פסקי דין על יוסף חיים אדרי | פסקי דין על עוזי זוהר | פסקי דין על שי אונדרה וורו ואח' |

20349-08/12 מת     22/10/2012




מת 20349-08/12 מדינת ישראל נ' יוסף חיים אדרי, עוזי זוהר, שי אונדרה וורו ואח'








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



מ"ת 20349-08-12 מדינת ישראל
נ' אדרי(עציר) ואח'





בפני

כב' השופט
נסר אבו טהה

המבקשת:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד שירה חרל"פ


נגד


המשיבים:

1. יוסף חיים אדרי

(עצור עד תום ההליכים)
2. עוזי זוהר

(עצור עד תום ההליכים)
3. שי אונדרה וורו
(עצור עד תום ההליכים)
4. אביחי וקנין (עציר)-

ע"י ב"כ עו"ד מורו סדייב

ממשרד עו"ד משה יוחאי
5. ערן נחום
(עצור עד תום ההליכים)
6. שניר וזאנה (עציר)
–
נדחה ליום 18/11/12 לקבלת תסקיר



החלטה בעניינו של המשיב 4

1.
זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה-מעצרים], התשנ"ו – 1996, על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע – עבירה בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן:"החוק"), מספר עבירות של סחיטה באיומים – עבירה בניגוד לסעיף 428 סיפא לחוק, מספר עבירות של סחיטה בכוח – עבירה בניגוד לסעיף 427(א) סיפא לחוק, תקיפה בנסיבות מחמירות – עבירה בניגוד לסעיף 382(א) בנסיבות סעיף 379 לחוק.
2.
על פי עובדות האישום הראשון, המשיב 1 ניהל מתוך כותלי הכלא עסק להלוואות חוץ בנקאיות בריבית גבוהה מאוד (להלן: "העסק"), והמשיבים 2 ו 3 סייעו לו בניהול העסק מתוך הכלא, והיו אנשי הקשר עם שותפים מחוץ לכלא שביניהם המשיב 4, כאשר מיוחס למשיב
כי ניהל את העסק, גבה כספים ומסר כספים מול לווים.
על פי עובדות האישום השני, במהלך השנה עובר למעצרם של המשיבים, ואף לפני כן, נטלו לווים רבים באשדוד הלוואות חוץ בנקאיות מהעסק, בריבית שנעה בין 10%-20% שבועית חודשית, שסכום הריבית ייגבה כל הזמן, עד לפירעון הקרן, שלא תקטן במסגרת ההסדר. מבין הלווים היו לא מעט שלא הצליחו לעמוד בהסדר התשלומים על ההלוואה, ופיגרו בהסדר ביניהם לבין העסק. במסגרת הקשר ולשם קידומו, התקשרו המשיבים 1 ו-2 ללווים בעצמם או באמצעות שיחות וועידה עם המשיב ואיימו לפגוע בלווים במידה ולא יעמדו בהסדר התשלומים, והכל על מנת להפחידם ולגרום
להם לתת למשיבים עוד כסף על חשבון ההלוואות שנטלו. כמו כן, המשיב שלח הודעות טקסט פעמים רבות ללווים בהן איים לפגוע בהם ובין היתר כתב ללווים כי המשיב 2, המרצה עונש מאסר ממושך בכלא, כועס והכל על מנת להפחידם. במספר הזדמנויות רב נפגשו המשיב ושי אבגי, קרוב משפחה של המשיב 1, (להלן:"שי"), עם הלווים ואיימו עליהם שיפגעו בהם, אם לא ישלמו את הכסף, ואף תקפו אותם והכו אותם על מנת להפחידם. בשל האיומים והטלת האימה, שילמו כמעט כל הלווים את הכספים שנדרשו לתת למשיבים.
