פסקי דין על אבי גולדשטיין | פסקי דין על ליה גולדשטיין זיתוני | פסקי דין על דוד דוד פרוייקטים לבניה בע"מ

1031/08 א     22/04/2013




א 1031/08 אבי גולדשטיין, ליה גולדשטיין זיתוני נ' דוד דוד פרוייקטים לבניה בע"מ








בית משפט השלום בבית שמש



ת"א 1031-08 גולדשטיין ואח' נ' דוד דוד פרוייקטים לבניה בע"מ








בפני

כב' השופטת
חגית מאק-קלמנוביץ


התובעים

1
.
אבי גולדשטיין

2
.
ליה גולדשטיין זיתוני

ע"י ב"כ עו"ד אדם אלבג


נגד


הנתבעת

דוד דוד פרוייקטים לבניה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אליהו שגב



פסק דין

1.

הנתבעת היא חברה לביצוע עבודות בניה והתובעים הם תושבי קיבוץ נתיב הל"ה ששיפצו את ביתם. הצדדים התקשרו בהסכם לביצוע עבודות בניה ושיפוצים. לטענת התובעים הנתבעת לא עמדה במועדי השיפוצים שנקבעו על ידה, ומכאן התביעה שבפני
. התביעה כוללת שני רכיבים עיקריים: פיצוי על האיחור בהשלמת הפרוייקט בהתאם לעקרונות הפיצוי המוסכם שנקבעו בהסכם בין הצדדים, וכן פיצוי על העלות הנוספת שנגרמה לתובעים, לטענתם, כתוצאה מכך שנאלצו להעביר את השלמת העבודה לקבלן אחר בשל העיכובים בביצועי הנתבעת.
2.
טרם הדין לגופו של עניין אעיר כי התובעים בסיכומיהם ביקשו לתקן ולשנות את סכומי התביעה בגין הרכב הראשון בשל טעויות שנפלו לטענתם בחישוב. אני דוחה את הבקשה בשל השלב בו הועלתה, כאשר לנתבעת אין אפשרות להביא ראיות מטעמה ולהתייחס לטענות. סכומי התביעה יהיו כפי שנטענו בשלבים המוקדמים יותר של ההליך.
3.
הערה מקדמית נוספת נוגעת לסוגיית נטל הראיה. התובעים טענו כי יש להעביר את נטל הראיה אל הנתבעת, לאחר שהודתה כי העבודות לא הושלמו במועד. אולם הזכות לפיצויים הנתבעים מצריכה התקיימות מערכת עובדות הכוללת עובדות נוספות, כגון הפרת החוזה, אחריות הנתבעת לאי עמידה בזמנים שבחוזה, ועוד. לא מצאתי כי יש להעביר את נטל הראיה, והוא מוטל, כמקובל, על התובעים.
4.
ביום 22.3.06 נחתם בין הצדדים "הסכם לביצוע עבודת בניה ושיפוץ בבית גולדשטיין" (נספח 1 לתצהיר גולדשטיין, יכונה להלן: ההסכם). אין מחלוקת על כך שנוסח ההסכם הוצע לצדדים על ידי מר זהר שגב, האדריכל מטעם שתובעים שתיכנן את הבית וליווה את הבניה כפי שיפורט להלן. הצדדים קראו את ההסכם, הכניסו בו הערות ותיקונים מסויימים וחתמו עליו.
5.
בהסכם נקבע בין היתר כדלקמן:
בסעיף 3 להסכם נקבע כי העבודה תבוצע בהתאם לתכניות הביצוע, החתכים, הרשימות, כתב הכמויות וההסברים בכתב ובעל פה שיסופקו על ידי האדריכל זהר שגב והמהנדס יוסף נאסראלדין ומהווים חלק בלתי נפקד מהסכם זה.
בסעיף 6 להסכם נקבע כי "הקבלן מתחייב לבצע את העבודה ברציפות החל מתאריך 12.3.06 ולסיימה לא יאוחר מ-1.7.06, ובלבד שאין שינויים משמעותיים וכל דבר שאינו תלוי בקבלן". בסעיף 7 הוסכם כי על חריגה מהתאריך הנ"ל ישולם קנס של 2% מערך העלות הכוללת של העבודה על כל שבוע איחור או חלק ממנו.
בסעיפים 8, 9 לחוזה נקבע כי על הקבלן להכין תכנית עבודה על פי סעיפי הביצוע ולוח הזמנים ולהציגה למזמין, וכן כי עליו לנהל יומן עבודה שבועי בו תתועד התקדמות הבניה, להציגו למזמין מידי שבוע ולהחתימו על היומן.
סעיף 25 להסכם קבע כי מחיר העבודה המוסכם הוא 181,555 ₪ פאושלי. בסעיף 29 נאמר כי עלות הפרוייקט לצורך תשלומי ביניים הוא הסכום הנ"ל בתוספת מע"מ, ובסעיף 30 נקבעו סדרי התשלום של תשלומי ביניים בהתאם לשלבי התקדמות הבניה.
6.
אין מחלוקת על כך שהנתבעת לא סיימה את הבניה במועד שנקבע. למעשה, מסיבות אלו ואחרות שיידונו להלן, הבניה התמשכה והגיעה גם לחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר, עד שבסופו של דבר הודיעו התובעים לנתבעת ביום 21.11.06 על סיום ההתקשרות ביניהם ופנו לקבלן אחר שהשלים את העבודה, בעלות גבוהה יותר. אציין כי גם הנתבעת לא היתה הקבלן הראשון שביצע את בניית בית התובעים, וההתקשרות עם הנתבעת נעשתה לאחר שקבלן אחר ביצע את עבודות השלד וחלק מעבודות הבניה, וההתקשרות עמו נפסקה.
7.
התביעה שבפני
היא תביעה לתשלום הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם לתקופה שהחל מיום 1.7.06 ועד השלמת הבניה בחודש מרץ 2007. כמו כן תובעים התובעים את ההפרש בין עלות הבניה שנקבעה בהסכם עם הנתבעת לבין המחיר שהתובעים שילמו בפועל בעקבות הצורך להתקשר עם קבלנים אחרים.
8.
אני סבורה שיש לקבל את התביעה בחלקה. הנושאים השונים המצריכים הכרעה יידונו להלן, אולם אבהיר כבר עתה את עיקרי הדברים. אני מקבלת באופן עקרוני את טענת התובעים שלפיה העבודות לא התקדמו בקצב הנדרש, וכי הנתבעת לא עשתה די לעמוד בחובתה ולסיים את הבניה במועד. עם זאת, לא ניתן להטיל על הנתבעת את כל האחריות לתוצאה, מטעמים אלו:
9.
ראשית, התובעים ביקשו במהלך העבודה שינויים ועדכונים שונים. לטענת התובעים אין מדובר בשינויים מהותיים. אולם לפחות חלק מהשינויים היו משמעותיים במידה שיש בה כדי להשפיע על התקדמות הבניה. סוגיה נוספת שגרמה לעיכוב בעבודה, לאו דוקא באשמתה של הנתבעת, היא סוגיית הפיקוח והטיפול בהערות ובליקויים. האתר פוקח פיקוח עליון על ידי האדריכל מטעם התובעים, והנתבעת העסיקה מטעמה מנהל עבודה. אולם לא היה במקום מפקח שיכול היה לאתר במהלך העבודה או בסמוך לאחריה את הטעון שינוי ולהורות על תיקון מיידי. הצורך לתקן את הליקויים בדיעבד הפך את הנושא לקשה הרבה יותר לביצוע, ולסוגיה בלתי פתורה שהיוותה מוקד מחלוקת העיקרי במהלך העבודה כולה. נושא שלישי שיש בו כדי לתרום להסרת האחריות מעל הנתבעת הוא התנהלות התובעים עובר להפסקת ההתקשרות בין הצדדים. התובעים, שלא היו שבעי רצון מהתנהלות הנתבעת, סירבו למסור לנתבעת פרטים על עבודות הגמר הנדרשות (פרטי דלתות, צבעים וכיוצ"ב), ובכך עיכבו את השלמת העבודה. הם עשו זאת על מנת למנוע מהנתבעת לעבור לבצע את עבודות הגמר לפני שתיקנו את הליקויים בעבודות בשלבים הקודמים, אולם בכך תרמו למניעת סיום העבודות והשלמתם מנעו התובעים את סיום עבודות הבניה, ולא ניתן להטיל את האחריות לכך על הנתבעת בלבד.
