פסקי דין על גדעון גודל פרייטג | פסקי דין על ארצי ויין | פסקי דין על peachtree associate limited |

51464-08/10 א     16/05/2013




א 51464-08/10 גדעון גודל פרייטג נ' ארצי ויין, peachtree associate limited








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



16.5.2013

ת"א 51464-08-10 פרייטג נ' ויין ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' השופטת
חנה פלינר


תובע/משיב

גדעון גודל פרייטג
באמצעות ב"כ עוה"ד יורם וסרצוג


נגד


נתבעים

1. ארצי ויין

– הנתבע / המבקש

באמצעות ב"כ עוה"ד יצחק יונגר
ועוה"ד יואב זטורסקי
2. peachtree associate limited






החלטה

1. מונחת לפני בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר יריבות. ראשיתה של תובענה זו בהגשת כתב תביעה למתן חשבונות ביום 30.8.2010 ע"י עו"ד גדעון פרייטג (להלן
:
"התובע"/ "המשיב") כנגד מר ארצי וויין (להלן: "הנתבע"/ "המבקש") ו-
peachtree associate limited

(להלן: "הנתבעת"). בדיון שהתקיים לפני ביום 27.6.2012 הורתי על פניה לתביעה הכספית לאור ההצהרות שניתנו והעובדה ששלב הבקשה למתן חשבונות התייתר.

2. ביום 4.9.2012 הוגש כתב תביעה כספי מתוקן בסך 1,004,656 ₪. על פי כתב התביעה המתוקן הנתבעת היא חברה זרה העוסקת בביצוע וניהול פרויקטים עסקיים ונדל"ניים בעיר וורשה. הנתבע הינו דירקטור ובעל שליטה יחיד בנתבעת. הנתבעת היתה בעלת מניות השליטה בחברה פולנית
paskal grupa
אשר באמצעותה בוצעו עסקאות הנדל"ן נשוא פרויקט וורשה ומנהלה ונשיאה הינו הנתבע. בשנת 2001 התקשרו התובע ומי מהנתבעים בפרויקט עסקי בעיר וורשה שבמסגרתו השקיע התובע כספים רבים ואשר במסגרתו אמור היה לקבל מהנתבעים או מי מהם את השקעתו בחזרה בצירוף ריבית ובנוסף אחוז מרווחי הפרויקט בהתאם לחלקו היחסי בהשקעה. הנתבע הינו מי שיזם את הפרויקט ונטל לידיו את מלוא רווחיו המסתכמים במיליוני דולרים מבלי שחולקו הם למשקיעים ובניהם התובע ומכאן התביעה.
3. לטענת המבקש בבקשה דנן, בתמצית, יש לסלק את התביעה כנגדו בשל העדר יריבות שכן המשיב לא היה צד לעסקה באופן ישיר ועל כן אין הוא בעל זכות תביעה והמבקש לא היה בעל זכות כל שהיא בפרויקט נשוא התביעה שכן הנתבעת היתה בעלת הזכויות בפרויקט. ההתקשרות בפרויקט היתה בין שתי חברות אשר היו נציגות של קבוצת רו"ח גלפנד ואשר המשיב היה חלק מקבוצה זו לבין הנתבעת שהיתה בעלת הזכויות בפרויקט, כלומר הן המבקש והן המשיב לא היו באופן אישי צד להתקשרות; העדכונים שהועברו לקבוצת גלפנד נעשו ישירות באמצעות רו"ח גלפנד ולא למי מיחידי הקבוצה ובניהם המשיב; במכתב המשיב מיום 7.2.2006 ציין הוא כי המבקש הפנה אותו לרו"ח גלפנד בעניין קבלת כספו ואף אישר כי רו"ח גלפנד הינו נציג הקבוצה וכי יקבל דרכו את הכסף; למבקש מעולם לא הועברו כספים מחשבון המשיב וההעברות בוצעו בין קבוצת גלפנד לפיצ'טרי; התחשיב של רו"ח גלפנד עליו מבסס המשיב את תביעתו קובע מפורשות כי מי שזכאי לתמורה הוא רו"ח גלפנד ו/או קבוצת גלפנד ושם המשיב כלל אינו נזכר; אף אם יוכיח המשיב יריבות עם הנתבעת אין הדבר יוצר יריבות עם המבקש שכן אם היה קשר בין המבקש למשיב התרחש הדבר במסגרת תפקידו של המבקש כאורגן בנתבעת. פעולת האורגנים בתאגיד אינה יוצרת יריבות עם צדדים שלישיים למעט במקרים חריגים. המשיב לא טען לקיומם של חריגים אלה; המשיב יזם הליכי בוררות בחו"ל בשם החברות רומל וקסטרל ורק לאחר שלא צלח ניסה לעקוף את הבוררות בהליך זה. ניתן לראות בכך הלכה למעשה הודאה של המשיב להעדר יריבות; המבקש שימש כמנהלה של פיצ'טרי ושל הפרויקט וכל מגעיו עם המשיב בקשר לפרויקט נעשו בכובעו זה. לפיכך אין די בטענה בעלמא כאילו המבקש התחייב כלפי המשיב באופן אישי כדי להרים את המסך וליצור יריבות. משהמשיב לא טען להרמת מסך על פי אחת העילות הקבועות בחוק הרי שכלל לא יכולה להיווצר יריבות.

