פסקי דין על אילן מזרחי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

37950-12/11 בל     10/04/2013




בל 37950-12/11 אילן מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 37950-12-11
10 אפריל 2013




בפני
:

כב' השופטת
דגית ויסמן
נציג
ציבור (עובדים), מר מוחמד מנסור


ה
תובע



אילן מזרחי
-

ה
נתבע


המוסד לביטוח לאומי





פסק דין


1.
התובע, יליד 1970, מבוטח עצמאי, הוא קבלן משנה של חברת טרלידור. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם יש להכיר בפגיעה בברכיו של התובע כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2.
לטענת התובע, הוא עבד בשנים 2006 – 2011 כמתקין שערים חשמלים, מעקות, פרגולות וגדרות, במשרה מלאה, 5-6 ימים בשבוע, 12 שעות בכל יום. הפעולות העיקריות שאותן ביצע היו כרוכות בהרמת משאות כבדים וכן כריעה ממושכת תוך כדי תנועה, על הברכיים לצורך התקנות שערים נגררים, מעקות ופרגולות. עוד נטען כי התובע נאלץ להיות במצב של כריעה על הברכיים לפחות במשך שעתיים, בעת התקנת שער חשמלי ולעיתים אף התקין יותר משער אחד ביום. גם התקנת המעקות נעשתה במצב של כריעה על הברכיים ולצורך זה, התובע נדרש לעבוד בממוצע יומיים שלושה, בהתאם לגודל הבית בו היו מותקנים המעקות. במקרים אחרים, אצל אותו לקוח הותקנו הן מעקות והן שער, כאשר פעולות אלה היוו בממוצע כמחצית מדרישות ההתקנות ויתר הדרישות היו עבור התקנת פרגולות וגדרות. לטענת התובע, תיאור זה של פעולות שביצע במהלך העבודה מהווה תשתית עובדתית מספקת על פי תורת המיקרטראומה.

3.
לטענת הנתבע, לא הוכחה הטענה שהתובע עבד רוב שעות היום על ברכיו. לא צורפה כל ראיה, כגון פירוט ההזמנות שהתבקש לבצע או עד מטעם החברה או מטעמו. התובע הסתיר בתצהירו שסבל בעבר מכאבים בברך ימין והדבר מלמד על נסיון העצמה של העובדות. בנוסף, מחקירתו הנגדית של התובע עלה שהתובע עבד על ברכיו במקום מסוים בתנוחה סטטית ואין מדובר בתנועות חוזרות ונשנות. לפיכך, לא הונחה תשתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה ויש לדחות את התביעה.

4.
לאחר ששקלנו את הראיות שהוצגו, הגענו למסקנה כי דין התביעה להדחות. להלן הנימוקים להחלטה זו –

א.
על פי הפסיקה, פגיעה תוכר על פי תורת המיקרוטראומה אם הוכח כי "במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי
זה, מביאה בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (דב"ע מח/ 0-77 מזרחי – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יט 538 (1988); עב"ל (ארצי) 2400-10-11 זוהר – המוסד לביטוח לאומי
, 12.12.12).

לגבי פגיעה בברכיים, נקבע במפורש כי "על המבוטח להוכיח רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות או חבלות בברכיים חוזרות ונשנות ללא הרף על ציר הזמן" (עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי
- בן סימון, 8.3.10).

עוד נקבע בפסיקה כי עמידה ממושכת, גם אם בתנוחה שאינה נוחה, אינה מקימה כשלעצמה תשתית להכרה בפגיעה על דרך המיקרוטראומה (דב"ע לו/ 0-75 המוסד לביטוח לאומי
– טואיטו, פד"ע ט 8 (1977); עב"ל (ארצי) 63/03 אדרי – המוסד לביטוח לאומי
, 23.8.05; עב"ל (ארצי) 373/08 אדיבי – המוסד לביטוח לאומי
, 18.11.08).

ב.
התובע מבקש שנקבל את גרסתו לפיה עיקר עבודתו בוצעה על ברכיו. בהערכת מכלול עדותו בפני
נו, בהתחשב בכך שאין עדות או ראיה תומכת בגרסתו ובשים לב לגרסאות שנמסרו טרם חקירתו הנגדית בבית הדין, לא שוכנענו כי הונחה תשתית עובדתית מתאימה העונה על התנאים שנקבעו בפסיקה.

