פסקי דין על א.י.ל סלע 1991 | פסקי דין על יצחק סלע |

1884/08 העז     27/05/2013




העז 1884/08 מדינת ישראל נ' א.י.ל סלע 1991 בע"מ, יצחק סלע








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו



הע"ז 1884/08 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' א.י.ל סלע 1991 בע"מ
ואח'

הע"ז 1908/08 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' א.י.ל סלע 1991 בע"מ
ואח'




בפני

כב' ה
שופטת דגית ויסמן




בעניין:

מדינת ישראל



המאשימה



נגד



1. א.י.ל סלע 1991 בע"מ
2. יצחק סלע



הנאשמים


הכרעת דין

1.
כנגד הנאשמים הוגשו שני כתבי אישום בגין העסקת עובדים זרים שלא על פי היתר כדין, עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א - 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים" או "החוק"). כנגד נאשם מס' 2 הוגש כתב אישום בהתאם לסעיף 5 לחוק.

כתבי האישום עוסקים בהעסקת עובדים ללא היתר לפי חוק עובדים זרים, בשני מועדים שונים ובשני אתרים שונים: ארוע מיום 2.5.04 באתר בשטח המועצה המקומית אלעד (שלושה עובדים; פ 1884/08) וארוע נוסף מיום 3.6.04 בכביש המחבר בין נווה סביון לצומת סביון (עובד אחד; פ 1908/08).

2.
בפתח הדברים אציין כי הגעתי למסקנה כי יש לזכות את נאשם מס' 2 מהאישומים המיוחסים לו. באשר לנאשמת מס' 1, מצאתי כי יש לזכותה באישום המתואר בתיק פ 1908/08 ולהרשיעה באישום המתואר בתיק פ 1884/08.

ההליך
3.
הנאשמת מס' 1 היא חברה לבניין ופיתוח ונאשם מס' 2 הוא מנהלה הרשום (דוח רשם החברות - נספח ח' להודעת המאשימה מיום 15.5.11; להלן ובהתאמה – "הנאשמת" ו"הנאשם").

4.
כנגד הנאשמים הוגשו מספר כתבי אישום בעבירות על חוק עובדים זרים. בהחלטה מיום 1.3.11 הדיון בשניים מכתבי האישום אוחד ואלה האישומים העומדים לדיון בהכרעת דין זו.

5.
במסגרת ההליכים המקדמיים שהתקיימו בפני
כב' השופטת דגן – טוכמכר, נדחתה בקשת הנאשמים לביטול כתב האישום מחמת פסול שנפל בו ומחמת הגנה מן הצדק (החלטה מיום 8.6.11). כמו כן נדחתה בקשה לגילוי חומר חקירה שהגישו הנאשמים (החלטה מיום 16.8.11).

6.
להשלמת התמונה יש לציין כי הנאשמים אף עתרו לבית המשפט הגבוה לצדק בבקשה שזה יורה למאשימה לבטל את כתבי האישום ותחת זאת לחזור להליך המנהלי, אך עתירה זו נדחתה (בג"צ 912/11, החלטה מיום 3.2.11).

7.
מטעם המאשימה העידו פקחי משרד התמ"ת מר אילן לביא, מר מאור מגדל וגב' מזל- מדי רוזנבלט. כמו כן העיד מר אורן וינטרגרין שנכח בארוע מיום 2.5.04. מטעם הנאשמים העיד מר יעקב לוי, המשמש כיועץ מס ומטפל בענייניה החשבונאיים של הנאשמת. כמו כן העידו עו"ד הלר, נציג היועמ"ש שטיפל בהגשת כתב האישום וכן עו"ד הדס ממן, אשר כמתמחה העלתה על הכתב את הנימוקים להגשת כתב אישום כנגד הנאשמים.

8.
אדון להלן בכל אחד מהאישומים.

תפ 1908/08- אירוע בכביש אור יהודה-סביון
9.
מהראיות עולה כי ביום 3.6.04, בסמוך לאור יהודה, בצד הכביש (להלן – האתר), נערכה ביקורת פקחי התמ"ת מר אילן לביא, ראש צוות פיקוח ואכיפה בתחום עובדים זרים (להלן: לביא) וגב' מזל- מדי (עמר) רוזנבלט. באתר התבצעו עבודות פיתוח והכנה לשביל עבור הולכי רגל. במקום נמצאו שני עובדים תושבי הרשות הפלסטינית, האחד בעל אישור עבודה על שם הנאשמת והשני בעל אישור עבודה על שם חברת י. שומרוני בע"מ.

