Google

דליה קניאס, נסים קניאס, יערה רחל קניאס ואח' - יצחק ביטון, שושנה ביטון, מפעלי עמישדאי בובליל ושות' בע"מ ואח'

פסקי דין על דליה קניאס | פסקי דין על נסים קניאס | פסקי דין על יערה רחל קניאס ואח' | פסקי דין על יצחק ביטון | פסקי דין על שושנה ביטון | פסקי דין על מפעלי עמישדאי בובליל ושות' ואח' |

35325-05/12 א     05/06/2013




א 35325-05/12 דליה קניאס, נסים קניאס, יערה רחל קניאס ואח' נ' יצחק ביטון, שושנה ביטון, מפעלי עמישדאי בובליל ושות' בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ת"א 35325-05-12
קניאס ואח'

נ' ביטון ואח'



02 יוני 2013


לפני כב' השופטת הילה גרסטל
, נשיאה


המבקשים:
1
.
דליה קניאס


2
.
נסים קניאס


3
.
יערה רחל קניאס

4
.
שניר-אבי קניאס

5. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כפר-סבא

6. עיריית כפר-סבא




נגד



המשיבים:
1. יצחק ביטון

2. שושנה ביטון




משיבים פורמאליים:

1. מפעלי יוסף בובליל ושות'

2. מפעלי חי רבה ושות'


3. מפעלי עמישדאי בובליל ושות' בע"מ


4. יוסף בובליל



5. עמישדי בובליל


6. חי רבה




החלטה

לפניי שתי בקשות סילוק על הסף: בקשת המבקשים 1-4 (להלן: "המבקשים") לסילוק התביעה שכנגד שהגישו נגדם המשיבים (להלן: "התביעה שכנגד"), וטענות המבקשות 5, 6, שהן נתבעות נוספות בתביעה שכנגד, לסילוק על הסף, טענות הכלולות בכתב הגנתן.
1.
רקע
(א)
ביום 17.5.2012 הגישו המבקשים 1-4 כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד המשיבים, ועתרו בו להורות למשיבים לסלק ידם ממקרקעי המבקשים הידועים כחלקה 596 בגוש 6428 בכפר סבא (להלן: "המקרקעין"), וכן להרוס את החומה המקיפה שטח שיועד ל-4 מקומות חניה לדיירי הבניין המשותף שבמקרקעין, ולבנותה מחדש באופן שלא יפגע במקרקעין שבבעלות המבקשים, וכן לחייב את המשיבים בתשלום דמי שימוש ראויים עבור השימוש שביצעו במקרקעין במהלך השנים.
(ב)
בכתב התביעה טוענים המבקשים כי על פי חוזי הרכישה של דירותיהם (חוזה הרכישה של המבקשים 1-2 מיום 20.4.1992, וחוזה הרכישה של המבקשים 3-4 מיום 1.6.2010) בבעלותם שני שטחי חניה בשטח 12.5 מ"ר כל אחד - אותם סיפחו המשיבים לדירתם, כחלק מגינתם, והקיפום בחומה – ועתרו לסעדים הנזכרים מעלה. בהחלטתי מיום 2.7.2012 קיבלתי את בקשת המבקשים למחוק את כותרת התביעה ולהעבירה לדיון בסדר דין רגיל.
(ג)
המשיבים הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. בכתב ההגנה נטען כי המבקשים נסמכים על טעות ברישום בתשריט שהוגש יחד עם הבקשה לרישום הבית המשותף, ושאינו מבטא את המצב בשטח, לפיו קיבלו המבקשים חלק מהשטח שבבעלות התובעים שכנגד (להלן גם: "המשיבים") ושנרשם בטעות בפנקסי המקרקעין כחניות המוצמדות לדירות המבקשים 1-4. המשיבים טוענים עוד כי הרישום השגוי מאוחר לרכישת הזכויות כפי שהן בפועל. לפיכך הגישו המשיבים תביעה שכנגד נגד המבקשים ונגד נתבעים נוספים, הם 6 המשיבים הפורמאליים. בתביעה שכנגד עותרים המשיבים להורות על תיקון מרשם המקרקעין כך ששטח גינתם
(להלן: "שטח המחלוקת") – ירשם בבעלותם, ושטחי החניה של המבקשים ושל השכנה הגב' נילי חפץ (להלן: "הגב' חפץ") יתוקנו במרשם המקרקעין כשטחים בהם השתמשו המשיבים והגב' חפץ עד היום. המבקשים הגישו בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף.
(ד)
המשיבים הגישו תשובה לבקשה לסילוק על הסף. המבקשים ויתרו על זכותם להגיש תשובה לתשובה, ומשהגישו המבקשות 5-6 תשובתן לתשובה, באה העת ליתן החלטה.


