Google

גיל לוי - הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים

פסקי דין על גיל לוי | פסקי דין על הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים

12607-05/13 עא     24/06/2013




עא 12607-05/13 גיל לוי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 12607-05-13 לוי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים

תיק חיצוני
:




מספר בקשה:
2

בפני

כב' השופט
ראובן שמיע


מבקש

גיל לוי
ע"י ב"כ עוה"ד עוזי לוי ואח'


נגד

משיב
ה
הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
ע"י ב"כ עוה"ד בת שבע ויצמן ואח'


החלטה
בפני
י בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

לטענת ב"כ המבקש, סכום הערבון שהמבקש נדרש להפקיד בסך של 15,000 ₪ גבוה מהסכום שנפסק בבית משפט קמא בפסק הדין נשוא הערעור, וכי די בתשלום אגרת הערעור כדי להוות מחסום יעיל מפני ערעורי סרק. לדבריו, המבקש רווק העובד בתחום האלקטרוניקה בשכר שנע בין 6,000 ל-7,000 ₪ בחודש, שאינו נהנה מרווחה כלכלית ושחי בצמצום ניכר. לטענתו, הדרישה להפקיד ערבון בגובה של כ-2.5 משכורות מהווה הכבדה שלא לצורך על כתפיו של המבקש.
לדבריו, למשיבה, שהנה רשות ציבור, אמצעים רבים המאפשרים לה לגבות כספים באופן העולה עשרות מונים מיכולתו של אדם מן היישוב לעשות כן. לדבריו, בחישוב המאזן בין יכולתו הכלכלית של המבקש לבין יכולותיה הכלכליות של המשיבה עולה כי הפקדת ערבון מצד המבקש תהווה עבורו הכבדה ממשית, וכי המשיבה מצדה כלל אינה זקוקה לערבון שכן הוצאותיה, ככל שייפסקו, בלאו הכי מובטחות מעצם היותה רשות ולא אדם פרטי. לדידו, סיכויי הערעור טובים, אם לא גבוהים במיוחד, שכן בית משפט קמא התעלם בפסק דינו מהלכותיו של בית המשפט העליון, ומחובת המשיבה להציג מסמכי מכרז ו/או חוזי התקשרות תוך התעלמות מוחלטת מדיני הראיות. בנוסף, ב"כ המבקש טוען כי בית משפט קמא התעלם מחובת המשיבה לצמצום הנזק. לדבריו, המבקש פרע את הסכום שהוא חויב לשלם במועד, ויש בכך כדי להעיד על עמידתו האיתנה בכל הקשור למילוי חובותיו.

לטענת המשיבה, המבקש לא הרים את הנטל להראות שמצבו הכלכלי קשה, שכן המבקש צירף תלושי שכר של ארבע חודשים בלבד ולא צירף תנועות עו"ש של חשבון הבנק שלו. כמו כן, המבקש לא הצהיר אם קיימות לו הכנסות ממקורות נוספים. לדבריה, המבקש הצהיר כי הוא מתגורר עם הוריו ומכאן שהוצאותיו אינן משמעותיות מה גם שהמבקש לא הצהיר ממה הן מורכבות. לדידה, סיכויי הערעור קלושים עד אפסיים שכן בית משפט קמא דחה את טענותיו של המבקש אחת לאחת וקבע כי המשיבה קיימה את צו ההריסה בהתאם להחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, וזאת משום שהמבקש לא קיים את צו ההריסה כפי שהצטווה לעשות. לטענתה, היא הוכיחה את נזקיה בגין ביצוע ההריסה והיא זכאית להשבת הסכומים ששולמו לקבלן שביצע עבורה את ההריסה. לדבריה, טענות המבקש בערעור, תוקפות למעשה את העובדות שנידונו בבית משפט קמא ואין מדובר בטענות משפטיות. כמו כן, לטענתה, אין משקל לעצם תשלום הסכום שנפסק בפסק הדין או לאופייה הציבורי של המשיבה, כדי להשליך על תשלום הערבון.

ב"כ המבקש טוען בתגובה, כי המבקש הנו אדם עובד ומשתכר ששילם את מלוא פסק הדין שנפסק כנגדו ואת אגרת הערעור ויש בכך כדי ללמד, שניתן יהיה במידת הצורך לגבות ממנו הוצאות משפט, ככל שאלו ייפסקו. כמו כן, לטענתו, אין לקבל את טענת המשיבה בהתייחס לכך שהמבקש הנו רווק המתגורר עם הוריו ושיש להקיש מכך שאינו שרוי במצוקה כלכלית. לדבריו, המבקש הנו כבן 40 שהיה מעדיף לגור בגופו אלמלא נדרש לסייע לפרנסת ביתו, שכן אביו נכה, נפגע פעולות האיבה ואילו אמו אינה בקו הבריאות ואינה עובדת. לטענתו, אין למבקש כל הכנסות נוספות מעבר למשכורתו. לדידו, סיכויי הערעור גבוהים במיוחד, בייחוד כשמדובר בעדות יחידה כנגד מסמך בכתב, וכן, כשברור שבית משפט קמא התעלם מחזקות משפטיות כמו "חובת צמצום הנזק" ו"הימנעות צד מהבאת ראיות שנמצא תחת ידו פועלת לחובתו". כמו כן, מפסק הדין עולה כי קביעות עובדתיות סותרות קביעות עובדתיות אחרות שנקבעו על ידי בית משפט קמא ומכאן שיש מקום להתערבותו של בית משפט זה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

מעיון בחומר שהונח בפני
י עולה כי המבקש לא צירף תדפיסי עו"ש עדכניים שיש בהם כדי להצביע על מצבו הכלכלי ולא פירט אודות הוצאותיו השונות, בבית הוריו. כמו כן, המבקש לא הסביר כיצד ידו משגת את מימון שכר טרחת עורך דינו ולא
הראה שניסה להסתייע בחוג קרוביו ומכריו לשם גיוס הערבון, כנדרש בפסיקה (ראה בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011)
. בנסיבות אלה, לא הניח המבקש תשתית מלאה ומפורטת לביסוס טענתו בדבר חוסר יכולתו הכלכלית, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לפטור מהפקדת ערבון.

יחד עם זאת, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, מיהות הצדדים וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב לכך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, כי יש להעמיד את הערבון על סך של 6,000 ₪ בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יידחה ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ג, 24 יוני 2013, בהעדר הצדדים.


ראובן שמיע
, רשם








עא בית משפט מחוזי 12607-05/13 גיל לוי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם ב-ֽ 24/06/2013)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים