פסקי דין על אליהו חסון | פסקי דין על שלום אברג'יל

10089-06/09 א     10/04/2013




א 10089-06/09 אליהו חסון נ' שלום אברג'יל








בית משפט השלום בעכו



ת"א 10089-06-09 חסון נ' אברג'יל




בפני

כב' השופט
ג'מיל נאסר


תובע
אליהו חסון



נגד


נתבע
שלום אברג'יל





פסק דין




התובע נטל הלוואה מאת הנתבע ולשם הבטחת החזר הלוואה זו, חתם (לטענתו מיוזמתו) על שטר משכון, לפיו משכן מגרש בבעלותו לזכות הנתבע, לשם הבטחת פירעון ההלוואה. לאחר שפרע את ההלוואה במלואה, לטענתו, סירב הנתבע להסיר את המשכון וכתוצאה מכך, נגרמו לתובע נזקים כאשר הנזק העיקרי הינו הפסד רווח מפרויקט בנייה בסך 148,000 ₪ והוצאות בגין חוות דעת של מומחה, הוצאות בגין הליכים משפטיים קודמים, פיצוי מוסכם על פי הסכם ההלוואה ולבסוף פיצוי בגין בטלה, טרחה ועגמת נפש. הסכום הכולל נכון ליום הגשת התביעה הינו 238,414 ₪.

הנתבע כופר בטענות התובע וטוען כי התובע לא החזיר את מלוא סכום ההלוואה ומסיבה זו הוא נמנע מביטול המשכון על מגרשו של התובע. הנתבע הוסיף וציין כי עד היום מגיע לו כספים מאת התובע שלא שולמו.

היום
שמעתי את ראיות הצדדים. בעלי הדין העידו בעצמם ולא זומנו עדים נוספים. בתום הדיון שמעתי את סיכומי טענות הצדדים בעל פה, ואגש למלאכת ההכרעה בתיק זה.

בטרם אפרט את העובדות הרלוונטיות כפי שאלה הוכחו במסגרת שמיעת הראיות היום בפני
י, אעיר כי בין הצדדים התנהלו שני הליכים משפטיים קודמים אשר הסתיימו ב

פסק דין
חלוט: ההליך הראשון מתייחס לעתירת התובע לעיל נגד הנתבע ורשם המשכונות וזאת בבית המשפט המחוזי בחיפה
(ה.פ. 3368-06-09) ובמסגרתו ניתן פס"ד לזכות התובע ולפיו בוטל המשכון אשר נרשם לטובת הנתבע. ההליך השני מתייחס לתיק הוצל"פ שהנתבע הגיש נגד התובע בגין שיק ע"ס 200,000 ₪ אשר נמסר על ידי התובע לנתבע וסורב. לאחר שהוגשה התנגדות לביצוע שטר ונפתח תיק אזרחי (תיק מספר 8809-03-09) ניתן פס"ד סופי ביום 26/10/09 ולפיו התקבלה התביעה ופיקדון בסך 200,000 ₪ הועבר ישירות לתיק הוצל"פ. כאמור, שני הליכים אלה הסתיימו עד תום ופסקי הדין שניתנו, הם חלוטים.

תמצית טענת התובע, כאמור לעיל, הינה שלאחר שסילק את ההלוואה במלואה, היה על הנתבע לדאוג באופן מיידי לביטול המשכון, דבר שלא נעשה על ידו. כתוצאה מכך, לא הצליח התובע לגייס מימון לפרויקט בנייה שביצע ועקב כך נגרמו לו הפסדים. עמדת הנתבע הינה שהתובע לא סילק את מלוא ההלוואה וכי התשלום בסך 200,000 ₪ אינו מסלק את מלוא ההלוואה אשר עמדה על 295,000 ₪.

