פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על יצחק זיו | פסקי דין על ימית א. בטחון (1998) | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח בעמ |

15975-05/12 תאמ     25/05/2013




תאמ 15975-05/12 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' יצחק זיו, ימית א. בטחון (1998) בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בעמ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 15975-05-12 כלל חברה לביטוח בע"מ
נ' זיו ואח'




בפני

כב' השופטת
אורלי מור-אל


תובעת

כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ארזי


נגד


נתבעים

1.יצחק זיו
2.ימית א. בטחון (1998) בע"מ
3.הפניקס חברה לביטוח בעמ
ע"י ב"כ עו"ד יוסי נחמיאס




פסק דין


1.
לפני תביעה בסדר דין מהיר שעניינה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 1/10/11 בין רכב המבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין רכב בו נהג הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2 והמבוטח על ידי הנתבעת 3 (להלן: "רכב הנתבעים" ו"נהג הנתבעים" בהתאם).

2.
התאונה ארעה בחניון של שדה התעופה. אין חולק, כי רכב הנתבעים הוא גרר המיועד בין היתר להזיז רכבים החונים בחניון שלא כדין ובחלקו האחורי מורכבים מעין מגשים המכונים "משקפיים" הבולטים מהגרר עצמו. צבעם של המשקפיים כהה והם סמוכים לקרקע.
אין גם חולק, כי רכב התובעת נפגע מאותם משקפיים, כאשר חלף על פני רכב הנתבעים. המחלוקת היא האם ניתן לייחס לרכב הנתבעים או לנהג הנתבעים אחריות לקרות התאונה.

3.
מטעם התובעת העידו נהג התובעת ואביו שישב עמו ברכב, מטעם הנתבעים העיד הנתבע-1, שנהג ברכב. ברכבו ישבה שוטרת והדיון אף נדחה לצורך זימונה להעיד, אולם ב"כ הנתבעים הודיע שהוא מוותר על עדותה, לאחר שבשיחה עמה הסתבר שאינה זוכרת דבר מן הארוע.

4.
נהג התובעת העיד, כי נסע בחניון בכביש דו סטרי, באחת הפינות של החניון היה צריך להסתובב, פנה שמאלה, הגיע רכב שירות של נתב"ג וביקש לפנות ימינה, כאשר ראה אותו נעצר על הפינה ואלו הוא המשיך בסיבוב, בפינה והמשיך ישר ואז שמע רעש חיכוך, ירד והבין שזה מהחלק הבולט של הגרר, לדבריו החלק בולט כחצי מטר החוצה. נהג התובעת העיד, כי החלק הזה לא מואר, לא משולט, ללא שום דבר שמתריע, מדובר היה בשעות הערב והיה קשה מאוד להבחין בזה. נהג התובעת הדגיש שבזמן התאונה רכב הנתבעים היה בעצירה מלאה והוא עצמו ביצע את הסיבוב שלו מבלי לדעת שיש את הדבר הזה מאחור.
כאשר עומת עם ההודעה לחברת הביטוח, השיב נהג התובעת, כי מדובר ברכב של אביו לא הוא מסר את ההודעה והאמור שם אינו מדויק.
נהג התובעת חזר והדגיש כי כשפנה לא ראה את אותם המשקפיים ועל אף שהאורות האחוריים של רכב הנתבעים מאירים לאחור, הם לא מאירים על החלק הבולט.

5.
אביו של נהג התובעת העיד, כי בנו נהג והוא ישב לידו. רכב הגיע כאילו רצה לצאת, הם סיימו לעקוף אותו ופתאום שמעו חריקה, יצאו וראו את מה שיש בצד הרכב ושאלו את הנהג מדוע הוא לא מכניס את זה והנהג השיב שזה מוכנס והוא יכול להוציא את זה החוצה עוד. העד לא זכר אם רכב הנתבעים היה בעמידה. העד טען כי החלק הבולט היה בנתיב שלהם, לא היה עליו שום דבר, שום נצנצים עגולים וזה בגובה 23 ס"מ שחור. לדבריו, אם היה משהו זוהר ניתן היה לראות את זה. העד השיב, כי היו בסוף הסיבוב.
בנוגע להודעה לחברת הביטוח, בה נרשם כי התכוון להיכנס לחניה, טען כי מדובר בטעות בניסוח.