10.
קושי נוסף בעמדת התובעים נובע מכך שהפיצויים המבוקשים הם גם בתקופה שלאחר סילוק הנתבעת מהאתר, על אף שבתקופה זו לא היתה לה כל שליטה על קצב העבודה.
באשר לתביעה בגין ההפרשים בין סכומי התשלום, אני סבורה כי התובעים לא עמדו בנטל ולא הוכיחו כי הסכומים ששילמו לאחר סיום החוזה היו בגין אותן עבודות ממש שהנתבעת היתה מחוייבת לבצע.
11.
בסעיף 17 לסיכומי התובעים מפורטת סדרת ההפרות המהותיות הנטענות על ידם. חלק מן ההפרות הנטענות כוללות אכן מחדלים של הנתבעת, כגון ביצוע עבודה לקויה בפרטים שונים (סעיף 17.7 לסיכומים, וראו דיון להלן), השימוש בבטון מייצור עצמי במקום בטון מובא, ועוד.
12.
חלק מן ההפרות הנטענות נוגעות לעבודות שהנתבעת לא היתה כלל מחוייבת לבצע. התובעים התייחסו לדרישתם לבצע שינוי בעבודות האיטום תמורת תשלום נוסף, וטענו כי התעקשות הנתבעת לגבות מחיר גבוה עבור עבודה זו הביאה לעיכוב ממושך, ממאי עד אוקטובר, ולבסוף העבודה בוצעה באמצעות קבלן אחר. על פי התכתובת בין הצדדים (נספחים 54, 58 לתצהיר התובעים), גם אם הנתבעת היתה מחוייבת בהסכם לבצע עבודות איטום, הרי שהתובעים דרשו ממנה לבצע עבודות נוספות על הנדרש בחוזה, ואף סירבו לשלם את הסכום שנדרש על ידי הנתבעת בגין התוספת. כך שלא ניתן להטיל אל האחריות לעיכוב זה, ודאי את האחריות במלואה, על הנתבעת.
13.
חלק נוסף של ההפרות הנטענות אינן רלוונטיות כלל. גם אם יש אמת בטענות או בחלקן, אין הן נוגעות כלל לסוגיות שבמחלוקת בתביעה זו, לעניין העמידה בזמנים והפיצוי הנתבע. כך, לדוגמא, אי הצגת הביטוח, טענות בנוגע למטרדים לשכנים וסירוב להציג יומן עבודה. אציין כי בנוגע ליומני העובדה לתובעים טענות שונות נגד הנתבעת, אולם אני סבורה כי גם אם היה על החוזה לנהל יומנים כאלה והיא לא עמדה בחובתה, הרי שהיומנים באים לתעד את העבודה ולא לקבוע את מהלכה, כך שאין בהעדרם של היומנים כדי להשפיע על קצב העבודה.
14.
התובעים העלו, איפוא, טענות רבות ושונות נגד הנתבעת, חלקן אינן נוגעות לנושא התביעה או שאינן משפיעות עליו. אם נבור את הבר מן התבן, אני סבורה כי הטענה המרכזית והמהותית הנותרת היא הטענה בדבר עיכוב העבודה ואי עמידה במועד שנקבע בהסכם.
העיכובים בבניה – טענות הצדדים
15.
התובעים טענו בתצהיריהם כי הנתבעת כשלה באופן חמור בביצוע העבודות, כי נציגי הנתבעת בשטח הודו בפני
הם כי הסיבה לכך היא העדר מספר מספיק של פועלים, שכן הנתבעת ביצעה במקביל עבודות באתרים נוספים (סעיף 7 לתצהיר). כמו כן טענו כי הנתבעת לא מילאה אחר הוראות אנשי המקצוע ונמנעה מלתקן ליקויים שונים (סעיף 8 לתצהיר).
התובעים תיארו בתצהיריהם בפירוט את השתלשלות העניינים בעיקר בתקופה המאוחרת של העבודה, בחודשים אוגוסט, ספטמבר ואילך, וצירפו התכתבויות בין הצדדים המעידות על חוסר התקדמות העבודה.
16.
גם האדריכל זהר שגב טען כי העבודה לא התבצעה ברצף, וכי הדבר אינו קשור לעבודת קבלני המשנה אלא לנוכחות מספר קטן של פועלים (סעיף 10 לתצהיר). האדריכל טען כי מעולם לא נדרש פירוק עבודות בשל שינוי בתכניות אלא רק בשל ביצוען בניגוד לתכניות העבודה (סעיף 12 לתצהיר), וכן תיאר כי ביקר באתר ארבע פעמים בין החודשים מרץ ויולי, פעם אחת בחודש, במסגרת פיקוח עליון שביצע באתר (סעיף 13 לתצהיר). לטענת האדריכל בכל שלב ושלב היתה לקבלן עבודה מספקת, והסיבה היחידה לאי ביצוע העבודות נעוצה בקבלן, בניהול הזמן על ידו ובנוכחות העובדים במקום (סעיף 16). כדוגמא הביא האדריכל את תכנית המדרגות, שהועברה לקבלן במהלך הבניה, אולם ביצוע המדרגות החל רק כחודש לאחר קבלת התכנית, וכן את תכנית פריסת הריצוף שהועברה בחודש אפריל אולם ביצועה החל רק בחודש יולי (סעיפים 18, 19 לתצהיר). בעניין הפתחים לחלונות טען האדריכל כי הצורך בתיקונים ובשינוי המידות נבע ממחדליו של הקבלן (סעיף 24), וכן ציין כי הערות רבות חזרו בדו"חות כיון שלא תוקנו על ידי הנתבעת (סעיף 25 לתצהיר).
17.
מר דוד דוד טען בתצהירו מטעם הנתבעת כי לאחר תחילת העבודה שלח האדריכל הוראות בדבר שינויים שחלקם מעכבים את העבודה וגורמים נזק כספי לתובעת, כגון ביטול חלונות כיס והתקנת חלונות הזזה בשני חדרי השינה, תוך ביצוע שינויים שונים הנובעים מכך, העברת שקעים ונקודות מפסקי תריסים, כשפעולות אלו מצריכות שעות רבות של חציבה (סעיף 14 לתצהיר). לטענתו הדבר גרם לנזקים כספיים (סעיף 14). בנוסף, טען, ביקשו התובעים עבודות חריגות שעליהן הם נדרשים להוסיף תשלום. עלות כל העבודות הללו מגיעה ל-14,610 ₪ (סעיף 16).
18.
מר דוד מתאר בתצהירו שורה של שינויים שהתבקשו על ידי האדריכל בתחילת חודש אפריל (סעיף 17-19). הדברים הגיעו עד כדי כך שהנתבעת הודיעה ביום 3.4.06 על הפסקת העבודה עד לקבלת תכניות לביצוע והוראות ביצוע ביחס לשינויים שדרש האדריכל (סעיף 20). בסעיפים 21, 22 לתצהירו ציין דוד כי האדריכל הגיע לאתר לעיתים רחוקות, ועובדי הנתבעת נדרשו להמתין להגעתו בגין כל שינוי שנדרש בתכניות וקבלת הסברים על העבודה, כאשר הגעת האדריכל ארכה לעיתים שבוע ויותר. הוא תיאר בתצהירו גם עיכוב משמעותי בשל האיחור בהתקנת האלומיניום על ידי קבלן האלומיניום שהועסק על ידי התובעים בנפרד (סעיף 26), וכן עיכובים במשלוח תכניות שונות על ידי האדריכל בחודש אפריל (סעיפים 24-28).
19.
מר עמוס ארביב, מנהל העבודה באתר מטען הנתבעת, הצהיר כי בשל שינויים, העד עדכונים זמינים וחוסר התאמה בין התכניות לבין השטח, נאלצו פעמים רבות להפסיק את העבודה, לפנות את הציוד ולשוב לאחר קבלת הנחיות מדוייקות יותר מהאדריכל. הוא טען גם כי השלד נבנה על ידי הקבלן הקודם, נבנה באופן לקוי, היה עקום והיה צורך לטייח שוב ושוב כדי ליישר את הקירות.

מר זהר יצחק אשר שימש כאחראי באתר מטעם הנתבעת בחודשים מרץ ואפריל טען בתצהירו כי נתקל במקרים רבים של חוסר התאמה בין התכניות לבין המצב בשטח, וכי ב-15 מועדים לפחות נאלצו להפסיק את העבודה, לפנות את הציוד ולשוב לאחר קבלת הנחיות מפורטות יותר מהאדריכל (סעיף 5 לתצהיר).
מסמכים ואירועים בתקופה שעד 1.7.06
20.
ביום 30.3.06 קיים האדריכל ביקורת ראשונה באתר, וביום 3.4.06 העביר למר דוד דוד, מנהל הנתבעת (שיכונה להלן גם הקבלן), את הערותיו (נספח 4 לתצהיר גולדשטיין).
21.
הדו"ח כולל מספר סעיפים העוסקים בהערות לגבי שינויים בחלונות במספר חדרים בבית ולגבי תקעים חשמליים. חלק מההערות מתייחסות בבירור לשינויים בתכניות ולא לתיקונים. כך לדוגמא בסעיף 2 מתייחס האדריכל לסיכום בנוגע לסוג המשקופים, סעיף 4 דן בהנמכת גובה מדף, בסעיף 9 הוא מתייחס לשינוי סוגי החלונות ועבודות שינויים שונות הנדרשות בעקבות כך. לגבי מספר נושאים הבהיר האדריכל כי יש לבצע את העבודות בהתאם לתכניות המועברות בזמן המשלוח או שיועברו בעתיד. כך, סעיף 3 מתייחס לתרשים המצורף לדו"ח. סעיף 5 מציין כי יש להזיז מפסקים בהתאם לתרשים חשמל מצורף. בסעיף 7 מתבקש הקבלן שלא לבצע את העבודה הנזכרת שם לפני שהוא משוחח עם האדריכל. סעיף 10 מתייחס לוונטות שיותקנו על פי התכנית המצורפת. בסעיף 11 נרשם כי תכנית מדרגות תישלח לאחר תיאום חומרים עם הנגר, "כנראה עוד השבוע". בסעיף 16 מבקש האדריכל להודיע לו שבועיים לפני הזמנת הדלתות כדי שיוכל לקבוע את צבע הדלתות.
22.
בסעיפים 13 ו-14 מציין האדריכל כי התרשם שלא נעשה שימוש די הצורך באמצעים דוגמת חוטים, פלסים ועוד, ובמשתמע – כי העבודה אינה מדוייקת די הצורך. הוא מביע ציפיה שעבודת הטיח תהא ישרה ומפולסת תוך מתן דגשים מסויימים, ומבהיר כי עבודה שלא תבוצע כנדרש תפורק.
סעיף 12 לדו"ח הביקורת מוקדש ליציקות שיש לבצע, ונאמר בו כי יש להשתמש ב"בטון מובא". בנוגע לבטון צורפה לתצהירים חליפת מכתבים בין האדריכל לבין הקבלן, כאשר האדריכל דרש שימוש בבטון "מובא", דהיינו כזה המסופק ממפעל באמצעות מערבל בטון, לאחר שהוכן באופן מקצועי במפעל. הקבלן ביקש להסתפק בבטון שהוכן בשטח. בסופו של דבר קיבל הקבלן את עמדת האדריכל, אשר היתה מעוגנת גם במפרטים שצורפו להסכם בין הצדדים.
23.
הארכתי בתיאור דו"ח הביקורת והשלכותיו שכן אני סבורה שמסמך זה שהוכן עוד בתחילת הדרך מהווה סימפטום ומצביע על אופי המחלוקת בין הצדדים. מספר מסקנות עולות ממסמך זה:
24.
חלק מהתכניות הנדרשות לא היו בידי הקבלן מלכתחילה בעת חתימת החוזה אלא הועברו אליו במהלך העבודה (הדבר עולה גם מפניית דוד דוד בדוא"ל אל האדריכל ביום 23.3.06, בו ביקש עדכון של מספר תכניות). אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה כשמדובר בחוזה "פאושלי" שבו על הקבלן לספק בסוף התקופה את העבודה המוגמרת, וכאשר ניתן דגש להשלמת העבודה במועד, הרי שהיה על התובעים להעמיד לרשות הקבלן את כל התכניות והדרישות מבעוד מועד. התובעים אינם רשאים מחד גיסא להעביר תכניות ודרישות במהלך העבודה, ומאידך גיסא לדרוש מהקבלן לעמוד בלוח הזמנים. הנתבעים טענו כי השינויים שנדרשו הם התאמות למצב בשטח או שינויים מינוריים, אולם גם שינויים מינוריים עשויים לגרום לשינוי בהיערכות לעבודה, לייקרה ולהאריך את משכה, למשל כאשר הם מחייבים את הקבלן לחזור לשלב קודם של העבודה ולהביא בעל מקצוע שסיים כבר את עבודתו באתר.
25.
יתר על כן: חלק מהשינויים שנדרשו היו שינויים בעבודות שבוצעו כבר. כך לדוגמא השינויים בסוג החלונות, אשר הצריכו גם פירוק ושינוי של עבודות שנעשו כבר, כמפורט בסעיף 9 לדו"ח הביקורת.
26.
נושא נוסף העולה מדו"ח הביקורת הוא טענות הנתבעים בנוגע לרמת הביצוע הלקויה של העבודה, כאשר האדריכל מביע את מורת רוחו מעבודת בניית הקירות. הדבר תומך בעמדת התובעים שלפיה נדרשו תיקונים והעבודה התעכבה בשל הצורך בביצוע חוזר של עבודות שבוצעו ברמה בלתי מספקת. עם זאת, פיקוח על העבודות צריך להיעשות באופן שוטף במהלך הבניה, כאשר הגורם האחראי לכך מעיר את הערותיו ובמידת הצורך אף מורה על פירוק ובניה מחדש, בסמוך למועד הבניה. ביקורות בתדירות נמוכה של אחת לחודש אינן מאפשרות פיקוח שוטף, ובמצב כזה ברור שהנזקים והעיכובים הנגרמים כתוצאה מהצורך לפרק ולבצע מחדש עבודות גדולים בהרבה מהעיכובים שהיו נגרמים אילו התקיים פיקוח שוטף.
27.
קיימים מסמכים נוספים המצביעים על מצב הדברים באותה תקופה. בשל רוחב היריעה אתייחס רק לחלק מהם: ביום 23.3.06, עם תחילת העבודה, כתב דוד דוד לאדריכל וביקש ממנו לדאוג לעדכון התכניות תוך התייחסות למספר נושאים מסויימים (נספח 2 לתצהיר דוד דוד). ביום 5.4.06 הודיע לתובעת כי עדיין לא התקבלו פרטי ביצוע חלונות ומדרכות, וכי יש להתקין את ארגזי התריסי עוד באותו שבוע.
26.
ביום 2.4.06, בסמוך לאחר ביקורת האדריכל ובקשר אליה, פנה הקבלן לתובעים, ביקש תכניות מאושרות לביצוע על פי מידות תואמות בשטח בעקבות השינויים שביקש האדריכל, תוך שהוא מתריע כי ללא תכניות ייתכנו עיכובים, וכן ביקש "להגדיר את כל האחראים לביצוע העבודה ע"פ חוק באתר" (נספח 4 לתצהירי התובעים). במכתב מיום 3.4.13 כתב כי בהמשך לתשובתו של האדריכל ובהמשך לחוסר המידע שמגיע לאתר ובהמשך לחוזה, הוא נאלץ להפסיק את העבודה עד להבהרת הנושאים הפתוחים בין האדריכל לנתבעת ועד לקבלת תכניות לביצוע (נספח 5 לתצהיר דוד דוד). ביום 5.4.06 פנה דוד דוד אל התובעת והזכיר כי טעם התקבלו פרטי ביצוע החלונות והמדרגות (נספח 6 לתצהיר דוד דוד). ביום 10.4.16 פנה דוד פעם נוספת אל התובעים, ביקש עדכון התכניות שבאתר וציין כי הדבר גורם לעיכובים (נספח 7 לתצהיר דוד).

27.
ביום 10.4.06 העביר האדריכל לדוד דוד את עדכון תכניות המדרגות בצירוף הנחיות בכתב לביצוע העבודה (נספי 11 לתצהירי התובעים). ביום 17.4.13 העביר שגב תכנית פריסות של הסלון וחדרי הרחצה והשירותים (נספח 13 לתצהיר). ביום 16.5.06 העביר האדריכל את פרטי הביצוע לקיר הכובד בצירוף הנחיות (נספח 20). ביום 31.5.06 הודיעו התובעים לדוד דוד כי הם מעכבים חלק מהתשלום שנדרש על ידו עד להשלמת עבודות ההריסה וכן חלקו על חלק מהחשבון שהועבר אליהם (נספח 23). בתגובה, ביום 4.6.06 הודיע דוד דוד לתובעים כי עבודות השלד וההריסה נגמרו וביקש להעביר את התשלום (נספח 26). ביום 13.6.06 כתבה התובעת לדוד והתייחסה לסיור שערכו יחד בבית, ולמספר ליקויים ועקמומיות בחלונות (נספח 27). ביום 15.6.06 ערך האדריכל ביקור במקום ולמחרת הוציא דו"ח ביקורת, בו התייחס לשורה של שינויים נדרשים, כולל כאלה שלא בוצעו מאז הדו"ח הקודם או שבוצעו באופן שונה מהנדרש (נספח 28).
28.
אני סבורה כי המסמכים והראיות שהוצגו אינם מאפשרים להטיל את האחריות על מי מהצדדים באופן בלעדי, ודאי שלא על הנתבעת:
אין ספק שחלק מהתכניות וההנחיות הנדרשים הועברו לנתבעת רק במהלך הבניה ולא לפני התחלתה. התובעים טוענים שמדובר רק בעדכונים על פי המצב בשטח, והאדריכל טען בתצהירו כי במשך כל הזמן היו לנתבעת נתונים מספיקים כדי לבצע עבודות. אולם הפניות החוזרות ונשנות של הנתבעת באמצעות מר דוד דוד מלמדות שלא כך היה המצב, ואציין כי פניות אלו והאזהרות מפני עיכובים מופיעות כבר בתחילת הדרך, עוד לפני שניתן היה להניח כי הסכסוך יגיע לפתחו של בית המשפט.
29.
יתר על כן: ההתקשרות המחייבת את הנתבעת ללוח זמנים צפוף חייבה את התובעים להעמיד לרשות הנתבעת את כל הנתונים הדרושים מיד עם התחלת הבניה, וסעיף 3 להסכם קבע כי העבודות יבוצעו בהתאם לתכניות, כך שעצם האיחור בהעברת תכניות והנחיות שונות אינה תואמת את חוזה ההתקשרות, ולו באופן פורמלי.
30.
מאידך גיסא, התובעים והאדריכל התריעו על ליקויים שונים בבניה ועל עבודה שבוצעה שלא בהתאם לתכניות ולהנחיות. גם עובדות אלו גרמו לעיכוב הבניה, וחלקם לא תוקנו והאדריכל העיר לגביהם מספר פעמים.
31.
התוצאה היא, איפוא, שהאחריות לעיכוב השלמת הבניה חלה על שני הצדדים, כאשר לכל אחד מהם חלק בתוצאה שנגרמה. בנסיבות אלו לא ניתן להחיל את סעיפים 6 ו-7 להסכם בין הצדדים, הקובעים את חובתו של הקבלן לסיים את העבודה עד יום 1.7.06, שכן התחייבות הקבלן היתה מותנית בכך שאין שינויים משמעותיים וגורמים שאינם תלויים בקבלן.
סוגיית הפיקוח
32.
כבר בראשית הדרך, במכתב מיום 2.4.06, ביקש הקבלן מהתובעים "להגדיר את כל האחראים לביצוע העבודה ע"פ חוק באתר". במכתב מיום המחרת כתב הקבלן כי בהמשך לתשובתו של האדריכל ולחוסר המידע המגיע, הוא נאלץ להפסיק את העבודה עד להבהרת הנושאים הפתוחים בין האדריכל לנתבעת ועד לקבלת תכניות לביצוע. האדריכל שגב במכתב מיום 3.4.06 השיב כי לא מדובר בפרוייקט מורכב המחייב צוות מהנדסים ומפקחים גדול. לדבריו די במהנדס ובאדריכל שכל אחד מהם מבצע "פיקוח עליון" כהגדרת החוק. הוא הוסיף כי בשונה מבעלי מקצוע אחרים בתחום, הוא עצמו מעורב בפרוייקט מתחילת התכנון ועד גמר הבניה והאכלוס, כך שיהיה מעורב גם במהלך הבניה. האדריכל סבר, איפוא, שדי בפיקוח העליון שבוצע על ידו.
33.
בתצהירו הבהיר האדריכל שגב (בסעיף 13 לתצהיר) כי הוא ביצע פיקוח עליון, דהיינו ביקור אחד בחודש בתקופה שבין מרץ לבין יולי 2006. האדריכל מתגורר בחיפה והעבודות נעשו בקיבוץ נתיב הל"ה. ברור שהקבלן לא יכול היה להגיע למקום לעיתים תכופות. בתקופת שיא הבניה, במיוחד כאש קיים לחץ זמן, העבודות אמורות להיות אינטנסיביות ויש צורך בביקורות תכופות. בעדותו בבית המשפט תיאר האדריכל כי בתחילת העבודה, בחודש אפריל, "היתה דרישה בלתי פוסקת לעדכונים וחוסרים בתכניות ודברים לא מובנים... והדברים נובעים מביקורת שלי בשטח כשאני משוחח עם הקבלן. בסוף שנינו רואים את הבעיה והוא מבקש ממני להוציא לו עדכון ואני מוציא עדכון. זה לא שינוי תכנית" (עמ' 8 שורות 25-28).
34.
פיקוח עליון איננו פיקוח שוטף. אין זה סביר לדרוש מהקבלן "לחזור לאחור" חודש ימים מבחינת התקדמות העבודה לאחר כל ביקור של האדריכל, כפי שנעשה לגבי עבודות מסויימות. כך, לדוגמא, סעיפים 23, 24 לתצהיר האדריכל מפרטים ליקויים בקיר גבס וליקויים בחלונות ובפתחים שהצריכו שינויים בדיעבד. ברור שפיקוח צמוד באתר היה מביא לאיתור שינויים אלו בזמן העבודה או בסמוך לכך, והיה מאפשר תיקונם בקלות. דוגמא נוספת מובאת בסעיף 25 לתצהיר, בו מתאר האדריכל כי ביום 27.4.06 ביקר באתר וביום 4.5.06 העביר את הערותיו לעניין הטיח. בסעיף 25 ב 1 טען האדריכל כי הטייח לא מבחין כלל באיכות עבודתו הירודה ולקבלן זה כנראה לא מפריע. זוהי דוגמא לתקלה שניתן היה לתקן בראשית הדרך אילו היה פיקוח צמוד יותר על עבודות הטיח.
35.
ואכן, הנתבעת הלינה על התנהלות זו: מנהל העבודה עמוס ארביב הצהיר בסעיף 8 לתצהירו כי הואיל ולא נכח מפקח בניה בשטח נאלצו הרבה פעמים להפסיק את העבודה, לפנות אל דוד דוד והוא פנה אל האדריכל לקבלת עדכון ותיקון התכניות. בסעיף 12 לתצהיר תיאר כי נאלצו להפסיק את העבודה כמעט בכל יום.
36.
בשלב מתקדם של העבודות, במכתב מיום 1.8.06, עלתה הסוגיה פעם נוספת, כאשר דוד דוד הציע לתובעים "בהמשך להתכתבות בינינו ואי ההסכמות המקצועיות", למנות "מפקח בניה מקצועי אשר מקובל על שני הצדדים", ואף הציע שמות של מספר מועמדים מתאימים (נספח 45 לתצהיר התובעים). אולם הדבר לא נעשה.
37.
העובדות שתיארתי מצביעות על כך שהעדר פיקוח שוטף על הבניה גרם לצורך לבצע פירוקים ושינויים זמן לא קצר לאחר שנבנו, והיווה מוקד מחלוקת קבוע בין הצדדים. אמנם שני הצדדים הסכימו לעבוד במצב זה, וגם הנתבעת לא הציבה את פתרון הסוגיה כתנאי להמשך העבודה. עם זאת, אני סבורה שהאחריות העיקרית לכך מוטלת על התובעים, שכן הם אלו שבמקרים רבים לא היו שבעי רצון מעבודתה של הנתבעת, והם שדרשו לבצע את השינויים בדיעבד. הנתבעת מצידה יכולה היתה להמשיך בעבודה ללא פיקוח נוסף (ואציין כי באתר פעל מנהל עבודה מטעמה). נוכחות של מפקח המבצע באתר פיקוח שוטף ולא פיקוח עליון עשויה היתה לשרת בעיקר את התובעים בהתאמת העבודה שנעשתה לנדרש מצידם, ועל כן יש להטיל עליהם את עיקר האחריות להיעדר פיקוח כזה.
מסמכים ואירועים בתקופה שלאחר 1.7.06
38.
התאריך 1.7.06 הוא המועד המקורי שנקבע לסיום העבודות. העבודות לא הסתיימו במועד זה או במועד קרוב כלשהו, ולמעשה בתקופה זו נראה מהתכתובת בין הצדדים שהעבודות התנהלו בעצלתיים, בקצב נמוך בהרבה מקצב העבודה קודם לכן.
לתצהירי הצדדים צורפו עשרות רבות של מסמכים המתארים את התקשורת בין הצדדים, ותקצר היריעה מלפרטם. אביא גם כאן דוגמאות אחדות ומסמכים שיש בהם עניין מיוחד.
39.
במועד שאינו ברור שלח דוד דוד לתובעים מכתב בהמשך לפגישה מיום 7.7.06. במכתב ביקש להסדיר את התשלומים וטען כי בכל פעם כשמגיע מועד תשלום התובעים יוצרים פגישה כדי לדחות את התשלום. בנוסף טען כי נגרמים עיכובים רבים בגין אי העברת נתונים לביצוע, וכי יש להעביר את כל פרטי הגמר, כגון דלתות, גווני צבע פנים וחוץ, אישור לביצוע עבודות גג וחשמל (נספח 30 לתצהיר התובעים).
40.
נספח 37 לתצהיר התובעים הוא מכתבם מיום 12.706 בו הם מעלים על הכתב את טענותיהם בדבר הפרת החוזה, ומציינים כי אינם מרוצים מקצב התקדמות העבודות ומרמת העבודות, ודורשים מדוד דוד לבצע את כל התיקונים הדרושים בהתאם להערות שהועברו אליו. דוד דוד משיב במכתב מיום 25.7.06, נספח 40 לתצהירי התובעים. לטענתו תכניות העבודה זרמו ושונו מספר פעמים, לעיתים לאחר שבוצעו עבודות שונות והיה צרך לשנותן. הוא מציין כי גם התשלומים לא שולמו במועדם, וכי עד יום כתיבת המכתב לא הועברו כל התכניות והפרטים החסרים. לגופו של עניין כתב דוד כי משארו מספר ימים לבצע את גמר העבודה, והוא מבקש פעם נוספת להעביר את פרטי הגמר. בעמוד השני של מסמך זה מפרט דוד את מספר ימי העבודה הדרושים להערכתו לסיום העבודות, כשהוא מציין כי חלק מהעבודות יבוצעו במקביל, "אך הכל תלוי בכם להעברת אינפורמציה דחופה".
41.
במספר רב של מכתבים ופניות מתקופה זו, שחלקם נזכרו לעיל, ביקש דוד מהתובעים לקבל את פרטי הגמור על מנת שיוכל לגשת לביצועם, אך לא נענה. אין מדובר במקרה והתובעים פעלו כך בכווה תחילה:
נספח 41 לתצהיר התובעים הוא מכתב התובעים לדוד דוד מיום 28.7.06. זהו מכתב מפורט הכולל פירוט של הליקויים שלטענתם יש לבצע, על פני מספר עמודים. בסיפא למכתב זה הם מפרטים את התיזה העומדת מאחורי החלטתם שלא להעביר לנתבעת את הנתונים הדרושים לביצוע עבודות הגמר: לדבריהם פרטי הצבעים אינם מועברים עדיין לנתבעת, ויועברו רק לאחר שיתוקנו הליקויים השונים, וזאת במטרה למנוע מהקבלן אפשרות להתקדם לשלב הבא של עבודות כשהדבר מונע ממנו לבצע תיקונים בשלבים הקודמים. התובעים הבהירו כי "פרטי הצבעים יועברו אליך מיעד לאחר תיקון הליקויים הקיימים, כך שמצד אחד לא תתאפשר עבודת צבע תוך התעלמות מהליקויים, ומצד שני לא תתעכב עבודת הצבע כאשר יגיע הרגע לביצועה".
42.
הדברים שהובאו לעיל אינם בגדר אי הבנה או אמירה מקרית. מדובר במדיניות שיטתית של התובעים, שנקטו בה במשך זמן לא מבוטל: במכתב מיום 13.8.06, נספח 47 לתצהיר התובעים, מבקש דוד דוד פעם נוספת אישורים לביצוע עבודות חשמל ועבודות שונות בגג, וכן הוא מבקש את פרטי הגמר – משקופים ודלתות, גוון רובה וגווני צבע פנים וחוץ. בתשובה למכתב זה, מכתב התובעים מיום 13.8.06, נספח 48 לתצהירם, כתבו התובעים כי שמחו לשמוע על כוונתו של דוד לחזור לעבודה ומבחינתם מדובר ב"הזדמנות אחרונה בהחלט". עוד ציינו במכתב כי "כפי שהבהרנו לא אחת בשבועות האחרונים ובפגישתנו האחרונה, פרטי גמרים יועברו אליך רק לאחר שנראה בשטח מאמץ רציני לתיקון הליקויים".
43.
בנספחים 51-57 לתצהירי התובעים הועברו לנתבעת חלק מפרטי הגמר: פרטי הרובה נמסרו ביום 27.8.06, פרטי הדלתות נמסרו ביום 29.8.06 ולאחר מכן שונו ביום 31.8.06. פרטי הצבע והאיטום עדיין לא הועברו. ביום 6.9.06 ציין דוד דוד כי התקבל אישור לביצוע עבודות חשמל המצריכות הפסקת חשמל ביום 8.9.06, וכי טען התקבלו הנחיות בעניין הצבע (נספח 58). הוא הוסיף כי הדלתות יוקטנו על פי הנחיות האדריכל, וטען כי מי שמכתיב את קצב העבודה הם התובעים עצמם.
בנספח 61, מכתבם מיום 11.9.06, טענו התובעים כי למרות האופטימיות שעלתה מפגישה שנערכה, התקדמות הבניה איטית, והם העלו שוב דרישה לבצע שינויים שונים.
בנספח 65 מיום 18.9.06 חזר דוד על הבקשה לעבוד עם מנהל עבודה אם אכן נותרו עדיין עבודות טיח וריצוף לביצוע.
44.
היחסים בין הצדדים הלכו והידרדרו. ביום 18.10.06 פנו התובעים אל דוד דוד במכתב – נספח 77 לתצהירם, בו טענו כי הנתבעת מזניחה את העבודה עבורם לטובת עבודה באתרים אחרים, וכי דוד מתעלם מהודעותיהם החוזרות. הם דרשו ממנו לקיים לאלתר את כל חובותיו וציינו כי מדובר בהתראה אחרונה.
ביום 21.11.06 הודיעו התובעים לדוד על סיום ההתקשרות עמו – נספח 78 לתצהיריהם.
45.
גם לגבי תקופה זו אני סבורה כי המסמכים והתכתובות מצביעים על תרומה של כל אחד מהצדדים לעיכובים שנגרמו. מחד גיסא, ברור שהעבודה לא התקדמה באופן נמרץ, והנתבעת לא עמדה גם בלוחות זמנים שנקבעו על ידה היא. מאידך גיסא, אין מחלוקת על כך שהתובעים נמנעו מהעברת פרטים חיוניים להשלמת העבודות, ובכך סיכלו באופן מכוון את המשך ביצוע העבודות. התובעים טוענים כי הדבר נעשה על מנת לאלץ את הנתבעת לבצע את התיקונים ולמנוע השלמת הבניה ללא תיקון הליקויים, אולם טענה זו לא הוכחה. שכן בדיעבד הבניה הושלמה, ואין בפני
ראיה ברורה בנוגע לקיומם של תיקונים שלא הושלמו על ידי הנתבעת. הנתבעת מצידה הציעה פעם נוספת למנות מפקח, ונראה שמעורבות של גורם אובייקטיבי עשויה היתה להביא לפתרון הטענות הבלתי פוסקות בדבר הצורך בתיקון עבודות קודמות שנעשו. אולם התובעים לא נענו להצעה זו.
46.
בדיעבד, לאחר שהבניה הושלמה, וכאשר מדובר בעניין המצריך מומחיות, אין באפשרותי לקבוע אם הנתבעת כשלה ולא ביצעה תיקונים שהיה עליה לבצע. בין כך ובין כך, הפיתרון שננקט – עיכוב במתן פרטי הגמר - גרם לעיכוב בעבודת הנתבעת. משבחרו התובעים בכוונת מכוון לפעול כך ולמנוע אפשרות התקדמות בעבודות באופן המתוכנן על ידי הנתבעת, אל לתובעים להלין, ואין הם יכולים להישמע, בטענות בנוגע לעיכוב גמר הבניה. העיכוב בהעברת פרטי הגמר הוא "דבר שאינו תלוי בקבלן" כהגדרת סעיף להסכם בין הצדדים, ועל כן אינו מחיל את הפיצוי המוסכם שנקבע בסעיף 7 להסכם.
סוגיות נוספות שבמחלוקת
47.
מעמדו של האדריכל זהר שגב כעד בתיק:
האדריכל מציג עצמו ומוצג על ידי התובעים כמי שאין לו עניין אישי בפרוייקט ומציג את הצד המקצועי אדריכלי בלבד. גם הטיוטת ההסכם שמסר לצדדים ובהסתמך עליה נחתם החוזה ביניהם מוצגת כחוזה אובייקטיבי ולא כחוזה שנוסח על ידי התובעים. אני דוחה את הטענה. כאדריכל הפרוייקט מטעם התובעים, וכמפקח עליון, ברור שהאדריכל איננו בעל מקצוע אובייקטיבי וכי הוא מזוהה עם האינטרסים של התובעים. הדבר נכון ככלל בנוגע לבעל מקצוע שפעל מטעם אחד הצדדים בעיסקה כלשהי. על אחת כמה וכמה כאשר הנתבעת טוענת כי האדריכל הוא האחראי לחלק ניכר מן הפיגור בעבודה. במקרה זה ודאי שלא ניתן לראות את האדריכל כבעל מקצוע המוסר חוות דעת אובייקטיבית, אלא כמי שיש לו עניין אישי בתביעה. אין בעובדה זו כדי לפגוע במקצועיות או באמינות של האדריכל, אולם זוהי נקודת המוצא של הדיון בתיק. באופן דומה, יש לראות את החוזה שהוצע לצדדים על ידי האדריכל כחוזה שנוסח מטעם התובעים, שכן במידה שיש בו הטיות לטובת אחד הצדדים ניתן להניח כי הן פועלות לטובת התובעים.
48.
התובעים טוענים כי אחד הגורמים לעיכוב בעבודה נבע מכך שהנתבעת ביצעה עבודות נוספות באותה תקופה ולכן לא העמידה לרשות הפרוייקט מספר מספיק של עובדים. הם הביאו נתונים בנוגע לפרוייקט אחר של בניית רפת בקיבוץ מעלה החמישה ועבודות נוספות שהנתבעת ביצעה באותה תקופה. על כך השיבה הנתבעת כי החברה מסוגלת ומורגלת בביצוע מספר פרוייקטים במקביל, וכי מדובר בסוגים שונים של עבודות, כאשר העבודה בבית התובעים הצריכה העסקת עובדי גמר, טייחים, רצפים וכדומה, ואילו עובדי הרפת הם עובדי יציקה. אני דוחה, איפוא, את גירסת התובעים בעניין זה, אם כי אין מדובר בטענה העומדת בפני
עצמה, והשאלה אם הנתבעת עמדה בהתחייבויותיה החוזיות אינה תלויה באילוצים השונים הקיימים או שאינם קיימים אצל הנתבעת.
הפיצוי בגין תוספת העלויות
49.
כראיה לעלויות הנוספות שבהן נשאו הציגו התובעים חשבוניות על תשלומים לקבלנים החלופיים שעימם התקשרו לאחר הפסקת ההתקשרות עם הנתבעת. אני סבורה שאין די בכך להוכחת חלק זה של התביעה:
50.
אין מחלוקת על כך שההתקשרות עם הקבלנים החלופיים נעשתה על בסיס הזמנות והצעות מחיר מפורטות. התובעים בסיכומיהם אף טוענים כי מסמכים אלו הוצגו לב"כ הנתבעת על פי בקשתו (סעיף 21 לסיכומים). מסמכים כאלה לא הוצגו, וכל שהוגש על ידי התובעים בעניין זה הם חשבוניות, קבלות ואסמכתאות לתשלום, ללא פירוט התמורה בגין אותם תשלומים.
51.
התובעים טוענים כי העבודות שבוצעו הן עבודות שנכללו מראש בהסכם עם הנתבעת, אולם מלבד טענתם של התובעים אין בפני
כל ראיה לכך. אפילו האדריכל העיד כי לא היה מעורב בפרטים בשלב זה (עמ' 22 שורה 31 – עמ' 23 שורה 1). לא ברור אם התשלום אינו כולל גם חומרים ותוספות שונות שלא נכללו בתמורה על פי ההסכם עם הנתבעת. יתר על כן: טיבן של התקשרויות עם קבלנים ובעלי מלאכה שהן מתפתחות, ובמהלך העבודה נוצר הצורך או הרצון בהרחבה ובתוספת עבודה. כך שגם אם ההתקשרות המקורית ללא חרגה מהעבודות שנכללו בחוזה המקורי, ספק אם כך היה גם בהמשך.

זאת ועוד: חלק מהחשבוניות שצורפו כללו עבודות שלא נכללו בהסכם המקורי. כך, החשבונית נספח 88 לתצהירי התובעים היא חשבונית הנראית לכאורה כתשלום עבור מטבח, כאשר ההסכם עם הנתבעת לא כלל התקנת מטבח. חשבונית נוספת, מספר 90, ניתנה עבור התקנת פרקט ומדרגות, כאשר גם אלו אינם כלולים בהסכם.
52.
המקרים הבודדים שבהם נראה כי התשלום ניתן עבור רכיבים שלא נכללו בהסכם עם הנתבעת, על רקע העדר פירוט התמורה במרבית החשבוניות והאסמכתאות שצורפו, מחזקים את המסקנה שלא ניתן להסתמך על טענותיהם הכלליות של התובעים מבלי שהוצגו ראיות ברורות בנוגע לתמורה שהתקבלה תמורת תוספת העלויות.

התוצאה היא שאין בפני
בסיס ראייתי המאפשר לקבוע כי התובעים שילמו תמורה נוספת עבור העבודה שנכללה בהסכם בינם בין הנתבעת, ועל כן ראש זה של התביעה נדחה.
סכום הפיצוי
53.
בפרקים העוסקים בניתוח המסמכים והאירועים, הן בתקופה שלפני 1.7.06 והן בתקופה שלאחר מכן, דנתי בגורמים להתמשכות הבניה ומצאתי כי האחריות לכך מוטלת על שני הצדדים, הן על התובעים והן על הנתבעת. לא ניתן לכמת את חלקו של כל אחד מהצדדים, הן משום שהאירועים שלובים זה בזה, הן משום שחלק ניכר מנקודות המחלוקת הן בנושאים מקצועיים שנדרשת בהם מומחיות בתחום הבניה, והן משום שבעת הגשת התביעה העבודות הסתיימו כבר כך שלא ניתן לבדוק את מצב הדברים (אמנם כי קיים תיעוד בצילומים שהוגשו על ידי התובעים, אולם הצילומים נעשו בשלבי הבניה השונים ולא ידוע מה בדיוק היה מצב האתר בעת הפסקת ההתקשרות).
54.
בכתב התביעה נתבע סכום של כ-150,000 ₪ בגין האיחור בהשלמת העבודות. החישוב התבסס על הפיצוי המוסכם החוזי בשיעור של שני אחוז מהתמורה לכל שבוע של איחור, כשמועד סיום העבודות הוא מועד השלמתן על ידי הקבלן ונותני השירותים האחרים שהחליפו את הנתבעת. בכתב התביעה נטען כי מועד הסיום היה ביום 10.3.07, ובסיכומים תיקנו התובעים והבהירו כי העבודות הושלמו ביום 1.3.07.
55.
עוד בטרם הדיון בשאלת הפיצוי המוסכם, יש להפחית מן הפיצוי הנתבע את התשלום המגיע לנתבעת בגין עבודות נוספות מעבר לחוזה שבוצעו על ידה. פירוט עבודות אלו מופיע בתצהירו של דוד דוד, ועלותן הכוללת עומדת על 14,610 ₪.