2.
בקשת המבקשים לסילוק התביעה שכנגד על הסף:

טענות הצדדים:


(ה)
המבקשים טוענים לסילוק התביעה שכנגד על הסף בהיעדר עילה. לטענתם, על פי התשריט אשר צורף לבקשה המקורית למתן היתר בניה לבניין כולו ואושר ביום 9.7.1991 - תוכננה החומה המקיפה את חצר ביתם של המשיבים כך שהיא נסוגה בחמישה מטרים מגבול המגרש כדי להותיר מקומות חניה לדיירי הבניין, כנדרש על פי תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה) תשמ"ג-1983 (להלן: "תקנות החניה"), ועל כן אין בסיס לטענת המשיבים כי נפלה טעות בעת רישום הבית המשותף.
(ו)
המבקשים טוענים עוד כי משאין מחלוקת שעל פי הסכמי הרכישה שצירפו, רכשו המבקשים בתום לב ובתמורה שתי חניות המצויות בשטח המשמש כיום בפועל כחלק מחצר ביתם של המשיבים, הרי שמדובר ב"עסקאות נוגדות" לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") וזכותם של המבקשים להירשם כבעלי השטח במחלוקת גוברת על זכות המשיבים.
(ז)
כן טוענים המבקשים לסילוק התביעה שכנגד על הסף נוכח אי צירוף בעל-דין. לטענתם, חלק מהשטח אותו מבקשים המשיבים לספח לבעלותם מצוי בשטחה של הגב' חפץ, ונוכח ההלכה כי לא יזקק בית המשפט להליך שבו עותרים למתן סעד העלול לפגוע בזכויות צד שלא צורף - יש לסלק את התביעה שכנגד על הסף.
(ח)
מנגד טוענים המשיבים כי דין הבקשה לדחייה, שכן אם יוכיחו טענותיהם כמפורט בכתב התביעה - יקבלו את הסעד המבוקש לתיקון מרשם המקרקעין, וכן, אף אם סיכויי התביעה נמוכים הרי שבכך אין די כדי להביא לסילוק התביעה על הסף.
(ט)
המשיבים טוענים כי טענות המבקשים נטענות בחוסר תום לב, ועל כך מעיד השיהוי של 20 שנים בהן חיו המבקשים במצב הקיים, ולא טענו כי קיימת אי התאמה בין המצב הרישומי למצב בשטח.
(י)
עוד טוענים המשיבים כי משגילתה הגב' חפץ דעתה במסמך שצורף לכתב התביעה כי אין לה כל טענה נגד המשיבים, וכי היא מכירה בבעלותם בשטח המחלוקת - הרי שאינה בעל דין נחוץ.




דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, דוחה אני את הבקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף.
"
מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ופתרון ענייני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יבכר תמיד דיון ענייני בפלוגתא, על פני פתרון דיוני-פורמאליסטי"
(ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב יפו פ"ד מ(2) 668, 671 (1986) (להלן: "עניין שמש")).
(יא)
יוצאת אני מנקודת הנחה, לצורך הדיון בבקשה, כי אף שסיכויי התביעה קלושים, עדיין לא ניתן לבטלם לחלוטין, ודין הבקשה להידחות, שכן: "אפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפני
ו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו, על פי כתבי הטענות, הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו" (ר"ע 59/81 ארדיטי נ' ארדיטי, פ"ד לה(2) 811, 812 (1981) (להלן: "עניין ארדיטי")), ו

אין מוחקים תביעה בשל חוסר עילה
אלא אם כן ברור הדבר על פניה, ואף בהנחה שכל האמור בה אכן יוכח, כי דינה לכישלון (ע"א 109/84 מנחם ורבר נ' אורדן תעשיות בע"מ, פ"ד מא(1) 577, 581 (1987)).
זאת ועוד. בכתב התביעה שכנגד טענו המשיבים, כי אם צו רישום הבית המשותף אינו תואם את המצב בפועל – הרי שהוא שגוי ויש לתקנו.
ידוע שהיעדר העילה צריך להתגלות על-פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות, ודי בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל-פי העובדות, המהוות את עילת התביעה, יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה (ע"א 35/83 לאה חסין ואח'
נ' רחל פלדמן ואח'
, פ"ד ל"ז(4) 721, 725 (1983) (להלן: "עניין חסין נ' פלדמן"))
. במקרה דנן, יש לבדוק
את

המצב העובדתי והמשפטי לאשורו
, לרבות
שאלת
קיום 'עסקאות נוגדות' וסוגיית תום הלב של המבקשים. כל הסוגיות הללו - מקומן להתברר בגוף ההליך לאחר דרישה וחקירה בטענות הצדדים.
(יב)
טענת המבקשים לסילוק על הסף בשל אי צירוף בעל דין מקומה לדחייה.

אמת טענו המבקשים, כי היה על המשיבים לצרף את הגב' חפץ כנתבעת בתביעה שכנגד, שכן אם יקבלו המשיבים את הסעד המבוקש – תיקון מרשם המקרקעין – תפגענה זכויותיה.
אף שהיה על המשיבים לצרף את גב' חפץ כצד להליך, הרי שבכך אין כדי להביא לדחיית הבקשה. הפסיקה מלמדת
שבית המשפט יבכר דיון ענייני בפלוגתה, על פני פתרון דיוני-פורמאליסטי
("עניין שמש", לעיל), ולא ידחה
תביעה על הסף אפילו במקרים שעל-פי כתבי הטענות כמות שהם היה מקום לעשות כן, אם ניתן לרפא את כתב הטענות על-ידי הוספת פרטים בדרך של תיקון (ע"א 335/78 יוסף שאלתיאל נ' אריה שני, פ"ד לו(2) 151, 155 (1981))
, שכן:
"אם אך ניתן להציל תובענה מכיליון על דרך של תיקון אין מוחקים כתב-תביעה על הסף
" (ע"א 556/84 קומפני דה פריזיין נ' פלאטו שרון פ"ד מ(2) 298, 299 (1986), כן ראה עניין חסין נ' פלדמן, לעיל, בעמ' 724). נוכח כל זאת אני סבורה, כי על המבקשים לתקן את כתב התביעה ולצרף את הגב' חפץ כצד להליך.
באימרת אגב אומר, כי בניגוד לטענת המשיבים, הרי שבהודעתה של גב' חפץ שצורפה לכתב התביעה שכנגד - אין כדי לייתר את צירופה כבעלת דין,
שכן הודעתה נעדרת כל נפקות משפטית ואין בה כדי להוכיח מאומה: אם שטח המחלוקת מצוי בבעלותה - אינה יכולה לוותר עליו במתן הודעה כזו, ואם אינו בבעלותה – הרי שאין כל נפקות לעמדתה.

(יג)
מעבר לנדרש אוסיף, כי טענות המשיבים להתנהגות חסרת תום לב של המבקשים תמוהות נוכח הצהרותיהם משוללות היסוד כי מבחינת
הגב' חפץ "החצר הינה של המשיבים" וכי היא "מכירה בבעלות המשיבים במקרקעין נושא המחלוקת" (סעיפים 19-20 לכתב התגובה לבקשה), שעה שהודעתה חסרת הנפקות - לא רק שאינה מייחסת להם בעלות בשטח שבתוך הגדר, אלא אף מעלה חשד לגבי הניסוח הזהיר בו בחרה לעניין הבעלות בשטח המחלוקת.


3.
טענות המבקשות 5-6 שהן הנתבעות שכנגד 5 ו-9 לסילוק התביעה נגדן על הסף:
רקע וטענות הצדדים:
(יד)
המשיבים כללו בכתב התביעה שכנגד, כנתבעים שכנגד, גם את הוועדה המקומית לתכנון ובניה כפר-סבא (להלן: "המבקשת 5") ועיריית כפר-סבא (להלן: "המבקשת 6") (להלן יקראו: "המבקשות").
(טו)
בכתב ההגנה שהגישו, טענו המבקשות טענות סף וטענות לגופו של עניין. לטענתן, מדובר במחלוקת קניינית שבין המשיבים לבין המבקשים בדבר בעלות בשטח המחלוקת, ואין מקום לשרבבן לתוך סכסוך שכזה. לטענתן, התביעה שכנגד נעדרת תום לב, והסעד המבוקש כלפיהן אינו חוקי. עוד טוענות המבקשות, כי התביעה נעדרת עילה, שכן הסכם המכר שבין המשיבים לבין הנתבעים שכנגד 6-8 נחתם לאחר מתן היתר הבנייה, ועל כן חזקה על המשיבים שבדקו את היתר הבנייה בטרם התקשרו בהסכם המכר, ומשכך אין להם להלין אלא על עצמם. המבקשות גורסות כי יש לדחות התובענה על הסף גם מחמת התיישנות, שכן עסקינן בנכס שנבנה לפני כ- 20 שנים, וטענות המשיבים נגד המבקשות התיישנו.
(טז)
המבקשות טוענות עוד בכתב ההגנה כי על פי סעיף 14 לתקנון תוכנית כס/1/244, בה נמצאים המקרקעין, תבוצע החנייה "בשטח המגרשים עצמם", ולכן, תוכננה החומה התוחמת את גינת המשיבים כך שהיא נסוגה חמישה מטרים מתוואי גבול המגרש, ולכן יש לדחות את התובענה. עוד טוענות הן שתשריט הבית המשותף והחניות - שצורף לבקשת רישום הבית המשותף שהגישו הנתבעים שכנגד 6-8, הם הקבלנים שמכרו את המקרקעין למשיבים ולמבקשים 1-2 - תואם לתשריטי היתר הבניה לפי הוראות הדין, וכי הלכה למעשה ארבע החניות האמורות לשמש את דיירי הבניין - מצויות בתוך שטח גינתם של המשיבים, כתוצאה מכך שהקיר התוחם לא נבנה בנסיגה מגבול המגרש כמתחייב בתוכנית הנזכרת לעיל.
(יז)
מנגד טוענים המשיבים שאין מדובר בסכסוך קנייני-פרטי בלבד, שכן חלק מהסעד המבוקש ע"י המשיבים הינו תיקון מרשם המקרקעין.
(יח)
המשיבים טוענים עוד שהסעד המבוקש על ידם – להשאיר את המצב על כנו ולתקן את המירשם בהתאם לו – מצוי בסמכות בית משפט זה, ועל כן מקום הטענה לאי-חוקיותו לדחייה.

(יט)
לעניין ההתיישנות טוענים המשיבים כי השיהוי בו נקטו המבקשות, שמשך שנים עצמו עיניהן ואיפשרו את המשך החניה בשצ"פ למבקשים - פועל לרעתן ואין בו כדי להביא לדחיית התביעה נגדן.






דיון והכרעה:
דין טענות המבקשות לסילוק התובענה נגדן על הסף - להידחות.
(כ)
המשיבים עותרים לתיקון מרשם המקרקעין כך ששטח המחלוקת ירשם בבעלותם וכך שזכותם וזכות המבקשים 1-4 והשכנה הגב' חפץ - להחנות את רכביהם כפי שלטענתם החנו אותם עד היום בשטח הציבורי - תעוגן במירשם המקרקעין. המבקשות טענו כי על פי סעיף 9 לתב"ע, השטחים הציבוריים בהם השתמשו בעלי הזכויות במקרקעין, הם הצדדים בתובענה זו, להחנות את רכביהם - מסומן בתשריט כ"צרכי ציבור".
טענות המבקשות ברובן הן טענות שבעובדה הטעונות הוכחה, ומשלא הוגשה בקשה מתאימה, נתמכת בתצהיר, אין באפשרותי להתייחס לטענות אלו.

