פסקי דין על מ.י פרקליטות מחוז ת"א- מיסוי וכלכלה | פסקי דין על אהרון כהן | פסקי דין על נחמה כהן | פסקי דין על תומר כהן ואח' |

1754/07 פ     26/05/2013




פ 1754/07 מ.י פרקליטות מחוז ת"א- מיסוי וכלכלה נ' אהרון כהן, נחמה כהן, תומר כהן ואח'








בית משפט השלום ברמלה




23 מאי 2013

ת"פ 1754-07 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' כהן ואח'






בפני

כב' השופט
ד"ר עמי קובו


מאשימה


מ.י פרקליטות מחוז ת"א- מיסוי וכלכלה



נגד

נאשמים


1. אהרון כהן

2. נחמה כהן

3. תומר כהן

4. חב' קירור אהרון בע"מ


ב"כ המבקשים: עוה"ד עודד הכהן
, עו"ד וואסים נאטור
, עו"ד עופר כהן
ב"כ המשיבה: עו"ד יפעת שטיין


החלטה
רקע וטיעוני המבקשים
1.
לפניי בקשה לתיקון טעות סופר שנפלה בהכרעת הדין.
2.
לטענת ב"כ המבקשים (הנאשמים), נפלה טעות סופר בסעיפים 146-153 להכרעת הדין בנושא אי תשלום מס בגין משכורות המבקשים ובני משפחותיהם. לטענת המבקשים, יתכן וחלק מהטעויות מקורן בטעויות או באי הדגשות נכונות בסיכומי הנאשמים או בגרסאות הנאשמים או עדיהם, אך יש לתקן טעויות אלה, בכדי למנוע עיוות דין למבקשים.
3.
להלן הפסקאות הרלוונטיות בהכרעת הדין:
"146. לפי טענת הנאשמים בסיכומיהם (פסקה 124), כל כספי משכורות המשפחה עברו לחשבון של נאשם 3 ומשם חולקו המשכורות כדלקמן:

1.
שנת 2000 – 341,132 ₪.
2.
שנת 2001 – 367,849 ₪.
3.
שנת 2002 – 391,401 ₪.
סה"כ: 1,100,382 ₪.
147

. עוד טוענים הנאשמים בסיכומיהם (פסקה 127) כי לחשבון של בתם של הנאשמים, קרן, הופקד סך של 110,640 ₪, אשר מתוכו 99,000 ₪ הינו בגדר משכורת לקרן.
148. בשנת 1998

לפי עדותו של גיפול הועברו לנאשם 3, 203,560 ₪, והוא השיב 86,100 ₪, כלומר הועבר אליו סך של 117,460 ₪ כמשכורת (עמ' 489, ש' 28-31; נ/10).
149. בשנת 1999

לפי עדותו של גיפול הועברו לנאשם 3, 1,063,434 ₪, והוחזר סך של 301,579 ₪, כלומר הועברו אליו סך של 761,675 ₪ כמשכורת (עמ' 490, ש' 29-32; נ/10). גם בגין משכורת זו לא שולם מס הכנסה כדין.
150. כלומר, בסך הכול הועברו למעלה מ- 2 מיליון ₪ כמשכורות לבני המשפחה, מבלי ששולם בגין הסכום מס הכנסה.

במאמר מוסגר יצוין, כי לפי סיכומי המאשימה הסכומים האמורים לעיל שונים בחלוקה לשנים, ואולם סך כל ההפרש בין המשכורות להפקדות, הינו זהה בקירוב".

4.
לטענת המבקשים, למעט בסך של 117,460 ₪ הנקוב בסעיף 148 להכרעת הדין, נפלו טעויות בסכומים האחרים, הואיל ומדובר בסכומים שבגינם שולם מס כדין, לפי נתונים אשר מקובלים על רשויות המס.
5.
בציון הסכום 1,100,382 ₪ הנקוב בסעיף 146 להכרעת הדין, נפלה טעות, הואיל ומדובר בסכום נטו, אשר נוכו בגינו סכומי מס כדין.
6.
ציון הסכום של 110,640 ₪ הנקוב בסעיף 147 להכרעת הדין (תשלומים לבת קרן), כולל שני סכומים, האחד בסך 99,000 ₪, בגינו נוכה מס כדין, והשני בסך של 11,640 ₪ בגינו לא נוכה מס כדין. לפיכך, יש לתקן את הסכום לסך של 11,640 ₪.
7.
ב"כ המבקשים העלו טענות נוספות בנוגע לפסקה 216 להכרעת הדין, ואולם חזרו בהם מהטענה במסגרת הדיון במעמד הצדדים.
טיעוני המשיבה
8.
לטענת המשיבה, על-פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1981 (להלן: "חוק בתי המשפט"), תיקון טעות סופר ב