ג.
ראשית, בעדות התובע היתה מידה של הפרזה, שמצאה ביטוי בכך שבתצהירו העיד שלא סבל מכאבי ברכים לפני שנת 2011 (סעיף 18 לתצהיר). עדות זו אינה מתיישבת עם התיעוד הרפואי, לפיו עוד בשנת 2004 פנה לטיפול רפואי בשל תלונות על כאבים בברך ימין (נ/1 – נ/3). טענות התובע בסעיף 9 לסיכומיו, כי הליקוי בברך ימין החמיר במהלך העבודה בטרלידור הן טענות רפואיות ומהוות הסבר בדיעבד שלא ניתן על ידי התובע בחקירתו הנגדית (ר' עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 3-28).

ד.
בנוסף, התובע לא מסר גרסה עקבית ביחס לאופי העבודה על הברכיים. בכתב התביעה לתשלום דמי פגיעה (מיום 14.8.11, צורף לכתב ההגנה), נרשם בפרק "תיאור הפגיעה" – "עובד כקבלן משנה בחב' טרלידור כמתקין שערים ומעקות. העבודה כרוכה בהרמות משאות כבדים כדוגמת שערים, מעקות וכלי עבודה וכתוצאה מהעומס הרב חלה פגיעה בברכיים ובמרפק יד ימין". כלומר אין כל תיאור של עבודה בכריעה על הברכיים.

כחודשיים לאחר הגשת התביעה לדמי פגיעה, ביום 9.10.11, התובע מסר הודעה בפני
חוקר הנתבע (נ/4). בהודעה זו, התובע נשאל לגבי אופי העבודה והשיב תשובות מפורטות. התובע התבקש להשיב לשאלה: "תאר לי עבודתך עד יולי 2011, ימי עבודה/שעות וצורת העבודה?" והשיב כך (ההדגשות הוספו – ד.ו.):


"עבדתי רק מול חב' טרלידור. הגעתי למשרדי החברה ביהוד מדי בוקר. העובד גר שם קרוב והגיע עצמאית. במשרדים קבלתי סידור עבודה לאותו יום. עבדתי לעיתים 5 ימים בשבוע וכשהיה לחץ גם 6 ימים (כולל שישי). מרגע קבלת הסידור, קבלתי את החומרה, שערים או מעקות, פרגולה, מה שנדרש להתקנה, היינו מעמיסים לרכב שלי ויוצאים לבית הלקוח להתקין. אצל כל לקוח אופן העבודה יכול להיות אחרת. לצורך תפיסה של עמודים לשער שהם קורות ברזל הייתי צריך לחפור באדמה לצקך בטון ולפעמים ללא יציקה אלא עם אחיזה/ עגינה לקירות תומכים. כל העבודה דורשת קידוחים לקורות ולעיתים גם לברזל. הקידוחים בפטישון (מקדחה רוטטת) או לפעמים עם 'קונגו' (סוג של מקדחה גדולה לקורות יציקה). לאחר עיגון העמודים, מורידים את השערים מהרכב ומתחילה פעולת ההרכבה. כל העבודה כרוכה בקדיחות וברגים. ישנם שערים שנעים על מסילה ואין צורך לבצע יציקה לרצפה למסילה. צריך לקדוח תוספות לעמודים של המנוע לקיבועו. ישנם שערי כנפיים שנפתחים עם בוכנות. השערים ממתכת אלומיניום ואין ריתוכים. הכל סגירה ע"י ברגים מתאימים סגירת מברגים עם מברגות חשמליות או נטענות.

ש.ת.
בפרגולה העבודה על אותו עקרון, יש במת הרמה או שמרימים ע"י 2 סולמות (אני והעובד) מהצדדים. מקבעים לקיר. במידת הצורך מוסיפים גם עמודי תמיכה שזה כלול יציקות למקום שמנותק מהקיר, תלוי במרחק הפרגולה מהקיר. את נתוני ההרכבה קובעים מהנדס או מודד החברה שמגיעים למקום לפני ההרכבה ולוקחים מדידות.

ש.ת.
כאמור אני הרכבתי גם מעקות בבתים. בעיקר בבתים פרטיים מקומה לקומה, דקורטיביים ו או חיפוי/ גגדר מסביב לבריכות. גם פה על אותו עקרון. קדיחות ומקדחות אם צריך גם ביטון לעמוד מסוים.