(כא)
המבקשות הן רשויות ציבוריות, וככאלה הינן בבחינת נאמן הציבור, שתכלית קיומן היא טובתו של הכלל, כפי שנפסק בבג"ץ 142/70:

"לא הרי רשות היחיד כהרי רשות הציבור, שזו בתוך שלה היא עושה, ברצותה

מעניקה וברצותה מסרבת, ואילו זו כל כולה לא נוצרה כי אם לשרת את הכלל, ומשלה אין לה ולא כלום: כל אשר יש לה מופקד בידיה כנאמן, וכשלעצמה אין לה זכויות או חובות נוספות על אלה, או שונות ונפרדות מאלה, אשר הן נובעות מנאמנות זו או הוקנו לה או הוטלו עליה מכוח הוראות חקוקות"
(בג"ץ 142/70 שפירא נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ירושלים, פ"ד כה(1) 325, 331 (1971)).

כרשויות ציבוריות נדרשות המבקשות לעמוד באותן חובות בסיסיות המוטלות על גופי המנהל, אשר נשאבות מן העקרונות הכלליים של המשפט המנהלי, למשל: החובה לנהוג בסבירות ובמידתיות, החובה לפעול ביושר, ללא שרירות ומשוא פנים והחובה לפעול ביעילות ובהגינות
(עע"מ 1369/06 הלל הלביץ נ' הוועדה המקומית לכתנון ולבנייה חדרה, פורסם בנבו, 9.7.2008).
בתפקידה כנאמן הציבור, על כל פעולותיה של הרשות המינהלית להיעשות בכפוף לחובת ההגינות, ממנה
נובעת חובתה לפעול בשקידה ראויה, המתבטאת, בין היתר, בחובתה להגשים את הצורך הציבורי שבגינו הופקעו והועברו לידיה המקרקעין
(
עע"ם 10398/02
וייס נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון
, פורסם בנבו, 25.5.2005).
הסעד לו עותרים המשיבים – העברת שטחים ציבוריים, שהמבקשות עצמן כינו אותם "נכסי ציבור" – לידיים פרטיות - משמעו פגיעה אפשרית באינטרס הציבורי עליו אמונות
המבקשות. על בית-המשפט לבחון את התנהלות המבקשות הן באשר למתן אפשרות להמשך חניה בשטח הציבורי לכלל הגורמים הרלוונטיים לתביעה, הן באשר לגורלו של שטח שיתכן שהוא שטח ציבורי. בחינה זו ע"י בית-המשפט יכולה להיעשות אך ורק לאחר שתונח בראיות ועדויות תשתית מספקת להכרעה במחלוקות.
(כב)
גם אם סיכויי התביעה להתקבל - נוכח כתב ההגנה המפורט שהגישו המבקשות - אינם גבוהים, הרי שלא ניתן לסלק את התובענה על הסף מבלי שתישמע לגופה, שכן:

"אפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפני
ו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו
" (עניין ארדיטי, לעיל).


4.
סוף דבר
אני דוחה את הבקשות לסילוק על הסף.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 3,500 ₪.
המבקשות ישאו בהוצאות המשיבים בסך 3,500 ₪.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים בדואר רשום, ותזמינם לקדם משפט ליום 1.7.2013 שעה 8:30.



ניתנה היום,
כ"ז סיון תשע"ג, 05 יוני 2013, בהעדר הצדדים.











א בית משפט מחוזי 35325-05/12 דליה קניאס, נסים קניאס, יערה רחל קניאס ואח' נ' יצחק ביטון, שושנה ביטון, מפעלי עמישדאי בובליל ושות' בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 05/06/2013)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים