פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על אליהו סויסה

5196-02/12 תאמ     13/03/2013




תאמ 5196-02/12 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אליהו סויסה








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 5196-02-12 כלל חברה לביטוח בע"מ
נ' סויסה







בפני

כב' השופט
אילן דפדי


תובעת

כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד אלון פליישר


נגד


נתבע

אליהו סויסה




פסק דין


1.
לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב שבוטח על ידי התובעת באירוע תאונת דרכים.

2.
התובעת טענה, כי הרכב בו נהג הנתבע לא שמר מרחק מרכב מבוטחה ופגע בו. הרכב נבדק על ידי שמאי מוסמך והוכרז על אובדן כללי שלו.

בהודעה שצורפה לכתב התביעה, נכתב כי הנהג ברכב האט לפני הצומת לאור תמרור "תן זכות קדימה" שהיה בכיוון נסיעתו לימין והרכב של הנתבע פגע בו מאחור. הנתבע נמלט מהמקום, אולם מאוחר יותר הגיע אביו למקום האירוע ומסר את מספרי הטלפון של הנתבע ושלו.

3.
בכתב ההגנה, טען הנתבע, שהוא נסע אחרי רכב התובעת והוא הבחין שהרכב היה פגוע מאחור לפני האירוע הנטען. הוא טען, שהוא לא פגע כלל ברכב התובעת היות והוא שמר מרחק ממנו. לדבריו, הנהג יצא מהרכב, עצר את התנועה וטען שהוא פגע בו. נוצר ביניהם וויכוח והנתבע טען שלא הייתה כל פגיעה. הנתבע אף הראה לנהג ברכב התובעת, כי ברכב הנתבע לא הייתה כל שריטה. הוא הבין שהוא נפל "קורבן לנוכל שמנסה לסדר את רכבו בדרך לא ישרה", כך בלשונו. על מנת שלא לעצור את
התנועה, הם נכנסו לתחנת דלק והמשיכו בוויכוח. הוא טען שהוא לא נמלט מהמקום וכי הוא התקשר לאביו שהגיע והוויכוח המשיך גם לאחר שאביו הגיע למקום.

4.
בדיון שהתקיים לפניי, שמעתי את עדויותיהם של הנהג ברכב התובעת ושל הנתבע.

5.
הנהג ברכב התובעת אמר, כי לפני שהגיע לפניה ימינה בצומת הוא האט לפני מעבר החציה והתקדם בזהירות לכיוון ההשתלבות. בנתיב נסיעתו, היה תמרור "תן זכות קדימה". הוא הבחין במשאית מתקרבת ולכן עצר. או אז, פגע בו רכב בו נהג הנתבע מאחור. התברר, שלנתבע אין ביטוח ולכן הנהג התקשר למשטרה. בעקבות כך, הנתבע עזב את המקום. רק 20 דקות לאחר מכן, הגיע למקום אביו של הנתבע. זה יצר קשר עם סוכן הביטוח של נהג התובעת. הסוכן הפנה אותם אל מוסך מסוים. כשהוא הגיע למקום, הנתבע ואביו כבר היו שם על מנת לבחון את הנזקים. הנהג אישר בדיון שהנזקים אשר הופיעו בתמונות של השמאי נגרמו באירוע התאונה. לדבריו, עובר לתאונה, לא היו לו נזקים בפגוש כנטען על ידי הנטען.

6.
הנתבע טען, כי לא היה כל מגע בין כלי הרכב. הוא אמר שלאחר התאונה הוא התקשר לאביו וביקש ממנו להגיע למקום לאור טענת נהג התובעת שנגרמו לו נזקים. הוא עזב את המקום ונסע לעבודתו. לאחר מכן, הוא נסע אל המוסך שם הוא פגש את נהג התובעת יחד עם אביו. באותה פגישה, הוא טען שלא הוא גרם לנזקים הנתבעים וכי לרכב שלו לא נגרם כל נזק. הוא הציג בדיון חוות דעת
של שמאי, אשר בדק את
רכבו
ביום 14/05/12 ואשר על פיה רכב הנתבע לא היה מעורב בתאונת דרכים.

7.
מאחר שהנתבע לא היה מיוצג וניכר היה כי הוא אינו בקי בהליכים משפטיים וכן בעקבות טענתו כי הוא היה מבוטח בביטוח צד ג', נתתי לו אורכה לשקול אפשרות לפנות לחברת הביטוח ולהתייעץ עם עורך דין וכן לשקול את עמדתו בדבר חקירת השמאי מטעם התובעת.

8.
בהודעה שמסר הנתבע לאחר הדיון ביום 4.3.2013, הוא כתב כי הוא ערך בירור עם חברת הביטוח והתברר לו כי במועד האירוע הוא היה מבוטח בביטוח חובה בלבד. עוד הוא טען, שבשל מצבו הכלכלי אין לו אפשרות לשכור שירותי עורך דין ולכן אין טעם שהוא יבקש לחקור את השמאי, זאת לאור ההוצאות הכרוכות בכך ועל אף שהוא אינו מסכים לאמור בחוות הדעת. בהודעה הוא גם טען שלא הייתה לו כל אחריות לתאונה.

9.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות, החלטתי לקבל את התביעה לאחר שהעדפתי את גרסת נהג התובעת.

10.
אני מאמין לנהג התובעת
כי אכן היה מגע בין הרכבים וכי רכב התובעת נפגע מאחור על ידי רכב הנתבע. התנהלותו לאחר האירוע, לרבות פנייתו אל הנתבע, התקשרותו למשטרה ולסוכן הביטוח שלו בעודו במקום האירוע, ההתעקשות שלו על הנזק שנגרם לו, הפגישה שנערכה במוסך בנוכחות אביו של הנתבע, הדיווח אל התובעת בסמוך לאחר התאונה, כל אלה מלמדים על כך שהיה אירוע כנטען. יש לציין כי ביחד עם הנהג היו שני ילדיו בגיל 14 ו-8. כך שנראה בלתי סביר שהנהג יתעקש על התרחשות תאונה ויעכב את ילדיו משך זמן כה רב במקום בשל אירוע שלא היה.

11.
אף שבכתב ההגנה טען הנתבע כי הוא הבחין שרכב התובעת היה פגוע מאחור עוד לפני האירוע הנטען, הוא לא הזכיר זאת מיוזמתו במהלך עדותו הראשית. הדבר עלה רק במהלך חקירתו הנגדית ולאחר ששאלתי אותו מדוע הוא לא הזכיר זאת מיוזמתו. לכך לא הייתה לו תשובה.

12.
זאת ועוד, הכחשת הנתבע את האירוע הנטען עמדה בסתירה להודעה אותה הוא הגיש לבית המשפט לאחר הדיון ולאחר שנתנה לו אורכה לשקול את צעדיו. להלן הדברים שכתב:


"אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי לחזור על עמדתי כי אינני אחראי לקרות התאונה. התאונה ארעה בשל רשלנותו הבלעדית של הנהג השני. חשוב לי להדגיש, שלא הגשתי בעצמי תביעה נגד הנהג השני רק בשל העובדה שלא נגרם נזק ממשי לרכב שלי. אם היה נגרם לי נזק, הייתי מגיש נגדו תביעה שהרי הוא זה שגרם לתאונה"
.

מתוכן ההודעה, עולה בבירור שהנתבע מודה שאכן היה אירוע תאונה כנטען, אם כי הוא מטיל את האחריות להתרחשותה על הנהג ברכב התובעת. לאור זאת, אני דוחה את טענתו כי לא היה מגע בין כלי הרכב.

13.
מאחר ששוכנעתי כי אירוע התאונה התרחש לאחר שהנהג ברכב התובעת עצר את רכבו על מנת ליתן זכות קדימה לתנועה החוצה משמאל וכי במסגרת התאונה רכבו נפגע מאחור על ידי רכב הנתבע, אזי ברור כי הנתבע אחראי להתרחשות התאונה לאחר שלא שמר מרחק מהרכב שלפניו.

14.
לכתב התביעה צירפה התובעת חוות דעת שמאי. בהתאם לחוות דעת הרכב נבדק בתאריך 29/08/11. שלושה ימים בלבד לאחר אירוע התאונה.

15.
עיינתי בחוות הדעת והיא נראית לי סבירה. כאמור, לנתבע ניתנה האפשרות להזמין את השמאי לחקירה נגדית והוא הודיע כי הוא מוותר על כך. לא הוגשה מטעמו חוות דעת נגדית אשר לנזקים שנגרמו לרכב התובעת. לאור זאת, אני מאמץ את האמור בחוות הדעת.

16.
הנתבע הציג כאמור מטעמו חוות דעת לפיה רכבו נבדק על יד שמאי מטעמו בתאריך 14/05/12.

בחוות הדעת נכתב כדלקמן: "בבדיקה ויזואלית של הרכב, הבחנו בפגיעות מזעריות בחזית הרכב המאפיינות נזקי חניה קלים. בבדיקתנו, לא הבחנו בסימני תאונה בחזית".

אין בחוות דעת זו כדי לסייע לנתבע. המדובר בבדיקה ויזואלית בלבד שנעשתה כ-9 חודשים לאחר האירוע. ייתכן שבדיקה מעמיקה יותר הייתה מגלה נזקים פנימיים שאינם נראים לעיין. פעמים רבות בית המשפט נתקל במצבים בהם לרכב אחד נגרמים נזקים משמעותיים שעה שלרכב השני לא נגרמים נזקים נראים לעיין. הדבר תלוי בזווית הפגיעה, מיקום הפגיעה, מהות ואיכות החומרים מהם בנויים כלי הרכב ועוד גורמים נוספים.

17.
התובעת נשאה בתשלום למבוטח בסך של 10,411 ₪ ביום 15/09/11 וכן נשאה בתשלום שכר טרחה לשמאי בסך של 318 ₪ ביום 12/09/11. אשר על כן, הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים האמורים כשהם נושאים ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום תשלומם.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט – אגרת בית משפט בסך של 365 ₪, שכר העד בסך של 350 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 5196-02/12 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אליהו סויסה (פורסם ב-ֽ 13/03/2013)