פסקי דין על אברהם פריד | פסקי דין על תמרה טמיר | פסקי דין על רות ביהם | פסקי דין על אסתר ביהם ואח' |

11956-10/12 עא     08/03/2013




עא 11956-10/12 אברהם פריד נ' תמרה טמיר, רות ביהם, אסתר ביהם ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
בפני
סגן הנשיא, כב' השופט משה דרורי




08 מרץ 2013

ע"א 11956-10-12 פריד נ' טמיר ואח'

ע"א 48142-10-12 ביהם ואח'
נ' פריד -פריצי ואח'








מערערים

אברהם פריד
ע"י ב"כ עו"ד אריאל רובין


נגד


משיבים

1. תמרה טמיר

ע"י ב"כ עו"ד אסנת לוסינוב-מטלון





2. רות ביהם


3. אסתר ביהם



שתיהן ע"י ב"כ עו"ד יהונתן פודים


4. נציגות הבית המשותף ברח' רבי עקיבא 20


5. עזבון לאה הלנר ז"ל

ע"י ב"כ עו"ד חייא גרינבוים



החלטה


1.
בפני
י בקשה לתיקון טעות סופר, בפסק-דין שניתן על-ידי, ביום יח שבט תשע"ג (29.1.13), בע"א 11956-10-11 פריד נ' טמיר ואח' (להלן – "פסק הדין").

2.
בפסק הדין הנ"ל, קיבלתי את הערעור של האחיות ביהם (משיבות 2,3 בערעור), ככל שהדבר נוגע ליישום עקרונות מעשה בית דין, וקבעתי, כי הפיצוי בגין הרטיבות שפסקה כב' השופטת מלכה אביב בת.א. 18212/99, בתביעה שהוגשה ביום 26.8.99, שבו חייבה את טמיר ופריד לשלם לאחיות ביהם סך 20,000 ₪, יחול גם על התביעה שהוגשה בפני
כב' השופט רובין בתיק נשוא הערעור, באופן הבא: ביחס ל-6 שנים, ככל שהדבר נוגע לפריד, דהיינו: 120,000₪; ו-5 שנים ככל שהדבר נוגע לגב' טמיר, דהיינו: 100,000₪ (ביחס להלנר, פסק הדין שניתן על ידי השופטת אביב אינו מחייבו, שכן לא היה צד להליך, ולכן חוייב בסך 8,000 ₪, נושא שאינו רלבנטי לעניין החלטה זו).

3.
בפיסקה 168 לפסק הדין קבעתי את חובת התשלומים הללו, כאשר התייחסתי לסך 20,000 הש"ח שנקבעו בבית משפט על-ידי כב' השופטת אביב, ולכן נקבע בסיפא של פיסקה 168, כדלקמן: "כל סכום הנקוב לעיל הינו על בסיס יום 26.8.99, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.8.99, ועד ליום התשלום בפועל".

4.
עו"ד יגאל טמיר, ב"כ תמרה טמיר
, מבקש לתקן את הפיסקה האמורה, בכך שבמקום התאריך "26.8.99", יבוא התאריך: "23.3.06", במילים אחרות, תאריך חישוב תחילת תוספת הפרשי ההצמדה והריבית יתחיל ביום 23.3.06, הוא יום הגשת התביעה בפני
השופט רובין בת.א. 3891/06, ולא יום הגשת התביעה בפני
השופטת אביב בת.א. 18212/99.

5.
לטענת המבקשת, האחיות ביהם בכתב תביעתן דרשו פיצוי של 20,000 ₪ ל-6 שנים (עבור כל חורף), ובסך הכל 120,000 ₪. "ביהם לא טענו להפרשי הצמדה ו/או ריבית מידי שנה, בכל שנה, בגין הנזק שנגרם להם, לטענתן, בכל חורף שחלף. וממילא – שלא טענו כי הנזק כולו, בגין העוולה הנמשכת, נתגבש עוד ביום 26.8.99" (סעיף 3 לבקשה).

6.
עוד נטען, כי בכתב התביעה אין דרישה לתוספת הצמדה וריבית מעבר לסכום התביעה, וגם בערעור לא ביקשו ביהם הפרשי הצמדה וריבית (סעיפים 4 ו-5 לבקשה).

7.
בהמשך נאמר, כי אין אלא להניח כי חלה טעות, וכי יש לקבוע את תחילת מועד ההצמדה והריבית ליום הגשת התביעה בבית משפט השלום, שאם לא כן, הותרת

פסק דין
כפי שנכתב על כנו, משמע זיכוין של האחיות ביהם בסכום שהוא פי 2 מהסכום שתבעו, כסכום מקסימאלי בכתב התביעה, "ופשיטא שבית משפט לא יכול לפסוק יותר מהסכום הנתבע בכתב התביעה" (סעיף 7 סיפא לבקשה).

8.
עו"ד יהונתן פודים
, ב"כ האחיות ביהם, בתשובתו, מבקש להותיר על כנו את פסק הדין, ומכנה את הבקשה כ"בקשת סרק שאין מאחוריה מאומה, אף לא כל אמת משפטית" (הרישא של התגובה).

9.
עו"ד פודים סבור, כי אין מדובר בפליטת קולמוס או טעות בחישוב, ולכן אין מדובר בתיקון טעות סופר אלא רק בניסיון לצמצם את החיוב הכספי של המבקשת (סעיף 2 סיפא לתגובה).

10.
מאחר ובית המשפט בפסק דינה של השופטת אביב קבע זכאות של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 26.8.99, יש ללכת לפי שיטת חישוב זאת גם ביחס ל-6 השנים האחרות, שכן כל תוצאה אחרת תהא שינוי פסק הדין (סעיף 3(ה) לתגובה).

11.
אשר לחריגה מכתב התביעה, מציין עו"ד פודים, ב"כ התובעות בבית משפט קמא,
כי
הסכום
שתבע
הוא 170,000₪, מתוכם 120,000₪ בגין הרטיבות. והסכום שבית משפט זה פסק בערעור אינו עולה על 170,000₪, כאשר אין רלבנטיות לחלוקה הפנימית בין הסכומים (סעיף 10 לתגובה).

12.
עו"ד רובין, ב"כ מר פריד, תומך בבקשת המבקשת ומדגיש, כי כפי שבית משפט קמא חייב סך 8,000₪ לשנה, מבלי לחייב הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה בפני
השופטת אביב, דהיינו 26.8.99, אלא רק מיום הגשת התביעה בפני
השופט רובין, כך יש לעשות כאשר התקבל הערעור.

13.
ב"כ המבקשת הגיש תשובה, ועל כך נמסרה הודעה של ב"כ האחיות ביהם.

14.
בנוסף לכך, הוגשו בקשות ותגובות בעניין עיכוב הביצוע, עד להחלטה בבקשה לתיקון הטעות.

15.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי יש להיענות לבקשה.

16.
אין ספק בליבי, כי אם לא היה מוגש כתב הגנה בבית משפט השלום, החיוב היה 120,000₪ ולא יותר (ראש הנזק הנוסף של 50,000₪, אינו רלבנטי לתיק שלפנינו, והוא מתייחס רק למר פריד וגב' הלנר, ולא לגב' טמיר, המבקשת שבפני
י).

17.
מכאן, שביום הגשת התביעה, התגבשה ציפייה של התובעות, האחיות ביהם, לקבל 120,000₪ ממר פריד ומגב' טמיר, ושני האחרונים היו חשופים לסיכון שיחוייבו בסך 120,000₪ ולא יותר. אין לזכות את התובעות מעבר לציפייתן, ולא כל שכן, שאין לחייב את הנתבעים (פריד וטמיר) בסכומים שהם מעבר לסיכון שהיו צפויים, אם לא היו מגישים כתב הגנה.

18.
תיאורטית, אם היה בית משפט קמא מקבל כתב הגנה למחרת יום התביעה, מנהל את התיק ופוסק כדין (דהיינו: מאמץ את עקרון מעשה בית דין, כפי שכתבתי בערעור), כי אז, היה ניתן

פסק דין
, המחייב את הגב' טמיר ומר פריד בתשלום של 120,000 ₪, ולתובעות, האחיות ביהם, לא הייתה כל טענה שהיא.

19.
אם זה המצב נכון ליום הגשת התביעה בבית משפט קמא, אין כל מקום לשינויו רק בגלל שהמשפט בבית משפט השלום התארך, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, שלבסוף התקבל.

20.
מאחר וקיבלתי את הבקשה, אין מקום ואין צורך לדון בעיכוב הביצוע עד למתן החלטה.


21.
סוף דבר:
א.
הבקשה מתקבלת.

ב.
לפיכך, הסיפא של פיסקה 168 לפסק הדין תנוסח באופן הבא: "כל סכום הנקוב לעיל הינו על בסיס יום 23.3.06 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 23.3.06 ועד לתשלום בפועל". נוסח זה מחליף את האמור בפסק הדין המקורי.

ג.
האחיות ביהם תשלמנה לתמרה טמיר
הוצאות בקשה זו בסך 5,000 ₪ (סכום זה יקוזז במסגרת ההתחשבנות ביניהן).

ד.
אין פסיקת הוצאות ביחס לצדדים האחרים והם יישאו בהוצאותיהם.

22.
המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,
כ"ו אדר תשע"ג, 08 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה











עא בית משפט מחוזי 11956-10/12 אברהם פריד נ' תמרה טמיר, רות ביהם, אסתר ביהם ואח' (פורסם ב-ֽ 08/03/2013)