4. מנגד טוען המשיב שהבקשה מוגשת בחלוף מעל לשנתיים לאחר תחילת ההליך ולאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית; ניתן היה להגיש את הבקשה בטרם הגשת כתב התביעה המתוקן הכספי; השינוי שחל בייצוג המבקש הביא אותו להגיש בקשה זו. בכתב ההגנה המקורי לא טען המבקש להעדר יריבות; אין זה המקרה המתאים לנקוט בסעד הדראסטי לסילוק התביעה; המבקש מנוע מלהעלות את הטענה להעדר יריבות לאור ויתורו על הטענה בדיון שהתקיים ביום 27.6.2012; טענת היעדר יריבות הינה טענת הגנה קלושה אשר מעלה המבקש ואינה יכולה להצדיק את סילוק התביעה בשלב מקדמי מבלי שנשמעו ראיות ומבלי שהצדדים נחקרו על כך. מוסיף המשיב וטוען שעילת התביעה כנגד המבקש הינה בשני מישורים: ראשית בנוגע להתחייבותו האישית כלפי המשיב במסגרת ההתקשרות והעובדה שבין המבקש למשיב היו יחסי חברות במשך 30 שנים. המבקש פנה למשיב בהצעה להצטרף לפרויקט ולכל אורך הדרך הקפיד המבקש לציין כי הוא והנתבעת חד המה וכי הוא אחראי לכל פעולותיה. שנית, המשיב פעל בחוסר תום לב תוך הפרת חובות האמון האישי שהוטל עליו כמי שניהל את הפרויקט ושלט בלעדית בנתבעת כאשר לא דאג להעביר דו"חות מלאים ומפורטים, לא העביר את הכספים המגיעים למשקיעים ובניהם המשיב וגזל את רווחי הפרויקט לעצמו ולפיכך נושא הוא בחבות אישית; טענת המבקש כי המבקש חלק מקבוצת גלפנד שהתקשרה באמצעות רומל וקסטרל עם הנתבעת אינה נכונה שכן קבוצת גלפנד לא היוותה מעולם אישיות משפטית נפרדת אלא קבוצת משקיעים בלבד אשר גלפנד היה נציגם הפורמאלי ללא קופה משותפת והמשיב השקיע את כספו ישירות בחשבון הבנק של הנתבעת ללא קשר לרומל וקסטרל. המשיב לא ידע על קיומן של חברות אלה בזמן ההשקעה; התקשרות המשיב היתה אישית עם המבקש; המשיב פנה להליכי בוררות שכן סבר כי כך יוכל לקבל חשבונות בנוגע לפרוייקט מבלי להגיש תביעה זו ובדרך קצרה ויעילה אולם המבקש והנתבעת טרפדו כל מהלך וניסיון בוררות והדברות וכפרו בכך שרובל וקסטרל השקיעו כספים במסגרת כלומר לשיטתם לא התקיימה יריבות. לא החלה כל יריבות בין הצדדים.

