פסקי דין על אליהו ששון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

49205-03/11 בל     25/02/2013




בל 49205-03/11 אליהו ששון נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 49205-03-11
25 פברואר 2013




לפני:
כב' השופט שמואל טננבוים
, סגן נשיא
נציגת ציבור – גב' חנה נאמן גלאי (עובדים)
נציג ציבור – מר צבי זייד (מעבידים)


ה
תובע
אליהו ששון

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

פסק דין
1.
זוהי תביעה להכרה באירוע מיום 18.6.09 כתאונה בעבודה מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2.
העובדות המוסכמות כפי שפורטו בהחלטתו של כב' הנשיא מיכאל שפיצר מיום 1.2.12 הינן כדלקמן:

א. התובע יליד 1.6.1940 ועובד כנגר עצמאי.

ב. ביום 18.6.09 עלה התובע עליה מהירה על כיסא בנגריה כדי להוריד מגובה של כ- 2 מטר דלת מתא (ציטוט מכתב התביעה, נשמט מפרוטוקול הדיון – מ.ש.).

ג. במהלך העלייה שמע התובע "קנק" בברכו הימנית, ונתקף בכאב עז.

ד. מצבו של התובע הוא כמפורט בחומר הרפואי.

3.
באותה החלטה מונה ד"ר אלכסנדר ברוסקין כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) והופנו אליו השאלות בנוסח הבא (במאמר מוסגר יצויין, כי קודם לכן מונה בטעות ד"ר גורדין כמומחה מטעם בית הדין אולם משהתברר כי ד"ר גורדין נתן חוות דעתו מטעמו של התובע בוטל מינויו כמומחה מטעם בית הדין):


"א. מהי המחלה ממנה סובל התובע?

ב. האם קיים קשר סיבתי רפואי בין מחלת התובע לאירוע מיום 18.06.2009?

".

ביום 19.2.12 השיב המומחה לשאלות בית הדין כדלקמן:
"לצורך מתן התשובות עמדו לרשותי החלטת בית הדין והמסמכים שצורפו לה.
א.
ברישום בתיקו הרפואי מתאריך 18.6.09, היינו מיום החבלה, מצוין כי התובע סובל מכאבים בברך ימין לאחר עליה מהירה על מכיסא. שבוע לאחר מכן בביקור חוזר, טען התובע שעלה על הכיסא וחש בכאבים חזקים באזור הברך. בצילום רנטגן מתאריך 2.7.09 אובחנו שינויים ניווניים באספקט המדיאלי של הברך ימין. בבדיקת
mri

מתאריך 5.8.09 אובחן קרע של המניסקוס המדיאלי עם סמינים של
avn
(נמק א-וקסולארי) של הקונדיל המדיאלי הפמורלי עם בצקת.

בתאריך 20.8.09 עבר התובע בדיקה ארתוסקופית ע"י ד"ר הורוביץ. לפי תוצאות הבדיקה לתובע אובחן קרע במניסקוס המדיאלי והלטרלי בברך ימין. יש לציין כי בחודש פברואר 2010 התובע עבר ניתוח החלפת מפרק ברך ימין, כתוצאה מהחמרה ניכרת של
avn

בירך ובשוק.
ב.
מקרה זה הינו מאוד מורכב. באופן עקרוני פעולת עלייה על כיסא אצל אדם בריא וצעיר אינה אמורה לגרום לפגיעה במניסקוסים. היות ולתובע היה קיים תהליך ניווני ישן בברך, פעולת העלייה חשודה כזו שגרמה לקרע במניסקוס המדיאלי והלטרלי (דבר יחסית נדיר). כמו כן, טראומה שכזו בברך (קרע במניסקוסים) גם אינה אמורה לגרום להיווצרות של נמק אטסקולרי בברך אצל אדם בריא. אולם ידוע כי נמק אוסקולרי נגרם בין היתר על ידי גורמי סיכון כגון טיפול סטרואידלי, סוכרת וטרשת עורקים (מחלות שאובחנו אצל התובע).

ניכר כי במקרה זה חלה החמרה גל גבי החמרה. העלייה על הכיסא גרמה לקרע במניסקוסים ששימשו כטריגר להופעת נמק אוסקולרי שהתפשט לשתי העצמות של מפרק הברך, כאשר דבר זה הביא להחלפת מפרק הברך. כל זאת כאשר ברקע תהליך ניווני וגורמי סיכון רבים שהחריפו את הבעיה. אילולא האירוע, קיים סיכוי סביר שהיה עובר עוד פרק זמן מסויים עד אשר היתה החמרה במצב הברך. מאידך אילולא גורמי הסיכון ותהליכים תחלואתיים שונים, תוצאת האירוע לא היתה כח מחמירה.

אי לכך, בכל האמור לקרע במניסקוסים של ברך ימין – אני מוצא קשר סיבתי והייתי מייחס משקל שווה לאירועים ולתהליך הניווני על הופעת המחלה.

בכל האמור לנמק ובעתיו להחלפת מפרק הברך – איני מוצא קשר סיבתי והשפעת הגורמים התחלואתיים רבה יותר מאשר השפעת האירוע על הופעת המחלה".


4.
ביום 25.7.12, התבקש המומחה לשאלות על השאלות הבאות להבהרת חוות דעתו:
"1. האם נכון כי אצל התובע לא אותרה מחלה קודמת בברך (לפני ה- 18.6.09)?

2. האם נכון כי אין בתיקו הרפואי של התובע ערב התאונה תלונות על כאבים ברגל או בברך?

3. האם נכון כי על פי דו"ח האטרוסקופייה (ד"ר הורביץ) אין פירוט ממצאים ניווניים בנוסף לקרעים במניסקוסים ?

4. האם נכון, בהתייחס לתשובותיך לשאלות 1 ו 2 לעיל, כי השפעת גורמי הסיכון אצל התובע על מצבו הרפואי הנוכחי הינה אולי פחותה מהשפעת הארוע עצמו אך לא פחותה בהרבה?


5. האם נכון כי העיתוי להחלפת מפרק הברך "נקבע" למעשה על ידי ארוע התאונה ולחילופין, האם נכון כי לתאונה היה משקל לא פחות בהרבה בקביעת עיתוי החלפת מפרק הברך?

6. האם לאור האמור במסמך ד"ר גורדין מיום 16.3.12 ובנספח לו (העתקים מצ"ב) ניתן לקבל גם גישה התומכת בקשר בן התאונה לנמק והחלפת הברך?".


ביום 24.8.12 השיב המומחה לשאלות ההבהרה כדלקמן:
"א.
טענה זו אינה נכונה!!! בצילום רנטגן מתאריך 2.7.09 אובחנו שינויים ניווניים באספקט המדיאלי של ברך ימין ונראה ניוון מניסקיאלי. כל אלה מצביעים בצורה ברורה וחד משמעית שאצל התובע קינן תהליך ניווני פעיל הטבעי מאוד לגילו ושהיה קיים עוד טרם האירוע מיום 18.6.09.

ב.
התיק הרפואי של התובע רווי ברישומים אודות כאבי מפרקים מפושטים (ארתלגיה). לא נמצאה בתיק הרפואי תלונה ספציפית על ברכיים. אולם אין זה סותר כי אצל התובע היו קיימים שינויים ניווניים בכל המפרקים כולל הברכיים, דבר שאובחן לבסוף בצילום הרנטגן.

ג.
לא נמצא בפני
הדוח המקורי. התייחסתי לרישום המלווה בלבד מהתאריך 4.9.09 אולם שם ציין הרופא המטפל ד"ר ברמנט, כי אין אזכור לגבי מצב הסחוס או הרצועות. אם אין אזכור בדוח אין זה אומר שהתופעה אינה קיימת.

ד.
לגבי הפגיעה במניסקוס בברך ימין – כפי שציינתי בחוות דעתי, אני מוצא קשר סיבתי והייתי מייחס משקל שווה לאירועים ולתהליך הניווני על הופעת המחלה.

ה.
החלפת מפרק הברך נבע על רקע של נמק אוסקולארי בברך ימין שאינו קשור כלל לקרע במניסקוס מיום האירוע. מדובר בצירוף מקרים ללא קשר סיבתי שכל רופא רואה בפרקטיקה.

ו.
לגבי תשובתו של ד"ר גורדין – האם יתכן כי כ לפעולה של עליה על כסא תגרום לנזק במניסקוס? בפירוש לא. מדובר במצב קיצוני דומה למה שהיה אצל התובע. ד"ר גורדין טוען שלא היתה עדות למחלה קודמת, וכבר ציינתי לעיל את צילום הרנטגן בו אובחן נזק ניווני ישן. המאמרים אותם צירף ד"ר גורדין אינם קשורים למקרה שלנו. במאמר הראשון גן ע שבר או פרידה שכלל לא הופיעה אצל התובע. אני מסכים עם תוכן המאמר, אולם לא מדובר במקרה שלנו בשבר או פריקה בברך. המאמר השני מתמצת שלל סיבות להופעת
avn

בברך אולם כלל לא דן בפגיעה טראומטית אלא על גורמי סיכון תחלואתיים רבים להופעת נמק אוסקולארי בברך. דעית הינה כי הנמק ובעתיו החלפת המפרק נבעה על רקע תחלואתי ואינה קשורה לאירוע".


5.
ביום 4.4.12 לאחר מתן חוות דעתו הראשונה של המומחה, הגישה ב"כ הנתבע הודעה לבית הדין ובה נכתב כדלקמן:
"לאור חוות דעתו של המומחה נכון נתבע להכיר בכך שהאירוע בעבודה גרם לקרע במניסקוס ובשל כך יש לראות בכך תאונת עבודה.
הנתבע סבור כי לאור חוות הדעת, כי לנמק ולהחלפת מפרק הברך אין קשר סיבתי לאירוע באשר לנתונים התחלואתיים של התובע יש השפעה רבה יותר".



6.
בהחלטה מיום 6.12.12 נקבע, כי על ב"כ התובע להגיש סיכומיו עד ליום 13.1.13 ועל ב"כ הנתבע להגיש סיכומיו עד ליום 13.12.13.


עד למועד מתן

פסק דין
זה, לא הגישו מי מהצדדים סיכומים מטעמו.

7.
בהעדר בסיכומים מטעם הצדדים, ולאחר עיון במכלול החומר הרפואי, אנו נותנים תוקף של

פסק דין
להודעת ב"כ הנתבע מיום 4.4.12 כמפורט בסעיף 5 לעיל. הודעה זו עולה בקנה אחד עם עמדתו של המומחה אשר פורטה והוסברה כדבעי.


אין צו להוצאות.


ניתן היום, ט"ו אדר תשע"ג, (25 פברואר 2013
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.



















גב' חנה נאמן גלאי
נציגת ציבור (עובדים)

שמואל טננבוים
,שופט
סגן נשיא

מר צבי זייד
נציג ציבור (מעבידים)











בל בית דין אזורי לעבודה 49205-03/11 אליהו ששון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 25/02/2013)