בהתאם לראיות שהובאו היום בפני
י ניתן לומר כי אין מחלוקת שהתובע קיבל מאת הנתבע הלוואה בסכום כולל של 295,000 ₪. סכום זה נמסר לתובע בשני שלבים כדלקמן: סך של 267,000 ₪ שמסר הנתבע לתובע על ידי הפקדת הסכום בחשבונו של התובע (סכום שהגיע לנתבע בעקבות אירוע תאונתי שנגרם לו); סכום נוסף על סך 28,000 ₪ שנמסר במועד אחר. התובע טוען כי לשם הסדרת תנאי ההלוואה הנ"ל נחתם הסכם בכתב בין הצדדים ביום 20/3/05, עליו חתומים שני הצדדים, כאשר חתימת הנתבע מאומתת על ידי עורך דין. התובע טוען כי שילם את הסכום בסך 28,000 ₪ בשלושה שיקים. את הסכום בסך 267,000 ₪ החזיר התובע לנתבע בשני שיקים נפרדים: שיק אחד ע"ס 200,00 ₪ ושיק נוסף ע"ס 67,000 ₪. שיקים אלה נרשמו מבלי שצוין בהם תאריך פירעון וגם מבלי שצוין שם המוטב, שכן מטרת שיקים אלה הייתה להבטחת החזרי ההלוואה (מעין פיקדון) מבלי שהנתבע היה אמור להגישם לפירעון בבנק.

בהמשך לאמור לעיל, טוען התובע כי לאחר ששילם את הסך 200,000 ₪ בהתאם לפס"ד של בית המשפט השלום בתביעה במסגרת תיק 8809-03-09 הרי קמה חובה מיידית על הנתבע להסיר את השעבוד. מאחר ולא עשה כן, ומאחר ונגרמו לו הפסדים בכל הקשור לפרויקט בנייה שהוא התכוון לבצע, דאג התובע להגיש חוות דעת של מומחה לעניין הפסדי הרווחים שנגרמו לו בגין העיכוב במימוש הפרויקט. על פי חוות הדעת מיום 1/6/09 של רו"ח סימון, סירוטה ושות', הנזק שנגרם לתובע הינו בסך 37,000 ₪ לכל חודש עיכוב. מאחר ומדובר ב – 4 חודשי עיכוב על פי חוות הדעת, הרי הסכום המתחייב הינו 148,000 ₪.

בנוסף לכך, טוען התובע כי מגיע לו החזר הוצאה עבור חוות הדעת הנ"ל בסך 7,414 ₪. מגיע לו פיצוי מוסכם בסך 8,000 ₪ וכן מגיע לו הוצאות בגין הליכים משפטיים בסך 45,000 ₪ ולבסוף הוא עותר לסך 30,000 ₪ בגין ביטול זמן, עגמת נפש וטרחה.

השאלה העיקרית הדרושה הכרעה הינה האם אכן סילק התובע את מלוא סכום ההלוואה המתחייב ממנו והאם כפועל יוצא מכך, קמה חובה מיידית על הנתבע להסיר את השעבוד. עניין זה הינו מוקד המחלוקת העומדת להכרעה. בעניין זה אציין כי עדות התובע בכל הקשור לסכום ההלוואה והאופן שבו הוחזר הייתה ברורה וללא סתירות, אם כי איננה מבהירה עד תום כיצד הוחזר סכום ההלוואה באופן מלא. אמנם אין מחלוקת כי סך של 200,000 ₪ הועבר בהתאם לפסק הדין בתיק מספר 8809-03-09 ואמנם לא נסתרה טענתו של התובע כי הסכום הנוסף בסך 67,000 ₪ וכן הסכום השלישי בסך 28,000 ש"ח שולמו במלואם, הרי עדיין הסכום של 200,000 ש"ח לא מכסה את מלוא החיוב שניתן על פי פסק הדין בתיק 8809-03-09.

