פסקי דין על גלית אדרי כהן | פסקי דין על גבריאל כהן

9996-07/10 א     14/06/2013




א 9996-07/10 גלית אדרי כהן נ' גבריאל כהן








בית משפט השלום בצפת



ת"א 9996-07-10 אדרי כהן נ' כהן

תיק חיצוני
:


בפני

כב' השופטת
רבקה איזנברג

התובעת
גלית אדרי כהן


נגד

הנתבע
גבריאל כהן



החלטה

1.
בפני
בקשת הנתבע לצרף מסמכים לסיכומים מטעמו.

המדובר בתביעה לפינוי הנכס נשוא התביעה, כשטענת הגנתו של הנתבע, בין היתר, הינה כי המדובר במקרקעין בבעלות משותפת של מספר בעלים, וכי ביום 28.5.10 רכש מהיורשים של הבעלים הנוספים במקרקעין, זכויות במקרקעין. אין חולק, כי טרם הושלם הליך הרישום מכוח הסכם המכר, וטרם הושלם הליך הוצאת צו הירושה למוכרים על פי אותו הסכם, כיורשים.

2.
בבקשתו הבהיר הנתבע את הקושי הבירוקרטי בהליך קבלת
צו הירושה ביחס למוכרים וביקש לצרף מסמכים המעידים על פעילות בא כוחו להשגת האישורים הנדרשים לרישום צו הירושה, ורישום זכיותיו מכוח הסכם המכר.

3.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.


ראשית אציין, כי
מהות הבקשה הינה הוספת ראיות חדשות לתיק, ולא כטענת הנתבע צירוף מסמכים לסיכומים- הליך אשר אינו קיים על פי סדרי הדין.
משהמסמכים לא הוגשו במהלך הדיון, לא ניתן לצרפם לסיכומים, אלא אם תותר הגשתם כראיות חדשות, וזאת בכפוף למתן אפשרות לבעל הדין שכנגד לחקור, ביחס לראיות חדשות אלו.


עוד אציין, כי מסמך 2 אותו ביקש הנתבע להוסיף, הינו תצהיר עדותו הראשית על נספחיו, מסמך המהווה ממילא ראיה בתיק. לפיכך לא היה כלל צורך בהגשת בקשה זו בהתייחס למסמך זה על נספחיו.

4.

ההלכה הינה כי על בעל דין להביא את כל ראיותיו כמקשה אחת ולא בתפזורת.
ראו דברי כב' השופט א' ריבלין ברע"א 2137/02
אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ
(טרם פורסם), בהחלטתו מיום 30.7.02 כדלקמן:

"
הכלל לענין הגשתן של ראיות לבין המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב'חבילה אחת'
" (וראו
ע"א 579/90
רוזין נ' בן-נון
, פד מו(3) 738, 742 (1992)

בכדי לסטות מן הכלל הנ"ל, על בית המשפט להתחשב באופי הראייה שמבוקש לצרפה, והשלב בו מוגשת הבקשה לצרפה. ככל שההליך נמצא בשלב מוקדם- כך יטה בית המשפט להיעתר לצירופה. כן ישקול בית המשפט
האם הצד העותר לצירוף, ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר, וכלשון בית המשפט:

"בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר".

5.
במקרה דנן, לא רק שמדובר בשלב מאוחר ביותר, בו הסתיימה שמיעת הראיות, ואף הוגשו כבר סיכומי התובעת, אלא שאף לאור אופי הראיות אותן מבוקש לצרף, לא מצאתי כל הכרח בצירופם, ופתיחת הדיון מחדש, בעקבות כך (שכן,כאמור, לו היתה הבקשה נעתרת, היתה לתובעת זכות לחקור את הנתבע, או מי מטעמו, לגבי ראיות חדשות אלו ).


לאחר שעיינתי במסמכים שוכנעתי, כי אין המדובר במצב בו ככל שלא תתקבל הבקשה, תקופח זכותו של בעל דין להציג ראיות בעלות משמעות. בנוסף, חלק מהמסמכים הינם ממועד הקודם לסיום שמיעת הראיות ולא הוצג כל טעם בגינו לא צרפם הנתבע לתצהירו, או לכל הפחות ביקש להגישם, בטרם הסתיימה שמיעת הראיות.

6.
לעניין אופי הראיות אבהיר, כי אין המדובר בבקשה לצירוף ראיה על רישום הזכויות על שמו של הנתבע, או על שם היורשים- המוכרים. המדובר במסמכים המצביעים על המאמץ הנעשה בידי בא כוחו להשלמת הליך הרישום. אולם בעניין מאמצי בא כוחו של הנתבע להשלים את הליך הרישום, כבר העיד הנתבע ואף צירף לתצהירו אסמכתאות לעניין הבקשות שהוגשו כחלק מהטיפול לצורך רישום צו הירושה על שם המוכרים. על ההליך הנדרש לצורך השלמת רישום הזכויות על שם הנתבע העיד גם עו"ד פריימן.

עובדת כריתת ההסכם הוכחה. העובדה שטרם הושלם הליך רישום הזכויות, אף היא אינה במחלוקת. על משמעות מצב זה ביחס לתביעת הפינוי, תינתן הכרעה בפסק הדין והנתבע יוכל
להעלות טענותיו בעניין בסיכומיו. אולם, שעה שהדיון
כבר הסתיים ואין המדובר אלא במסמכים המעידים על מאמצי בא כוחו של הנתבע והתנהלותו גם מכוח היורשים להשלמת הרישום ודוק- אין המדובר באישור על הרישום עצמו, אינני סבורה כי תקופח הגנתו של הנתבע אם לא תותר הגשתם.

7.
לאור האמור ובשקלול חשיבות ראיות אלו ומשמעותן (שעה שהליך הרישום טרם הושלם והם מצביעים רק על המאמצעים שנעשו עד עתה להשלמתו), אל מול השלב המאוחר בו הוגשה הבקשה והעובדה שהתרת הגשתם תצדיק קיום דיון נוסף לצורך חקירה על מסמכים אלו,
אין להתיר הגשת הפניות, וההתכתבויות בקשר לרישום הזכויות כמפורט במסמכים 5-15.
באשר למסמכים 1,3,15- אין המדובר במסמכים ש"נולדו" לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות. הדיון בתיק זה נמשך עד ליום 26.12.12.
אולם,רק כ- 6 חודשים לאחר סיום הדיון ולאחר מס' ארכות שניתנו לנתבע להגשת סיכומיו, הוגשה בקשה זו. הנתבע לא העלה כל טעם מדוע לא מצא לנכון לצרף מסמכים אלו (שהיו קיימים אף קודם לכן,ויכול היה להשיגם כבר קודם), לתצהירו. לפיכך אין להתיר הגשת ראיות נוספות אלו.


לאור כל האמור, הבקשה נדחית.


הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסיום ההליך (ככל שהתביעה תידחה, יופחתו מסכום ההוצאות שייפסק לנתבע. ככל שהתביעה תתקבל, יצטרפו להוצאות שייפסקו).

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ג, 14 יוני 2013, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 9996-07/10 גלית אדרי כהן נ' גבריאל כהן (פורסם ב-ֽ 14/06/2013)