פסקי דין על גיא שמיר | פסקי דין על משרד הרווחה

6736/12 בג"צ     07/05/2013




בג"צ 6736/12 גיא שמיר נ' משרד הרווחה




פסק-דין בתיק בג"ץ 6736/12

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 6736/12



לפני:

כבוד השופטת ע' ארבל


כבוד השופט י' עמית


כבוד השופט צ' זילברטל


העותר:
גיא שמיר



נ


ג


ד



המשיב:
משרד הרווחה


עתירה למתן צו על תנאי


בשם העותר:
בעצמו

פסק-דין

השופטת ע' ארבל
:


עניינה של העתירה בבקשת העותר להורות למשרד הרווחה
להפסיק את השימוש בבדיקות מסוגלות הורית לגברים גרושים המבקשים לפגוש את ילדיהם במסגרת הסדרי ראייה; להפסיק לכפות על בני הזוג הנמצאים בהליך גירושין לממן בדיקות מסוגלות הורית ואת הטיפולים הנלווים אליהן; להימנע מלכבול את ההורים הנדרשים לעבור בדיקת מסוגלות הורית למכון אחד המבצע את הבדיקה.

1.
העותר, אב גרוש אשר לטענתו מייצג אבות גרושים וכן ארגוני אבות גרושים, טוען כי אבות הנמצאים בהליך גירושין שמבקשים לפגוש את ילדיהם הנמצאים במשמורת זמנית בידי האם, מחויבים על-ידי פקידי המשיב – כעניין שבשגרה – לעבור בדיקות מסוגלות הורית מתישות, מיותרות ויקרות, כך לטענתו. כדי לתמוך את טענותיו סוקר העותר בהרחבה את מסקנות הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין, בראשותו של פרופ' דן שניט, אשר מונתה בשנת 2005 על-ידי שרת המשפטים דאז (להלן:
הוועדה
). לפי האמור בקטעים מהדו"ח המצוטטים בעתירה, מינוי מומחה לצורך ביצוע בדיקת מסוגלות הורית כברירת מחדל בכל הליך גירושין טומן בחובו עלויות ניכרות הנופלות על ההורים, הארכת ההליך המשפטי, יצירת סכנה של נזק נפשי לילדים המשתתפים בבדיקה ופגיעה באחידות משפטית. לאור כל אלה הציעה הוועדה להגביל בחקיקה את השימוש הנעשה בבדיקות מסוגלות הורית ולהכפיפו להמלצת הגורמים המוסמכים, שתינתן במקרה של חשש להפרעה נפשית אצל אחד ההורים ובמקרים חמורים וחריגים אחרים.

2.
העותר מטעים עוד כי הורים המופנים על-ידי פקידי המשיב לבדיקת מסוגלות הורית אינם יכולים לבחור מכון בו תבוצע הבדיקה אלא כבולים למכון שאליו מפנה אותם הפקיד. לטענתו, פעמים רבות המכונים העוסקים בבדיקת מסוגלות הורית אינם מסתפקים בבדיקת המסוגלות אלא ממליצים על טיפולי המשך הכרוכים בעלויות גבוהות נוספות, כאשר משמעות הסירוב ליטול בהם חלק עלולה להיות הרת גורל מבחינת הקשר בין ההורה המסרב לילדיו. בנוסף, מעלה העותר טענות לגבי אופן ביצוע הבדיקות וטוען כי בבדיקה קיימת הטיה נגד ההורה שאינו משמורן. לחיזוק טענותיו אלה מפנה העותר למחקרים אקדמיים שונים העוסקים בתחום.

3.
העותר מעלה שאלות שראוי להתייחס אליהן. עם זאת, המלצותיה של ועדת שניט, אותן מצטט העותר בהרחבה, אומצו על-ידי משרד המשפטים ובעקבותיהן גובש לפני כחצי שנה תזכיר חוק הורים וילדיהם, התשע"ב-2012. בתזכיר זה מוצע, בין השאר, להגביל באופן משמעותי את השימוש בבדיקות מסוגלות הורית על-ידי מומחים חיצוניים. כך למשל, בסעיף 13 לתזכיר מוצע שבית המשפט לא ייענה לבקשה למנות מומחה מטעם בעל דין אלא לאחר שהוא קיבל חוות דעת מיחידת הסיוע או תסקיר מעובד סוציאלי שבהם המלצה על מינוי מומחה כאמור. היות שהנושאים העולים מהעתירה נמצאים בטיפולן של הרשויות האחרות, טיפול אשר עשוי להניב שינוי של ממש במצב המשפטי הקיים, בית משפט זה אינו מהווה בשלב הנוכחי את האפיק הנכון לטיפול בהם. לעניין זה יפים דבריו של השופט (כתוארו אז)
א' ברק
, לפיהם "רק במקרים יוצאי דופן ראוי הוא להקדים את ההתערבות לשלב שבו טרם נסתיים הליך החקיקה" (בג"ץ 761/86
מיעארי נ' יו"ר הכנסת
, פ"ד מב(4) 868, 876 (1986)). קל וחומר כאשר החקיקה המוצעת עולה, על פניו, בקנה אחד עם הסעדים אותם מבקש העותר.
משכך, וכל עוד הנושא מצוי בטיפול משרד המשפטים ויועבר ככל הנראה לטיפולו של המחוקק, איני סבורה שיש עילה להתערבותנו.


משכך העתירה מוקדמת ודינה להידחות על הסף.


ניתנה היום, כ"ז באייר התשע"ג (7.5.2013).


ש ו פ ט ת


ש ו פ ט


ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12067360_b04.doc

עכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 6736/12 גיא שמיר נ' משרד הרווחה (פורסם ב-ֽ 07/05/2013)