טענה זו לא הוכחשה על ידי התובעים, והנתבעת והאדריכל אף הודו בכך שהנתבעת ביצעה עבודות חריגות שהתשלום עבורן היה נפרד (פרוטוקול עמ' 20 שורות 21, 22; עמ' 32 שורות 29, 30).
56.
באשר לחיוב הנתבעת בפיצוי התשלום המוסכם, לא ניתן לקבוע חיוב בפיצוי המוסכם כאשר ההסכם בין הצדדים התנה את תחולת החיוב בפיצויים אלו בכך שלא יחולו שינויים משמעותיים ונסיבות שאינן תלויות בקבלן, בעוד שבפועל נוספו שינויים שונים, והתובעים נושאים באחריות לא מבוטלת לעיכוב.
57.
תביעת התובעים לחייב את הנתבעת בפיצוי המוסכם דחוקה עוד יותר כשמדובר בתקופה שלאחר סיום ההתקשרות או זמן סביר לאחר מכן, ראשית משום שמקורה של הזכות לפיצוי בחוזה בין הצדדים, ומשבוטל החוזה בוטלו גם הזכויות שנקבעו בו. טעם נוסף לכך שאין לחייב את הנתבעת בפיצוי המוסכם לאחר הפסקת ההתקשרות נעוץ בכך שלאחר שהעבודה נשללה ממנה והובא קבלן אחר, אין להטיל על הנתבעת את האחריות לקצב ביצוע העבודות במקום. גם אילו סברתי כי הפיצוי המוסכם חל, הרי שהנסיבות הללו היו מצדיקות התערבות של בית המשפט והפחתת סכום הפיצוי.
58.
זאת ועוד: הזמן שנדרש להשלמת העבודות על ידי הקבלן החדש לא היה קצר ועמד על למעלה משלושה חודשים. התובעים הודו שלא הגבילו את הקבלן החדש בלוח זמנים להשלמת העבודה (עדות הנתבעת בעמ' 33), ובכך נמנעו מהקטנת נזקיהם. לנתבעת לא היתה כל שליטה על קצב העבודות בתקופה זו, כך שלגביה ודאי שאין לחייב אותה בפיצוי המלא הנתבע.
59.
על אף שאני סבורה שהפיצוי המוסכם החוזי אינו חל במקרה זה, הרי שהתובעים זכאים לפיצוי מסויים בגין חלקה של הנתבעת בהתמשכות הבניה.

בהביאי בחשבון את כל העובדות שפירטתי אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעים סכום של 30,000 ₪ כערכם ביום הפסקת ההתקשרות, 21.11.06.
60.
לסיכום, על הנתבעת לשלם לתובעים סכום של 30,000 ₪ נכון ליום 21.11.06, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין עד מועד התשלום בפועל. התשלום יבוצע בתוך 30 יום.

לאחר שהתביעה התקבלה בחלקה, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.


ניתן היום,
יב באייר תשע"ג, 22 באפריל 2013, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 1031/08 אבי גולדשטיין, ליה גולדשטיין זיתוני נ' דוד דוד פרוייקטים לבניה בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/04/2013)