פסקי דין על אברהם דויטש | פסקי דין על פיראס מחדר

57582-07/12 תאמ     27/05/2013




תאמ 57582-07/12 אברהם דויטש נ' פיראס מחדר








בית משפט השלום בבית שאן



תא"מ 57582-07-12 דויטש נ' מחדר ואח'




בפני

כב' השופטת
אינעאם דחלה-שרקאוי


תובע

אברהם דויטש

ת.ז 03445694


נגד


נתבע

פיראס מחדר

028322907




פסק דין


בפני
תביעה כספית על סך של 21,660 ₪, בגין אירוע תאונה מיום 02.03.12.

טענות הצדדים

על פי טענת התובע, התאונה אירעה עת עבר נהג רכב התובע בצומת בה מופע הרמזור היה אור ירוק, הגיע רכב הנתבע משמאלו, נכנס לצומת לא פנוי, ופגע ברכב התובע (להלן:"התאונה").

התובע צירף חוות דעת לכתב התביעה ולפיה, הנזק הישיר שנגרם לרכבו, הינו בשיעור של 20,500 ₪. בנוסף צירף חשבונית שכ"ט שמאי בסך של 1,160 ₪.


לטענת התובע, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע.


הנתבע שלל גרסת התובע ולטענתו, התאונה התרחשה בנסיבות שונות. לטענתו, במהלך נסיעתו בנתיב תחבורה ציבורי, נכנס לצומת כשמופע הרמזור בכיוון נסיעתו היה באור ירוק, כשלפתע הגיע רכב התובע לתוך הצומת, מבלי שציית להוראות הרמזור אשר היה במופע אור אדום, ביצע פניה אסורה שמאלה, לנתיב המשמש לתחבורה ציבורית, ופגע ברכב הנתבע.

דיון ומסקנות

לאחר ששמעתי את גרסאות הנהגים המעורבים בתאונה, וכן עדות עדת התובע ועד הנתבע, אני קובעת כי התובע עמד בנטל להוכיח את תביעתו, וזאת מן הנימוקים שיפורטו.


בעדותו חזר התובע על גרסתו לאופן התרחשות התאונה
(עמ' 5 ש' 26-32)
. חקירתו הנגדית לא הצליחה למוטט את גרסתו, לעניין אופן התרחשות התאונה
.


גרסת התובע לאופן התרחשות התאונה, נתמכת בעדות העדה מטעמו, אשר נכחה במקום האירוע. בעדותה תיארה העדה את התרחשות התאונה, לרבות מצב הרמזור בצומת בה אירעה התאונה
(עמ' 11 ש' 15-24)

(עמ' 12 ש' 21-22 , ש' 29-30)
.
תשובותיה של העדה בחקירתה הנגדית היו מניחות את הדעת, ותמכו בגרסת התובע, לעניין כיוון נסיעתם
(עמ' 12 ש' 7-13)
ומהירות התובע
(עמ' 12 ש' 15-16).


מנגד, העיד בפני
י הנתבע, וחזר על גרסתו לעניין אירוע התאונה כפי שהןעלתה בכתב ההגנה
(עמ' 14 ש' 13-16)
. בחקירתו הנגדית של הנתבע, נתגלו סתירות לעניין מהירות נסיעתו בצומת בה אירעה התאונה, כאשר מחד ציין כי נסע במהירות שבין 40-60 קמ"ש
(עמ' 16 ש' 17-18),
ומנגד ציין בהמשך עדותו כי בהגיעו לצומת האט את מהירות הרכב
(עמ' 16 ש' 32-32).


הגם שלטענת הנתבע הרמזור בכיוון נסיעתו היה במופע אור ירוק
(עמ' 16 ש' 19-20)
אלא שעדותו בעניין זה נותרה עדות יחידה, וזאת מהסיבות שיפורטו.


הנתבע ציין בעדותו כי בזמן התאונה שהו עמו ברכב שלושה נוסעים
(עמ' 14 ש' 9-10)
. "חזרתי לרכב לבדוק מה קרה עם הנוסעים שהיו איתי"
(עמ' 14 ש' 19),
כאשר זהות אחת מהם לפחות, ידועה לנתבע (ראה מוצג נ/1 בו מופיע שם הנוסע ופרטיו המלאים לרבות כתובתו). אף על פי כן, לא זימן התובע נוסע זה לעדות אודות התאונה
(עמ' 15 ש' 19-23)
. ככל ולא עלה בידי הנתבע לזמן עד זה, יכל לעשות כן באמצעות זימון על ידי ביהמ"ש. הנתבע בחר לא לעשות כן, וסיבותיו עימו.


יחד עם זאת, לעדות בפני
י התייצב עד מטעמו (להלן:"העד"), אשר לטענת הנתבע, לא נכח בזמן התאונה יחד עימו ברכב, אם כי ברכב אחר
(עמ' 15 ש' 9-10)
. בעדותו ציין העד כי רכב התובע יצא במהירות מצידו הימני של נתיב נסיעת רכב הנתבע, נכנס לצומת ואז אירעה הפגיעה
(עמ' 17 ש' 18-22)
.

הגם שלטענת העד ראה את התאונה, ואף הדגיש את מיקום הרכבים
(עמ' 18 ש' 26-28)
, כאשר בתשריט שנעשה על ידו במהלך הדיון
(ת/2)
, ניתן ללמוד כי התאונה אירעה במרכז הצומת, כפי שאף עולה מעדותו
(עמ' 18 ש' 30-31),
אלא משנתבקש בחקירתו בפני
י לאשר גרסת הנתבע, לפיה התובע רצה להשתלב בנתיב התחבורה הציבורי, לכיוון הנגדי של נתיב נסיעת הנתבע, שלל העד גרסה זו
(עמ' 19 ש' 1-3).


זאת ועוד, לשאלת ב"כ התובע באם רכבו של הנתבע היה בתוך הצומת או לפניו, לא נתן העד תשובה חד משמעית, כמי שאמור לראות את התאונה, אם כי העלה מסקנות לעניין מקום אירוע התאונה
(עמ' 18 ש' 30).
בעניין זה אדגיש כי, מצופה מהעד, אשר טען כי נכח במקום התאונה אותה ראה, לספק תשובה חד משמעית לעניין מיקום הרכבים, וזאת לא עשה, כשסיפק תשובות שונות בהזדמנויות שונות.

מהאמור לעיל אציין כי עדותו של התובע לא נסתרה בפני
י, ונתמכה בעדות העדה מטעמו, אשר שהתה עימו ברכב וראתה את התאונה. מנגד, עדותו של הנתבע, הייתה עדות יחידה ללא תימוכין, כאשר נמנע האחרון מזימון נוסעים ששהו עימו בזמן התאונה, בעוד בעדות העד מטעמו, התגלו סתירות שלא ניתן להן מענה, במיוחד ועד זה לא נכח עם התובע ברכב, אם כי שהה ברכב אחר, וכי מעדותו, עולה ספק באם עד זה אכן ראה את התאונה עת התרחשה, או כי הגיע לאחר מכן, וזאת משהעיד כי לא ראה את התובע מדבר עם הנתבע
(עמ' 18 ש' 2-3, עמ' 18 ש' 9-10)
, בניגוד לגרסת הנתבע עצמו בעניין זה
(עמ' 14 ש' 16-17)
.


בנוסף, עיינתי בתמונות רכב התובע אשר ניזוק כתוצאה מהתאונה (ת/1). הנזקים שעולים מתמונות אלו, בצידו השמאלי של הרכב, מתיישבים עם גרסתו של התובע, לעניין נסיבות התרחשות התאונה, לפיו רכב הנתבע הגיע מצידו השמאלי ופגע ברכבו. מסקנה זו מקבלת חיזוק לאור העובדה כי לא צורפו בפני
י תמונות רכב הנתבע, אשר לטענתו אף ניזוק בתאונה
(עמ' 17 ש' 7-8)
, מהם ניתן ללמוד על הנזק ועל מנגנון התאונה הנטען על ידו.

לאור האמור, ולאחר שבחנתי טענות וראיות הצדדים לגופם של דברים, באשר לאופן התרחשות התאונה, באתי לכלל מסקנה, כי הנני מהעדיפה את גרסת התובע, באשר לאופן התרחשות התאונה, אותה מצאתי כגרסה מהימנה, עקבית, ומשכך רואה אני לקבלה, גרסה אותה אני מעדיפה על גרסת הנתבע, אשר ראיתי לדחותה.


באשר לנזק, התובע צירף חוות דעת שמאי לגבי הנזקים שנגרמו בתאונה, לרבות בגין תשלום שכ"ט השמאי. לאור מנגנון התאונה ונסיבות התרחשותה, מצאתי כי הנזקים על פי חוות דעת השמאי לאור מיקומם, וכן התמונות שצורפו בפני
י (ת/1), משתלבים עם גרסת התובע לאופן התרחשות התאונה, כאשר הנתבע לא הגיש כל חוות דעת נגדית מטעמו, ואף בחר לא לחקור את השמאי על חוות דעתו הנ"ל. בכך, אני מאמצת את מסקנותיו של השמאי כפי שעלו בחוות דעתו, באשר לנזק שנגרם לרכב התובע.
סוף דבר

אי לכך, אני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבע, לשלם לתובע, הסך של 21,660 ₪, בצירוף אגרת בית משפט בסך של 365 ₪ והוצאות העדים בסך של 600 ₪.


בנוסף, אני מחייבת את הנתבע בתשלום שכ"ט עו"ד בסך של 3,800 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין לידי הנתבע, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.


המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לידי הצדדים.
ניתן היום,
י"ח סיון תשע"ג, 27 מאי 2013, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 57582-07/12 אברהם דויטש נ' פיראס מחדר (פורסם ב-ֽ 27/05/2013)