פסקי דין על רות רבין | פסקי דין על אבנר שחם | פסקי דין על אהוד שרצר ואח' | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה | פסקי דין על עיריית חיפה |

318/05 א     29/05/2013




א 318/05 רות רבין, אבנר שחם, אהוד שרצר ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה, עיריית חיפה








בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"א 318/05
רבין ואח'
נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית חיפה
ואח'



29 מאי 2013





בפני

כב' השופט יגאל גריל
, ס. הנשיאה

התובעים
:
1
.
רות רבין


2
.
אבנר שחם


3
.
אהוד שרצר

4
.
ענת דה מדונסה

5
.
עז' נפתלי שרצר ז"ל
ע"י ב"כ עוה"ד מ. מאירסון ואח'



נגד

ה
נתבע
ות:
1. הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה

1. עיריית חיפה
שתיהן על ידי ב"כ עוה"ד יוסי דלל ואח'




החלטה

1.
תביעתם של התובעים כנגד הנתבעות היא בגין פיצוי עבור הפקעת חלקה 17 בגוש 10870.

התובענה הוגשה עוד בשנת 2004 כ-ה"פ 217/04 (ביום 7.9.04) והפכה, בהסכמת ב"כ התובעים, כאמור בהחלטה מיום 17.1.05, לתובענה רגילה במסגרת ת.א. 318/05.

2.
הנתבעות טענו בהגנתן להתיישנות התביעה. הואיל ובסוגיה זו היה תלוי ועומד דיון נוסף בבית המשפט העליון, ב-דנ"א 1595/06, הסכימו הצדדים בישיבת בית המשפט מיום 8.10.07 (עמ' 18-19 לפרוט'), על הפסקת הדיון בתובענה.

3.
משניתן פסק-דינו של בית המשפט העליון מיום 21.3.13 ב-דנ"א 1595/06, עז' ארידור ז"ל נגד עיריית פתח תקווה, עתרו התובעים ביום 17.4.13 לחידוש הדיון בתובענה, וכך הגענו עד הלום.

4.
בהמשך לישיבת קדם משפט שהתקיימה בתאריך 12.5.13, הגישו הנתבעות בקשה לצרף את חברת "מפעלי בנייה אסף בע"מ" כנתבעת נוספת בהליך זה, וכן להתיר לנתבעות לשגר הודעת צד שלישי כנגד חברה זו.

התובעים מתנגדים לבקשה זו, והנתבעות מצידן הגישו, ביום 29.5.13, תשובה לתגובתם של התובעים.

5.
לביסוס בקשתן מסתמכות הנתבעות על הסכם מיום 3.8.83 בין עירית חיפה לבין חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ, שהיא היוזמת של תכנית ח.פ/1056 ג', "מעונות גאולה". חלקה 17 גוש 10870 היא חלק מן התכנית הנ"ל.


בהתאם להסכם הנ"ל, התחייבה מפעלי בנייה אסף בע"מ לממן את הוצאות ההפקעה של החלקות שבגין הפקעתן יש לשלם פיצויים כדין. כן הוסכם שכל משא ומתן ו/או הליך משפטי עם בעלי החלקה ינוהל על ידי חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ או בתיאום עימה, הכל לפי בחירת העירייה, וכי בכל הליך משפטי זכאית החברה להיות מיוצגת על ידי עורכי דין לפי בחירתה.

6.
הנתבעות מוסיפות, שבמקביל להליך נשוא הדיון כאן, הגישו התובעים תובענה לבית משפט השלום בחיפה ב-ת.א. 16368/04 וזאת הן כנגד הנתבעות והן כנגד חברת מפעלי בנייה אסף (כנתבעת מס' 3) בטענה שהנתבעות גזלו או איפשרו לגזול 420 מ"ר מתוך חלקה 17 שבבעלות התובעים וזאת לשימוש בשטח כמגרש בנייה על ידי יזם פרטי, דהיינו, הנתבעת מס' 3 שם, אשר לגביה נטען כי היא זו שהכינה תכנית בנין עיר המטעה את הנתבעות לחשוב שהחלקה היא כולה בבעלות המינהל, למרות ש- 3/7 ממנה הינם בבעלות התובעים.


במסגרת ההליך הנ"ל שהתנהל בבית משפט השלום היתה חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ בעלת דין, דהיינו, הנתבעת מס' 3, וכן שיגרו כנגדה הנתבעות הודעת צד ג' (התביעה
נדחתה על ידי בית משפט השלום בשנת 2009).

7.
בהליך נשוא הדיון בתיק שבפני
י, המתייחס כאמור לחלקה 17 בגוש 10870, חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ לא נתבעה על ידי התובעים, והנתבעות מצידן אף לא שיגרו כנגדה הודעת צד ג'. בקשתן של הנתבעות בהליך זה שבפני
י, לצירוף מפעלי בנייה אסף כנתבעת, וכן להתיר להן משלוח הודעת צד ג' כנגדה, הוגשה על ידי הנתבעות רק ביום 19.5.2013, לאחר שהועלתה בעל-פה על ידי ב"כ הנתבעות בקדם המשפט מיום 12.5.13 שהתקיים לאחר חידוש הדיון בתובענה.

8.
התובעים מתנגדים לבקשתן זו של הנתבעות, וטוענים שאין מתקיימות בענייננו נסיבות שיש בהן כדי לחייב את התובעים לצרף את מפעלי בנייה אסף בע"מ כנתבעת נוספת, שהרי עילת התביעה של התובעים כנגד הנתבעות מבוססת רק על עילת תביעה כנגד רשות המבצעת הפקעה, דהיינו, בענייננו: הנתבעות.

כמו כן מתנגדים התובעים לבקשת הנתבעות להתיר להן לשלוח הודעה לצד שלישי, וזאת
נוכח השלב המתקדם בו נמצא המשפט, כשהכנסת בעל דין נוסף בשלב כה מתקדם תביא לעיכוב ממושך בסיום ההתדיינות בתיק, מה גם שהפלוגתא היחידה שנותרה לדיון היא טענת השיהוי שהעלו הנתבעות, וכן טוענים התובעים, שהנתבעות ויתרו במפורש או מכללא על זכותן לשלוח הודעת צד ג' לחברת מפעלי אסף בע"מ ואף גילו דעתן שאין כלל חזית בינן לבין חברה זו.

9.
בתשובת הנתבעות מיום 29.5.13 (בהתייחס לתגובה שהגישו התובעים), נטען שאילו היתה חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ מודה בהתחייבויותיה הקבועות בהסכם השיפוי מיום 3.8.1983 (אליו כבר התייחסתי לעיל), כי אז לא היו הנתבעות מבקשות לצרף חברה זו כבעלת דין להליך זה, וממילא לא היו מבקשות כי יותר להן לשגר הודעת צד ג' כנגדה.


הנתבעות טוענות, שחברת מפעלי בנייה אסף בע"מ גילתה דעתה בהליכים שהתנהלו ב-ת.א. 16368/04 בבית משפט השלום בחיפה (הליך שהתנהל, כאמור כבר לעיל, ביחס ל-420 מ"ר מתוך החלקה), כי אין בכוונתה לכבד את התחייבויותיה הקבועות בהסכם השיפוי, ודעתה זו של חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ ידועה, כך נטען, היטב לתובעים.


עוד טוענות הנתבעות, שאין לקבל את טענת התובעים כאילו מן הפרוטוקולים שהתנהלו בבית משפט זה עולה כאילו ויתרו הנתבעות על זכותן לשגר הודעת צד שלישי או כאילו ההליכים בתובענה נשוא הדיון כאן, נוהלו בשיתוף פעולה מלא של הנתבעות עם חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ.

לטעמן של הנתבעות כל שעולה מן הפרוטוקולים הוא שחברת מפעלי בנייה אסף בע"מ ידעה על ניהול התובענה נשוא הדיון כאן וגם היא, כמו שאר בעלי הדין, סברה שאין מקום לנהל את ההליך כל עוד תלוי ועומד הדיון הנוסף בבית המשפט העליון בענין ארידור.


מוסיפות הנתבעות, שאלמלא קביעת בית המשפט העליון ב-דנ"א 1595/06 בדבר מועד תחולת ההלכה – היתה תביעתם של התובעים נדחית, וממילא היה מתייתר הצורך בצירופה של חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ כנתבעת וכצד שלישי, ואולם, לדעת הנתבעות, נוכח הילכת ארידור, והקביעה בדבר מועד תחולתה של ההלכה, הפכה חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ לצד נדרש בתובענה הן על דרך צירופה כנתבעת והן כצד שלישי.

10.
מקובלת עליי טענת התובעים, שצירופו של בעל דין נוסף נועד רק כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתאות העומדות לדיון (א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 54). לא זה המקרה שבפני
נו, שהרי בכל הנוגע לטענת התובעים שעל הנתבעות לשלם להם פיצויי הפקעה, ניתן לדון ולהכריע באופן שלם ויעיל, גם ללא צירופה של חברת מפעלי בנייה אסף כבעלת דין, וזאת משעה שההפקעה בוצעה על ידי הנתבעות או מי מהן.

11.
בנסיבות הענין שבתיק זה גם לא ראיתי מקום להיעתר לבקשת הנתבעות לאפשר להן משלוח הודעת צד ג' כנגד מפעלי בנייה אסף בע"מ.


בהתאם לאמור בתקנה 220 (ב') של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:

"ההודעה לצד שלישי תוגש בידי בעל הדין בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר .... " (ההדגשה שלי – י.ג.).

12.
בנוסף, כותב ד"ר י. זוסמן ז"ל, בספרו "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 641:

"התקיים קדם-משפט, מוסמך השופט המנהל את קדם המשפט, מכח תקנה 143 (2), להורות על מתן הודעה לצד שלישי אפילו באיחור זמן, ואם לא הביא הנתבע אותה שעה ענין זה בפני
השופט או הרשם, לא יאריך בית המשפט או הרשם, בהתאם לתקנה 149 (ב), את המועד למתן ההודעה לאחר מכן, זולת אם ראה טעמים מיוחדים לדבר שירשמו, והוא שוכנע שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".
(ההדגשה שלי – י.ג.).

13.
לא למותר לסקור את הכרונולוגיה של מהלך הדיון בתיק זה עד לשלב שבו נתקבלה ההחלטה להורות על הפסקת הדיון בתובענה (8.10.07).
ההחלטה לפיה יעבור הדיון ממסלול של המרצת פתיחה לפסים של דיון בתובענה רגילה, ניתנה, בהסכמה, עוד ביום 17.1.05.

קדם המשפט הראשון התקיים בתאריך 6.3.05, ובישיבה זו קיבלו ב"כ התובעים וב"כ הנתבעות את הצעתו של בית המשפט למינוי שמאי מקרקעין. באותו מעמד ניתנה החלטה בדבר מינוי שמאי המקרקעין, מר שמואל פן, מטעם בית המשפט. לא זו בלבד אלא שבסיומה של אותה החלטה אף נכתב שלקראת קדם המשפט שיבוא לאחר מכן, ומתוך הנחה שעד אז תוכן חוות דעתו של השמאי, יגיש כל אחד מן הצדדים את חישוב הפיצוי המגיע לפי נקודת מבטו על בסיס חוות דעתו של השמאי, תוך הפנייה לנימוקים שבחוק המצדיקים זאת.


נתקיימו עוד שני קדמי משפט (ביום 19.9.05 וביום 19.12.05). בהמשך, ביום 15.1.06, הומצאה חוות דעתו של השמאי שמטעם בית המשפט לתיק, אך בקדם המשפט ביום 25.1.06 הודיעו הצדדים שטרם הספיקו להגיש את עמדותיהם בכתב לבית המשפט, והם הוסיפו כי יקיימו ביניהם מפגש, יערכו את הבדיקות ואת החישובים הדרושים, ולאחר מכן יגישו את העמדות הכתובות על מנת שניתן יהיה לקיים "סוף סוף קדם משפט ענייני".


בתאריך 1.3.06 התקיימה ישיבה נוספת של קדם משפט שבה קיים בית המשפט בירור לא פורמלי עם הצדדים. באותו שלב היתה מונחת בפני
בית המשפט בקשתו של ב"כ הנתבעות (בש"א 3398/06, מיום 27.2.06) להורות על דחיית הדיון ללא מועד בגין הדיון הנוסף שהוחלט על קיומו ביום 16.2.06 (לגבי ע.א. 5964/03), נוכח חוות הדעת השונות של שופטי ההרכב בענין ההתיישנות.


ביום 3.4.06 התקיים קדם משפט נוסף שבו הודיע ב"כ הנתבעות שטרם נתקבלה תשובת חברת מפעלי אסף בע"מ, לגבי אפשרות סיום התיק, ולפיכך נקבע קדם משפט נוסף ליום 15.5.06, ואזי הודיעה ב"כ הנתבעות כי התשובה של חברת מפעלי אסף לסיום התיק היא שלילית, הואיל וברצונם להמתין עד למתן פסק הדין בדיון הנוסף. כן ציין שגם עמדת ב"כ התובעים היא שאולי יש מקום לדחות כרגע את התיק ללא מועד עד שיינתן

פסק דין
בדיון הנוסף בשאלת ההתיישנות.