6.
בהודעה לתובעת נמסר מטעם נהג התובעת ואביו כדלקמן: "בחניה היה רכב גרירה של המקום, שעליו יש מעין חלק שחור שבולט מהרכב, חלק שלא רואים. כשבאתי להיכנס לחניה הרכב הנ"ל יצא ואני תוך כדי הסיבוב שמעתי לפתע רעש של חיכוך וראינו שהיה נזק על הרכב".

אציין כבר כאן, כי איני מוצאת סתירה מהותית בין העדויות לבין הדיווח לחברת הביטוח, שני העדים העידו כי מדובר היה יחסית בכניסה לחניון, והכוונה בהודעה לא הייתה כניסה לחניה ספציפית, אלא כניסה לחניון ויציאה מן החניון.

7.
מכל מקום גרסת נהג התובעים ואביו בנוגע לאופן התרחשות התאונה מתיישבת גם עם עדות נהג הנתבעים. נהג הנתבעים העיד, כי הוא עובד בשדה התעופה עם שוטר שיושב לידו. ראה שיש פקק תנועה, באים הרבה מכוניות, עצר על מנת לתת למכוניות זכות קדימה והמכוניות עברו אותו. לדבריו, עברו שתי מכוניות והרכב שנפגע היה השלישי, רכב התובעת עבר אותו לא ראה את המשקף ונתן לו מכה ושפשף את הצד שלו. לדבריו, מימין לרכב הנתבעת יש קיר והיה לו צפוף והוא עבר אותו ונתן מכה כאמור.
נהג הנתבעים העיד, כי עמד 2 מטר לפני הסיבוב וכי המשקף לא בולט לצדדים אלא רק לאחור. נהג הנתבעים הבהיר כי יש לו אישור לנסוע גם בכביש ויש לו טסט. כאשר נשאל נהג הנתבעים מדוע עצר שכן זכות הקדימה נתונה לו, השיב, כי אינו ממהר לשום מקום ואם ימשיך יתקע במכוניות, שכן הוא צריך לפנות ימינה ולהם קשה לעבור, אז העדיף לתת להם לעבור, ואחר כך לנסוע. לטענת נהג הנתבעים אין לו שום אחריות לתאונה, הוא עמד והנהג השני נתן לו מכה. כאשר נשאל על תאונות קודמות בהן היה מעורב, השיב שפעם אחת מונית נסעה אחריו לא ראתה את המשקף ונתנה לו מכה.

8.
התובעת טוענת בסיכומיה, כי המשקף הבולט מגרר הנתבעים בלט אל נתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בדופן שמאל של רכבה במהלך נסיעה בעיקול בחניון. לטענתה, עדות הנתבע לא הייתה אמינה ומכל מקום ניתן לשלול את עדותו מן הנראה בתמונות, שמהן עולה, כי על נתיבי הנסיעה מסומנים חיצים וכן כי רכב התובעת היה בצד הימני של נתיבו, והמשקף הבולט מצוי ליד דופן שמאל של רכבת התובעת, כך שהמסקנה שהמשקף בלט לתוך נתיב נסיעת רכב התובעת.

9.
לעומת זאת טענו הנתבעים, כי משאין חולק שרכב הנתבעים היה במצב של עצירה מוחלטת ברגע התאונה וכאשר התאונה התרחשה לאחר הפנייה מכיוון נסיעת נהג התובעת, עולה, כי נהג התובעת לא שם ליבו לנעשה בדרך ולאחר סיום הפניה בהיותו נוסע בכביש צר התנגש ברכב הנתבעים תוך סטיה לעברו. נטען עוד, כי לא הוכח שרכב הנתבעים לא נסע עם רכבו באופן לא תקני וכי מדובר ברכב שירות המאויש עם שוטרת שכל תכליתו מיגור מפגעים בחניון ולא יעלה על הדעת שיהווה מפגע בעצמו.

דיון והכרעה

10.
מאחר ומדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51%, הרי שדי בכך שהתובעת תוכיח, כי גרסתה מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה על מנת להעדיפה על הגרסה אחרת. הכלל הוא, שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו, על כן, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליו להוכיח את קרות המקרה נושא התביעה ואת אחריות הנהג המעורב. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפני
ו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות שבן וקביעת משקלן הראייתי.

