פסקי דין על דוד יצחק | פסקי דין על עיריית טבריה

1993/02 עב     06/09/2004




עב 1993/02 דוד יצחק נ' עיריית טבריה






בפני
:
כב' השופט חיים סומך
– שופט ראשי
נציג ציבור עובדים: מר חיים יאנוס


06/09/2004
עב 1993/02
בעניין:
דוד יצחק



ע"י ב"כ עו"ד
יבור עמינדב

התובע


נ ג ד



עיריית טבריה



ע"י ב"כ עו"ד
קרני יעקב

הנתבעת



פ ס ק ד י ן

1. לפנינו תביעה לחייב הנתבעת לשלם לתובע סכום של 98,247 ₪ בגין הפחתת משכורתו כתוצאה מאי שיבוצו בתורנויות וכוננויות.

2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובע, נטען כדלקמן:
התובע היה מועסק בעבר כנהג משאית לפינוי אשפה וזבל, בעבודתו זו קיבל פרמיה, הניתנת לעובדי מחלקת התברואה, המועסקים בפועל בפינוי אשפה וזבל ולהם בלבד.
עקב צרכי העבודה הועבר התובע לעבודה כנהג טרקטור בהסכמתו ובהסכמת ועד העובדים.
ביום 17/12/00 ניתנה החלטת הועדה הפריטטית, לפיה, יועבר התובע לעבוד כנהג ביובית ובגין התקופה בה הועסק כנהג טרקטור יקבל התובע תשלום חד פעמי בסך של 80 שעות עבודה, בשלב זה הועבר להיות נהג ביובית.
במסגרת עבודתו כנהג ביובית, נדרש התובע, ביחד עם עובדים נוספים, להיות בתורנות וכוננות במשך כל שעות היום והלילה, ועקב כך שילמה הנתבעת לתובע, בנוסף לשכר המשולב, תשלום עבור כוננות ותורנויות אותן ביצע התובע בפועל.
בשלב מסוים הביובית נמכרה בעקבות מהלכי ייעול והבראה לצורך צמצום בהוצאות העיריה.
מאז מכירת הביובית, ומאחר ואין עוד צורך בעבודה על ביובית, המשיך התובע להיות מועסק במחלקת המים והביוב, כעובד מן השורה בעבודות שאינן מחייבות ביצוע תורנויות או כוננויות.
הנתבעת מכחישה את הפגיעה הנטענת בשכרו של התובע. לתובע אין זכות קנויה לקבלת תגמול עבור עבודה בשעות נוספות או עבור ביצוע תורנות או כוננות, כאשר עבודות אלה לא מבוצעות על ידו בפועל.

3. להלן העובדות הנוגעות לענין:
א) התובע היה עובד עירית טבריה עד ליציאתו לגימלה ב- 4/04.

ב) התובע הועסק בעבר כנהג משאית לפינוי אשפה וזבל, במסגרת מחלקת התברואה של העיריה. בעבודתו זו קיבל התובע תוספת פרמיה, אותה מקבלים כל העובדים במחלקת התברואה, המועסקים בפועל בפינוי אשפה וזבל.

ג) עקב צרכי העיריה הועבר התובע לעבודה כנהג טרקטור, בהסכמתו ובהסכמת ועד העובדים.

ד) בעבודה כנהג טרקטור לא קיבל התובע את תוספת הפרמיה שקיבל כנהג משאית זבל ועל כן הגיש תביעה כנגד הנתבעת לועדה פריטטית, אשר על פי החלטתה מיום 17/12/00 קבל תשלום חד פעמי בסך של 80 ש"ע. (ראה נספח לת/1).

ה) בעבודתו כנהג הביובית, נדרש התובע להיות בכוננות במשך כל שעות היום והלילה, כדי לפתור בעיות פתאומיות ודחופות, ובתמורה קיבל התובע תוספת שעות נוספות עבור שעות הכוננות שבוצעו על ידו בפועל. (ראה לוח תורנויות – צורף לתצהיר התובע).

ו) לגרסת הנתבעת, הסכומים ששולמו לתובע עבור כוננות היו משתנים ולא קבועים. (ראה סעיף 10 לנ/2).

ז) בעקבות מהלכי צמצום וייעול, נמכרה הביובית והתובע הועסק מאותו מועד במחלקת המים והביוב כעובד מן השורה.

ח) בעבודתו במחלקת המים שובץ התובע לעבודה לפי צרכי העבודה, בהתאם להחלטת מנהל מחלקת המים והביוב, התובע בצד כוננות בצוות המים. (ראה נספח "א" לנ/1).


4. העידו בפני
נו התובע וכן עדי הנתבעת אשר נחקרו על תצהיריהם , כמו כן הוגשו לבית הדין מסמכים בצירוף לתצהירים.

5.(א) כעולה מהעובדות קבל התובע תשלום בגין שעות נוספות עבור התורנויות והכוננויות שביצע כעובד הביובית.

(ב) התמורה בגין השעות הנוספות ששולמה לתובע הותנתה בתנאי, דהיינו, ביצוע התורנויות והכוננויות, שבוצעו כאמור בפועל.

(ג) בשעה שהביובית נמכרה והתורנויות שבוצעו ע"י התובע הופסקו, אין התובע זכאי להמשיך לקבל אותן תוספות ששולמו לו בעבר עבור עבודה שבוצעה בפועל.

(ד) התוצאה דלעיל היתה שונה אילו התובע, היה מוכיח שהתמורה ששולמה לו שולמה ללא תנאי, דהיינו, בלי שנדרש לבצע אותן תורנויות וכוננויות, אך העובדות בעניינינו שונות (ראה עמ' 10 שורות 5-6, וכן סעיף 17 לנ/2 וסעיף 3 לת/1).

(ה) החלטת הועדה הפריטטית לא העניקה לתובע כל זכות קנויה לתשלום עתידי עבור כוננויות שלא יבוצעו בפועל.

(ו) אכן משכורתו הכוללת של התובע פחתה עקב העדר התשלום עבור כוננויות ותורנויות שלא בוצעו יותר, אך לעומת זאת המשכורת המשולבת לא פחתה.

(ז) התובע לא הרים הנטל המוטל עליו, לפיו, מוטלת על הנתבעת החובה להמשיך לשלם לו תשלום עבור כוננויות ותורנויות שלא יבוצעו בפועל.

6. המסקנה מכל האמור לעיל כי דין התביעה להידחות.

7. ניתן היום כ' באלול תשס"ד, 6 ספטמבר 2004 בהעדר.
לשלוח לב"כ הצדדים פסק הדין בדואר.
בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.



8. כל צד רשאי להגיש ערעור על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.


__________________ ________________
ח. סומך - שופט ראשי נציג ציבור עובדים



יעל








עב בית דין אזורי לעבודה 1993/02 דוד יצחק נ' עיריית טבריה (פורסם ב-ֽ 06/09/2004)