פסקי דין על קלאב אין אילת אחזקות | פסקי דין על קלאב אין מלונות אילת | פסקי דין על קלאב הוטל אילת ואח' | פסקי דין על דני בירנבאום ואח' | פסקי דין על דני בירנבוים | פסקי דין על פנחס ולפגור ואח' |

7055/12 רעא     20/05/2013




רעא 7055/12 קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, קלאב אין מלונות אילת בע"מ, קלאב הוטל אילת בע"מ ואח' נ' דני בירנבאום ואח', דני בירנבוים, פנחס ולפגור ואח'




פסק-דין בתיק רע"א 7055/12



בבית המשפט העליון


רע"א 7055/12



לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס


המבקשות:

1. קלאב אין אילת אחזקות בע"מ



2. קלאב אין מלונות אילת בע"מ



3. קלאב הוטל אילת בע"מ


4. קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה) בע"מ


5. קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ



נ


ג


ד



המשיבים:

1. דני בירנבאום ואח'


2. דני בירנבוים



3. פנחס ולפגור


4. אילן ארגס


5. נורה ארגס


6. דב הלפרין שירותי ניהול בע"מ


7. דב הלפרין שירותי נאמנות ובטוחות בע"מ


8. ד"ר בסאם חזאן ואח'


9. היועץ המשפטי לממשלה


10. המועצה הישראלית לצרכנות


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל אביב מיום 12.07.2012 בת.א. 1301/04, שניתנה
על ידי כבוד השופטת ד"ר
ד' פלפל


בשם המבקשות:
עו"ד אלקס הרטמן
; עו"ד ד"ר גיל אוריון

בשם המשיבים 5-1:
עו"ד דורון לוי

בשם המשיבות 7-6:
עו"ד פ' ג' נשיץ
; עו"ד נטע היכל

בשם המשיבים 8:
עו"ד ד"ר עומר דקל; עו"ד ד"ר שחר ולר

בשם המשיב 9:
עו"ד יעל מימון

בשם המשיבה 10:
עו"ד זאב ש' פרידמן; עו"ד יעל כהן-שאואט




פסק-דין

1.
המשיבים 5-1 הגישו בקשות לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשות. בשלב מסוים נכרת בין בעלי הדין הסדר פשרה. יצוין, כי אין זו הפעם הראשונה בה נעשה ניסיון לגבש הסדר פשרה בהליך. בקשת רשות הערעור מתמקדת בשאלה המשפטית הבאה: האם במסגרת הסדר פשרה, בהליך של תובענה ייצוגית, רשאים בעלי הדין להסכים על שינוי בהתקשרות החוזית הקיימת בין הנתבע הייצוגי לבין כל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ד"ר
ד' פלפל
) השיב על שאלה עקרונית זו בשלילה. זאת, לאחר שהוגש לעיונו הסדר פשרה שנכרת בין המשיבים 5-1 לבין המבקשות. במקרה הנוכחי, כך קבע בית המשפט, כולל ההסדר שינויים בהתקשרות החוזית המקורית בין המבקשות לבין חברי הקבוצה. לפיכך נקבע, כי יש לדחות את ההסדר על הסף, בלא צורך בבחינת ההסדרים שנקבעו בו לגופם, וממילא, בלא צורך בפרסום הודעה על ההסדר לפי סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן –
חוק תובענות ייצוגיות
). מכאן בקשת רשות הערעור.

2.
לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין, הגעתי למסקנה כי אין מקום שערכאת הערעור תידרש
בעיתוי הנוכחי
לטענות המופנות נגד קביעתו העקרונית של בית המשפט המחוזי, לפיה לא ניתן, בהסדר פשרה שגובש בהליך ייצוגי, לשנות הוראות בחוזה ההתקשרות הבסיסי. דעתי היא, כי יש להשיב את ההליך לבית המשפט המחוזי על מנת שייבחן את הסדר הפשרה
לגופו
. על בית המשפט המחוזי לבחון את הסדר הפשרה, בהתעלם מקביעתו העקרונית האמורה. אם מי מבעלי הדין יבקש להשיג על ההחלטה החדשה שתתקבל על ידי בית המשפט המחוזי, ניתן יהיה לשוב ולטעון נגד הקביעה העקרונית בהחלטה מושא בקשת רשות הערעור.