11.
מבחינת מכלול העדויות שנשמעו עולה, כי התאונה ארעה בסמוך מאוד לאחר הסיבוב (ראה עדות נהג התובעת עמ' 2 שורה 31), כאשר רכב הנתבעים נמצא בעצירה מלאה. מעדות נהג הנתבעים עלה, כי עצר על מנת לאפשר לנהגים לעבור. אני מקבלת את גרסת עדי התובעת, כי נהג התובעת לא הבחין כלל במשקף הבולט מרכב הנתבעים וכך למעשה ארעה התאונה. גם נהג הנתבעים מאשר טענה זו.

לא הוכח ואף לא נטען, כי רכב הנתבעים הוחזק באופן לא תקני, כי ישנה חובה לסמן באופן מיוחד את אותם משקפיים או להאיר אותם בצורה מיוחדת ומשכך, אין לי אלא לצאת מהנחה שהרכב הוחזק בהתאם להוראות המתחייבות לרכב מסוג זה.

על אף האמור, ניכר, כי אותן משקפיים בולטים מן הרכב, הינן בצבע שחור, נמוכים (בגובה של כ- 20 ס"מ), אינם מסומנים בצורה בולטת בין בהארה על גביהן ובין בפסים זוהרים ובהחלט סביר, כי במקום חשוך נהג סביר שמסתכל מן הסתם קדימה ובגובה ישיבתו לא יבחין בעצם קיומם.
על אף טענת הנתבע כי המשקף אינו בולט לצדדים, כמאמר האמרה: "תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים", ניכר מן התמונות שצולמו מיד לאחר הארוע, כי כאשר רכב הנתבעים נמצא בזוית, המשקף בולט לצד ועשוי להגיע לפלוש לנתיב הנסיעה המקביל.

במכלול הנסיבות של המקרה דנן,
אני מגיעה לכדי מסקנה, כי נהג הנתבעים העמיד את רכבו במקום ובאופן שמטיל עליו את חלק מן האחריות לקרות התאונה, שכן גם לפי עדותו של נהג הנתבעים עולה, כי לנוכח טיב רכבו, לא ניתן היה לעבור במקביל והוא נעצר על אף שזכות הקדימה היא שלו, שכן אם היה ממשיך היה פוגע בכלי הרכב העוברים. יתירה מזו, נהג הנתבעים לא טען שנהג התובעת סטה מנתיבו, אלא רק שהיה עליו להצמד לרכבו שכן מדובר היה בכביש צר וכך ארעה התאונה.

העולה מן המקובץ, כי מעדות נהג הנתבעים עצמו, עלה, כי נוצר במקום עומס נסיעה מסוים, שחייב אותו לעצור, כאשר הנהגים שעוברים אותו נאלצים לתמרן בשל הצפיפות שנוצרה. במצב כזה, לא
מן הנמנע, כי היה ראוי היה שהנתבע יעצור את הרכב לא ממש על סף הסיבוב אלא לפני כן, ובנוסף במיוחד כאשר ישנם שני אנשים ברכב הנתבעים, יתכן שראוי היה שאחד משני יושבי הרכב יצא החוצה ויכוון את התנועה בין לשם מעבר רכב הנתבעים והסרת הצפיפות והעומס שנוצר ובין לשם מעבר כלי הרכב על פני רכב הנתבעים מבלי שיפגעו.

במכלול נסיבות העניין, ומשלא הוכח כי רכב הנתבעים הוחזק באופן לא תקין, אני מטילה על הנתבעים 50% אחריות לקרות התאונה בלבד, כאשר ניתן לקבוע שגם נהג התובעת תרם להתרחשות התאונה בכך שלא חלף על רכב הנתבעים שמטיבו הינו רכב מיוחד בשקידה ראויה ותוך תשומת לב לכל חלקי הרכב.

12.
התובעת הציגה חוות דעת שמאי שלא נסתרה וכן מסמכים על פיהם נשאה בנזקים בסך 6,529 ₪ וכן נשאה בשכ"ט שמאי בסך 318 ₪ ובסה"כ 6,846. ומשכך, ישלמו הנתבעים מחצית מסכום זה בסך 3,423 ₪, בצירוף אגרה כפי ששולמה, שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט בסך 1,200 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום,
ט"ז סיון תשע"ג, 25 מאי 2013, בהעדר הצדדים.








תאמ בית משפט שלום 15975-05/12 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' יצחק זיו, ימית א. בטחון (1998) בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בעמ (פורסם ב-ֽ 25/05/2013)