על פי עובדות האישום השלישי, סמוך לחודש יולי 2011, פנה א.ה. (להלן: "המתלונן"), לעסק ונטל מספר הלוואות חוץ בנקאיות מהעסק, כאשר היה עליו לשלם מידי חודש ריבית עד אשר יעלה בידו להחזיר את הקרן. במשך כשנה שילם המתלונן למשיב 2 ולשותפיו לעסק סכום מצטבר של 30,000 ₪, שלא כלל את החזרת הקרן. סמך לחג הפסח 2012, התקשה המתלונן לשלם את סכום הריבית לעסק, ומשלא שילם הגיעו המשיב ושי לביתו של המתלונן, בעת שהייתה שם אשתו של המתלונן, איימו עליה וקיללו אותה ולאחר שיצאו מהבית, התקשרו לטלפון בביתו של המתלונן ללא הרף, כשהם דורשים שהמתלונן יצור עימם קשר וישלם את החוב. בשל מעשים אלו, המתלונן הוציא כסף מהפדיון היומי השייך לעבודתו כנהג רכב ציבורי, ומסר למשיב ולשי סכום של 2,400 ₪ במזומן. בהמשך לכך, הפך המשיב להיות איש הקשר בין המשיב 1 למתלונן, כאשר המשיב התקשר למתלונן מידי חודש וגבה ממנו כסף. ביום 10/7/12 לאחר שלא עלה בידי המתלונן לגייס את הכסף לתשלום הריבית, המשיב התקשר פעמים רבות למתלונן ולאשתו ודרש לשלם את הכסף, כשבחלק מהשיחות עשה שיחת ועידה עם המשיב 1 והמתלונן, והמשיב 1 שוחח עם המתלונן ואיים לפגוע בו, באומרו שאם לא ישלם הוא יטופל. סומך לאחר מכן, כשהתקשרו מי מהמשיבים 1-4 ושי לביתו של המתלונן, איימו שוב על אשתו של המתלונן, ובין היתר אמרו לה כי יידרשו ממנה לקיים עימם יחסי מין, ועם אחרים, בין היתר, על מנת לשלם את החוב, במטרה להטיל עליהם איימה כדי שהמתלונן ישלם את החוב. בהמשך לכך ניתנה למתלונן אורכה, ונקבע מועד לתשלום הכסף. יומיים טרם המועד התקשר המשיב למתלונן, ושאל אם יוכל להקדים את ההחזר. המתלונן סירב וכשלושה ימים אחרי זה הגיעו המשיב ושי לבית המתלונן, על מנת לקחת את הכסף, אולם המתלונן העביר רק חלק מהכסף תוך שהמשיב הודיע לו כי הם ישוחחו בהמשך.
על פי עובדות האישום הרביעי, ביום 30/7/12 המשיב והמשיב 1 או מי מטעמו של המשיב 1, התקשרו פעמים רבות למתלונן ודרשו ממנו לפרוע את החוב בסך של 30,000 ₪. המתלונן סירב, ובעקבות כך הגיע למתלונן אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה יחד עם שניים אחרים והודיע למתלונן כי הוא חבר של המשיב 1, ושחח עם המתלונן על עניין הכסף. סמוך לכך, קיבל המתלונן שיחת טלפון ונערכה שיחת ועידה בינו לבין אותו אדם והמשיב 1, כאשר המשיב 1 שב ודרש את הכסף. במסגרת הקשר, הוסכם בין המשיבים כולם, כי המשיבים 4, 5
ו- 6 יפגשו את המתלונן, יאיימו עליו ויכו אותו, על מנת להפחידו ולגרום לו לתת למשיבים כסף, במסגרת תשלום הריבית הגבוהה על ההלוואה שנטל. סמוך לאחר מכן, התקשרו המשיבים 4 ו-5 למתלונן מספר פעמים ודרשו ממנו להיפגש עימם בתואנה שיגיעו להסדר במפגש. סמוך לפני השעה 20.30 התקשר המשיב 5 למתלונן, המתלונן ירד מביתו להיפגש עמו, אז ניגשו אליו המשיבים 4, 5 ו-6, שאלו אותו מה עם הכסף, כעסו עליו מפני שדיבר בצורה לא יפה עם המשיב 1, ואז תקפו אותו יחד, בכך שהמשיב הכה אותו מאחורי ראשו וגבו עם אלה, והמשיבים 5 ו-6 הכוהו במכות אגרוף בפני
ם. בעקבות המכות, המתלונן נפל על הקרקע, הדף מעליו את המשיבים וברח לכיוון ביתו, כשהם רודפים אחריו לחדר המדרגות, אולם אז ברחו מהמקום בטרם תגיע המשטרה. מספר דקות לאחר מכן התקשר המשיב 5 למתלונן ואיים לפגוע בו, כפי שכבר עשו, ודרש ממנו לשלם להם עוד כסף. בשל מעשיהם של המשיבים 4, 5 ו-6, נגרמו למתלונן חבלות וכאבים בראש ובצוואר.
3.
בהעדר מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה וכן קיומה של עילת מעצר, הורתי על קבלת תסקיר מעצר אשר יבחן את המסוכנות הנשקפת מן המשיב וכן חלופת מעצר שיש בה כדי להשיג את תכלית המעצר.
4.
תסקיר שירות מבחן מיום 14/10/12

:

מהתסקיר עולה, כי המשיב בן 22 וחצי, רווק, עובר למעצרו התגורר בבית אמו, סיים 9 שנות לימוד ועזב את המסגרת הלימודית על מנת לסייע בכלכלת הבית. משפחת מוצאו כוללת וזג הורים וארבעה ילדים. הוריו מעולם לא נישאו והאב ניתק עמם את הקשר לפני מספר שנים.
בהתייחס לתנאי מעצרו מציין השירות, כי המשיב מסר שמתקשה להסתגל תנאי המעצר ומתקשה לשהות לצד סביבה עבריינית אותה תופס כשונה ממנו. עוד עולה מהתסקיר, כי המשיב תאר עצמו בפני
השירות כאדם אשר נוהג ללוות כספים לאנשים שמבקשים את עזרתן בסכומים שונים, כאשר לטענתו לעיתים קורה שמחזירים לו את הסכום הכספי יחד עם סכום כספי נוסף. הוא תופס מצבים אלה בעזרה לאנשים.
השירות התרשם, כי מעורבותו של המשיב בחברה שולית עומדת בפער לאופן בו מציג התנהלות חייו, וכי המשיב נקט בעמדה מטשטשת ומערפלת ביחס לקשרים אלה.
הערכת מסוכנות:

לשיטת שירות המבחן, בשל מאפייני אישיותו, העדר מסגרת תעסוקתית יציבה, חומרת החשדות כנגדו ואופיים, וגישתו המטשטשת ביחס לחלקים בעיתיים בהתנהלותו וקשריו עם חברה שולית עבריינית, סבור השירות כי יש באלו להעיד על רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות.
שירות המבחן בחן את החלופה המוצעת בדמות מעצר בית בגן יבנה בבית אלמנת דודו של המשיב בפיקוחה ובפיקוח אמו. אמו של המשיב, הגב' וקנין סימי, בת 59, אם לארבעה ילדים, איננה עובדת ומתקיימת מהבטחת הכנסה. אלמנת דודו של המשיב, הגב' וקנין ציפורה, בת 51 אם לחמישה ילדים. איננה עובדת ומתקיימת מקצבת אלמנת צה"ל. שירות המבחן התרשם כי ישנו ספק באשר ליכולתן של המפקחות המוצעות להציב למשיב גבולות לנוכח התרשמותם כי אינן מודעות דיו למורכבות ולרמת הסיכון הנשקפת מהמשיב. עוד סבור השירות כי עמדתן המגוננת תקשה עליהן להציב למשיב גבולות.
לסיכום, שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרורו של המשיב.

5.
ב"כ המבקשת

עתרה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו בשים לב לחלקו המרכזי של המשיב בביצוע העבירות המיוחסות לו – המשיב הוא החוליה המקשרת בין "עולם החוץ לעולם הפנים", דהיינו, בין המשיבים 1-3 שמרצים עונש מאסר בפועל בכלא לבין תפקודם בחוץ, כאשר המשיב פעל באופן שיטתי, מתוחכם, סידרתי תוך שבחלק מהמקרים הפעיל לכאורה אלימות מילולית, סחיטות ואיומים.
עוד נטען, כי אף שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרורו של המבקש לחלופת מעצר, זאת לאחר שהשירות התרשם, כי המשיב נוקט בעמדה מטשטשת, ניהל עובר למעצרו קשרים עם חברה שולית, עבריינית, וקיים רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות. עוד הפנתה לאמור בתסקיר ביחס למפקחות המוצעות, על כך כי המפקחות המוצעות מגוננות על המשיב ולא ידעו על נסיבות ביצוע העבירה.
ב"כ המבקשת הפנתה לבש"פ 5953/10 לתמיכה בטענותיה.



6.
ב"כ המשיב

מנגד עתר לשחרר את המשיב לחלופת מעצר חרף האמור בתסקיר שירות המבחן. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר,אולם טען כי על אף האמור בעובדות כתב האישום המתוארות בסעיף 6 באישום השני, הלווים לא מסרו בהודעותיהם במשטרה כי הוכו או הותקפו. ביחס לאישום הרביעי – תקיפת המתלונן באמצעות אלה, נטען כי זה מנוגד לדוחות העוקבים, שלא ראו את המשיב מחזיק אלה, ואף אין כל תיעוד שהמתלונן נפגע. לגישת ב"כ המשיב, יש לעשות אבחנה במקרה זה, ממקרים דומים כי היה ולא הופעלה אלימות, והמשיב שלח את הודעות הטקסט למתלונן על מנת לקבל בחזרה את הכסף שהלווה לו ולא כניסיון סחיטה, תוך שהפנה לבש"פ 1764/06 ובש"פ 6084/12.
דיון והכרעה

