Google

נתן פלד - זיו רז

פסקי דין על נתן פלד | פסקי דין על זיו רז

34751-09/12 א     06/06/2013




א 34751-09/12 נתן פלד נ' זיו רז








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 34751-09-12 פלד נ' רז




בפני

כב' השופט
יונה אטדגי


התובע
:

נתן פלד


נגד


הנתבע
:

זיו רז






החלטה בבקשות התלויות ועומדות

1.
התובע הגיש להוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר החתום על ידי הנתבע על סך 7,907,998 ₪.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר, בה נטענו שני סוגי טענות: הראשונה – שהוא כלל אינו חייב כספים לתובע, השניה – קיזוז.

כב' השופטת אביגיל כהן בהחלטתה מיום 5.11.12 דחתה את הטענה הראשונה ונתנה רשות להתגונן בקשר לטענה השניה בלבד, טענת הקיזוז.

2.
לאחר ישיבת קדם המשפט הראשונה שנערכה בפני
, ולאחר שהנתבע העביר אליו אסמכתאות מסוימות, הכיר התובע בקיזוזים מסוימים וביקש להעמיד את סכום התביעה על סך 5,035,230 ₪.

בהחלטתי מיום 14.2.13 הוריתי על תיקון סכום התביעה כמבוקש.

כן הוריתי לנתבע
"להגיש השלמה לכתב הגנתו, כך שיתייחס להפחתת החוב שנעשתה בתיקון זה ולאופן חיוב ההפחתה בלבד, כלומר:

בלי לחרוג מטענת הקיזוז".

בעקבות החלטה זו הגיש הנתבע תצהיר משלים.

3.
בפני
מונחות עתה שלוש בקשות. אדון בהן יחד, כיוון שכפי שיפורט להלן, ההכרעה בשלושתן נעשית על בסיס אחד.

הבקשה הראשונה היא בקשת התובע למחוק את התצהיר המשלים שהגיש הנתבע, כיוון שיש בו הרחבת חזית מעבר לטענת הקיזוז.

הבקשה השניה היא בקשת הנתבע לתיקון כתב ההגנה (כלומר: התצהיר התומך בבקשת הרשות להגן), באופן שתתווספנה בו טענות הגנה נוספות הנוגעות לעילה השטרית.

הבקשה השלישית, גם היא של הנתבע, לחייב את התובע להשיב על כל השאלות שנכללו בשאלון שנשלח אליו, ושהתובע סירב להשיב עליהן כיוון שלטענתו הן אינן רלבנטיות למחלוקת הנדונה.

4.
אתחיל בבקשה לתיקון כתב ההגנה.

כידוע, משניתנה רשות להתגונן, הופך התצהיר התומך בבקשת הרשות להגן שהוגשה לכתב ההגנה של הנתבע – תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אמנם, בהתאם לסיפת אותה הגנה, רשאי בית המשפט להתיר לנתבע להגיש כתב הגנה נוסף, אך כבר נקבע והשתרש בפסיקה, כי בדרך כלל לא יתן בית המשפט הוראה להגיש כתב הגנה, מכיוון שחזקה על הנתבע שטענה שלא הביא לפני בית המשפט בזמן שביקש רשות להתגונן איננה ראויה להיכלל בכתב ההגנה ולהתברר במשפט, וכי המקרים שבהם יורשה נתבע להגיש כתב הגנה ולהעלות בו טענות נוספות וחדשות ודאי יהיו נדירים.

עוד נאמר, כי אם מורה או מתיר בית המשפט הגשת כתב הגנה שלא לצורך, הוא מסכל בכך את אחת המטרות החשובות של סדר הדין המקוצר והיא: לאלץ את הנתבע לאמת את הגנתו בתצהיר.

ראו: דוד בר-אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (להלן – בר אופיר), מהדורה עשירית, עמ' 235-238.

5.
בעניננו נומקה הבקשה לתיקון כתב ההגנה בכך, שהנתבע אינו תושב ישראל וכי הוא לא היה מיוצג בעת הגשת ההתנגדות.

אין בכך כדי להצדיק את קבלת הבקשה. הנתבע לא הסביר מדוע הוא לא יכל לדאוג כבר אז לייצוג משפטי, כפי שעשה לאחר מכן.

ויצוין, שכבר בעת הדיון בבקשת הרשות להגן שהתקיים ביום 5.11.12 בפני
כב' הרשמת כהן, הנתבע היה מיוצג על ידי באת כוחו הנוכחית. משמע, שהנתבע דאג לפנות לייצוג ולייעוץ משפטי קודם לדיון שנערך כמובן בארץ, וגם הוא וגם באת כוחו לא ביקשו לקראת הדיון או אף במהלכו להעלות טענות חדשות.

6.
מלבד זאת, התצהיר שהוגש במסגרת בקשת הרשות להגן היה מפורט ונשען על נימוקים משפטיים, כולל פסיקה (סעיף 4 להתנגדות). כך שניכר הוא שהנתבע הסתייע בייעוץ משפטי, ומטעמיו בלבד בחר לוותר על הייצוג המשפטי הפורמלי בשלב הגשת ההתנגדות.

לעצם הענין, הטענה, לפיה הנתבע אינו חייב כלל כספים לתובע הועלתה בבקשת ההתנגדות, ונדחתה כאמור על ידי כב' הרשמת.

7.
נוסף לכך, ולמרות שהנתבע היה מיוצג, כאמור, לכל הפחות מיום הדיון בבקשה, כלומר מאז יום 5.11.12, לא טרח הנתבע להגיש בקשתו זו אלא ביום 8.4.13, לאחר שהתקיימו שתי ישיבות קדם משפט, ולא ניתן לכך כל נימוק סביר.

8.
אשר על כן, נדחית הבקשה להגשת כתב הגנה מתוקן.

התצהיר שהוגש במסגרת ההתנגדות ימשיך לשמש כתב הגנה, בכפוף להחלטת כב' הרשמת כהן, ולפיה רשאי הנתבע להתגונן בטענת קיזוז בלבד.

9.
התוצאה האמורה בבקשה לתיקון כתב ההגנה מכתיבה את התוצאה גם בשתי הבקשות הנוספות.

באשר לבקשת התובע למחיקת התצהיר המשלים.

התצהיר המשלים שהגיש הנתבע נחלק למעשה לשני חלקים. בחלקו הראשון (סעיפים 2-22) מעלה הנתבע טענות שונות בקשר לעצם החבות. כאמור, טענה מסוג זה כבר הועלתה על ידו בבקשת הרשות להגן ולא ניתן עליה רשות להגן.

בחלק השני מעלה הנתבע טענות קיזוז שונות, בכללן טענות קיזוז שלא נטענו בתצהירו התומך בהתנגדות.

ברור שהנתבע אינו יכול להתגונן בטענות שזכרן לא בא בתצהיר שהפך לכתב הגנה
(בר-אופיר, עמ' 237).

גם אין לומר שהנתבע מתייחס לקיזוזים שנעשו לאחר הגשת ההתנגדות, שכן, עיון בתאריכים הנזכרים בתצהירו המשלים, הקשורים לקיזוזים הנטענים, מעלה שכולם חלים לפני הגשת ההתנגדות.

משכך, מנוע הנתבע להעלות טענות קיזוז שלא נכללו בבקשת ההתנגדות ובתצהירו שהפך להיות כתב הגנתו.

אשר על כן מתקבלת בקשת התובע, ולא תהיה כל התייחסות לתצהירו המשלים של הנתבע.

10.
הבקשה האחרונה נוגעת לשאלון שהמציא הנתבע לתובע, ושהנתבע סירב להשיב על מרבית השאלות שנכללו בו, משום שהן מהוות הרחבת חזית ואינן רלבנטיות למחלוקת שצריכה להתברר.

צודק התובע גם בטענה זו.

עיון בשאלות הכלולות בשאלון שצורף לבקשה מעלה כי רובן ככולן אינן נוגעות לטענת הקיזוז, הטענה היחידה שצריכה להתברר במשפט זה, אלא לעצם החבות או לטענות נוספות שיש לנתבע כלפי התובע.

כיוון שהנתבע לא הורשה להתגונן בשל טענות אלה, שרובן ככולן כלל לא נכללו בתצהירו התומך בהתנגדות, הרי שהשאלות הללו אינן רלבנטיות להכרעה הנדרשת כאן.


אשר על כן נדחית גם בקשת הנתבע לחייב את התובע להשיב על השאלון.

11.
עוד קודם לישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה, הגיש הנתבע בקשה למחיקת התביעה על הסף, במסגרתה הועלו על ידו טענות רבות שלא נכללו בבקשת ההתנגדות, ושלא ניתנה עליהן רשות להגן.

על פי הצעתי באותו דיון מחקה ב"כ הנתבע בקשתה זו, ללא צו להוצאות (פרוטוקול והחלטה מיום 9.1.13).

גם באותה ישיבה וגם בישיבה שהתקיימה לאחר מכן ביום 18.3.13 וכן בהחלטתי מיום 14.2.13 הדגשתי כי אל לנתבע לחרוג ממסגרת הרשות להגן שניתנה, כלומר, שעליו לצמצם את ראיותיו לטענות הקיזוז בלבד.

נראה, שהנתבע ובאת כוחו אינם משלימים עם תוצאה זו ועושים כל שאל ידם כדי להוסיף טענות נוספות ולהרחיב את החזית.

התנהלות זו צריכה לבוא בחשבון בעת פסיקת ההוצאות.


אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.


12.
עוד בדיון מיום 9.1.13 קיבלתי את בקשת ב"כ התובע להיפוך סדר הראיות.

טענת קיזוז, הטענה היחידה שהנתבע רשאי להוכיחה, כאמור, היא טענת "הודאה והדחה" מובהקת המצדיקה את היפוך סדר הבאת הראיות הרגיל.


אני שב ומדגיש כי תצהירי התובע ודיווחיו יתייחסו לטענות הקיזוז בלבד, ולאלה שפורטו בבקשת ההתנגדות ובתצהירו שהוגש במסגרתה בלבד, ולא תורשה כל חריגה מעבר לכך.



לפיכך, אני מורה לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית, כדלקמן:

הנתבע עד יום 15.7.13,

התובע עד יום 30.9.13 (בהתחשב בפגרה).

גם חוות דעת מומחים יוגשו בתוך המועדים האמורים.

לא תורשה העדת עד שלא הוגש תצהיר מטעמו, אלא אם היתה פניה אליו והוא סירב לתת תצהיר. בקשה להעדת עד כזה תהיה מלווה בתצהיר מתאים.


נקבע לקדם משפט נוסף ואחרון ליום 11.11.13 שעה 08:30.


ניתנה היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 34751-09/12 נתן פלד נ' זיו רז (פורסם ב-ֽ 06/06/2013)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים