פסקי דין על דוד צור

47278-05/13 מת     20/06/2013




מת 47278-05/13 מדינת ישראל נ' דוד צור








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

מ"ת 47278-05-13 מדינת ישראל
נ' צור(עציר)



20 יוני 2013






לפני כבוד השופט אברהם יעקב
- סג"נ


המבקשת
מדינת ישראל



נגד

המשיב

דוד צור
(עציר)



החלטה



זוהי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו במסגרת ת.פ. 47266-05-13, בגין עבירות שוד ושיבוש מהלכי משפט המיוחסות לו.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 10/05/13 הגיע המשיב לסניף בנק הדואר ברחוב יוספטל שברמלה (להלן: "הסניף"). המשיב נכנס לסניף כשהוא רעול פנים ונושא בידו אקדח צעצוע הנחזה להיות אקדח אמיתי (להלן: האקדח"). המשיב פנה לאחת הפקידות בסניף, נופף לעברה באקדח והורה לה "תביאי את הכסף". הפקידה השתהתה והמשיב פנה לפקידה אחרת, נופף לעברה באקדח, הושיט לה שקית והורה לה "תביאי את הכסף". בעקבות הדברים, מסרה הפקידה האחרת סך של 4,800 ₪ לידי המשיב. המשיב נטל את הכסף ונמלט מן המקום. במסלול בריחתו השליך המשיב את חולצתו, כובע הגרב והאקדח בפחי האשפה הסמוכים לסניף.

המבקשת טוענת כי יש בידיה ראיות טובות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב ובהן: הודעות פקידות הסניף אשר זיהו את המשיב כמי שביצע את המיוחס לו בהיותו מוכר להן כלקוח של הסניף; תיעוד מצלמות אבטחה אשר תיעדו את המשיב בזמן ביצוע השוד; תפיסת נעלי ספורט, הזהות לנעליים הנצפות במצלמת האבטחה, בביתו של המשיב; תפיסת תמונות של בנו של המשיב, הלבוש חולצה הזהה לזו שנראית בצילומי האבטחה; דו"חות פעולה של שוטרים אשר תפסו את החולצה, כובע הגרב ואקדח הצעצוע בפחי אשפה הסמוכים לסניף; ממצאי דנ"א של המשיב על כובע הגרב וכן על החולצה אשר שימשו לביצוע השוד; הודעות המשיב בהן הוא מכחיש את המיוחס לו, אך שומר על זכות השתיקה כאשר הוא מעומת עם הראיות הפורנזיות האמורות.

ב"כ המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה נגד המשיב וטוען כי בראיות הלכאוריות שהציגה המבקשת אין די כדי לבסס את האישום המיוחס למשיב. בין היתר, נטען כי כובע הגרב, החולצה והאקדח נמצאו בגן המרוחק מאות מטרים ממקום האירוע ולא ניתן להצביע על כך שהמשיב עשה שימוש בפריטים אלה. כמות ה
dna

אשר הופקה מפריטי הלבוש הללו היתה מועטה ובבדיקות שבוצעו נמצאו פרופילים של

dna

השייכים למספר אנשים (תערובת). מסקנת חוות הדעת הפורנזית ביחס למשיב היה ש"לא ניתן לשלול את תרומתו לתערובת" ובכך אין די.

טענה נוספת העלה ב"כ המשיב, מתייחסת להודעתה של פקידת הסניף, אודיה אברהם, במשטרה. בהודעתה סיפרה הודיה כי השודד בעל שיער לבן, אולם לא ברור כיצד יכולה היתה הודיה למסור תיאור חיצוני כזה, שכן מן העובדות המתוארות בכתב האישום ועל פי גרסתה, השודד חבש כובע גרב לראשו. תיאור זה, לטענת ב"כ המשיב, נסמך על עדות מפי השמועה, ולא על דברים שראתה הודיה בעצמה.

עוד נטען, כי למסדר התמונות שנערך למשיב אין כל משקל. בנסיבות
שבהן ראשו של השודד היה מכוסה באמצעות כובע גרב וזיהויה של הפקידה נעשה על סמך מבנה גופו, היה על צוות החקירה לערוך מסדר זיהוי חי, שבו תוכל הפקידה לזהות את החשוד על פי מאפייני גופו ולא על פי תמונת פנים, שלא היו חשופים בעת ביצוע העבירה.

ראיות לכאורה –

המחלוקת לעניין קיומן של ראיות לכאוריות כנגד המשיב אינה נוגעת לעצם ביצוע העבירה, אלא מתרכזת סביב זיהויו של המשיב כמבצע העבירה.

זיהויו של המשיב כמבצע העבירה, מבוסס על מספר ראיות לכאוריות שהציגה המבקשת ועיקרן בהודעות פקידות הסניף, אשר מסרו תיאור של המבצע והיכרותן המוקדמת עמו, זיהוין בפועל את המשיב במסדר זיהוי תמונות וכן ממצאים פורנזיים.

כמתואר בכתב האישום, השוד התרחש ביום 10/05/13 בשעה 12:15 או בסמוך לכך. כבר באותו יום, זמן קצר לאחר האירוע, מסרו שתי הפקידות תיאור של השודד ואף ציינו כי מדובר באדם המוכר להן כלקוח של הסניף.

מהודעתה של אודיה אברהם, עולה כי מדובר באדם בעל מבנה גוף בריא, שיערו לבן והוא בעל מבטא כבד גרוזיני או בוכרי. עוד לדבריה, על אף כובע הגרב שחבש ראו את פיו ואת עיניו שהיו בצבע בהיר. כשנשאלה האם ראתה אותו בעבר השיבה: "הוא נראה מוכר, החזות שלו נראית מוכרת, לדעתי זה לקוח שמגיע הרבה למרות שלא ראיתי את הפרצוף שלו לפי מבנה גופו נראה מוכר" (ש' 13-15 בהודעתה מיום 10/05/13). בהודעה מאוחרת שמסרה באותו יום הוסיפה כי גם קולו נשמע לה מוכר (עמ' 1 ש' 11 בהודעה מיום 10/05/13 בשעה 14:42).

ליאל צמח, פקידה נוספת בסניף, מסרה אף היא תיאור של השודד בסמוך לאחר האירוע. לדבריה, מדובר באדם מבוגר בעל שיער לבן, אשר קודם לכניסתו לסניף הבחינה בו עומד בחוץ, בסמוך לסניף (הודעתה מיום 10/05/13 בשעה 12:45). בהודעה שנגבתה ממנה כמחצית השעה לאחר מכן באותו יום, ליאל זיהתה את השודד כלקוח הסניף המוכר לה. לדבריה, קודם לכניסתו של השודד לסניף, היא הבחינה בלקוח עומד מחוץ לסניף ואמרה: "לפני השוד אני כמעט בטוחה שהוא עמד מול הסניף, הוא עמד והסתכל על הסניף, אני הייתי בטוחה שהוא יכנס לסניף כי הוא לוקח בסניף את קצבת הביטוח הלאומי, אני מכירה את האדם כלקוח של הדואר" (עמ' 1 ש' 12-16 בהודעתה מיום 10/05/13 שעה 13:15).

כשנשאלה למידת ודאותה ביחס לזהות בין הלקוח שבו הבחינה לבין השודד ענתה: "אני כמעט בטוחה שזה הוא. הוא נכנס לסניף רעול פנים. מחוץ לסניף ראיתי אותו לא רעול. מישהו ראה אותו חובש את כיסוי הפנים" (עמ' 1 ש' 22-24 בהודעתה מיום 10/05/13).

בהתבסס על דברים אלה וכן על דברים שאמרה אודיה בהודעתה מיום 10/05/13, טען ב"כ המשיב כי שתי הפקידות מסרו את תיאורו של המשיב על סמך דברים שנאמרו להן מפיה של אשה אחרת ולא על סמך ידיעתן האישית. כך למשל, הוא טוען כי לא יכלו למסור תיאור לפיו השודד היה בעל שיער שיבה שעה שחבש לראשו כובע גרב. לעניין זה אציין במאמר מוסגר כי אין זה מן הנמנע שתיאור צבע שיערו של השודד, כפי שמסרו אותו הפקידות, נעשה על סמך השערות שעל ידיו, אשר כעולה מן התמונות שהוגשו לעיוני היו חשופות במהלך ביצוע העבירה. מעבר לכך, אינני סבור כי אמירתן של הפקידות כי היתה אשה נוספת אשר הבחינה בשודד חובש את כובע הגרב לראשו מחוץ לסניף, משמעותה כי התיאור שמסרו בהודעותיהן הינו תיאור מפי השמועה. כאמור, לבד מתיאור צבע שיערו של המשיב מסרו הפקידות מאפיינים נוספים לצורך תיאור המשיב ובהם צורת פיו, עיניו, קולו, מבטא הדיבור, צווארו, מבנה גופו, בגדיו ועוד. מאפיינים אשר לכאורה נקלטו בחושיהן ותואמים למאפייניו של המשיב.

נוסף לאמור, מהודעותיהן של הפקידות בסניף עולה כי כבר במהלך ביצוע העבירה, השודד נראה להן מוכר. שתיהן סברו כי מדובר בלקוח של הסניף ואף שיערו כי תוכלנה לזהות אותו במסדר זיהוי. ואכן, במסדר זיהוי תמונות שנערך ביום 12/05/13, זיהו שתי הפקידות, כל אחת בנפרד, את המשיב כמבצע העבירה.

לאחר ההצבעה עליו, אמרה אודיה כי היא הכירה את השודד כבר ברגע שהוא נכנס לסניף. לדבריה: "באותו רגע שהוא נכנס ידעתי שאני מכירה את הבן אדם בתור לקוח שפוקד את הסניף רק לא ידעתי לקשר שם ופרצוף לשודד וכשראיתי את התמונות הוא ממש התאים לי" (ש' 7-8 בהודעתה מיום 12/05/13). בהמשך הדברים הוסיפה כי היה לו מבטא גרוזיני, ללמדנו כי הזיהוי התבסס גם על מאפייני הדיבור של המשיב.

בנקודה זו עלו טענות מפי ב"כ המשיב לעצם עריכת מסדר תמונות. על פי טענתו, בנסיבות בהן השודד היה רעול פנים, היה על החוקרים לבצע מסדר זיהוי חי שבו תוכלנה הפקידות לזהות את המבצע על פי מאפייני גופו ולא על פי תמונת פנים. אינני סבור כי יש ממש בטענה זו. בענייננו, שתי הפקידות מסרו בהודעותיהן כי השודד הוא אדם המוכר להן כלקוח הפוקד את הסניף שבו הן עובדות באופן קבוע. ליאל אף מסרה כי הבחינה בו קודם לכן כשהוא מתסכל אל תוך הסניף וציפתה לכניסתו אליו. בנסיבות בהן מבצע העבירה הוא אדם המוכר למזהה היכרות מוקדמת, מטרת עריכתו של מסדר הזיהוי לחשוד לא נועדה לשם "זיהויו" כמבצע העבירה, אלא לשם "הצבעה" עליו. זהו בעצם "סימון" האדם שאותו זיהו כבר במהלך ביצוע העבירה ושאליו התייחסו בהודעותיהן [י' קדמי על הראיות חלק שלישי 1177-1181 (תש"ע-2009)]. כבר נפסק כי בנסיבות כאלה אין חובה ככלל לערוך מסדר זיהוי (ע"פ 4211/91 מדינת ישראל
נ' אל מצרי, פ"ד מז(5) 624, 641 (1993)) ועל כן אינני סבור כי עריכת מסדר זיהוי בתמונות בנסיבות בהן מטרת הזיהוי היא הצבעה על חשוד המוכר למזהה, פוגעת בזיהוי באופן משמעותי או בכלל. מכל מקום, מדובר בשאלה הנוגעת למשקל שיש להעניק לראיה הלכאורית ואשר מקומה במסגרת ההליך העיקרי.

לבד מזיהוין של הפקידות את המשיב כמבצע העבירה, ישנה חוות דעת מומחה המבוססת על ממצאים פורנזיים, אשר מצביעה אף היא על המשיב כמבצע. כובע הגרב והחולצה שנתפסו בפחי האשפה בסמוך למקום העבירה נלקחו לבדיקת מז"פ לצורך מיצוי
dna

מחומר ביולוגי שנמצא על פריטים אלה. בחומר שנדגם מפריטי הלבוש התקבלו פרופילי

dna

שמקורם ביותר מפרט אחד (תערובת) ומסקנת חוות הדעת היתה כי לא ניתן לשלול את תרומתו של המשיב לתערובת ה

dna

שהתקבלה.

ב"כ המשיב טוען בנקודה זו כי המסקנה לפיה "לא ניתן לשלול את תרומתו של המשיב לתערובת" אינה מספקת לצורך הצבעה עליו כמבצע העבירה. אולם, עיון בתוכן חוות הדעת מעלה כי בתערובת ה
dna

שהתקבלה, קיים פרופיל

dna

בולט התואם לפרופיל ה-

dna

של המשיב. כמו כן צוין בחוות הדעת, כי על פי אומדן סטטיסטי, שכיחות הפריטים באוכלוסייה, שהנם בעלי פרופיל

dna

הבולט כפי שהתקבל בחומר שנדגם מפריטי הלבוש, נאמדת באחד ליותר ממיליארד פריטים.
כמובן ששאלת הסטטיסטיקה היא שאלה של המשקל אותו יש ליחס לראיה, אשר תבורר במסגרת ההליך העיקרי. עם זאת אני סבור כי לצורך שלב דיוננו די בממצאי חוות הדעת כפי שהם על מנת לשמש ראיה לכאורית לצורך זיהויו של המשיב ואני סבור כי שילוב ראיה זו יחד עם יתר הראיות בתיק ועיקרן בזיהוי של המשיב על ידי פקידות הסניף כאמור, מהווה תשתית ראייתית לכאורית מספקת לצורך הוכחת העבירה המיוחסת למשיב.

טיעוני הצדדים לעניין עילת המעצר והחלופות לו ישמע בדיון היום.



ניתנה היום,
י"ב תמוז תשע"ג, 20 יוני 2013, בנוכחות הצדדים כמפורט בפרוטוקול הדיון מהיום.
















מת בית משפט מחוזי 47278-05/13 מדינת ישראל נ' דוד צור (פורסם ב-ֽ 20/06/2013)