5. בתשובה לתגובה טוען המבקש כי לא ויתר על טענת העדר יריבות אישית. המבקש טען להעדר יריבות גם בכתב ההגנה המקורי ומכל מקום בכתב ההגנה המתוקן ממילא היה זכאי להוסיף על טענות ההגנה שהועלו על ידו בעבר. מה גם ובדיון כל שציין המבקש שאם תביעת המשיב תתקבל הרי שיצטרך לשלם אין בכך לוותר על טענת היעדר היריבות. מתחילת ההליך טען המבקש להעדר יריבות. עוד מוסיף וטוען המבקש כי על מנת לחייב מנהל בחברה בחובות החברה אין די לטעון להרמת מסך בעלמא ויש לבסס את הטענה בכתב התביעה. כתב התביעה אינו מגלה תשתית עובדתית מינימלית כנגד המבקש או מחויבות אישית שלו כלפי המשיב אלא אך ורק טענות בעלמא או לכל היותר טענות נגד הנתבעים אשר אינן מבססות עילה נגד המבקש אישית. עצם היותו של אדם מנהל או בעל מניות בחברה אינה יוצרת יריבות אישית בינו לבין מי שיש לו טענות כלשהן נגד החברה. המשיב לא מפרט את הטענה כי המבקש התחייב בפני
ו אישית ולכל היותר מדובר במסקנה אליה מגיע הוא לאור היכרות רבת השנים עם המבקש והיחסים החבריים. המשיב הינו עורך דין אשר מודע היטב לאישיות נפרדת של חברה.

דיון והכרעה
6.
יאמר מיד, אף אם הטענה להעדר יריבות לא עלתה קודם לכן כטענת המשיב הרי שניתן להעלותה בכל עת ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית, 168: "בית המשפט מוסמך להיזקק לבקשה למחיקת תביעה, או לבקשה לדחיית תביעה, בכל שלב משלבי הדיון."

7
.
כידוע, אישיותה המשפטית הנפרדת של חברה היא אבן יסוד בדיני תאגידים. חברה היא גוף מאוחד הנפרד ונבדל מנושאי משרה בה ומבעל מניותיה.
בע"א 4606/90 מוברמן נ' תל מר בע"מ , פ"ד מו(5) 353 נאמר בהקשר זה, כי:"מבנה משפטי זה שזכה להכרה ולישום יציב ומתמשך בדין ובהלכה, השפעתו מכרעת על התהליכים הכלכליים בארץ ובעולם. לפיכך הזהירות הרבה שיש לנקוט בהתייחסות לאישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד ולא לפגום בה כשאין הדבר מחוייב המציאות. יחד עם זאת יש למנוע עוולות העלולות לנבוע כתוצאה מניצול לרעה או הפעלה לא ראויה של האישיות המשפטית הנפרדת. על כן, כאמור, נקבעו והוכרו עם הזמן סייגים וחריגים לכלל מקובל ובסיסי זה".

