פסקי דין על עו"ד אביחי ורדי | פסקי דין על צבי כהן | פסקי דין על מרגלית כהן | פסקי דין על עו"ד אסף אייל ואח' |

18474-12/11 פשר     18/06/2013




פשר 18474-12/11 עו"ד אביחי ורדי נ' צבי כהן, מרגלית כהן, עו"ד אסף אייל ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



פש"ר 18474-12-11 כהן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'
פש"ר 47950-02-12 כהן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'





מספר בקשה:13

לפני כבוד השופט יחזקאל קינר



בעניין: פקודת פשיטת הרגל

ובעניין:
צבי ומרגלית כהן

(להלן "החייבים")



המבקש:

עו"ד אביחי ורדי

– מנהל מיוחד


נגד


המשיבים:

1.צבי כהן
2. מרגלית כהן

3. עו"ד אסף אייל – מנהל מיוחד
3. עו"ד משה שפורן – כונס נכסים בתיק הוצל"פ
4. סער יצחק רוזנבאום
5. רמת הדר – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ
6. מנהל מקרקעי ישראל
7
.כונס נכסים רשמי תל אביב




החלטה


בקשה למתן הוראות

המבקשים 1-2 (להלן: "החייבים") הגישו הצעת הסדר נושים.
לדבריהם, הצעת הסדר הנושים מבוססת בעיקרה על התמורה שתתקבל ממכירת זכויותיהם במקרקעין ביישוב רמת הדר (להלן: "המקרקעין" או "הנחלה").
זכויות החייבים במקרקעין נמכרו למשיב 4 (להלן: "הרוכש") לפי הסכם מכר מיום 5.3.12 (להלן: "הסכם המכר"), תמורת סך של 9.8 מיליון ₪. המכירה לא בוצעה במסגרת הליכי פשיטת הרגל, אלא במסגרת הליכי הוצאה לפועל באמצעות המשיב 3 (להלן: "כונס הנכסים"), כאשר רשם ההוצל"פ אישר ביום 11.3.12 את מכר הזכויות.

מבקשה שהוגשה על ידי המבקש עולה כי השלמת המכר מתעכבת עקב סירוב המשיבה 5 (להלן: "האגודה") לקבל את הרוכש כחבר לשורות האגודה. קבלה זו לחברות באגודה הכרחית לצורך העברת הזכויות בנכס על שם הרוכש, ובהסכם המכר הצהיר הרוכש כי ידוע לו האמור לעיל.
נוכח אי קבלת הרוכש כחבר באגודה, סירבה היא לחתום על המסמכים הדרושים לצורך העברת הזכויות במקרקעין על שם הרוכש.
עקב כך, אין מוכן המשיב 6 (להלן: "המינהל") להעביר את הזכויות במקרקעין על שם הרוכש, בלא שתינתן לכך הסכמת האגודה.

פניית כונס הנכסים לרשם ההוצל"פ להורות למינהל מקרקעי ישראל לקבל את הבקשה להעברת זכויות לרוכש גם ללא אישור האגודה, נדחתה על ידי הרשם בהחלטה קצרה, תוך שהוא מציין כי הדחייה הינה מנימוקי תגובת המינהל, וכן ציין כי על כונס הנכסים לשקול פנייה לבית המשפט המוסמך. ייתכן, אפוא, כי הרשם כיוון לאחת מטענותיו המקדמיות של המינהל בתגובתו, לפיהן נעדר הרשם סמכות לדון בעניין.

הבקשה הנוכחית היא בקשת המבקש, אחד משני המנהלים המיוחדים של החייבים, שעיקרה הוא מתן הוראה לאגודה לחתום על כל מסמך הנחוץ לצורך רישום הזכויות במקרקעין על שם הרוכש, ולחלופין, להורות למינהל, לבצע את הרישום האמור, אף בהעדר חתימת המשיבה על המסמכים הנחוצים.
המבקש טען כי האגודה מסרבת לקבל את הרוכש כחבר באגודה, עקב רצונה ללחוץ על החייבים לשלם לה חוב הנטען על ידה. הוא נסמך בעניין זה על מכתב של ב"כ הרוכש לפיו נמסר לו כי בכוונת האגודה להערים קשיים על הרוכש עקב החוב האמור ובכלל זה, לא לקבלו כחבר באגודה. כן צורף תצהיר אביו של הרוכש.
נימוק האגודה לסירובה לקבל את הרוכש כחבר היה כי אין הוא מתכוון להתגורר בנחלה (מדובר בחייל בשירות סדיר), והמבקש תוקף נימוק זה וטוען כי הרוכש ציין כי הוא מתעתד להתחיל קורס טיס, והוא מתכוון להתגורר בנחלה עם תום שירותו הצבאי או אף לפני כן. המבקש טוען כי סירוב האגודה לקבל את הרוכש כחבר נובע ממניעים זרים, וברצונה להתנות את קבלתו כחבר בתשלום החוב.

