בה נדרש בימ"ש של פירוק לדיון עובדתי. לפיכך, יתכבדו המשיבים ויתנו תגובה אף לגופה של בקשה".
כלפי החלטה זו הוגשו הבקשות שלפניי.

הבקשה ברע"א 8460/12:

3. בבקשה חוזרים המבקשים על טענתם לפיה אין לברר את הטענות כלפיהם במסגרת הדיונית של בקשה למתן הוראות, שכן הדבר יפגע באופן בלתי הפיך בזכויותיהם הדיוניות והמהותיות. הוסבר, כי בין הצדדים שוררות מחלוקות עובדתיות מורכבות שאינן מתאימות לבירור במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות, אשר מטבעו נועד לבירור מחלוקות משפטיות או כאלה שגדר המחלוקת העובדתית בהן מצומצם. נאמר, כי בירור הטענות שבבסיס בקשת המשיבים מחייב הליכים של הבאת ראיות, שמיעת עדים וחקירת מומחים, אשר לא ניתן לקיימם בגדרה של בקשה למתן הוראות, ועל כן יש לבררה במסלול של תובענה רגילה. עוד נטען, כי יישום החלטת בית המשפט עלול לגרום למבקשים לעיוות דין, שכן יהיה עליהם לחשוף את קו הגנתם בלי שהוגש נגדם כתב תביעה מלא ובלי שהתקיימו הליכים מקדמיים מתאימים.

הבקשה ברע"א 8656/12:

4. המבקש מצטרף לנימוקים שנפרשו ברע"א 8460/12 הנ"ל. עוד טוען המבקש, כי הגשת תגובה לבקשה למתן הוראות לגופה, בצירוף תצהיר, עלולה לפגוע בהגנתו. הוסבר, כי יהיה עליו להשקיע משאבים באיתור המסמכים הנדרשים לתמוך בהגנתו (ולא ברור כי אכן ניתן יהיה לאתרם), וכן לא יהיה באפשרותו לצרף להליך צדדים שלישיים נחוצים. המבקש חוזר על הטענה לפיה יישום החלטת בית משפט תביא לחשיפת טענותיו וקו הגנתו, ובכך, למעשה, עלול להתייתר הצורך בדיון בשאלה אם יש מקום להעביר את הבקשה למסלול של תביעה רגילה, אשר, לשיטתו, כוללת את הכלים הדיוניים המתאימים לבירור המחלוקות בין הצדדים.

דיון והכרעה

5. לאחר העיון, סבורני כי דין הבקשות להידחות אף מבלי שתידרש תשובה. תחילה יש להזכיר, כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב להחליט אם יש לברר מחלוקת שהובאה בפני
ה על דרך של בקשה למתן הוראות או להעבירה לדיון במסגרת תביעה רגילה, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות אלה אלא במקרים חריגים (ראו: רע"א 259/99 פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב, פ"ד נה(3) 385, 395 (2001); רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' עו"ד הרטמן, פסקה 10 (26.3.2007) להלן: עניין שרידב).

הדברים אמורים ביתר שאת בענייננו, שכן, כעולה מהבקשות, טרם ניתנה החלטה בבקשת המבקשים להעברת הדיון למסלול של תביעה רגילה, אלא רק הוחלט שהמבקשים יגיבו לבקשה למתן הוראות לגופה עוד בטרם תינתן החלטה בבקשת המבקשים למחיקת הבקשה למתן הוראות. ייתכן שלאחר העיון בתגובות המבקשים יקבל בית משפט קמא את עמדת המבקשים באשר לאכסניה המתאימה לבירור המחלוקות (ואין בכך לרמוז שאכן כך יש לנהוג), אלא שלשם כך נדרש שתפרש בפני
בית המשפט התמונה המלאה לגבי המחלוקות ומידת התאמתן לבירור במסגרת בקשה למתן הוראות (לשיקולים השונים בעניין זה ראו: רע"א 3032/08 רייך נ' עו"ד אבנר כהן (2.9.2009) להלן: עניין רייך) ומצב זה יתאפשר רק לאחר הגשת תגובה גם לגופם של דברים:

"התשובה לשאלה האם מדובר במקרה סבוך מבחינה עובדתית תלויה בהצגה זה מול זה של העמדות המנוגדות של בעלי הדין. לפיכך, לא ניתן להסתפק בבקשה של המשיב לסילוק על הסף והעברת ההליך למסלול של תביעה רגילה. על המשיב להציג את גרסתו העובדתית כך שבית המשפט יוכל לקבוע האם אכן קיים חשש לפגיעה דיונית בלתי מידתית עקב העובדה שהמחלוקת תתברר בגדרה של בקשה למתן הוראות" (עניין שרידב, פסקה 8).
6. אמנם, כפי שטוענים המבקשים, ככל שתוגש מטעמם תגובה לגופם של דברים, ולאחר מכן תתקבל בקשתם והמחלוקות תתבררנה לבסוף בגדרה של תובענה רגילה, עלולה להיפגע זכותם הדיונית לחשוף את כתב ההגנה שלהם רק לאחר הגשת התביעה ולעשות כן בכתב טענות שאינו נתמך בתצהיר. אך גם בכך אין להצדיק את קבלת הבקשה. שיקול טקטי זה שהציגו המבקשים אינו עומד לבדו, ולצדו יש לשקול שיקולים נוספים, וביניהם ההיגיון שבבסיס ההליך של בקשה למתן הוראות, המאפשר, במקרים המתאימים, לברר מחלוקות בצורה יעילה ומהירה (ראו למשל את עניין רייך הנזכר). כאמור לעיל, החלטה בשאלת התאמת המקרה למסגרת הדיונית של בקשה למתן הוראות מצריכה הגשת תגובה לגופה. מכאן שאין מקום לקבוע שהליך זה אינו מתאים רק על סמך האמור בבקשת הסילוק, שכן בכך מקרה מסוים עלול לעבור למסלול של תביעה רגילה אף שייתכן שניתן היה לבררו ביעילות ובמהירות יחסית במסגרת בקשה למתן הוראות. יפים לענייננו דבריו של השופט (כתארו אז) א' גרוניס:

"אכן, הגשתה של תשובה, שיש להניח כי תיתמך בתצהיר, תביא לחשיפה אף של טענותיו של המבקש לגופם של דברים. גם אם מבחינתו אין הדבר רצוי, הרי משיקולים של יעילות דיונית כוללת עדיף שכך ייעשה" (רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג, פסקה 10 (5.2.2007) להלן: עניין אינדיג) ראו גם פסקה 8).
יצוין, כי בעניין אינדיג הנזכר אמנם דובר על הגשת תשובה להמרצת הפתיחה לגופה, אך נראה כי הגיונם של הדברים ישים גם לענייננו (ראו עניין שרידב, פסקה 8).

יש גם לזכור שאין לבעל דין זכות קנויה שבית המשפט ידון תחילה דווקא בטענותיו הטרומיות (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש' לוין, 1995, סעיף 331, בעמ' 411). ובכלל, המצב בגדרו יש בפיו של בעל דין טענות סף או טענות טרומיות, שאם תתקבלנה תייתרנה דיון בעניינים אחרים או תייתרנה את הצורך בהגשת חומרים שונים לבית המשפט, אינו נדיר, אך המגמה היא לחייב את בעלי הדין לפרוש לפני בית המשפט את מלוא טענותיהם ולהותיר לבית המשפט שיקול דעת רחב האם להקדים דיון בטענה זו או אחרת.

7. סוף דבר. הבקשות אינן מגלות עילה המצדיקה התערבות בהחלטת בית המשפט קמא. הבקשות נדחות אפוא. נוכח דחיית הבקשות, נמחקת הבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי שההחלטה בה מתייתרת.

ניתנה היום, כ' בשבט התשע"ג (31.1.2013).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12084600_l01.doc הג
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

1
5
1









רעא בית המשפט העליון 8460/12 גד יצחקי, רון פלד, אליהו זמיר ואח' נ' רו"ח עופר אלקלעי, עו"ד שחר בן מאיר, כונס הנכסים הרשמי ואח' (פורסם ב-ֽ 31/01/2013)