פסקי דין על יפים חיים דיין | פסקי דין על אלכסנדר שפירא | פסקי דין על שומרה חב' לביטוח | פסקי דין על מקרוסטוק | פסקי דין על אליהו אזולאי |

5539-10/12 תק     24/01/2013




תק 5539-10/12 יפים חיים דיין, אלכסנדר שפירא נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ, מקרוסטוק בע"מ, אליהו אזולאי









`


בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 5539-10-12 דיין ואח' נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ
ואח'





בפני

כב' הרשמת הבכירה רנה הירש


תובעים

1
.
יפים חיים דיין

2
.
אלכסנדר שפירא


נגד


נתבעים

1.שומרה חב' לביטוח בע"מ
2.מקרוסטוק בע"מ
3.אליהו אזולאי




פסק דין

הרקע והצדדים

1.

עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 19.04.12 בצומת הרחובות יבנה ומאז"ה בתל אביב.
2.

לטענת התובע 2 (להלן: "נהג התובע"), הוא נסע בנתיב הימני ברחוב יבנה, שהוא כביש חד סיטרי, כדי לפנות ימינה. התובע טען כי עצר והמתין כדי להשתלב בפני
ה, כאשר נפגע מרכב הנתבעת 2 הנהוג על ידי הנתבע 3 (להלן: "הנתבע") שפנה מהנתיב השמאלי ופגע בחלקו הקדמי-שמאלי של רכב התובע 1 (להלן: "התובע").
3.
לטענת הנתבע, הוא פנה ימינה כאשר לפתע חש בחבטה בצידו הימני אחורי של הרכב, בשל כך שנהג התובע שנסע אחריו נכנס למפרץ החניה הפנוי וניסה גם הוא לפנות ימינה.
4.
במהלך הדיון, העידו הנהגים וכן אשתו של התובע, שהיתה נוסעת ברכב התובע.
דיון והכרעה
6.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גירסתו של התובע
ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ברובה, הכל כפי שיפורט להלן.
7.
למרות שעדותה של גב' דיין לא הועילה לתובע, מאחר והיא ככל הנראה לא שמה לב לדרך לפני התאונה ולא יכלה לתאר את התרחשותה, קביעתי נסמכת על המוצגים ועל עדותו של הנתבע בעצמו.
8.
מצאתי כי עדותו של הנתבע אינה אמינה, בשל אלה:
האחד - הוצגו בפני
תמונות הצומת בה אירעה התאונה (נ/1) מהן עולה כי אין במקום מפרץ חניה, ולפיכך טענתו של הנתבע כי נהג התובע ניצל את מפרץ החניה כדי להידחף בצידו הימני של רכב הנתבע, אינה מתקבלת על דעתי.
בנוסף, בטופס ההודעה למבטחת שלו (נ/3) רשם ש"נשבר פנס אחורי ימני", כאשר התמונה שבה נראים שני כלי הרכב מיד לאחר התאונה (נ/2) מראה כי נקודת הפגיעה ברכב הנתבעים היא מעט לפני הגלגל האחורי, ולפיכך שבר בפנס אחורי ימני אינו יכול להיות פועל יוצא של תאונה זו.
מעבר לכך, הנתבע טען כי:
"התחלתי לפנות וממש סיימתי לפנות הרגשתי את המכה בגלגל האחורי שלי. אני כבר בתוך הנתיב לאחר הפניה ימינה".
דברים אלה אינם מתיישבים עם התמונה (נ/2), שם נראה רכב הנתבעים כאשר הוא עדיין ברח' יבנה כשהוא נעצר על מעבר החציה.
זאת ועוד, נראה מהתמונה כי זוית הפניה שביצע הנתבע הינה זוית חדה מאד, עובדה התומכת בטענת התובע כי פנה ימינה מחלקו השמאלי-קיצוני של רח' יבנה.
תמונות הצומת מעלות כי מדובר לכאורה בכביש בעל נתיב אחד, אך הוא רחב מספיק לשני רכבים זה בצד זה. באם התובע פנה מתוך צידה הימני של הדרך, יכול היה הנתבע – שרכבו גדול והוא צריך כנראה קשת רחבה יותר לבצע את הפניה – להגיע משמאלו של נהג התובע ולפנות כך שהוא חוסם את נתיב נסיעתו של נהג התובע.
9.
אין