שני הצדדים הודיעו באותה ישיבה (15.5.06, עמ' 12 לפרוט'):

"אנו מודיעים לבית המשפט ששנינו לא נחלוק על חוות הדעת של השמאי שבית המשפט מינה, ולכן ברגע ששאלת ההתיישנות תהא ברורה בשים לב לדיון הנוסף כמצויין לעיל, כי אז ניתן יהיה לסיים את התיק, אולי אפילו בדרך של הודעה בכתב".

באותה ישיבה התגבשה הצעה דיונית שלפיה יגישו שני הצדדים את טיעוניהם בכתב בשאלת ההתיישנות, ולאחר הגשת הסיכומים תתקיים ישיבת הבהרה אחת ולאחריה, ככל שלא יימצא הסדר, יתן בית משפט זה את פסק דינו בשאלה שבמחלוקת, ולסיום התיק כולו.

ואכן התקיימה ישיבת קדם משפט נוספת ביום 16.10.2006, ובה הציעו באי כח שני הצדדים להמתין למתן פסק הדין בדיון הנוסף. בהתאם לכך קבעתי ישיבה נוספת של קדם משפט שהתקיימה בתאריך 13.3.2007, ולאחריה ישיבה נוספת ליום 8.10.07, ובה הודיעו הצדדים שטרם ניתן פסק הדין בדיון הנוסף בשאלת ההתיישנות. לכן התקבלה ביום 8.10.07, בהסכמה, ההחלטה על הפסקת הדיון בתובענה.

14.
ראיתי לנכון לפרט את הכרונולוגיה על מנת להצביע על כך שעמד לרשות הנתבעות זמן למכביר על מנת לבקש היתר למשלוח הודעת צד ג' כנגד היזמית חברת הבנייה מפעלי אסף בע"מ.

למעשה, בהתאם לאמור בתקנות סדר הדין האזרחי, היה על הנתבעות להגיש הודעת צד ג' עד 28.2.05 הוא המועד שבו הוגש כתב ההגנה מטעמן (זאת כזכור לאחר שהתיק עבר ממסלול של המרצת פתיחה לפסים של תובענה רגילה).

נזכור, שממועד מעבר התיק לפסים של תובענה רגילה ועד להחלטה בדבר הפסקת הדיון בתובענה, חלפו בערך כשנתיים ו-9 חודשים שבמהלכם כפי שפירטתי לעיל, התקיימו ישיבות רבות של קדם משפט, התמנה שמאי מקרקעין מטעם בית המשפט, והצדדים הגישו, בשאלת ההתיישנות, טיעונים בכתב לבית המשפט, כך שהיה באפשרותן של הנתבעות על פני כל אותה תקופה לבקש להאריך להן את המועד למשלוח הודעה לצד שלישי.

15.
ב"כ התובעים טוען שמן האמור בפרוטוקולים של ישיבות בית המשפט שהתקיימו, עולה שקיים תיאום בין העמדות של הנתבעות מחד גיסא, לעמדה של חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ מאידך גיסא. ואולם, הנתבעות בתשובתן מיום 29.5.13, כופרות מכל וכל בטענתו זו של ב"כ התובעים, ואף מפנים לאמור בסעיף 12 (ה) של כתב ההגנה שהגישה חברת מפעלי בנייה אסף להודעת צד שלישי, ב-ת.א. 16368/04 שהתנהל, כאמור כבר לעיל, בין הצדדים בבית משפט השלום בחיפה.


בסעיף הנ"ל שבכתב ההגנה טענה בזמנו חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ:

"בנוסף ולחלופין יטען הצד השלישי כי איננו מזהה את החתימה על המסמך וכן כי נראית על פניו חתימה אחת ולא שתי חתימות כמתחייב ממסמכי ההתאגדות של החברה. מדובר במסמך של למעלה מ-22 שנה! עובדה אשר לכשעצמה מלמדת על חוסר האפשרות להוכיח ו/או להביא ראיות מתאימות ובכך מצדיקה את טענת השיהוי כלפי התביעה וכלפי משגרת ההודעה".

סבורני, שדווקא נוכח האמור בסעיף הנ"ל של כתב ההגנה אשר מטעם חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ, כתב הגנה שהוגש לבית משפט השלום ביום 18.10.2005, בוודאי שאין הצדקה לכך שרק כיום עותרות הנתבעות להתיר להן לשגר בהליך זה שבפני
י הודעת צד ג' כנגד חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ, שהרי את עמדתה זו של החברה ידעו הנתבעות לפחות בשלב הגשת כתב ההגנה הנ"ל (אוקטובר 2005), בעוד שההחלטה בדבר הפסקת הדיון בתובענה, נתקבלה כשנתיים לאחר מכן ביום 8.10.2007, ובמהלך כל אותה תקופה לא הגישו הנתבעות בקשה להתיר משלוח הודעת צד ג' כנגד החברה.

16.
הנתבעות טוענות בסעיפים 8-9 של תשובתן, שאלמלא פסק דינו של בית המשפט העליון בדנ"א 1595/06 עזבון ארידור ז"ל נגד עיריית פתח תקווה (מיום 21.3.13) היתה תביעתם של התובעים נדחית, וממילא היה מתייתר הצורך בצירופה של חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ כנתבעת וכצד שלישי להליך התלוי ועומד, אך לאור הלכת ארידור, והקביעה בדבר מועד תחולתה של ההלכה, הפכה, לדעת הנתבעות, חברת מפעלי בנייה אסף בע"מ לצד נדרש בתובענה הן על דרך צירופה כנתבעת, והן על דרך משלוח הודעת צד שלישי.


אין בידי לקבל את טענתן זו של הנתבעות. אם טענתן של הנתבעות היא שלמקרה והן תחוייבנה לשלם פיצויי הפקעה לתובעים כי אז קיים גורם אחר (מפעלי בנייה אסף בע"מ) שאמור לשפותם, הרי מוטלת על הנתבעות חובה להעלות את כל הטענות, במקשה אחת,
וזאת במסגרת הדיונית כפי שמופיעה בתקנות סדר הדין האזרחי, כשהמשמעות היא לשגר הודעה לצד שלישי, במסגרת הזמן הקבוע להגשת כתב ההגנה.

העובדה היא שתביעת התובעים, שהוגשה כזכור כהמרצת פתיחה עוד בשנת 2004, לא נדחתה על הסף מחמת התיישנות. יתר על כן, כפי שהנתבעים עצמם מציינים בסיכומיהם לשאלת ההתיישנות מיום 12.9.06, נחלקו דעותיהם של שלושת שופטי ההרכב (ב-ע.א. 5964/03) בשאלה מתי מתחיל מירוץ ההתיישנות ו

פסק דין
זה ניתן ביום 16.2.06, כך שהנתבעות היו מודעות לאפשרות שיתכן ונוכח חישוב מועד תחילת מירוץ ההתיישנות, יכול והתביעה לא תידחה. כבר מטעם זה, ובהיות ההליך שבתיק זה תלוי ועומד בפני
בית המשפט, היה מקום לעתור, לפחות אז, להארכת המועד לצורך משלוח הודעת צד שלישי לחברת מפעלי בנייה אסף בע"מ.

17.
לעיצומו של ענין, לא הביאו הנתבעות כל נימוק, ובוודאי שלא הובא נימוק ממשי, שיהא בו כדי להצדיק משלוח הודעת צד ג' כיום, קרוב לתשע שנים לאחר שהחל ההליך (המרצת הפתיחה משנת 2004), שנים רבות מאד לאחר שחלף המועד להגשת כתב הגנתן של הנתבעות, ולאחר שהתנהלו בתיק זה לא מעט ישיבות קדם משפט.


להתיר כיום את משלוח ההודעה לצד ג' לאחר שחלפו כל אותן שנים, ולאחר שכבר ניתנה פסיקתו של בית המשפט העליון בדיון הנוסף, פירושו בהכרח עיכוב הטיפול בהליך שנפתח לפני קרוב לתשע שנים. לא רק שלא שוכנעתי שהארכת המועד דרושה כדי למנוע עיוות דין, כי אם אדרבא: היענות לבקשה יהא בה, לדעתי, משום מהלך בלתי מידתי כלפי המשיבים.


למעלה מן הדרוש אוסיף כי לבקשה המונחת בפני
י אף לא צורף תצהיר שיהא בו כדי לבסס את נימוקי הבקשה.

18.
התוצאה מכל האמור לעיל היא שאני דוחה הן את הבקשה לצירוף חברת מפעלי בניה אסף בע"מ כנתבעת נוספת, והן את הבקשה למשלוח ההודעה לצד שלישי כנגדה.

לענין הוצאות הבקשה אתן דעתי בסיום ההליכים בתיק.

ניתנה היום,
כ' סיון תשע"ג, 29 מאי 2013, בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא את העתקי ההחלטה לבאי כוחם של שני הצדדים.


הוקלד על ידי ר.ס.







א בית משפט מחוזי 318/05 רות רבין, אבנר שחם, אהוד שרצר ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה, עיריית חיפה (פורסם ב-ֽ 29/05/2013)