פסקי דין על קובי בלדב | פסקי דין על אברהם ישראלי - המרכז לעיצוב הבית

44304-09/12 תק     12/02/2013




תק 44304-09/12 קובי בלדב נ' אברהם ישראלי - המרכז לעיצוב הבית








בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה



ת"ק 44304-09-12 בלדב נ' א. ישראלי המרכז לעיצוב הבית







בפני

כב' הרשם הבכיר
צחי אלמוג


התובע

קובי בלדב


נגד


הנתבע

אברהם ישראלי -
המרכז לעיצוב הבית




פסק דין


עניינה של התביעה שלפניי בעסקת מכר במסגרתה רכש התובע מהנתבע ידיות לדלתות ולארונות ומנעולים תמורת סך של 2,840 ש"ח.
במסגרת התביעה דנן עתר התובע לביטול חלקי של העסקה בגין ידיות לדלתות אשר לא ניתן היה להרכיבן ולפיכך דורש התובע החזר כספי בגין הידיות והמנעולים אשר לא תאמו לדלתות.

טענות התובע

ביום 1/8/11 רכש התובע ידיות לדלתות וארונות בחנות הנתבע. התובע הביא עימו את הידיות הישנות שהיו ברשותו וביקש מהנתבע לוודא שהמנגנון זהה על מנת שלא תהיה בעיה בהרכבה.
לבסוף נבחרו מספר ידיות ביניהן 9 ידיות לדלתות בעלות של 220 ₪ כל אחת. משלא היה את הצבע המבוקש, הבטיח הנתבע שאין בעיה לצבוע את הידיות אך הוא לא ציין כי הצביעה מייקרת את העלות.

לטענת התובע, הנתבע שכנע אותו לרכוש בנוסף לידיות מנעול קבוע המורכב על הדלת מסוג "תפוס פנוי".
התובע טוען כי לפני התשלום שאל את הנתבע האם הידיות מתאימות ומה יקרה אם הן לא יתאימו, והנתבע ענה בביטחון מלא כי אין מה לדאוג, הכל יתאים.

התובע מוסיף ואומר כי על הפריטים בחנות כלל לא מוצגים מחירים ולא כתוב דבר לגבי מדיניות החזרת פריטים שניקנו בהזמנה מיוחדת.
שלושה ימים לאחר מכן התקבלו הידיות אך קבלן השיפוצים של התובע לא הצליח להרכיב אותן ואף המנעולים שנקנו בעצת הנתבע כלל לא לתאמו למנגנון הקיים.
ביום 9/8/11 חזר התובע לחנות במטרה להחליף את הידיות. אך הנתבע הבהיר חד משמעית שעל הזמנה מיוחדת אין החלפה או החזרה. הנתבע טען שלא התחייב כי המנעולים יתאימו. התובע ביקש מהנתבע שישלח איש מקצוע מטעמו להתקנת הידיות אך זה הסכים בתנאי ששכרו ישולם על ידי התובע. התובע התנגד לכך מאחר שכבר שילם לקבלן שיפוצים.

לבסוף, הציע
הנתבע
זיכוי כספי בסך 1,500 ₪ אך התובע לא היה מוכן להתפשר על זיכוי נמוך ממה ששולם מאחר שאין מחירים על מוצרי החנות.

טענות הנתבע

בתאריך 1/8/11 ביצעו התובע ובת זוגו הזמנה מיוחדת של ידיות וכך הופיע על גבי מסמך המכירה שצורף לעסקה. לאחר התייעצות הם הזמינו ידיות בגוון ברונזה וזאת לאחר שהובהר להם שמדובר בציפוי מיוחד שנעשה בבית מלאה הסמוך לחנות.
לאחר האספקה טען התובע כי לידיות מנגנון מורכב. טענה זו אינה נכונה, הידיות בתאם לסטנדרט אירופאי העומד באותם תקנים וסטנדרטים של המנעולים הישראליים.
משך זמן ממושך הנתבע ניסה לתרום מניסיונו הרב למרכיב של התובע אך ללא הועיל.
עוד טען כי המוצרים הנמכרים אינם כוללים הרכבה.
התובע סרב לשליחת מרכיב מטעם הנתבע תוך התחייבות להרכבת הידיות.
על אף שמדובר בהזמנה מיוחדת שצוינה בעל פה וגם בשני מקומות בולטים בחנות, הנתבע הסכים לקבל את הידיות עם הציפוי ולהחליפן לידיות בעלות אותו מנגנון אך ללא ציפוי מיוחד, תוך קיזוז עלות הציפוי.
הטענה כי אין מחירים בחנות שקרית, המחירים מוצגים בכל החנות.