מחלוקת

על

כך שהנתבע פנה ימינה ולא הבחין ברכב התובע, לא לפני הפניה ולא במהלך הפניה. בכתב ההגנה נטען כי הנהג
פנה ימינה "כשלפתע חש בחבטה בצידו הימני אחורי של הרכב". השימוש במילה "לפתע" משמע, שהנתבע לא צפה את פניית נהג התובע מימינו ולא הבחין בו קודם לכן. גם בעדותו ציין הנתבע :
"לא ציפיתי שמשהו יכנס מצד ימין שלי... אני לא ראיתי את התובע מגיע, אני הסתכלתי שמאלה שהגעתי לצומת."
.
טענתו של הנתבע כי הסתכל רק שמאלה ולא חייב לעצור מאחר והוא נוסע ברכב גבוה עם שדה ראיה, אינו פוטרת אותו מלבחון את הדרך מאחוריו ומימינו לפני ביצוע הפנייה.
נראה כי הנתבע הסתכל שמאלה תוך כדי פניה בעת ובעונה אחת, ולכן לא הבחין בנהג התובע. המסקנה המתבקשת היא כי לו

היה

הנתבע

בודק

במראות

רכבו

את

מצב התנועה

מאחוריו

ומימינו


בטרם

פנה, היה מבחין ברכב התובע והתאונה היתה נמנעת.
במקרה בעל נסיבות דומות, קבע בית משפט בתיק ת"ד (תעבורה - תל אביב) 12790/00 מדינת ישראל נ' סמט אברהם (13.06.01) כי השתכנע מעל לכל ספק סביר שהאחריות לתאונה רובצת על הנהג שלא בדק את הדרך מאחוריו ומימינו בטרם פנה ימינה, במיוחד כאשר:
"מצידו הימני של הנאשם נותר די והותר מקום למעבר כלי רכב, כפי שנראה באופן ברור בתרשים מקום התאונה ומיקומו של הרכב בו נהג הנאשם. לכן היה על הנאשם לצפות שיעבור רכב מימינו ולהזהר מפניו."
10.
יחד עם זאת, יש לדעתי להטיל על נהג התובע אשם תורם לקרות התאונה ולנזקים שנגרמו בעטיה. התמונות נ/2 מראות כי רכב התובע פגע בצידו של רכב הנתבעים, דבר שמעיד שהתובע היה ככל הנראה בנסיעה ובגלישה איטית לתוך הצומת כאשר נפגע, באשר לא ייתכן שרכב הנתבעים נסע הצידה.
מהתמונה נ/2 עולה כי רכב הנתבע נפגע בחלקו האחורי של הכנף השמאלית, משמע שחלקו חלף כבר על פני רכב התובע בשעה שהתובע נפגע.
אני מעריכה את אחריותו של התובע לאירוע ולנזקים שנגרמו בגינו, בשיעור של

10%.
11.
באשר לסכום הפיצוי, התובע הוכיח סכום נזק בסך 6,779 ₪ (נזק ממשי ושכ"ט שמאי).
סוף דבר
12.
התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע 1 סך של 6,101 ₪
(המהווים 90% מסכום הנזק הישיר בצירוף שכרו של השמאי).
13.
לאחר ששקלתי את הוצאות משפט, את חלוקת האחריות, את שערוך הפיצוי ליום פסק הדין ואת התייצבותה של אשת התובע להעיד, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 6,500 ₪.
סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת 1 ו/או הנתבעת 2, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
הגשת בקשת רשות ערעור
לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 ימים.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
י"ג שבט תשע"ג, 24 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 5539-10/12 יפים חיים דיין, אלכסנדר שפירא נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ, מקרוסטוק בע"מ, אליהו אזולאי (פורסם ב-ֽ 24/01/2013)