ש.ת.
לעיתים הייתי מגיע ללקוח להרכבה של שערים ופרגולה בו זמנית. לעיתים הייתי מבצע את העבודה ביום אחד ולעיתים נדרש יום נוסף. בהתאם לגודל ההתקנה. הייתי עובד בממוצע 10 עד 12 שעות ביום. ברוב הזמן העובד היה צמוד אלי עד גמר העבודה. לפעמים הגיע למשרדים אחרי (כי לא היה צורך שיגיע בבוקר) לפעמים כשהגעתי בסוף יום עבודה למשרדים הוא הלך הביתה ואני נשארתי כדי לארגן את היום שלמחרת.

בהמשך מסר התובע את הפרטים הבאים:

אני מעריך את משך הזמן השימוש בעבודה במקדחות ומברגים (כלים חשמליים) דיסק לחיתוך לצורך ... בכ – 80% מזמן העבודה, היתר זה נסיעות וסבלות הרמה מהמחסן ומהאוטו ללקוח.
...
בשערים כאמור עיקר העבודה היה בקידוח הברגים, חציבה ודפיקה של דיבלים ברגים.
...
הכאבים ברגל שמאל החלו מכך שאני עובד על הברכיים לצורך התקנת מנועים או מעקות, אני צריך לעמוד על ברכיים. המנוע מורכב על הרצפה בשערים נגררים (נעים על מסילה), אני קיבעתי גם את החיווט החשמלי של המנוע ופס שיניים לשער
."

מהודעה זו עולה כי אין מתכונת עבודה קבועה, אלא סידור עבודה המשתנה מיום ליום. עוד עולה כי התובע בשלב זה לא תיאר את עיקר עבודתו או מחציתה, כפי שטען בסיכומים, כמתבצעת על הברכיים. למעשה, על פי תיאורו, העבודה כוללת פעולות פיסיות שונות, כאשר עיקר העבודה הוא הרמת משאות כבדים, יציקת עמודים, קידוחים ושימוש במכשירים חשמליים שונים. עוד עולה מהודעה זו, כי העבודה על הברכיים היא רק בשלב התקנת השערים והמעקות, ולא כפי שהתובע טען בתצהירו ובחקירתו הנגדית, גם בהתקנת פרגולות (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 6-15).

ה.
בחקירתו הנגדית, התובע הוסיף וטען כי בעת שהוא חופר באדמה, לשם העמדת עמודים, וכן בעת השימוש במקדחת "קונגו", הוא מבצע את הפעולות בכריעה על הברכיים (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 25-31). גרסה עובדתית זו, לא זו בלבד שלא הוצגה בנ/4, אלא שהיא אף אינה מתיישבת עם ההגיון.

ו.
לסיכום נושא זה, גרסתו של התובע לגבי אופי העבודה על הברכיים, השתנתה והתפתחה במהלך ההליך, באופן שמקשה על ייחוס מהימנות לגרסה האחרונה שהושמעה בחקירתו הנגדית של התובע.

ז.
זאת ועוד, מתוך עדותו של התובע ניתן לחלץ תיאור עקבי ביחס להתקנת מנוע של שער חשמלי, פעולה המבוצעת בכריעה על הברכיים, במשך כשעתיים (ר' למשל, עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 16-20). למרות תיאור עקבי זה, אין בפעולת התקנת המנוע להקים תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה, וזאת משתי סיבות. ראשית, אין כל ראיה לגבי התדירות שבה התובע התקין שערים חשמליים או החלק היחסי של התקנת שערים חשמליים מכלל עבודתו.

הנימוק השני הוא שעל פי עדות התובע, בעת התקנת השער החשמלי, הוא אינו מבצע תנועות ואינו נע ממקום למקום על ברכיו, אלא הוא שוהה במקום אחד:
"ש.
כשאתה עובד על המנוע אתה נמצא במקום אחד?
ת.
אני באותה סביבה, אותו אזור.
ש.
אתה כורע ועובד על המנוע?
ת.
כן, ולפעמים זז ימינה – שמאלה. סטייה של ... כמה ס"מ."

(עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 21-24).


5.
סוף דבר- התביעה נדחית.


כמקובל בהליכים מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.


ניתן היום, ל' ניסן תשע"ג, (10 אפריל 2013
)
, בהעדר הצדדים.






נ.צ. מר מוחמד מנסור (ע)


דגית ויסמן
, שופטת







בל בית דין אזורי לעבודה 37950-12/11 אילן מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 10/04/2013)