פסק דין
או בהחלטה מותר בהתקיים שני תנאים – אם התיקון מבוצע תוך 21 ימים, ואם מדובר בטעות כהגדרתה. הכרעת הדין ניתנה ביום 4.2.13, ובקשת הנאשמים הוגשה ביום 8.4.13, ומשכך מנוע בית-המשפט מלתקן את הכרעת הדין ללא הסכמת המשיבה.
9.
שנית, אין המדובר בטעות סופר כהגדרתה בסעיף: "

טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית

".
10.
לגופו של עניין טענה המאשימה כי כדי לבסס את עודף ההפקדות בחשבונות הסמויים, הסכום הרלוונטי הינו הפרש ההפקדות בחשבון הבנק של סעדיאן ז"ל, כמפורט בנספח א' לסיכומי הנאשמים.
11.
עוד טענה המאשימה לגופו של עניין, שלפי עדותו של גיפול, סך של 1,058,850 ₪ לא הוחזר לעסק ונמשך על-ידי הנאשם לצרכים פרטיים.
12.
כן טענה המאשימה כי ככל שבית-המשפט הסתמך על דברי הנאשמים בסיכומיהם בקשר למשכורתה של קרן, הרי שמדובר בעודף הפקדות בחשבונה של הבת אורית, ולא של קרן.
דיון והכרעה
כללי
13.
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי מן הראוי להורות על תיקון טעות סופר בהכרעת הדין.
14.
סעיף 81 לחוק בתי המשפט קובע כדלקמן:
"(א)
מצא בית משפט כי נפלה טעות ב

פסק דין
או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.
(ב)
בהסכמת בעלי הדין, רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון ב

פסק דין
או בהחלטה אחרת שנתן.
(ג)
תוקנו

פסק דין
או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לעניין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.
(ד)
החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור, אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת".
15.
בנסיבות העניין, סבורני כי מן הראוי להורות על תיקון טעות סופר. אמנם, הבקשה הוגשה באיחור, ולא במסגרת 21 הימים הקבועים בחוק, וממילא ההחלטה בדבר תיקון טעות הסופר לא ניתנה במסגרת 21 הימים האמורים, ואולם בשים לב למהותה של הטעות, ומורכבות התיק, סבורני כי ייגרם לנאשמים עיוות דין חמור אם לא תתוקן הטעות. על המקרה דנן יש להחיל את הכלל לפיו: "אמת ויציב – אמת עדיף". בית-המשפט מוסמך להאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון טעות סופר מכוח הוראת סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (ר' קדמי, סדר הדין בפלילים, עמ' 2169, חלק שני, ב' (2009)). לפיכך, יש לקבל את הבקשה, על אף האיחור בהגשתה.
16.
שנית, סבורני כי מדובר בטעות סופר ובהשמטה מקרית. הטעות בהכרעת הדין התבססה בעיקרה על דברים שנכתבו בסיכומי ההגנה, ולאור האמור שם, נקבעו הדברים בהכרעת הדין. משהובהרו הדברים, אין מקום להותיר את הטעות על כנה, ולהרשיע את הנאשמים בסכומי השמטת הכנסה, אשר ברור ששולם בגינם מס כדין.

17.
הואיל וטרם ניתן גזר הדין בעניינם של הנאשמים, ובית-המשפט טרם סיים את מלאכתו, סבורני כי מן הראוי לתקן טעות כאמור לעיל, ולא לקבוע את גזר הדין על סמך סכומים מוטעים שנקבעו בהכרעת הדין, ובכך להותיר את מלאכת התיקון לערכאת הערעור.
מן הכלל אל הפרט
18.
בכל הנוגע לפסקה 146 להכרעת הדין, אני מקבל את טענת המבקשים. אכן, בגין הסכום האמור, כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לבקשה, שולם מס כדין.
19.
בכל הנוגע לפסקה 147 להכרעת הדין, אכן נפלה טעות בהכרעת הדין בעקבות טעות בסיכומי המבקשים, ואולם הטעות אינה כטענת המבקשים. בסעיף 127 לסיכומי ההגנה, טענו המבקשים כי ההפקדות לחשבון של הבת קרן כונו בכתב האישום חשבון קש ג', ובהתאם לכתב האישום הופקד לחשבונה של הבת קרן סך של 70,590 ₪ בשנת 1998 ועוד 40,050 ₪ בשנת 1999, ובסך הכל 110,640 ₪. בעניין זה נפלה טעות בסיכומי המבקשים, וכן בבקשתם לתיקון טעות סופר. הסכומים האמורים יוחסו בכתב האישום לבת אורית ולא לבת קרן. לפיכך, הבקשה לתיקון טעות סופר, אשר נסמכת על כך שהבת קרן שילמה מס כדין בין השנים 2000-2002, אינה יכולה להתקבל. תיקון הטעות הינו בכך שמדובר בסכומים שהופקדו בחשבונה של אורית. אין המדובר בסכומים שהופקדו בחשבונה של קרן. לפיכך, יש לדחות את טענת ההגנה לפיה מדובר בסכומים שבגינם שולם מס כדין, ולקבל בעניין זה את האמור בסיכומי המשיבה בכל הנוגע לסכומים שהופקדו בחשבון הסמוי האמור.
20.
בכל הנוגע לפסקה 148, אין מחלוקת בבקשה.
21.
בכל הנוגע לפסקה 149, סבורני כי יש לקבל את הבקשה בחלקה בלבד. פסקה 149 להכרעת הדין נסמכת על עדותו של גיפול. לפי עדותו של גיפול, הסך של 761,675 ₪ הועבר לנאשם 3 כמשכורת בשנת 1999. לדברי גיפול, מדובר במשכורת לנאשם 3, ולא במשכורות לנאשמים 1-2 או לבני משפחה נוספים (עמ' 490 ש' 29 עד עמ' 491 ש' 7). לפיכך, יש לנכות מהסכום האמור את הסכום שבגינו שולם מס הכנסה עבור נאשם 3, אך לא ניתן לנכות מהסכום האמור סכומים אחרים שבגינם שולם מס הכנסה עבור נאשמים 1-2 ועבור בני משפחה אחרים. בהתאם לבקשה לתיקון טעות סופר והמסמכים המצורפים לה, לנאשם 3 שולם סך של 59,376 ₪. יש להפחית סכום זה. מכאן, שבפסקה 149, הסכום הנכון הינו 702,299 ₪.
22.
בכל הנוגע לטיעוני המאשימה לגופו של עניין, ראשית, לא שוכנעתי כי ניתן לבסס את עודף ההפקדות בחשבונות הסמויים, כפי טענת המאשימה, על הפרש ההפקדות בחשבון הבנק של סעדיאן ז"ל, כמפורט בנספח א' לסיכומי הנאשמים.
23.
שנית, לא שוכנעתי כי לפי עדותו של גיפול, סך של 1,058,850 ₪ לא הוחזר לעסק ונמשך על-ידי הנאשם לצרכים פרטיים. המשיבה הפנתה בטיעוניה לעדותו של גיפול בעמ' 486-487, ואולם בעדות זו הבהיר גיפול כי מדובר בסכומים שהוא נתן להם ביטוי בספרים כמשיכת בעלים (עמ' 487, ש' 7-8), ולפיכך איני סבור כי יש בדברים אלה של גיפול משום מענה לטענות המבקשים בבקשה לתיקון טעות סופר.
24.
שלישית, אכן, צודקת המאשימה בכך שבסעיף 127 מפנים הנאשמים לחשבונה של קרן, תוך טיעון שזהו החשבון אשר כונה בכתב האישום חשבון קש ג', וזאת כאשר בכתב האישום, חשבון קש ג' יוחס לבת אורית ולא לבת קרן.
סוף דבר
25.
אשר על-כן, אני מקבל באופן חלקי את הבקשה לתיקון טעות סופר ומורה על תיקון פסקאות 146-150 להכרעת הדין כמפורט להלן:
"146. – נמחק.
147

. סכום נוסף בסך של 110,640 ₪ הועבר לחשבון של הבת אורית בשנים 1998-1999, ולא שולם בגינו מס כדין.
148. בשנת 1998

, לפי עדותו של גיפול הועברו לנאשם 3, 203,560 ₪, והוא השיב 86,100 ₪, כלומר הועבר אליו סך של 117,460 ₪ כמשכורת (עמ' 489, ש' 28-31; נ/10).
149. בשנת 1999

, לפי עדותו של גיפול הועברו לנאשם 3, 1,063,434 ₪, והוחזר סך של 301,579 ₪, כלומר הועבר אליו סך של 761,675 ₪ כמשכורת (עמ' 490, ש' 29-32; נ/10). מתוך סכום זה דווח למס הכנסה סך של 59,376 ₪, ומכאן שסך של 702,299 ₪ הועבר לנאשם 3 כמשכורת, מבלי שדווח למס הכנסה ומבלי ששולם בגינו מס כדין.
150. כלומר, בסך הכול הועברו 930,399 ₪ לבני המשפחה, מבלי ששולם בגין הסכום מס הכנסה

".


מזכירות בית-המשפט תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום,
י"ז סיון תשע"ג, 26 מאי 2013, בהעדר הצדדים.












פ בית משפט שלום 1754/07 מ.י פרקליטות מחוז ת"א- מיסוי וכלכלה נ' אהרון כהן, נחמה כהן, תומר כהן ואח' (פורסם ב-ֽ 26/05/2013)