3.
ההצדקה למסקנה אליה הגעתי נעוצה בשיקולים של יעילות דיונית, וניתן להסביר את הסיבה לכך באופן הבא: אילו ערכאת הערעור הייתה נדרשת עתה לסוגיה המועלית בבקשת רשות הערעור, ומכריעה לטובת המבקשות, היה ההליך מוחזר לערכאה הדיונית על מנת שתבחן את הסדר הפשרה לגופו. בתרחיש זה, אם הערכאה הדיונית תסבור שההסדר אינו ראוי לגופו, סביר להניח כי הצדדים להסדר יבקשו להשיג על ההחלטה. או אז תידרש ערכאת הערעור להסדר הפשרה פעם נוספת. מנגד, אם בית המשפט המחוזי ייקבע כי ההסדר לגופו ראוי הוא, ייתכן שהמתנגדים להסדר יבקשו להשיג על קביעות אלה. התרחיש המתואר היה מוביל, אם כן, לניצול לא ראוי של משאבים שיפוטיים ולעיכוב משמעותי בהכרעה בהליך הייצוגי, שמתנהל כבר שנים ארוכות. ער אני לכך שקיימת אפשרות כי לאחר בחינת טענות המבקשות הייתה בקשת רשות הערעור נדחית לגופה, מה שהיה מוביל לסיום ההתדיינות בקשר עם הסדר הפשרה. עם זאת, סבורני כי בנסיבות העניין, בירור הסוגיות המועלות בבקשת רשות הערעור, בטרם התבררו פרטי ההסדר לגופם, עלול להוביל לעיכובים לא רצויים בהליך הייצוגי.

4.


מטעמים אלה איני סבור כי יש לדון בעיתוי הנוכחי בטענות שהעלו המבקשות נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי. ההליך יוחזר, אם כן, לבית המשפט המחוזי, על מנת שיבחן את הסכם הפשרה לגופו,
בהתעלם
מקביעתו
העקרונית-כללית
, לפיה לא ניתן להסכים, בגדר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית, על שינוי בהתקשרות חוזית שנעשתה בין הנתבע לבין כל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת. א
בהיר, כי אין לראות בהחלטתי, בשום צורה, הבעת עמדה, או רמיזה כלשהי, לגבי הסוגיה העקרונית שהועלתה על ידי המבקשות בבקשת רשות הערעור, או הבעת עמדה בנוגע להסדר הפשרה לגופו. גם אין לראות בהחלטתי הבעת עמדה מכל סוג, לגבי שתי האפשרויות שיעמדו עתה לפני בית המשפט המחוזי לאחר שיבחן את ההסדר לגופו: דחייתו של ההסדר על הסף או פרסום הודעה לפי סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות. בחינת הוראות ההסדר לגופן, מסורה כמובן לשיקול דעתה המלא של הערכאה הדיונית.

5.
החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור בהתאם לרשות שניתנה. ההליך יוחזר לבית המשפט המחוזי כאמור לעיל. זאת,
בלא להכריע בסוגיות שהועלו בבקשת רשות הערעור
. מובן, כי
אם יוגש הליך השגה על ההחלטה שתתקבל על ידי בית המשפט המחוזי, שמורות לבעלי הדין כל טענותיהם, אף לעניין ההחלטה מושא ההליך דנא. אין צו להוצאות.


ניתן היום, י"א בסיון התשע"ג (20.5.2013).





ה נ ש י א

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12070550_s08.doc

דז

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 7055/12 קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, קלאב אין מלונות אילת בע"מ, קלאב הוטל אילת בע"מ ואח' נ' דני בירנבאום ואח', דני בירנבוים, פנחס ולפגור ואח' (פורסם ב-ֽ 20/05/2013)