פסקי דין על אברהם אריאל אלה | פסקי דין על מרים אוה ברוך פייג

46234-12/11 תק     21/04/2013




תק 46234-12/11 אברהם אריאל אלה נ' מרים אוה ברוך פייג








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 46234-12-11 אלה ואח' נ' ברוך פייג ואח'







בפני

כב' הרשמת בכירה
סיגל אלבו


תובע

אברהם אריאל אלה


נגד


נתבעת

מרים אוה ברוך פייג




פסק דין



בפני
תביעה ותביעה שכנגד שעניינן הזמנת עבודות שיפוץ על ידי הנתבעת.

טענות התובע
1.
התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע") טוען כי בחודש מאי 2012 פנה אליו
אדם בשם גידי בשארי (להלן: "גידי"), אשר שימש כמפקח על עבודות שיפוץ שביצעה הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") במשרדה. גידי ביקש להזמין מהתובע עבודת ניקיון של רצפת הנכס לצורך הנחת ריצוף, הכוללת הסרת פי.וי. סי, דבק שטיחים ספוג, חרסינות ובטון (להלן: "העבודה") עבור הנתבעת ובשמה.

2.
גידי הציג עצמו בפני
התובע כמי שמוסמך להתחייב בשם הנתבעת, ניהל מו"מ בנוגע למחיר עם התובע והזמין את העבודה עבור הנתבעת תמורת סכום של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ.
3.
ביום 5.5.11 הגיע התובע עם עובדיו לנכס והחל בביצוע העבודה. העובדים עבדו יום שלם. למחרת בבוקר הגיע התובע למקום וביקש מגידי להשתחרר מהעבודה, שכן לאחר יום עבודה נוכח כי לא יוכל לנקות את הרצפה ולהחליק אותה כפי שהתבקש. התובע הבהיר לגידי כי לא ידרוש תשלום עבור יום העבודה שביצע באם ישוחרר מהעבודה.
4.
גידי שמע את הסברי התובע, אך ביקש ממנו להמשיך בעבודה והסביר לו כי אין צורך להחליק את הרצפה למצב ניקיון מוחלט מאחר שממילא בכוונת הנתבעת להניח עליה ריצוף, כך שהניקיון המקסימאלי אותו יכול התובע לבצע עונה על הדרישות. משכך, נתבקש התובע להמשיך את עבודתו ולהשלימה, והנתבעת אישרה את המשך העבודה.
5.
התובע המשיך בביצוע העבודה בתאריכים 11.5.11 – 12.5.11. בשלב מסוים, התבקש התובע על ידי גידי והקבלן להפסיק את עבודתו מאחר שלא היה מספיק ריצוף וקירות הגבס היו מונחים על חלק מהרצפה. ביום 26.5.11 נקרא התובע להמשיך בעבודתו לאחר שהגיע הריצוף וקירות הגבס פונו. התובע השלים את העבודה והגיש חשבונית לנתבעת בהתאם למחיר שסוכם - 6,000 ₪ בתוספת מע"מ. להפתעתו, התמהמהה הנתבעת עם תשלום החשבונית. לאחר מספר פניות נפגשו השניים ובפגישה זו ביקשה הנתבעת מהתובע לעשות לה הנחה משמעותית וכי בתמורה תדאג להעביר לו עבודות נוספות של ניקיון ושיפוצים. התובע ניאות להעניק לנתבעת הנחה בסכום של 2,500 ₪ בנוסף סוכם כי ינקה עבור הנתבעת את המשרד לאחר סיום השיפוץ.
6.
לאחר מספר ימים התקשרה הנתבעת אל התובע בשעות הערב המאוחרת ודרשה ממנו להגיע למחרת בבוקר לנקות את משרדה. התובע הסביר לנתבעת כי אינו יכול להגיע למחרת בבוקר עקב התחייבויות קודמות. כמו כן, מאחר שדובר בערב חג, השיב התובע לנתבעת כי יעשה מאמץ לנקות את המשרד בימים הקרובים. הנתבעת דחתה את דבריו ודרשה כי יגיע למחרת היום או שלא יגיע כלל.
7.
מאז אותה שיחה לא עלה בידי התובע לקבל את התמורה המגיעה לו מן הנתבעת עבור העבודה שביצע עבורה. הנתבעת לא שילמה את חובה לתובע ואף לא טרחה להשיב לו את החשבונית המקורית ששלח, בגינה שילם את המע"מ.
8.
התובע טוען כי הנתבעת התקשרה עמו בהסכם לביצוע העבודה, באמצעות נציג מוסמך מטעמה ואישור טלפוני שניתן בכל אחד משלבי ביצוע העבודה. העבודה נפרסה על פני מספר שבועות, במהלכם הגיעו עובדי התובע למקום, כאשר הנתבעת לא עצרה בשום שלב את העבודה ולא טענה כלפי התובע כי לא התקשרה עמו. לפיכך, מושתקת הנתבעת מלטעון כי לא הזמינה את העבודה וכי גידי לא היה מוסמך לעשות כן מטעמה, שכן בשתיקתה יש משום אישור לעצם ההתקשרות עם התובע. כך, הנתבעת התעשרה שלא כדין על חשבון התובע באשר התובע ביצע את העבודה ולא קיבל את תמורתה. מכאן התביעה, בגדרה דורש תובע את תמורת העבודה בסכום של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן הוצאות משפט.


טענות הנתבעת
9.
הנתבעת טוענת כי לא הזמינה עבודה מהתובע וכי לא היה נציג טעמה, אשר היתה לו סמכות להתחייב בשם הנתבעת. גידי לא היה מנהל עבודה, אלא תפקידו היה לפקח על כך שהעבודות מתבצעות היטב על ידי בעלי המקצוע עמם התקשרה הנתבעת בלבד. הנתבעת מציינת כי גידי פוטר מעבודתו לאחר כחודש וחצי וזאת בשל אי שביעות רצונה של הנתבעת מפעילותו. הנתבעת טוענת כי בינה לבין התובע לא התקיימה אף שיחה טלפונית אחת ולא היה ביניהם קשר כלשהו, עד למועד בו פנה אליה התובע בדרישת תשלום
בגין עבודה שלכאורה ביצע עבורה. לטענתה, לאורך כל השיפוצים אשר בוצעו במשרד על ידי אנשי מקצוע רבים, הנתבעת תמיד התקשרה עם כל בעלי המקצוע ונותני השירותים באופן ישירות באמצעות "מתווכים" ואף שילמה מקדמות טרם התחלת ביצוע העבודות. לא היה אדם אשר הוסמך להתחייב בשמה בהתחייבויות כספיות כלפי צדדים שלישיים, מבלי שהנתבעת אישרה זאת בכתב.
10.
עוד טוענת הנתבעת, כי לצורך ביצוע מירב עבודות השיפוץ המשרד הזמינה התובעת את שירותיו של קבלן בשם בשארה חגל
(להלן: "הקבלן"). הנתבעת סיכמה עם הקבלן כי יבצע הדבקה של הריצוף החדש על הריצוף הקיים וכי לצורך כך יכין את השטח להדבקת הריצוף החדש במידת הצורך. לטענת הנתבעת, התובע וגידי שהינם מכרים ותיקים קשרו קשר על מנת להטעותה ולהוציא ממנה כספים במרמה, באופן שגידי אמר לתובעת כי היא חייבת לבצע ניקיון יסודי של הריצוף הקיים בטרם הדבקת הריצוף החדש וכי עליה להביא לשם כך חברת ניקיון מיוחדת. הקבלן מטעם התובעת טען שאין בכך צורך והנתבעת פנתה לאנשים מתחום הבנייה על מנת להתייעץ עמם בעניין ואף הזמינה מפקח בנייה אשר קבע כי אין צורך בביצוע ניקיון מיוחד. מכאן שגם לו הוזמן התובע על ידי הנתבעת, הרי שעצם קבלת עבודה שאין בה צורך כלל מהווה חוסר תום לב והטעיה מצד התובע. בדיעבד התברר, כי במהלך התקופה שלאחר מכן שלח התובע להתייצב פועלים במקום מתוך תקווה להוציא כספים מהנתבעת. הקבלן מטעם הנתבעת לא ביקש מהתובע לבצע את העבודה או להמשיך בביצועה.
11.