7.
העבירות בהן מואשם המשיב הינן עבירות חמורות מאוד. עבירות של סחיטה באיומים, הן עבירות המלמדות על מסוכנות וטבוע בהן אך החשש לשיבוש הליכי משפט. יפים לעניינינו הדברים שנקבעו על ידי כבוד השופטת בייניש (כתוארה דאז) בבש"פ 7415/03 מדינת ישראל
נגד אבו מוך: "בית משפט זה עמד כבר פעמים רבות על כך שבעבירה של סחיטה באיומים גלומה מעצם טבעה ואופיה מסוכנותו של הנאשם, ושבדרך כלל עבירות של סחיטה באיומים ועבירות בהן הנאשם מפיל חתתו על קרבנו אינן מתאימות לחלופת מעצר... כן נקבע כבר לא אחת, כי בעבירות מסוג זה אף טבוע חשש לשיבוש הליכי משפט בדרך של הטלת מורא על קורבן האיומים

(בש"פ 1416/02 זינב נ' מדינת ישראל
, לא פורסם).
זאת ועוד, כבר נקבע כי העבירה של סחיטה באיומים אינה מתאימה בדרך כלל לשחרור לחלופת מעצר, משום ש'עבירה של סחיטה באיומים נמנית על סוג העבירות שאדם יכול להמשיך ולבצע אותם גם כשהוא ספון בתוך ביתו', וכי די לו לעבריין במכשיר הטלפון כדי להמשיך לאים ולהטיל אימה על קורבנותיו ועל עדים
(בש"פ 4107/95 מדינת ישראל
נ' בוזגלו).


8.
באשר לטענת הסנגור, כי אין כל תיעוד שהמשיב השתמש באלימות באירועי ה4סחיטה לכאורה, הרי שדבר השימוש באלה ביחס לאישום הרביעי, נמצא בהודעת המתלונן מיום 30/7/12 שורות 18-19, עמ' 2 שורות 24-25, וכן בהודעתו מיום 1/8/12 עמוד 4 שורה 113 ובשורה 123. כמו כן, בהמשך למעצרו של המשיב, נערך חיפוש ברכבו ונמצא אלת עץ (ראה דוח פעולה ערוך על ידי השוטר עמית שעובי מיום 7/8/12).


9.
בעניינינו, המשיב יליד 1990, נעדר עבר פלילי. המשיב סייע לכאורה למשיב 1, אשר אותה העת היה אסיר בכלא, בניהול עסק להלוואות חוץ בנקאיות בריבית גבוהה מאוד, כאשר הוא מנהל את העסק, גובה כספים ומוסר כספים מול לווים, תוך שהוא פועל באופן סידרתי, שיטתי ולכאורה מפעיל איומים ואלימות כנגד הלווים.

10.
מתסקיר שירות המבחן עולה, כי המשיב מתנהל בעמימות ביחס לקשריו השוליים טרם מעצרו, נוקט בגישה מטשטשת בקשר לחלקים בעייתיים בהתנהלותו, והשירות סבור כי הוא יתקשה לעמוד בגבולות שיוצבו לו. עוד סבור השירות, כי קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות. ביחס לחלופה המוצעת, בדמות מעצר בית בבית אלמנת דודו, בפיקוחה ובפיקוח אמו, השירות סבור כי המפקחות המוצעות אינן מודעות דיו למורכבות ולרמת הסיכון הקיימת, נוקטות בעמדה מגוננת התקשה עליהן להציב למשיב גבולות, ועל כן השירות לא בא בהמלצה לשחרורו.

11.
על רקע המתואר לעיל, ולאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתסקיר שגובש בעניינו של המשיב, לא שוכנעתי שיש בחלופה שהוצגה כדי להשיג את תכלית המעצר בהינתן סוג העבירות, נסיבות ביצוען לכאורה, רמת הסיכון שנשקפת מעצם המעשים המיוחסים למשיב, הקושי של המשיב לעמוד מול גבולות שיוצבו לו, וכן חוסר יכולתם של הערבות המוצעות להוות דמות סמכותית עבורו ולהציב גבולות להתנהגותו כמפורט בתסקיר שגובש בעניינו.
12.
לאור האמור לעיל בהעדר חלופה נאותה, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.


זכות ערר כחוק


חומר החקירה הוחזר לב"כ המבקשת
ניתנה היום, ו' חשון תשע"ג, 22 אוקטובר 2012, בנוכחות הצדדים.









מת בית משפט מחוזי 20349-08/12 מדינת ישראל נ' יוסף חיים אדרי, עוזי זוהר, שי אונדרה וורו ואח' (פורסם ב-ֽ 22/10/2012)