10.
לטענת המאשימה, העבודות במקום בוצעו על ידי הנאשמת, כך שהעסקת העובד, מר עבדאללה אחמד מוסטפא דיף אללה, תושב השטחים, ללא היתר על שם הנאשמת, נעשתה בניגוד לדין.

11.
הנאשמים כפרו באישום והכחישו כל קשר לעובד שנמצא במקום. לטענתם, אין ראיות הקושרות בין הנאשמת לבין העובד, מה גם שהאתר היה שטח פתוח שעבדו בו קבלנים רבים, כך שלא ניתן לקבוע כי הנאשמת היא שביצעה את העבודות במקום בו נמצא העובד.

12.
בתיאור הארוע אשר נרשם על ידי לביא (ת/3), נכתב:

"בובקט שהיה במקום נשא עליו סטירים של א.י.ל. סלע. (מכיוון שזו לא הביקורת הראשונה במקום, זה כבר פרט ידוע כי העבודות במקום מתבצעות ע"י איל.סלע). במקום נגבתה עדות מהעובד ע"ש שומרוני."

(ההדגשה הוספה - ד.ו).

ממסמך זה לא ברור מניין ידוע ללביא כי העבודות במקום מבוצעות על ידי הנאשמת. לביא העיד בעניין (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 26-28):
"ש.
אתה

מסכים

איתי

שהיום

בגלל

שאתה

לא

זוכר

את

האירוע

אנחנו

לא

יכולים

לדעת

מה

היו

הראיות

שעל

בסיסן

כתבת

שזה

פרט

ידוע
?
ת.
אני

יכול

לנחש

ניחוש

לא

רע

בכלל
.
"

לביא לא הבהיר מהו הבסיס לקביעה העובדתית לפיה העבודות באתר בוצעו על ידי הנאשמת. אין ראיות אחרות שמהן ניתן ללמוד על הקשר בין הנאשמים ובין ביצוע העבודות באתר, ביום 3.6.04. הראיות הנוספות בקשר לאישום זה (ת/7, ת/ 5) עוסקות במעמדו של העובד שנמצא במקום – מר עבדאללה אחמד מוסטפא דיף אללה ואינן קושרות את הנאשמים לארוע.

בראיה נוספת, שהוגשה בהקשר אחר, ת/8, נזכר הארוע מיום 3.6.04. מדובר במכתבם של הנאשמים במסגרת התכתבות בין הצדדים. באותו מכתב צויין, בשם הנאשמים, כי הקבלן המבצע באתר היה חברה בשם דגל רם חשמל ואינסטלציה בע"מ ואף צורפו חשבוניות המעידות על תשלום בגין עבודות אלה. כלומר, לא ניתן לקבוע על יסוד ראיה זו כי העובד בנמצא באתר הועסק על ידי מי מהנאשמים.

13.
לסיכום הערכת הראיות בנושא זה, הראיות הקושרות בין הנאשמת לעובד שנמצא באתר ביום 3.5.05 הן נסיבתיות ולא הונחה תשתית ראייתית מספקת לכך שהעבודות במקום בוצעו באופן בלעדי על ידי הנאשמת. לאור האמור, יש לזכות הנאשמים מהאישום בתיק זה.
ת"פ 1884/08 - אירוע במועצה מקומית אלעד
14.
ביום 2.5.04 נערכה ביקורת מטעם מפקחי משרד התמ"ת - מר אילן לביא, שהיה אף המפקח באירוע שנדון לעיל, ומר מאור מגדל, ברחוב בן זכאי במועצה המקומית אלעד. במקום, שהוא שטח ציבורי, התבצעו עבודות גינון ופיתוח ובו נמצאו ארבעה
עובדים אשר עסקו בטיטוא אבנים משתלבות. על פי כתב האישום, שלושה מהעובדים היו תושבי הרשות הפלסטינית והועסקו על ידי הנאשמת ללא היתר עבודה מתאים (להלן: העובדים).

15.
הנאשמים כפרו באישום והכחישו כל
קשר לעובדים שנמצאו במקום.

16.
מתיאור המקרה, ת/1, שנערך על ידי לביא, וכן מעדותו בחקירה נגדית (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 19-23) עולות העובדות הבאות:

"...המקום הינו שטח ציבורי ומתבצעות בו עבודות גינון ופיתוח. במקום נראו ארבעה נתיני שטחים כשברגע הביקורת ניראו כשהם אוחזים בידם מטאטאים ומנקים את האבנים המשתלבות הם לא ידעו לציין מי מעסיקם. במקום נכח ישראלי בשם אורן עם עובד תאילנדי (ר' תיק נפרד) שהצביע על א.י.ל. סלע כקבלן ראשי במקום.
למקום הגיע טרקטור ועליו אדמה על הכף. הנהג – עבדאללה - טען כי הוא עובד אצל איל סלע אולם אין לו מושג מי מפזר את האדמה (לא ניתן להכניס טרקטור למקום). במקום עבר מנ"ע בשם לב מחברת סלע אולם כששמע מי אנחנו, דיבר בטלפון ונעלם....נסענו למ.מ. אלעד, דיברנו עם רמי ארזי ראש מחלקת שפע. אישר בפני
כי את כל עבודות הפיתוח ברחוב מבצע יהודה סלע מחברת א.י.ל. סלע. בוצעה הצבעה נקודתית על המיקום במפה שהיתה בחדר."

נוסף לתיאור המקרה, הוצגה רשימת עובדים שנמצאו במקום במועד הביקורת ופרטיהם רשומים בה (ת/2). על פי תעודת עובד ציבור שהוגשה (ת/6), שניתנה על ידי נציג המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, מר עמי קביליו, לעובדים הנזכרים בדוח לא היה רשיון עבודה בר תוקף בישראל במועד הביקורת.

17.
מר אורן וינטרגרין אשר נכח באתר במועד הביקורת נחקר על ידי הפקח מאור מגדל (ת/4, אליו נלווה תדפיס של ההודעה). בחקירתו טען שהוא עובד של מר מרדכי אקיאן וכי "את העבודות במקום אנחנו מבצעים עבור קבלן בשם איל סלע" (שורה 13 לפרוטוקול החקירה). עוד טען וינטרגרין כי "העובדים שעבדו לידי לא שייכים לבעל הבית שלי." (שורה 15 לפרוטוקול החקירה). וינטרגרין שב וחזר על טענות אלו בחקירתו הנגדית ועדותו לא נסתרה (עמוד 22 לפרוטוקול, שורות 18-22).

18.
בשולי דוח חקירתו של וינטרגרין נכתב - "אמרתי לאורן שבמידה ולא ימסור למשרדנו תוך 24 שעות חוזה עם אייל סלע הם יזומנו למשרד ויחקרו בנושא העסקת העובדים."

וינטרגרין אישר דברים אלו, טען כי העביר דרישה זו למעבידו אולם הוא אינו יודע האם מעבידו פעל בהתאם ומה עלה בגורל החקירה בעניין (עמוד 23 לפרוטוקול שורות 22-28; עמוד 24 שורות 1-3). לאור עדות זו, הנאשמים טענו שהמאשימה לא אימתה את דבריו של וינטרגרין ויתכן שוינטרגרין קיבל טובת הנאה בבואו להעיד בבית הדין, וזאת מאחר שכנגד מעסיקו נפתח תיק נפרד, בגין העסקת העובד הזר שעבד עימו באתר (סעיף 19 לסיכומי הנאשמים). אין בידי לקבל טענות אלה. כעולה מדוח החקירה של וינטרגרין שנערך ביום הארוע, הוא עבד עם עובד אחד בלבד, עובד זר ממוצא תאילנדי, והעבודות בוצעו עבור הנאשמת. וינטרגרין הכחיש כל קשר לעובדים הנוספים שהיו במקום וחזר על עדותו זו בבית הדין, כך שעדותו לא נסתרה. אין כל סיבה נראית לעין להטיל דופי בעדותו או לפקפק בנכונות תוכנה. טענות הנאשמים באשר לטובת הנאה שקיבל וינטרגרין נטענו בעלמא והן בגדר סברה. בנסיבות אלה, מתקבלת עדותו של וינטרגרין אשר עולה בקנה אחד עם יתר הממצאים שפורטו בדוח תאור המקרה שערך לביא.

19.
זאת ועוד - כלל הראיות שהוצגו קושרות בין הנאשמת לעובדים שנמצאו באתר ביום הארוע. על פי דוח תיאור המקרה, העבודות במקום בוצעו על ידי הנאשמת, הן באמצעות עובדיה והן באמצעות קבלן המשנה מרדכי אקיאן (חברת אור-גל). הדברים מתיישבים עם דברים שמסר וינטרגרין בדוח החקירה ועם עדותו בבית הדין וכן עם ממצאי בדיקתו של לביא, מול הגורם המזמין – המועצה המקומית אלעד.

20.
הנאשמים הוסיפו וטענו כי בדוחות שערכו הפקחים לא פורט שם המעסיק וכי בזמן אמת, הפקחים כלל לא קשרו בין הנאשמת לעובדים (סעיף 16 לסיכומי הנאשמים). בעניין זה מקובל עלי הסברם של המפקחים, כי בשלב בו נערכת הביקורת, זהות המעסיק טרם ידועה (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 5-9; עמוד 11, שורות 13-29; עמוד 13, שורה 24 עד עמוד 14, שורה 2). בנוסף, הקשר בין הנאשמת ובין העובדים שנמצאו באתר במועד הביקורת עולה מכלל הראיות בתיק, כפי שפורט לעיל.

21.
נדחית אף הטענה לפיה העובדה שבאתר נמצאו ארבעה עובדים, אולם כתב האישום מתייחס להעסקתם של שלושה עובדים בלבד, מעלה תהיות באשר לנכונות כתב האישום ויתכן שרשימת העובדים (ת/2) כלל אינה קשורה לתיק זה (סעיף 21 לסיכומי הנאשמים).

רשימת העובדים נערכה במועד עריכת הביקורת והיא מתאימה לדוח תאור המקרה שערך לביא. כפי שהעיד לביא, רשימה זו תויקה עם כל חומר החקירה (עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 16-20). אין כל ראיה שתסתור עדות זו ולפיכך נקבע כי הרשימה שצורפה נערכה במסגרת הביקורת שהיא הבסיס לאישום נשוא הליך זה.

22.
מעבר לכך, מאחר ששוכנעתי כי הנאשמת העסיקה את העובדים שנמצאו באתר ללא היתר, הגשת כתב אישום בגין העסקה של שלושה עובדים מתוך הארבעה שנמצאו במקום היא בגדר שקול הדעת המסור למאשימה. אין בעובדה זו כדי לעורר ספק ביחס לאשמת הנאשמת ביחס ליתר העובדים במקום.

23.
כאמור, הנאשמים הכחישו שהעסיקו את העובדים המוזכרים בכתב האישום. בתכתובת שהוחלפה בין בא כוחם לב"כ המאשימה (סעיף 5 למכתב שסומן ת/8) טענו כי את העבודות באתר ביצעה חברת ק.ב.ה. עבודות בניה ופיתוח בע"מ. בתמיכה לטענה זו צורף למכתב העתק חשבונית מס' 0081 שהופקה על ידי חברת ק.ב.ה. ביום 10.5.2004, על סך של 29,170 ₪ כולל מע"מ. בגוף החשבונית נכתב כי הופקה: "עבור עבודות פיתוח באלעד חודש 4/2004- 5".

במהלך דיון ההוכחות המאשימה הציגה חשבונית דומה, שאף מספרה 0081 ואף הוא מיום 10.5.2004, עליה נרשם כי היא ניתנת עבור עבודות פיתוח באלעד חודש 4/2004" (ת/9). כן צורפה המחאה מתאימה בסכום 29,170 ₪ תאריך פרעון 11.5.04 בגין- "עבודות באלעד".

העד מטעם הנאשמת, מר לוי, התבקש להבהיר את פשר השוני בין החשבוניות, אך לא נתן הסבר מניח את הדעת. למעשה, עדותו בנושא היא סברא ואין בה הסבר ממשי להבדל בין החשבוניות:

"עד

כמה

שאני

רואה

פה
–
ראשית,

שמוציא

החשבונית

עבור
10/5/04
בדר
"
כ

לא

מקובל

לשלם

בתחילת

על

אפריל

ומאי.