הנתבעת מוסיפה טוענת כי התובע אף לא ביצע את העבודה, שכן המקום לא נוקה כראוי. פועליו של הקבלן הם שניקו והכינו את השטח לעבודת הריצוף.
12.
בעקבות קבלת דרישת התשלום מהתובע, פנתה הנתבעת לתובע לבירור העניין. בפגישה שהתקיימה בין השניים פנתה הנתבעת אל התובע בשאלה מדוע לא ביקש את אישורה לביצוע העבודה ומדוע ניסה להונות אותה ביודעו שאין צורך בניקיון. התובע טען כי גידי הוא שביקש ממנו לבצע את העבודה וכי אכן לא היה טעם בביצוע העבודה מלכתחילה. התובע אמר כי הופל בפח על ידי גידי אשר הבטיח כי יקבל את מלוא שכר טרחתו. התובע הציע לנתבעת לנקות עבורה את המשרד עם סיום השיפוצים ובכך תבוא הפרשה לסיומה. הנתבעת הסכימה וסוכם שתמורת הניקיון תשלם הנתבעת לתובע סך של 3,500 ₪. עם תום השיפוצים הזמינה הנתבעת את התובע לבצע את הניקיון, אך התובע הודיע שאינו יכול לבצע את הניקיון בתקופה הקרובה ואינו יכול להתחייב על מועד מדויק בו יכול לבצעה. הנתבעת אשר לא יכלה להתעכב זמן ממושך הודיעה לתובע כי הסכם הזמנת הניקיון מתבטל וכי תיקח חברת ניקיון חלופית
והתובע נתן הסכמתו לכך.
13.
במסגרת התביעה שכנגד טוענת הנתבעת כי בעקבות סיום ההתקשרות עם התובע נאלצה לשכור שירותי חברת ניקיון אחרת, תוך שנגרם לה נזק משמעותי שכן נאלצה לשלם בעבור הניקיון סכום של 6,000 ₪.
כן איבדה הנתבעת זמן יקר.
כך נגרמו לה הוצאות בגין דמי שכירות כפולים בשל עיכוב המעבר למשרד החדש, תשלום ארנונה כפולה, תשלום דמי ניהול, תשלום פיצויים לאחד השוכרים
ביטול זמן ועגמת נפש. כן נאלצה הנתבעת להזמין בעלי מקצוע להרכבת רהיטים.
14.
בתשובה טוען התובע כי בהתאם להסכם בין הצדדים סוכם כי הנתבעת תיתן לתובע התראה סבירה של כמה ימים מראש לצורך ניקיון המשרד, אך היא לא עשתה כן ונתנה לו התראה בת יום. התובע הבטיל להגיע תוך מספר ימים, אך הנתבעת החליטה על דעת עצמה להזמין חברת ניקיון אחרת ולוותר על שירותי התובע. אילו היתה הנתבעת נותנת לתובע התראה של מספר ימים מראש, הנזקים לא היו נגרמים.
15.
אציין, כי בהמלצת בית המשפט, הסכימה הנתבעת לחזור בה מהתביעה שכנגד ועל כן נותר לי אלא לדון בתביעה העיקרית.

