פסקי דין על גיא חסיד | פסקי דין על אמיל קיג |

8208/04 בשפ     21/09/2004




בשפ 8208/04 גיא חסיד,אמיל קיג נ' מדינת ישראל




בבית המשפט העליון

בש"פ 8208/04
בש"פ 8252/04

בפני
:
כבוד השופט י' טירקל
העורר בבש"פ 8208/04:
גיא חסיד

העורר בבש"פ 8252/04:
אמיל קיג



נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל


עררים על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו (כבוד השופט ח' כבוב), מיום 21.7.04, בב"ש 91269/04

בשם העורר בבש"פ 8208/04: עו"ד מ' עורקבי
; עו"ד ק' מרגולוב

בשם העורר בבש"פ 8252/04: עו"ד י' קליין
בשם המשיבה: עו"ד ע' אברהמוב
; עו"ד א' אבקסיס
החלטה
1. על העורר בבש"פ 8208/04, גיא חסיד
(להלן – "חסיד"), על העורר בבש"פ 8252/04, אמיל קיג
(להלן – "קיג") ועל שישה נאשמים נוספים (להלן – "הנאשמים הנוספים") (העוררים והנאשמים הנוספים יחד יכונו להלן – "הנאשמים") הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו המייחס לעוררים, ולאחדים מן הנאשמים הנוספים, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייצור נשק בלא רשות על פי דין, נשיאת נשק בלא רשות על פי דין, החזקת נשק בלא רשות על פי דין, שינוי זהות של רכב, קבלת רכב גנוב, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזוייף, התחזות לאחר, הלנה וסיוע שלא כדין, ניסיון רצח והנחת חומר נפיץ שלא כדין. כמו כן יוחסה לקיג לבדו עבירה של איומים. ראשיתה של הפרשה שהולידה את המעשים שבגינם הוגש כתב האישום בסכסוך בין שתי קבוצות שעיסוקן בהפעלת בתי קפה אינטרנט המספקים שירותי הימורים. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, בעקבות הסכסוך ולפי הזמנתם של בני אחת מן הקבוצות קשרו ארבעה מן הנאשמים – ובהם העוררים – קשר לרצוח שלושה מבני הקבוצה המתחרה על ידי כך שיביאו רוצחים שכירים מבלארוס לישראל, יבריחו אותם ממצרים לישראל ללא היתר, ויספקו להם דירות מסתור, מסמכים מזויפים, כלי רכב ואמצעי לחימה. במסגרת הקשר יצאו העוררים לליטא לשם שכירת רוצחים וחזרו לישראל. חודשים מספר לאחר מכן הגיעו ארבעה מן הנאשמים, עם אדם נוסף, מבלארוס לישראל על מנת לבצע את מעשי הרצח ויתר הנאשמים סיפקו להם את הדרוש לפועלם, כאמור לעיל. אמצעי הלחימה רוכזו בדירה שבה התגוררו הרוצחים השכירים. מאוחר יותר גם התקינו הנאשמים, או אחדים מהם, מטעני חבלה לצורך פגיעה בבני הקבוצה המתחרה וכן ניסו לפגוע במי מהם על ידי ירייה ברובה. אחרי שנתפסו איים קיג על חוקר משטרה שיחסל אותו אחרי שישוחרר.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו (כבוד השופט ח' כבוב), בהחלטתו מיום 21.7.04, ציווה לעצור את העוררים – וחמישה מן הנאשמים הנוספים – עד תום ההליכים. העוררים עררו על ההחלטה. עם פתיחת הדיון בעררים הוריתי כי הדיון בשניהם יתקיים במאוחד.

2. בהודעת הערר ובדיון לפני עמד בא כוחו של חסיד על כך שאין לו כל מעורבות בעבירות המיוחסות ליתר הנאשמים וכי חלקו בפרשה שונה בתכלית השינוי מחלקיהם. כריכתו עם יתר הנאשמים ב"סל אחד" גורמת לו עוול כבד הואיל ואין בידי המדינה ראיה של ממש להוכחת מעורבותו בתכנון מעשי רצח של אנשים שאינו מכיר אותם. לעצם העניין ציין כי נסיעתו של חסיד לליטא – שלטענת המדינה היתה לצורך הבאת הרוצחים השכירים לישראל – היתה במטרה להתגרש מאשתו וכי נסיעתו של קיג לליטא יחד איתו היתה במטרה לסייע לו בכך. אשר לשימוש שעשו אחדים מן הנאשמים במכונית הרשומה על שם אימו של חסיד – שגם על כך סומכת המדינה כראיה למעורבותו בפרשה – הרי שהמכונית נמכרה קודם לכן לאדם אחר ואין לו כל ידיעה מה נעשה בה. לעניין זה הגיש בא כוחו של חסיד תצהיר של קונה המכונית שממנו עולה כי המכונית נמכרה לו לפני הפרשה. זאת ועוד, חסיד הוא צעיר יליד 1973 שאין לו עבר פלילי, שסופו לצאת זכאי, השוהה במעצר כשבעה חודשים וצפוי לשהות במעצר עד פתיחת המשפט כשלושה חודשים נוספים.

בהודעת הערר ובדיון לפני עמדה באת כוחו של קיג על כך שמרשה הוא היחיד מן המעורבים ששיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו, לא הכחיש את חברותו הממושכת עם אלכס – המכונה גם "מריוס" – (להלן – "אלכס") שלו מיוחסת האחריות להבאתם של הנאשמים שבאו מבלארוס, אך הוא עצמו לא היה מעורב בדרך כלשהי בפרשה. קיג אכן נסע לליטא עם חסיד, במטרה לסייע לו בגרושיו, אולם אין להסיק דבר לחובתו מן העובדה שחסיד הכחיש בחקירתו שקיג נסע עימו. יתר על כן, אין יסוד לטענה כי קיג מומחה בתפעול כלי נשק ובהכנת מטעני חבלה, או כי הדריך את הנאשמים שבאו מבלארוס בנושאים אלה. אכן, קיג שירת בצבא הליטאי כצלף במשך כשנה וחצי בלבד אך אינו מומחה כפי שמיוחס לו. עוד ציינה כי היתה טעות בזיהויו על ידי השוטרים התצפיתנים וכן אין לזקוף לחובתו את העובדה שטביעת אצבע שלו נמצאה על גבי ספח של תעודת זהות מזויפת שבה השתמש, לפי הטענה, אלכס הנזכר, מן הטעם שבאירוע מסוים השוו שניהם את תעודות הזהות שלהם ואז, כנראה, הוטבעה טביעת האצבע. מכל מקום, הוא לא נחקר על כך ולא ניתנה לו הזדמנות לתת הסבר. עוד ציינה כי קיג הוא צעיר לימים – יליד 1980 – עולה חדש מליטא, ללא עבר פלילי בליטא או בישראל, שמאז עלייתו התפרנס מעבודות בתחום האבטחה וכן הועסק כפקח עירוני.

3. השאלה העומדת להכרעה היא אם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של העוררים, כמצוות סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן – "חוק המעצרים"). התשובה לשאלה כזאת, בדרך כלל, מצריכה עיון זהיר ומדוקדק בראיות ובעיקר כאשר דברים אמורים בראיות נסיבתיות, שזה המצב בפרשה שלפנינו. בשלב זה, לא אחת, הראיות אינן מספיקות, אינן חד משמעיות, סותרות אלה את אלה, ויש ואף מהימנותן מוטלת בספק. החלטת המעצר שתינתן על פיהן מושתתת רק על ראיות כאלה, שעדיין לא נבדקו ולא נבחנו במשפט, ועלולה לגזור על חף מפשע מעצר ממושך, שמחמת העומס הכבד המוטל על בתי המשפט בישראל עלול להיות ממושך מאוד (ראו, בין היתר, בש"פ 9833/03 פבלוב נ' מדינת ישראל
, תק-על 2003(4), 104; וכן ראו לעניין ראיות נסיבתיות, דברַי בע"פ 9724/02 אבו-חמאד נ' מדינת ישראל
, תק-על 2003(3) 2182). שאלה נוספת, שביסודו של בירור זה היא, מה הפוטנציאל הראייתי שבראיות (על כך ראו, בין היתר, דברי הנשיא א' ברק בבש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל
, פ"ד נ(2) 133, 147, 151 ודברי השופטת א' פרוקצ'יה בבש"פ 9878/01 מדינת ישראל
נ' עמרם, תקדין עליון 2001(4) 781).

המסקנה העולה מן העיון בראיות היא ששני העוררים אינם עומדים, ככל שניתן להתרשם בשלב מקדמי זה, בליבה של הפרשה במובן זה שאינם המתכננים העיקריים של מעשי הרצח ואף אינם המבצעים העיקריים של המעשים. אולם, מעשיו של כל אחד מהם כרוכים זה בזה ונוגעים בצמתים שונים של התכנון ושל הביצוע. אכן, יש מקום לטענה שכל אחת מן העובדות שעליהן מצביעה המדינה לחובתו של כל אחד מהם היא תמימה ומקרית, כשהיא עומדת בפני
עצמה, אולם מולה עומדת מסקנה שבהגיון לפיה לא יתכן שצירופן של עובדות אלה יחד, לגבי אדם אחד, הוא תמים ומקרי; וכי כולן נקבצו ובאו בשני אנשים שאין להם כל קשר לפרשה. יש כאן, כביכול, מעין תמונת הרכבה ("פזל") המסבכת את העוררים בפרשה (ראו ע"פ 351/80 חולי נ' מדינת ישראל
, פ"ד לה(3) 477, 484). להלן אעמוד על עובדות אלה בקיצור וברצף.

מתוך חומר הראיות עולה כי חסיד עובד כנהג מונית וככל הנראה הוא גם הבעלים, או אחד מן הבעלים של מכון ליווי. מתוך עיסוק זה התוודע לקיג, שהוא עולה חדש מליטא שעסק באבטחה. אחרי התקופה שבמהלכה נרקם הקשר, בחודש יולי 2003, נסע חסיד לליטא, לטענתו לצורך גירושין מאשתו, וקיג נלווה אליו כדי לעזור לו. במהלך שהותם בליטא בחודש יולי 2003 נפגשו השניים עם אלכס הנזכר שלטענת קיג הוא חברו הותיק מזה שנים, ולו מיוחסת האחריות להבאתם של הנאשמים שבאו מבלארוס. כשלושה-ארבעה חודשים לאחר מכן נכנסו נאשמים אלה לארץ שלא כדין דרך מצרים, בדירה שנשכרה עבורם נאגרו אמצעי לחימה. אלכס נפגש עם קיג בארץ וביקש ממנו להדריכם בשימוש באמצעי הלחימה. מאוחר יותר הראה להם קיג חנות שבה ניתן לרכוש ציוד אופטי (כוונות לרובים) וליווה אותם לחנות. קיג אף משוחח איתם בטלפון לדירה, לטענתו עשה זאת כדי לשוחח עם חברו אלכס. טביעת אצבע של קיג נמצאה על ספח של תעודת זהות מזויפת שבה השתמש אלכס. לדברי קיג נמלט אלכס מן הארץ באמצעות דרכון מזויף שסיפק לו חסיד. לאחר מכן המשיך קיג לשוחח איתו בטלפון לליטא. דרכון מזויף אחר, ובו תמונתו של מעורב אחר בפרשה, שנמלט אף הוא מן הארץ נמצא במוניתו של חסיד. בתצפיות של אנשי משטרה נראה חסיד באזור שבו מתוכננת אחת מפעולות הרצח. מתוך האזנה לשיחות הטלפון של חסיד עם מעורבים אחרים עולה היכרות עם המעורבים והתמצאות בפרטי המעשים המתוכננים. מכונית פרטית הרשומה על שם אימו של חסיד שימשה את הנאשמים, אחרי שמכוניתם התקלקלה.

4. הראיות שפורטו לעיל, בהשתלבן יחד, הן ראיות לכאורה להוכחת ההאשמות המיוחסות לעוררים. לדעתי יש ליחס משקל רב ומיוחד למסוכנותם של העוררים כחלק מקבוצה שפעלה בצוותא יותר ממשקל המסוכנות של כל אחד ואחד מהם בנפרד. מדובר בפרשה של קשירת קשר לביצוע רצח במסגרת קבוצתית ומאורגנת של מספר אנשים, ובכך אין להקל ראש. במצב דברים זה השיקול כי משפטם של העוררים יתארך, ככל הנראה, ואף עברם הנקי, אינם יכולים לעמוד כנגד הסכנה הממשית הנשקפת מהם אם ישוחררו, אפילו בתנאים המגבילים ביותר. מסוכנותם מכריעה את הכף לחובתם ואין מנוס מלכלוא אותם מאחורי דלתיים ובריח.

5. לפיכך אני דוחה את ערריהם של העוררים.

ניתנה היום, ו' בתשרי תשס"ה (21.9.04).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04082080_m05.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








בשפ בית המשפט העליון 8208/04 גיא חסיד,אמיל קיג נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 21/09/2004)