מנגד, הוכח כדבעי כי הסכם ההלוואה עליו חתמו שני הצדדים מיום 20/3/05 מחייב וכי חתימתו של הנתבע אשר אומתה על ידי עורך דין הינה ללא דופי. בהקשר זה אציין כי אין מקום לקבל את טענת הנתבע לפיה לא מדובר בחתימתו ודי בכך שאציין כי חוות הדעת הגרפולוגית שהנתבע מתבסס עליה מתייחסת למסמך שונה לחלוטין.

זאת ועוד, כאשר הפניתי לנתבע במהלך חקירתו הנגדית מספר שאלות בנוגע ליתרת החוב הנטענת על ידו (מעבר לסך שהועבר – 200,000 ₪) ומדוע עדיין לא פעל לגביית יתרת חוב זו, השיב הנתבע כי הוא מסר את העניין לעורך הדין והוא ממתין שהמשפט הנוכחי יגמר. גם אם אקבל תשובה זו (ואינני סבור כי היא סבירה בנסיבות העניין ולאור השנים שחלפו) עדיין אין הסבר מניח את הדעת מדוע במסגרת תיק ההוצל"פ אשר בעטיו נפתח תיק האזרחי 8809-03-09, לא פעל הנתבע לגביית יתרת החוב לאחר העברת הסך 200,000 ₪.

בעמוד 8 לפרוטוקול הדיון שהתנהל היום (ש' 1 עד 4) טען הנתבע כי התובע עדיין חייב לו סך 295,000 ₪ מעבר לסך של 200,000 ₪ שהועברו לנתבע. הוא פירט כי סכום זה בסך 295,000 ₪ נמסר על ידו לתובע בכסף מזומן, תוך שדאג להחתימו על מסמך. לשאלה היכן נמצא מסמך זה, השיב הנתבע כי הוא מסר את המסמך לעורך דינו. בא כוחו של הנתבע הגיב מיד לפרוטוקול: "אני מצטער, אין לי מסמך כזה, למרות העדות של הנתבע". ברור מאליו כי טענה זו של הנתבע בדבר יתרת חוב בסך 295,000 ₪ איננה נכונה.

בסיכום מהלך הראיות שהובא בפני
י, אני יכול לציין כי אכן הוכח על פי הנטל הדרוש במשפט אזרחי שהיה על הנתבע לדאוג לביטול המשכון. הוכח כי בעקבות כך נגרם נזק לתובע אשר מתבטא, בעיקרו של דבר, בהפסד רווחים כתוצאה מפרויקט בנייה. הנתבע לא ביקש לחקור את המומחה מטעם התובע לעניין כימות נזק זה, אך אין לגזור מכך כי יש לקבל את הסכום הנ"ל באופן מלא, שכן בכוונתי להתערב בקביעה זו נוכח המפורט בחוות הדעת עצמה.

לגבי שאר הנזקים הנטענים על ידי התובע, אני יכול לציין כי אין מקום לפיצוי בסך 45,000 ₪ בגין הליכים משפטיים, שכן ההוצאות המשפטיות בגין הליכים משפטיים אחרים הסתיימו עת נגמר הדיון באותם הליכים משפטיים. עגמת נפש ובטלת זמן בסך 30,000 ₪ לא נראית מידתית. עלות חוות דעת וכן פיצוי מוסכם הם שני ראשי נזק שיש להביאם בחשבון.

לאחר ששקלתי בדעתי את ראשי הנזק וכן עיינתי בחוות הדעת של המומחה מטעם התובע ובשים לב לנתונים שהובאו היום בפני
י במהלך שמיעת הראיות אני מחליט להעמיד את הפיצוי המגיע לתובע על סך 45,000 ₪, נכון להיום.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסך 45,000 ₪ בצירוף החזר אגרה (יחסית לסכום שנפסק) וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 20% לתשלום תוך 30 יום מיום קבלת

פסק דין
זה.

המזכירות תעביר פסק הדין אל ב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.


ניתן היום,
ל' ניסן תשע"ג, 10 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 10089-06/09 אליהו חסון נ' שלום אברג'יל (פורסם ב-ֽ 10/04/2013)