8. בענייננו, נכתב בכתב התביעה המתוקן ביחס למבקש בין היתר (ההדגשות להלן אינן במקור): "בין הנתבע לתובע קיימת היכרות וחברות ארוכת שנים (מעל ל-30 שנה). ההתקשרות העסקית של התובע במסגרת פרויקט ורשה נעשתה באופן אישי עם הנתבע, אשר הציע לתובע להצטרף מלכתחילה כמשקיע לפרויקט ורשה והתחייב בפני
ו באופן אישי להחזר כספי השקעתו בצירוף ריבית וכן לקבלת אחוז מריווחי פרויקט ורשה." (סעיף 2.6); "...יש להדגיש כי הצעתו של הנתבע לתובע להשקיע בפרויקט וורשה נעשתה באופן אישי כמי שמנהל את פרויקט ורשה." (סעיף 3.2); "במהלך שנת 2006 נעשו פניות רבות אל הנתבע מאת התובע לצורך קבלת עדכונים בנוגע לריווחי פרויקט ורשה אולם הנתבע התחמק ממתן תשובות מדויקות בנוגע לגורלו של פרוייקט ורשה ובנוגע לרווחים שצפויים המשקיעים ובניהם התובע לקבל." (סעיף 5.16); "פניותיו של התובע אל הנתבע לקבל עדכונים בנוגע לפרויקט וורשה לא נענו. הנתבע התנער ומתנער לחלוטין בן ההסכם שבינו לבין התובע ויתר המשקיעים ואינו נותן דין וחשבון מפורט בנוגע לרווחים של פרוייקט וורשה. בדרך זו גורף הנתבע ממון רב לכיסו השייך למשקיעים תוך גזל ועשיית עושר שלא במשפט על חשבון המשקיעים ובניהם התובע." (סעיף 5.28); "החל משנת 2010 מי שמשמשים כדירקטורים בנתבעת הינם הנתבע ועו"ד ברק רון. אין ספק כי הנתבע מנסה להבריח כספים ונכסים של הנתבע ולפיכך החליף את הדירקטורים." (סעיף 5.29). הווי אומר, בכתב התביעה מיוחסת למבקש בין היתר התחייבות אישית וכן אחריות אישית של מנהל מכח דיני חוזים לרבות חוסר תו"ל. לאור האמור, כתב התביעה מפרט עילת תביעה אישית כנגד המבקש ובמידה והמשיב יצליח להוכיח עילה זו בשלב הראיות, עשויה תביעתו להתקבל.

9. בהקשר זה ציינתי בדיון שהתקיים לפני ביום 2.10.2011 (שהיה אמנם לפני הגשת כתב התביעה המתוקן אך יפה גם לאמור בכתב תביעה זה): "לעניין היריבות, לא הוגשה כל בקשה ספציפית בעניין וטוב שכך, היות ושאלת היריבות תתברר במהלך דיון ההוכחות. אכן יש לבחון מי הוא הגורם איתו התקשר התובע, מי הוא הגורם שאמור לשלם לו את חלקו ברווחים. לא ניתן להכריע בשאלה זו על סמך כתבי הטענות והמסמכים שבפני
י ועניין היריבות יעמוד לנתבעים בשלב הסיכומים." (עמ' 5 ש' 23 – 26). יוער כי בבקשה זו התעוררה מחלוקת בין הצדדים האם גלפנד התקשרה באמצעות רומל וקסטרל אם לאו וגם שאלה זו יהא צורך לבדוק בראיות. לסיום אציין כי הטענה לויתור על טענת העדר היריבות בדיון שהתקיים ביום 27.6.2012 אינה חד משמעית ונתונה לפרשנות.

10. אשר על כן, הבקשה בשלב זה נדחית. התוצאה אליה הגעתי מתיישבת עם החשיבות הרבה שהוכרה בפסיקה לזכות הגישה לערכאות וכן ההלכות הקובעות כי בירור תביעה לגופו של עניין הוא לעולם עדיף בעוד הסעד של סילוק התביעה על הסף יעשה כאשר אין ברירה אחרת.
התיק קבוע לישיבת קדם משפט על יסוד תצהירים ליום 29.5.2013. תצהירי הצדדים טרם הוגשו ולפיכך הדיון לכאורה מתייתר. הצדדים יבהירו בתוך 7 ימים מהיום מהי עמדתם באשר לקיום הדיון ואם מבקשים הם לדחותו ימציאו מועדים מוסכמים.
שאלת הוצאות בקשה זו תידון בסיום ההליך, בין היתר לאחר שתתברר לגופה טענת היריבות וניתן יהיה להכריע האם היה ממש בבקשה זו.



ניתנה היום, ז' סיון תשע"ג, 16 מאי 2013, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 51464-08/10 גדעון גודל פרייטג נ' ארצי ויין, peachtree associate limited (פורסם ב-ֽ 16/05/2013)