נראה כי תחילה יש להכריע בשאלה היא האם מדובר בהזמנה מיוחדת, כמשמעותו של מונח זה בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010 (להלן – תקנות הביטול). התובע עומד על כך כי בשום שלב לא נאמר לו שמדובר בציפוי מיוחד. וכפי שאמר בעדותו

"אף

אחד לא

דיבר

איתנו

על

זה.

לא

דיברו

איתנו

על

ציפוי

מיוחד,

לא

מובן

שזה

ציפוי

מיוחד"
.

שאלה זו הינה מכרעת לעניין עסקאות צרכניות מסוג זה שכן על פי תקנות הביטול ניתן לבטל עסקה, בין היתר, במקרים אלו:

2.
צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7) ובלבד שביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש; החזרת הטובין באריזה המקורית תהווה ראיה מספקת לאי-עשיית שימוש בהם –
(1)
לרכישת טובין או סוגי טובין כאמור בפרטים 1 עד 6 ו-23 לתוספת – בתוך 14 ימים מיום שקיבל את הטובין; לגבי פרטים 1 עד 3, 6 ו-23 לתוספת, פתיחת האריזה המקורית כשלעצמה לא תיחשב שימוש או פגימה בטובין, אלא אם כן יוכח אחרת; חיבור הטובין לחשמל, גז או מים ייחשב לעניין זה שימוש בטובין;

בתוספת לתקנות הביטול מופיעה רשימה ארוכה של טובין, ונראה כי במקרה זה לאור אופי הטובין נשוא העיסקה – ידיות – הרי שהסיווג המתאים ביותר הוא "ריהוט" כאמור בפריט מס' 1 לתוספת.

במקרה כזה, זכות הביטול הינה בכפוף להגבלות המצויות בסעיף 6 לתקנות הביטול. בענייננו, סעיף 6א(2) מסייג את זכות הביטול במקרה של הזמנה מיוחדת:


6.
(א)
זכות הביטול כאמור בתקנות אלה לא תחול לגבי –

...
(2)
טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות;

מכאן, שעל העוסק להראות שהמוצר יוצר לפי מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן.

האם הנתבע הוכיח כי הידיות יוצרו לפי מידות או דרישות מיוחדות?

הנתבע מסתמך על טופס ההזמנה שכותרתו הזמנה מיוחדת אך אין בכך כדי להוכיח טענתו.
הטופס האמור הינו טופס מודפס הנראה ככזה שמונפק בכל הזמנה ולא רק בהזמנה מיוחדת אלא גם בכל הזמנה של הלקוחות. חיזוק לכך ניתן למצוא בפרטי ההזמנה אשר כללו גם את שאר הידיות שאינן בהזמנה מיוחדת. בנוסף, ניתן לראות כי אותו טופס אף שימש את הנתבע כאשר התובע החזיר את הידיות ולקח ידיות אחרות רגילות שאינן בהזמנה מיוחדת.

בטופס זה נרשם לראשונה לצד הידיות כי הן בהזמנה מיוחדת: "לקח ידיות לפי הזמנה מיוחדת, סה"כ 9 ידיות. לא התאים ללקוח פלוס 4 תפוס פנוי לקח 9 ידיות...."
בטופס ההזמנה הראשון בפירוט הזמנת הידיות נשוא התביעה לא פורט מחיר ולא צויין שמדובר בעבודה בהזמנה מיוחדת אלא רשום ידיות לדלת + ציפוי ברונזה עתיק.
אם כך, הסממן היחיד להיות ההזמנה הזמנה מיוחדת נרשם לראשונה רק בטופס המאוחר, כאשר הידיות הוחזרו לנתבע. מכאן, שאין הנתבע יכול להסתמך על הכיתוב המודפס בכל טופס הזמנה כדבר שבשגרה, כדי לשלול את זכות ביטול העסקה.

לא שוכנעתי כי במקרה שבפני
י יוצרו הידיות במיוחד בעבור התובע אלא הן היו קיימות במלאי בחנות וכל שעברו הוא תהליך ציפוי בלבד.
מעבר לכך אדגיש כי אף לו היו הידיות מיוצרות במיוחד לא היה די בכך בכדי להצדיק את אי ביטול העסקה.


עדות לכוונה כאמור של המחוקק ניתן למצוא אף בפריט 5 לתוספת אשר מתייחס לטובין שהזמין הצרכן וטרם סופק לו, אף אם בגלל שאזל מהמלאי ויש צורך לייצרו או להזמינו ובלבד שהייצור או ההזמנה אינם לפי מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן; בהקשר זה ניתן לראות כי דעתו של המחוקק הינה כי עצם יצור המוצר או הזמנתו במיוחד בעבור הצרכן לא די בה אלא שיש להראות מעבר לכך כי היצור או ההזמנה הינן לפי דרישות מיוחדות של הצרכן (השוו, למשל, תק (ת"א) 6425-04-11 שילת בצלת נ' הביטאט בע"מ ).

הנתבע טוען כי הבהיר לתובע ולבת זוגתו כי קיימים סוגי ידיות אותן יוכלו לקבל מהמלאי הקיים בחנות וישנם סוגי ידיות וגוונים מיוחדים שאותם ניתן לקבל רק לאחר ציפוי הידית בבית מלאכה הסמוך לחנות. כמו כן טוען הנתבע בכתב ההגנה כי נאמר לתובע שהצבע אותו ביקש- ציפוי הברונזה, הוא ציפוי מיוחד. הנתבע לא טען באף שלב, לא בכתב ההגנה ולא בדיון שנערך כי נאמר לתובע שהציפוי כרוך בתוספת תשלום. כמו כן בקבלה שניתנה לתובע גם כן לא מצויין כי הציפוי הינו בתוספת תשלום ולפיכך מצאתי לנכון לקבל את טענת התובע כי לא נאמר לו על ידי הנתבע שהצביעה מייקרת את העלות, באופן שמדובר בהזמנה מיוחדת. אם כך, התמונה העולה מטענות התובע היא כי הנתבע יצר מצג לפיו שינוי צבע הידיות אינו בבחינת הזמנה מיוחדת אלא מתבצע תוך יומיים שלושה וזאת בבית המלאכה הסמוך.

סייג העולה בגדר "דרישות מיוחדות" הינו כזה השולל או לכל הפחות מקשה על מכירת המוצר לאחר. מסקנה זו הינה הכרחית ומתבקשת שכן לא ייתכן כי כל שינוי קטן אותו יבצע הצרכן יגרור בחובו את שלילת זכותו לביטול עסקה שהרי בין זכות הצרכן לביטול העסקה לבין הפגיעה בעוסק אשר נאלץ לכבד את זכות הביטול יש לבצע איזון והנני תמים דעים עם שנקבע בעניין הביטאט לעיל כי מרכז הכובד נוגע לאפשרות של העוסק למכירה מחודשת של הטובין; ובענייננו לא מצאתי כי שינוי צבע הידיות יש בו כדי לשלול את האפשרות למוכרן לאחר.

לחיזוק טענה זו אציין כי חריג זה
מצוי גם בסעיף 4ג (ד)(3) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 בנוסח מעט שונה "טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן".
חריג פורש בצמצום ואף נאמר כי "יש להגבילו למקרים בהם נתפרה "חליפה מיוחדת" ההולמת אך ורק את מידות אותו לקוח - ואם ההזמנה מבוטלת לא ניתן לשווק את אותו מוצר ללקוח אחר" (ראו, למשל,

תק 250/03
אבנר אורי נ' גלקסי מחשבים

(2003) ).

אינני סבור כי שינוי צבע הידיות נכלל בגדר "דרישות מיוחדות", בוודאי כאשר מדובר בצבע שאינו חריג לידיות - כדוגמת ברונזה עתיק.
הוכחה לכך יש בנספח שאותו צירף הנתבע לכתב ההגנה ובו ניתן לראות כי ציפוי מסוג זה הינו מהסוג הנהוג בבית עסקו של הנתבע, בבחינת שהנתבע מציע תפריט ציפויים לבחירת הצרכן.


לאור האמור לא נוכחתי כי מדובר בהזמנה מיוחדת שלא ניתן לבטלה ומכאן שיש לבחון האם
ביטול העסקה נעשה בהתאם לתקנות.

בהתאם סעיף 2 לתקנות הביטול, צרכן רשאי לבטל הסכם, מכל סיבה שהיא, בתנאי שיחזיר את הטובין לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש. לפיכך זכות הביטול עומדת לרשות הצרכן ממועד קבלת הטובין ולמשך 14 ימים. פתיחת האריזה המקורית כשלעצמה לא תיחשב שימוש או פגיעה בטובין אלא אם כן יוכח אחרת.

בענייננו, רכש התובע את הידיות ב 1/8/11 וקיבל אותן כעבור מספר ימים לאחר שעברו ציפוי.
התובע ניסה להרכיבן ללא הצלחה ולכן שב לחנות הנתבע ב 9/8/11 והחזיר את הידיות והמנעולים - כאמור בנספח שצורף לכתב התביעה בו כתוב כי 9 ידיות ו- 4 מנעולים הוחזרו ביום 9/8/11.
משכך, החזרת הטובין בוצעה בתוך פרק הזמן המותר בתקנות הביטול והנתבע לא הוכיח ואף לא טען כי נעשה בהם שימוש או כי נפגמו בדרך כלשהי.

האם הייתה דרישת ביטול עסקה מצד התובע?

בתחילה לא הגיע התובע לחנות במטרה לבטל את העסקה אלא במטרה להחליף את הידיות לידיות אשר יתאימו לדלתות ביתו וכפי שנכתב בסעיף 7 בכתב התביעה: "חזרנו לחנות במטרה להחליף את הידיות בידיות אחרות שניתן יהיה להרכיבן" אך הנתבע הבהיר חד משמעית כי על הזמנה מיוחדת אין החלפה ואין החזרה. משהבין התובע כי לא ניתן יהיה להחזיר את הידיות דרש זיכוי כספי, וכפי שהעיד:

"

אנחנו

מבינים

שלא

נצליח

לקבל

שום

החזרה,

אני

אמרתי

שאני

לא

רוצה

החזר,

אלא

זיכוי"
.

התובע מבחינתו, ראה בזיכוי מלא תחליף להחזר הכספי וכפשרה אך הנתבע הסכים לתת זיכוי של 1,500 ₪ בלבד בעוד עלות הידיות והמנעולים שהוחזרו
2,460 ₪. נראה לי כי בנסיבות שנוצרו דרישת הזיכוי אינה אלא ביטוי אחר של ביטול העסקה הקונקרטית אך במקום החזר כספי ניתן זיכוי לשימוש בחנות.
סירוב הנתבע לזיכוי מלא הינו כסירוב לביטול העסקה.

התובע הציג קבלה על סך 2,840 ₪ כאשר עלות כל פריט לא צוינה, אלא רק הסך הכולל.
יודגש כי הנתבע לא חלק על הסכומים אותם ציין התובע ולפיכך אני מקבל את טענת התובע כי סכום התביעה הינו
2,055 ₪ לאחר קיזוז עלות ידיות חלופיות הזולות משמעותית מאלו שלקח התובע במקור.

לאור האמור לעיל ומשלא נכלל המוצר נשוא התביעה בסייג של ס' 6א(2) לתקנות, חלה על ההתקשרות זכות הביטול כאמור בתקנה 2 ומשכך חל האמור בתקנה 3:

"ביטל הצרכן את הסכם הרכישה, כאמור בתקנה 2, ישיב העוסק לצרכן, בניכוי דמי הביטול כאמור בתקנה 5 את מלוא התמורה ששילם או יבטל את חיובו...".

בהתאם לקבוע בתקנה הנני קובע כי התובע היה זכאי לבטל את העיסקה ועל הנתבע להשיב את הסכום אשר שילם התובע בעבור הידיות והמנעולים (2,055 ₪) בקיזוז סך 100 ₪ - דמי הביטול בהתאם לתקנה 5.

סוף דבר
: הנתבע ישיב לתובע סך 1,955 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.8.11 ובתוספת אגרת משפט בסך 50 ₪ והוצאות משפט בסך 300 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.


ניתן היום,
ב' אדר תשע"ג, 12 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 44304-09/12 קובי בלדב נ' אברהם ישראלי - המרכז לעיצוב הבית (פורסם ב-ֽ 12/02/2013)