הרוכש הצטרף לבקשה וטען בתגובתו כי האגודה מבקשת לסחוט אותו ולגבות ממנו את חובם של החייבים, וכי נימוקיה לאי קבלתו אינם נכונים. כמו כן, טען כי נגרמים לו נזקים רבים עקב כך, והוא נמצא בין הפטיש והסדן.

האגודה הגישה תגובה ובה טענה כי אין שחר לטענות נגדה כאילו הערימה קשיים על הרוכש ולא קיבלה אותו כחבר באגודה. נטען כי האגודה לא התנתה את קבלת הרוכש לאגודה בהסדרת חובות החייבים, וכי לוועדת הקבלה לא התייצב הרוכש, אלא אביו, אשר ציין כי בנו היונ חייל בשירות סדיר ואינו מתכוון להתגורר מקרקעין (המהווים נחלה) בשנים הקרובות. צורף תצהיר בעניין זה, וכן צורפו תמונות לפיהן מוצעים המקרקעין להשכרה.
כן טענה האגודה כי אי מגורים בנחלה עומדים בניגוד למדיניות המינהל, וכי האגודה רשאית שלא לקבל חברים לאגודה, ואף אין היא צריכה לנמק את החלטותיה, ולא ניתן לכפות עליה לקבל פלוני כחבר באגודה, אפילו עומד הוא בכל הקריטריונים. האגודה הכחישה את טענות אביו של הרוכש כאילו אחרים בעלי נחלות אינם מתגוררים בהן, וטענה כי הטענה נטענה בעלמא. האגודה טענה גם כי התערבות בית המשפט בעניין קבלת חברים לאגודה היא מצומצמת ביותר. האגודה הוסיפה וענה כי לא ידעה על הליך פשיטת הרגל, בטרם קיבלה בקשה זו.
טענות אלה הן רק חלק מטענות האגודה שהובאו בתגובתה בהרחבה.

המינהל טוען כי הרוכש לא מיצה את ההליכים בעניינו וכי היה עליו לערער על סירוב ועדת הקבלה של האגודה לקבלו כחבר בפני
האסיפה הכללית, כפי שקובעות תקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973. המינהל טען כי הסכמת האגודה הינה תנאי בלתו אין להשלמת עסקת המכר, וכי הדבר אף מצא את ביטויו בהסכם המכר. לדבריו, הגם שסעיף 26 להסכם המשבצת מאפשר למינהל לפעול ללא קבלת הסכמת האגודה במקרים מסויימים, אין מקרה זה מתאים להפעלת סמכות זו המצויה בשיקול דעתו הבלעדי של המינהל. המינהל הוסיף וטען כי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1 מחייב את החוכר להתגורר בנחלה ולעבדה.

המבקש צירף גם את עמדת החייב המעלה מספר טענות:
א. החייבת אינה חברת אגודה ואינה חייבת לאגודה דבר.
ב. חובו לאגודה קטן מזה הנטען על ידי האגודה.
ג. אי קבלת הרוכש לחברות נעשתה בהליך בלתי תקין.
ד. דחיית הרוכש מהווה אפליה לעומת רוכשים אחרים שהתקבלו כחברים, למרות שאינם מתגוררים בנחלות שרכשו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו בעקבותיה, באתי לכלל מסקנה כי מקום לכך שבית משפט של פשיטת רגל ידון בבקשה זו.

סעיף 178(א) לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט של פשיטת רגל, לדון
בכל שאלה
שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בענין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון.

המבחן העקרוני שיחול הוא יכולתו המהותית של בית משפט של פשיטת רגל לדון במקרה הסצפיפי במסגרת היעילה והמקוצרת של בקשה למתן הוראות, תוך שימת לב למורכבות העניין, הצורך בשמיעת ראיות ויכולתו של הצד שכנגד להתגונן במסגרת מקוצרת זו.

בענייננו, ולאחר בחינת התגובות והעמדות השונות, מתברר כי הבקשה מחייבת בירור עובדתי, לרבות חקירות, אשר נועד, בין היתר, לברר את סיבת אי קבלת הרוכש לחברות לאגודה, וכן לברר טענות אפליה בין הרוכש לבין אחרים שהתקבלו לחברות. בירור סוגיות אלה עלול אף להתרחב נוכח הצורך האפשרי בבחינת יחסה של האגודה לרוכשי נחלות אחרים. כמו כן, הבקשה מעלה סוגיות מורכבות שונות, ובהן מיצוי ההליכים על ידי הרוכש, מידת התערבות בית המשפט
בהחלטות אגודות בדבר קבלה לחברות [ר' לעניין זה ע"א 10419/03 דור נ' רמת הדר – כפר שיתופי להתיישבות פ"ד ס(2) 277 (2005ׂ), לפיה ההתערבות בהחלטות אגודה בדבר קבלת חברים לשורותיה תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, ולאחרונה בבר"ם 2451/13 אלקיים נ' תאשור מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 12.6.13)], מדיניות המינהל בדבר אי מגורי בעלי נחלות בנחלותיהם וכן אפשרות המינהל לאשר העברת זכויות ללא הסכמת האגודה.
למותר לציין כי סוגיות נוספות, כגון קיום או אי קיום חוב של החייבת לאגודה והיקף חובו של החייב לאגודה אינן אמורות להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות אלא במסגרת הכרעה בתביעות חוב.

עוד יש לציין כי הצידוק הכמעט יחידי לבירור הבקשה במסגרת בקשה למתן הוראות הוא הטענה כי האגודה מבקשת לנצל את מעמדה כמי שביכולתה למנוע מפלוני לרכוש מקרקעין בתחומי היישוב, אם לא תקבלו לשורותיה, על מנת לגבות חוב שבאופן רגיל, אין לו עדיפות על פני חובות אחרים של החייבים. ואולם, לטענה זו נלוות טענות רבות נוספות, ובירורה הוא בירור עובדתי היכול להיות מורכב ואינו מתאים לבקשה למתן הוראות המתבררת בדרך מקוצרת. הטענות הנוספות הן טענות החורגות מהעניינים הנדונים בדרך כלל בהליכי פשיטת רגל, ורחוקות מהן מרחק רב.

זאת ועוד, אין לשכוח כי מדובר בהסכם מכר שנעשה על ידי כונס נכסים במסגרת הליך הוצאה לפועל, בטרם ניתן צו כינוס נכסים לגבי החייבים, דהיינו שלא במסגרת הליך פשיטת הרגל, וסוגיית השלמתו היא בעיקר בעייתו של הרוכש ולא בעיית החייבים, שהרי מסת הנכסים שלהם אינה אמורה להיפגע אם תתבטל הרכישה עקב אי קבלת הרוכש כחבר באגודה, והנחלה תוכל להימכר לרוכש אחר. אמנם, לחייבים אינטרס להשלים את הרכישה נוכח רצונם להגיע להסדר נושים ולהשתמש בכספי התמורה לצורך הסדר זה, אך כאמור, מסת הנכסים שלהם אינה אמורה להיפגע עקב אי אישור הרוכש על ידי האגודה. אכן, סביר היה כי הרוכש החפץ להשלים את הרכישה ינקוט בהליך משפטי בעניין זה, אך הוא הותיר זאת למנהל המיוחד.

נוכח כל האמור לעיל, אין הבקשה למתן הוראות צריכה להתברר במסגרת הליך פשיטת הרגל, שכן מדובר בדרך מקוצרת שזמנה מדוד, נוכח היקף העניינים הרבים הנדונים במסגרת הליכי פשיטת רגל, לרבות מתחומי משפט אחרים, והיא אינה מתאימה לבקשה זו.
בידי המנהל המיוחד ו/או הרוכש לנקוט בדרך מקוצרת אחרת (כגון המרצת פתיחה) אשר תוגש לערכאה המוסמכת, שם תתברר בדרך הדיונית הרגילה, המאפשרת לערוך את הבירור הנדרש כהלכתו. ניתנת למנהלים המיוחדים הרשאה לנקוט בהליך זה, אם ימצאו לנכון לעשות כן.

ניתנה היום,
י' תמוז תשע"ג, 18 יוני 2013, בהעדר הצדדים.














פשר בית משפט מחוזי 18474-12/11 עו"ד אביחי ורדי נ' צבי כהן, מרגלית כהן, עו"ד אסף אייל ואח' (פורסם ב-ֽ 18/06/2013)