התשלום

על

מאי

אמור

להיכנס

לדיווח

של

חודש

יוני
.
יכול

להיות

שהוא

שלח

את

החשבונית

וביקשו

לתקן, אני

לא

יכול

לדעת." (עמוד 32 לפרוטוקול, שורות 18-21)

ויודגש - האירוע נשוא כתב האישום התרחש ביום 2.5.04. בנסיבות אלו ולאור עדותו של לוי, לפיה על פי רוב, התשלום בגין עבודה נעשה בחודש העוקב לביצועה, ספק בעיני אם יש ליתן משקל למסמך זה. מה גם שאין בידי לוי הסבר מספק בדבר השינוי שבוצע על גבי החשבונית. מעבר לכך, נוכח הדמיון הרב בין שתי החשבוניות, כאשר ההבדל היחיד ביניהן הוא הרישום של תקופת ביצוע העבודות (4/2004 או 5-4/2004), אין מקום להסתמך דווקא על החשבונית שהוצגה על ידי הנאשמים.

24.
לסיכום האמור לעיל, הוכח שהעובדים שנמצאו באתר הועסקו על ידי הנאשמת מבלי שהיה בידיהם היתר עבודה מתאים.

25.
אחריות נושא משרה
א.
המאשימה טענה כי יש להרשיע את נאשם 2 בהתאם לסעיף 5 לחוק עובדים זרים הקובע:

"(א) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות כאמור בסעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו כאמור, דינו – קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977;
לעניין סעיף זה, 'נושא משרה' – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד שחובתו מטעם התאגיד היא לפעול לקיום חובות התאגיד לפי הסעיפים האמורים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע את העבירה".

ב.
על פי סעיף 5 לחוק, האחריות הפלילית מוטלת על נושא משרה בתאגיד, המוגדר כ"מנהל פעיל". רישום ברשם החברות, לפיו פלוני הינו בעל מניות ומנהל יחיד בחברה, אינו מהווה ראיה לכך שפלוני הינו מנהל פעיל בתאגיד ואף אינו מקים חזקה לכך. לעניין זה ר' ע"פ (חי') 743/06 שגב נ' מדינת ישראל
, 20.9.06, שם נפסק:

"נכון הוא כי המערער רשום ברשם החברות כמנהל יחיד במערערת 2, אך אינני סבור כי עובדה זו מקימה חזקה לפיה המערער היה מנהל פעיל במערערת 2. הנטל להוכיח כי המערער היה מנהל פעיל בתאגיד (המערערת 2) שביצע את העבירות מוטל על המאשימה. בפני
בימ"ש קמא לא הובאו ראיות להיותו של המערער מנהל פעיל, כגון מסמכים בחתימתו או עדויות להיותו מנהל פעיל. על כן, סבור אני כי המאשימה לא עמדה בנטל להוכיח כי המערער היה מנהל פעיל במערערת 2"

ג.
במענה לכתב האישום בו נכתב כי הנאשם הוא מנהל פעיל ובעל מניות השיב הנאשם: "מוסכם, למעט הקביעה 'מנהל פעיל' שהינה הגדרה סתומה ולא מפורטת" (מענה לכתב אישום בת"פ 1908/08 מיום 24.10.11; סעיף 10 לסיכומי הנאשמים), כלומר, הנאשם הכחיש שהוא מנהל פעיל בנאשמת.


בנוסף, האסמכתא הקושרת בין הנאשם לנאשמת היא דוח רשם החברות. עם זאת, הדוח צורף לתיק כחלק מצבר מסמכים שהוגשו כנספחים לתגובת המאשימה לבקשה בעניין ביטול כתב האישום (נספח ח' לתגובה), והעובדה כי המאשימה לא הגישה מסמך זה כראיה יש בה פגם של ממש.

ד.
זאת ועוד, המאשימה לא הביאה כל ראיה לפיה הנאשם משמש כמנהל פעיל בנאשמת. על פי הרשום בתאור מקרה שערך לביא (ת/3) נכתב כי הגורם המוסמך במועצה המקומית אלעד אישר בפני
ו "כי את כל עבודות הפיתוח ברחוב מבצע יהודה סלע מחברת א.י.ל. סלע" ומכאן, נראה כי מר יהודה סלע הוא שהיה אמון על ניהול וביצוע הפרוייקט מטעם הנאשמת ולא הנאשם.

ה.
מר לוי נשאל לגבי מעורבות של מר יהודה סלע, בנו של הנאשם בפעילות החברה והעיד כך (עמוד 30 לפרוטוקול, שורות 21-25):


"ש.
מתי בנו של יצחק סלע
נכנס לעבוד בחברה?

ת.
לא יודע

ש.
לפני חודש?
ת.
אתה שואל אותי שאלה שאני לא יודע. זה היה לפני הרבה שנים. יותר משנה שנתיים. אני לא יודע כמה."


עדות זו אינה בה לקשור בין הנאשם ובין האישומים המפורטים בכתבי האישום.

26.
לסיכום האמור לעיל, ביחס לנאשם, המאשימה לא הוכיחה כי הנאשם היה מנהל פעיל של הנאשמת במועדים הרלוונטיים. משלא התקיימו בענייננו הוראות סעיף 5 לחוק, יש לזכות הנאשם מהעברות המיוחסות לו.

ביטול כתבי האישום
27.
הנאשמים טענו כי יש לבטל את האישומים כנגדם מאחר שנפל פסול בהגשת כתב האישום שכן מדובר בכתב אישום יזום, בניגוד למקובל בעבירות מעין אלו בהן ברירת המחדל היא הטלת קנס מינהלי. כמו כן טענו הנאשמים כי הגשת כתב האישום נגועה בשיהוי וכי נשללה מהם זכות הטיעון. כב' השופטת דגן - טוכמכר התייחסה למרבית טענות אלה ודחתה אותן במסגרת החלטתה מיום 8.6.11. בחומר הראיות לא נמצאת עובדה חדשה רלוונטית לטענות בנושא זה (ביטול כתבי האישום), שיש בה לשנות את החלטתה המנומקת של כב' השופטת דגן – טוכמכר.

בהקשר זה יש לציין שהנאשמים זימנו לעדות את עו"ד יאיר הלר, נציג היועמ"ש וגב' הדס ממן אשר שמשה במועדים הרלוונטים כמתמחה, והם החתומים על הנימוקים להגשת כתב האישום היזום. כעולה מהנימוקים (נ/1, נ/2), כתב האישום הוגש בשל ריבוי עברות. העדים שבו על טענות אלו בפני
נו וטענתם לא נסתרה ומשכך, לא מצאנו כי נפל פגם בהגשת כתב אישום יזום בענייננו.

28.
לא מצאתי כי יש להדרש לטענות הנאשמים ביחס לכתב האישום בתיק פ 1908/08, משהגעתי למסקנה כי יש לזכות את הנאשמים מאישום זה. בשולי הדברים אציין כי טענת הנאשמים, לפיה הנימוקים באישום זה ניתנו לאחר הגשת כתב האישום היא פרשנות שלהם ואינה בהכרח עולה מהראיות. הנימוקים אמנם הועלו על הכתב ביום 6.4.09, כפי שמצוין בנ/1, ברם עו"ד הלר העיד במפורש כי מדובר בנימוקים שהועברו לנאשמים ותשובה זו אינה זהה לתשובה כי זהו המסמך שעליו כתב את הנימוקים להגשת כתב האישום, קודם להגשתו (עמוד 27 לפרוטוקול, שורה 5 – 8).

29.
הנאשמים הוסיפו וטענו כי יש לבטל את כתב
האישום אף בשל שיהוי. אף טענה זו נדונה על ידי כב' השופטת דגן – טוכמכר ונדחתה. אוסיף כי כתבי האישום הוגשו בתוך תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. במהלך ארבע השנים מאז ביצוע העבירות ועד הגשת כתבי האישום, התקיימו הליכי חקירה והנאשמים אף באו בדברים עם המאשימה בנוגע לכלל האישומים כנגדם. בנסיבות אלה, אין מדובר בשיהוי המצדיק ביטול כתבי האישום רק בשל טעם זה ר' למשל, נספח ט' לתגובת המאשימה לביטול כתב האישום, הוגש ביום 15.5.11).

30.
סוף דבר

א.
הנאשמים מזוכים מהעבירה המיוחסת להם בתיק פ 1980/08;

ב.
הנאשם מס' 2 מזוכה מהאישומים המיוחסים לו;

ג.
הנאשמת מס' 1 מורשעת בעבירות המיוחסות לה בתיק פ 1884/08.

על פי הסכמת הצדדים, הכרעת הדין תשלח להם בדואר.



31.
טיעונים לעונש ישמעו ביום 24.11.13 בשעה 11:00.


ניתנה היום,
י"ח סיון תשע"ג , 27 מאי 2013, במעמד הצדדים









העז בית דין אזורי לעבודה 1884/08 מדינת ישראל נ' א.י.ל סלע 1991 בע"מ, יצחק סלע (פורסם ב-ֽ 27/05/2013)