דיון והכרעה
16.
העידו בפני
התובע, שני העובדים אשר ביצעו את העבודות מטעמו, גידי, הנתבעת והקבלן מטעמה.
17.
התובע הודה בעדותו כי הנתבעת לא הזמינה ממנו את ביצוע העבודה ישירות וכי לא שוחח עם הנתבעת לפני שהחל בביצוע העבודה (עמ' 2 ש' 24 - 27 לפרוטוקול).
התובע העיד כי גידי הוא אשר הזמין ממנו את ביצוע העבודות עבור הנתבעת וכי גידי אמר לו שקיבל אישור מן הנתבעת לביצוע העבודות. יחד עם זאת, התובע לא הבהיר על יסוד מה הוא טוען כי גידי היה מוסמך להזמין עבודות עבור הנתבעת ולהתחייב בשמה. כל שהיה בפיו לומר הוא כי הוא נוהג להתקשר עם מפקחי העבודה ולא עם מזמין העבודה ישירות.
18.
מטעם התובע העיד גידי, אשר היה מפקח העבודה מטעם הנתבעת על עבודות השיפוץ במשרדה. גידי העיד שתפקידו היה לפקח על ביצוע העבודות וכי הנתבעת היא זו שהתקשרה עם כל בעלי המקצוע ישירות ואף ניהלה עמם את המו"מ לגבי המחיר. אשר להתקשרות עם התובע, העיד גידי כי הנתבעת ביקשה ממנו כי ימצא עובד אשר יבצע עבודות נקיון, שכן הקבלן מטעם הנתבעת אמר שאינו יכול לרצף את המשרד ללא נקיון של הרצפה. גידי הודה כי לא היה בידיו יפוי כח כלשהו לפעול בשם הנתבעת וכי הדברים נעשו בעל-פה.
19.
עדותו של גידי לא היתה אמינה עלי והיא נסתרה בעדותם של הנתבעת והקבלן. כך, הנתבעת העידה כי לא ייפתה את כוחו של גידי להתקשר מטעמה עם בעל מקצוע כלשהו או לסכם את המחיר עבור עבודה כלשהי. הנתבעת התקשרה בעצמה עם כל בעלי המקצוע, אשר נטלו חלק בעבודות השיפוץ ואף סיכמה איתם את המחיר עבור העבודות. בנסיבות אלה, כאשר הנתבעת התקשרה עם כל בעלי המקצוע ישירות בעצמה, אין זה סביר כי תאפשר לגידי להתקשר בשמה דווקא עם התובע לשם ביצוע עבודות הנקיון של הרצפה טרם הריצוף. יוצא אפוא, שגידי פעל על דעת עצמו מששכר את שירותיו של התובע לצורך ביצוע עבודות הנקיון במשרד וכי לא קיבל את אישורה של הנתבעת לשם כך. הדברים מתיישבים גם עם העובדה שבין התובע לבין גידי קיימת הכרות מוקדמת ולכן בחר גידי לשכור את שירותי התובע, מבלי לקבל את אישורה של הנתבעת לביצוע העבודות.
20.
זאת ועוד, עדותו של גידי כי הזמנת ביצוע עבודות הנקיון נעשתה בהתאם לדרישת קבלן העבודה מטעם הנתבעת נסתרה בעדותו של הקבלן, אשר העיד כי לא היה צורך בביצוע עבודות הנקיון, וכי הוא ופועל מטעמו דאגו להסרת שטיח ה-פי.וי.סי שהודבק על הרצפה, כך שניתן היה להתחיל בעבודות ריצוף ללא צורך בביצוע נקיון של הרצפה. עוד העיד הקבלן, כי הפועלים מטעם התובע כמעט ולא עשו דבר, שכן לא היה כל צורך בביצוע עבודות נקיון של הרצפה במקום (עמ' 12 ש' 11 -13 לפרוטוקול).
21.
יתר על כן, התובע העיד בעצמו כי לאחר יום בו שהה במקום ביקש להפסיק את ביצוע העבודות אך לטענתו גידי הוא שאמר לו להמשיך בביצוען. גם במקרה זה הודה התובע כי לא קיבל את אישורה של הנתבעת ישירות להמשך ביצוע העבודות ואף לא טרח בשום שלב לפנות אליה. יוצא שהתובע הסתמך על דברי של גידי, שכל תפקידו היה לפקח על ביצוע העבודות, מבלי שטרח לברר האם גידי מוסמך להתקשר בשם הנתבעת. התובע הודה כי
במהלך כל ביצוע העבודות, לא נפגש ולא ראה את הנתבעת ולו פעם אחת וכי הפעם הראשונה בה נפגשו היתה לאחר שנשלחה לנתבעת דרישת התשלום.


22.
אמנם הפועלים שעבדו במקום מטעם התובע העידו כי עבדו במשך חמישה ימי עבודה לביצוע נקיון של הרצפה. ואולם, משעבודת אלה לא הוזמנו על ידי הנתבעת, הרי שאין מקום לכפות עליה התקשרות בה לא חפצה ואשר לשיטתה לא היה בה כל צורך, ועל כן אין לחייבה בתשלום שכרו של התובע. מסקנה זו מתחזקת אף נוכח האמור בעדות הקבלן מטעם הנתבעת, אשר העיד כי הסרת שטיח הפי.וי.סי בוצעה על ידו וכי לא היה צורך בביצוע עבודות נקיון כלשהם. עדותו של הקבלן היתה אמינה עלי ובנסיבות אלה, אני מקבלת את גרסתו כי אכן העבודות אשר בוצעו על ידי הפועלים מטעם התובע היו שלא לצורך.
23.
אין בידי לקבל את טענת התובע כי הנתבעת ידעה על ביצוע עבודות הנקיון מטעמו ובחרה לעצום עיניה, משלא ביקשה מהפועלים להפסיק את ביצוע העבודות. הנתבעת העידה כי במקום היו פועלים רבים אשר עבדו מטעם בעלי המקצוע עמם התקשרה ועל כן לא ידעה כי במשרדה עובדים פועלים מטעם התובע (ראו עמ' 13 ש' 9 -11 לפרוטוקול). עדותה של הנתבעת היתה אמינה עלי והיא אף הגיונית וסבירה, שכן סביר להניח שלא תבדוק מטעם מי עובד כל פועל במסגרת עבודות השיפוץ.
24.
אשר לטענת התובע, כי בפגישה בינו לבין הנתבעת סוכם כי תשלם לו סכום של 3,500 ₪ בעבור העבודות שביצע, הרי שטענה זו אינה לא נתמכה בעדות חיצונית כשהו ואינה עולה בקנה אחד עם עדות הנתבעת כי סכום זה היה אמור להיות משולם לתובע לצורך ביצוע נקיון המשרד לאחר סיום עבודת השיפוץ. משלא מצאתי סיבה להעדיף את עדות התובע על פני עדות הנתבעת, הרי שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה באשר לטענה זו. כך גם אין מחלוקת כי עבודות הנקיון לאחר השיפוץ לא בוצעו בסופו של יום על ידי התובע, ומשך אין התובע זכאי לתשלום שכר עבור עבודות אלה.
25.
לאור האמור, אני קובעת כי הנתבעת לא הזמינה מהתובע ביצוע עבודות נקיון של הרצפה, וכי גידי לא היה מוסמך להתקשר מטעם הנתבעת עם התובע בהסכם לבצוע עבודות, אשר ככל הנראה, גם לא היה בהן כל צורך. גידי פנה לתובע על דעת עצמו וביקש ממנו לבצע את העבודות תוך שהוא יוצר מצג שווא כאילו הוא מתקשר בשם הנתבעת, וזאת כאשר לא קיבל הרשאה לכך. הזמנת עבודת הנקיון אף לא אושרה בדיעבד על ידי הנתבעת, ומכאן, שהתובע אינו יכול לדרוש מן הנתבעת את שכרו.
26.
התוצאה היא שאני דוחה את התביעה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסכום של 1,000 ₪.


פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוף 15 יום.


ניתן היום,
י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 46234-12/11 אברהם אריאל אלה נ' מרים אוה ברוך פייג (פורסם ב-ֽ 21/04/2013)