פסקי דין על ברוך לוי | פסקי דין על מיכאל חלפו לביא

42367-03/12 תק     31/01/2013




תק 42367-03/12 ברוך לוי נ' מיכאל חלפו לביא








בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 42367-03-12 לוי נ' לביא





בפני

כב' השופט בדימוס
גדעון ברק

התובע
ברוך לוי


נגד


ה
נתבע

מיכאל חלפו לביא




פסק דין



1.
בחודש ספטמבר 2008 הזמין התובע מאת "אלום חייל מיקי לביא" עבודות אלומיניום לביתו. במהלך חודש ספטמבר 2011 אחד התריסים לא עלה ונשאר תקוע ובעקבות כך, פנה התובע אל הנתבע וביקש ממנו לתקן את התקלה במסגרת האחריות שניתנה לו.

הנתבע טען שעל המנוע יש אחריות ספק אך הוא מעוניין בתשלום עבור העבודה, שאינה כלולה באחריות.

תשובה זו לא סיפקה את התובע ולכן, פנה התובע אל הנתבע באמצעות עורך דין ובהמשך לכך, היות והנתבע לא נענה למכתבים, פנה התובע אל נציג חב' "אלומור", שהיא חברת אלומיניום ונציג מטעמה הגיע לבדוק את התקלה ואז הוברר שהנתבע התקין מנוע לא תואם את משקל התריס וגודלו ומכאן מהות התקלה.

לאחר ממצא זה, שוב פנה התובע אל הנתבע, אך הנתבע התעלם והתחמק בתשובות חלקלקות מאחריות.

בסוף חודש פברואר 2012, לאחר אין ספור פניות, נאלץ התובע לתקן את התריס על חשבונו ובתביעה זו מבקש התובע לחייב את הנתבע החזר הסך של 1,508 ₪ עבור תיקון התריס, החלפתו ושדרוג המנוע וכן סכום נוסף של 1,508 ₪ עבור 2 תריסים נוספים וגם הוסיף סכום נוסף של 2,000 ₪ הוצאות עו"ד וביטול זמן ובסה"כ 6,524 ₪.

2.
הנתבע הגיש כתב הגנה, בו מבקש הוא לדחות את תביעת התובע, בהיותה מופרכת – תביעה אשר הוגשה מטעמי נקמנות ובנוסף לכך, מוסיף הנתבע הטענות העיקריות הבאות:


א.
הנתבע מאשר ביצוע עבודות אלומיניום בבית התובע, ומאשר שאכן בשלהי שנת 2011 הודיע התובע לנתבע, שאחד התריסים התקלקל. בעת שהנתבע הודיע לתובע, שאת המנוע ניתן להחליף במסגרת האחריות, אך השירות כרוך בתשלום, התרעם התובע ותבע מהנתבע לספק שירות בחינם.


ב.
הנתבע מכחיש טענות התובע, שלא ניתנה תגובה למכתבי עורך דינו ובכתב ההגנה, מפרט הנתבע חלק מנוסח התשובות שניתנו לתובע באמצעות בא כוחו.

הנתבע גם אישר פניות נוספות של התובע אליו, אך גם ציין את התשובות שנשלחו לתובע על פניות אלה.


ג.
הנתבע מכחיש הטענה, שהמנוע שהותקן לא התאים לאותם תריסים וקובע, שהמנוע הוא המנוע המתאים ובכתב ההגנה מסביר הנתבע, מדוע – לדעתו- מתאים המנוע אותו התקין הנתבע בתריסים החשמליים.

כמו כן, מכחיש הנתבע את גובה הנזקים הנטענים על ידי התובע.

3.
לאחר שבחנתי טענות הצדדים, כפי שטענות אלו באו לידי ביטוי בכתבי הטענות ובעדויות בבית המשפט ולאחר שבחנתי את המסמכים שצורפו לכתבי הטענות, החלטתי לקבל את תביעת התובע בחלקה בלבד – זאת מהנימוקים הבאים:


א.
אין חולק בין הצדדים, שאכן בשנת 2008 ביצע הנתבע עבור התובע עבודות אלומיניום שכללו התקנת מספר חלונות ובכללם חלונות בעלי תריסים חשמליים ובגמר העבודות נמסרה לתובע תעודת אחריות למשך 5 שנים מטעם חברת "סיסא אוטומציה ביתית בע"מ".

אין גם מחלוקת בין הצדדים, שבעת שהנתבע הוזמן לתקן אחד התריסים, הודיע הנתבע לתובע, שהמנוע מצוי תחת אחריות ואין בעיה להחליפו, אך השירות כרוך בתשלום.


ב.
א)
אני מקבל את טענת התובע, שהייתה תקלה במנוע ואין להוציא מכלל אפשרות שהיה צורך להחליפו. אינני מקבל את טענת התובע, שהנתבע סירב לבוא ולתקן, כפי שהעיד בבית המשפט (עמ' 1 לפ',ש' 16), שכן התובע ציין בכתב התביעה שהנתבע לא סירב להחליף המנוע במסגרת האחריות, אלא טענת התובע –שעליה סומך הוא את תביעתו בתיק זה היא:
"במהלך חודש ספטמבר 2011 אחד התריסים לא עלה ונשאר תקוע. פניתי טלפונית לנתבע וביקשתי לתקן את התקלה במסגרת האחריות שניתנה לי.
הנתבע טען שעל המנוע יש אחריות ספק, אך מעוניין בתשלום עבור העבודה אשר לטענתו אינה כלולה באחריות שלה הוא התחייב." בהמשך כותב התובע בכתב התביעה:"לאחר ותשובתו של הנתבע לא סיפקה אותי, פניתי לייעוץ אצל עו"ד..." (ראה טענות אלו שהועלו בכתב התביעה, ההדגשות שלי-ג.ב.).

ב)
מהאמור לעיל עולה באופן מפורש, שהנתבע לא סירב להחליף את המנוע, אך מה שלא היה מקובל ומה שלא סיפק את התובע היא תשובת הנתבע, שעבור העבודה יהיה על התובע לשלם.

בית המשפט אינו יכול לדעת – משום שלא הוכח- האם בעת שפנה התובע אל עורך דינו ובעת שעורך דינו כתב את המכתבים שכתב ובעקבות כך אף הגיש התובע את תביעתו, הציג התובע בפני
עורך הדין את תעודת האחריות.

נראה לבית המשפט, שאם היה פונה התובע אל עורך הדין עם תעודת האחריות ועוה"ד היה קורא את נוסח כתב האחריות, אין ספק שהיה מייעץ לתובע להסכים להחלפת המנוע ולשלם עבור השירות ואז בוודאי שתביעה זו הייתה נמנעת וגם היה נמנע בזבוז זמנו של התובע, של הנתבע ושל בית המשפט.


ג)
התובע ציין בכתב התביעה, שעל גבי החשבונית (נספח א' לכתב התביעה):
"מצוין במפורש בכתב ידו של הנתבע אחריות לחמש שנים עבור כל העבודה"
(ראה בנוסח כתב התביעה). גם בעדותו בבית המשפט חזר התובע על טענה זו (עמ' 1 לפ',ש' 12- 13), אך עם כל הכבוד לתובע, לא נאמר באותה חשבונית, שהאחריות לחמש שנים היא עבור כל העבודה, אלא נאמר שם: "אני נותן...אחריות של 5 שנים- 60 חודשים", הא ותו לא.


ד)
לכן, גם מה שנאמר במכתב הראשון שנשלח לנתבע ביום 18.9.11 באמצעות עורך דינו של התובע, שמרשו קיבל תעודת אחריות ל-5 שנים לכל העבודה לרבות תיקון תקלות בהמשך אינו נכון.

גם במכתב הנוסף מיום 30.10.11, ששלח בא כוח התובע אל בא כוח הנתבע, הכחיש התובע את טענת הנתבע, שהשרות הכרוך בהתקנת המנוע אינה כלולה במסגרת האחריות ובא כוח התובע אף ציטט את נוסח האחריות שניתנה בגוף החשבונית, אך גם מהנוסח המצוטט לא עולה, שהלקוח פטור מתשלום עבור השירות.

זאת ועוד ומעניין לציין, שבאותו יום – 30.10.11- כתב בא כוח התובע מכתב נוסף ונפרד המופנה אל בא כוחו של הנתבע ובמכתב זה שוב נכתב, שהאחריות כוללת את החלקים ואת ההתקנה עבור אותם חלקים.



ה)
נוסח כתב האחריות אשר צורף על ידי הנתבע לכתב ההגנה, הוא ברור, שכן נאמר בו במפורש כהאי לישנה:" אחריות..הינה על המוצר עצמו, טיבו ואיכותו, האחריות אינה חלה על פירוק, הרכבה, התקנה או התקנה חוזרת של המנוע". ואם לא די בכך, ממשיך סעיף זה בתעודת האחריות וקובע:

" עלויות הפירוק וההרכבה הובלת המוצר או התקנה כלשהי שלו, כמו גם נזקים תוצאתיים עקב כך, אינן בגדר אחריות זו והן יחולו על הלקוח".(ראה בתעודת האחריות שצורפה לכתב ההגנה ומשום מה לא צורפה לכתב התביעה, כל ההדגשות שלי- ג.ב.).


ג.
העולה מהאמור לעיל הוא, שלא הייתה כל הצדקה לתובע לסרב לשאת בעלות השירות שניתן לצורך החלפת המנוע.

4.
א.
מהאמור לעיל עולה, שאם התובע היה מקבל את עמדת הנתבע על הצורך בתשלום עבור מתן השירות, היה הנתבע מחליף המנוע ללא עלות והתובע היה משלם רק עבור השירות.

למרות האמור לעיל, הגעתי למסקנה, שהיות ובסופו של יום, החליט התובע להחליף המנוע והיות ולא הייתה מחלוקת בין הצדדים שהיה צורך להחליף המנוע, הרי שאותו תשלום ששילם התובע רק בעד המנוע – על נתבע להשיב לתובע סכום זה.


ב.
בכתב התביעה מבקש התובע לחייב הנתבע לשלם לו 3 פעמים הסכום של 1,508 ₪, קרי הסך של 4,524 ₪, כאשר כל שהוכיח התובע הוא הוצאה כספית חד פעמית עבור החלפת מנוע בסך 1,508 ₪ בגינה קיבל חשבונית מיום 13.2.11. (כנראה שהתאריך צריך להיות 13.2.12).

מכל מקום, התובע לא הוכיח יתרת סכום התביעה, שכן התובע בעצמו מציין בתביעתו, שלגבי שני תריסים נוספים:" שבקרוב יחולו גם תקלות בתריסים הללו". גם אם נכונה טענה זו, הרי שעסקינן בנזק עתידי שטרם גובש וטרם מומש ולכן אין תובע יכול לתבוע נזק עתידי כזה.

מעניין לציין את נוסח מכתבו של בא כוח התובע מיום 6.2.12 שנשלח לבא כוח הנתבע, שם הועמד הנתבע על תוצאות בדיקת מומחה, שהמנועים – והפעם כבר דובר על 6 מנועים- לא התאימו לגודל ומשקל התריסים.



ג.
אמנם התובע הוכיח תשלום עבור החלפת מנוע בסך של 1,508 ₪, ברם היות והסכום אותו שילם התובע כולל בחובו גם עלות העבודה, אין על הנתבע לשלם את מלוא ההוצאה שהוציא התובע עבור החלפת המנוע ובנסיבות אלה, אני מחליט לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ בלבד – כפי שגם תבע בא כוח התובע במכתבו מיום 18.9.11 כעלות תיקון התקלה (החלפת מנוע) ללא החלפת חלפים ובמיוחד כאשר הנתבע לא סירב להחליף לתובע את המנוע במסגרת האחריות.

5.
סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה ב

פסק דין
זה, אני מחייב את הנתבע
לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 25.3.12 - ועד התשלום בפועל.


מאחר והיה ניתן למנוע הגשת התביעה – לאור הנימוקים הנ"ל- החלטתי שלא לחייב בהוצאות.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום 31.1.13 (כ' בשבט התשע"ג) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 42367-03/12 ברוך לוי נ' מיכאל חלפו לביא (פורסם ב-ֽ 31/01/2013)