Google

חסון פ.ע. מסחר (1997) בע"מ - אלון חן

פסקי דין על חסון פ.ע. מסחר (1997) בע"מ | פסקי דין על אלון חן

16923-04/13 סעש     26/06/2013




סעש 16923-04/13 חסון פ.ע. מסחר (1997) בע"מ נ' אלון חן








בית דין אזורי לעבודה בנצרת

סע"ש 16923-04-13



לפני:
כב' השופט מירון שוורץ


התובעת
:

חסון פ.ע. מסחר (1997) בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אורי דדו




-

הנתבע
:

אלון חן

ע"י ב"כ: עו"ד גל עינב

החלטה

1.
לפני בקשה שהגיש הנתבע (להלן: "המבקש") למתן פרטים נוספים לכתב התביעה, בהסתמך על תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") ובהתחשב בטיב הטענות המופנות כנגדו. כן מבקש התובע להורות על מחיקת סעיף 54 לכתב התביעה בשל חוסר סמכות בית הדין לעבודה לדון בעוולה נזיקית לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

הבקשה למתן פרטים נוספים

2.
תביעה זו, עניינה מסירת סודות מסחריים ומידע עסקי של התובעת, חברה העוסקת בממכר של אביזרי אינסטלציה, קרמיקה ועוד (להלן: "המשיבה"), על ידי המבקש בזמן היותו עובד החברה, לידי צד שלישי- עובד חברה מתחרה.

3.
לטענת המבקש, כתב התביעה "מגולל מסכת מופרכת של טענות" בנושא עבירות של גניבת עובד ממעביד וחדירה למחשב על מנת לעבור עבירה. תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי מורה על כך ש"כל מקום שבעל דין טוען טענת מצג-שווא, תרמית, זדון או השפעה בלתי הוגנת, ובכל מקרה אחר המזקיק לפרטים, יפורשו הפרטים ותאריכיהם בכתב הטענות". ברוח הדברים האמורים בתקנה, טוען המבקש, היה על המשיבה למסור פרטים מדוייקים בכתב התביעה בדבר העבירות אשר נטען שביצע בעוד שהמשיבה מעלה רק טענה כללית ולפיה הוא "מסר נתונים עסקיים והצעות מחיר אשר ניתנו ללקוחות".

4.
לטענת המשיבה, היא עמדה ברמת הפירוט הנדרשת וחזרה על האמור בכתב התביעה ולפיו: בזמן שעבד בשירותה, מסר המבקש נתונים עסקיים והצעות מחיר אשר ניתנו ללקוחותיה. מידע זה נמסר לידי עובד שלה לשעבר, אשר עבד במועדים הרלוונטיים בחברה מתחרה. כן נטען כי המידע עליו מבוססת התביעה הינו תוצאה של חקירה שערכה, במסגרתה נחקר המבקש והודה במיוחס לו. לטענת המשיבה היא אינה יודעת בשלב זה מה הם המועדים המדוייקים בהם בוצעו העוולות וכן כי מדובר בחומר חקירה חסוי "לעת עתה" אשר יוגש במועד הקבוע לכך בחוק או במהלך חקירת המבקש, אם יתיר זאת בית הדין.


5.
סמכותו של בית הדין ליתן צו למסירת פרטים נוספים קבועה בסעיף 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. מטרת הצו הינה יעול הדיון תוך הבהרת טענות אשר נטענו באופן כללי או מעורפל מדי בכתבי הטענות (אורי גורן,
סוגיות בדר דין אזרחי
(מהדורה עשירית- תשס"ט), 141). מבלי להכריע בשאלה האם נכון להחיל את האמור בתקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי גם בבית הדין לעבודה, איני סבור כי במקרה זה כתב התביעה חסר את הפירוט הנדרש, לנוכח טיב הטענות המועלות בכתב התביעה וחומרתן.

6.
בקשת המבקש למתן פרטים נוספים הינה כללית ואינה מפנה לסעיף כזה או אחר על אף שכתב התביעה אינו מנוסח באופן לאקוני והתובע עצמו מציין בהקשר זה קיומה של "מסכת טענות". כך, מתואר בין השאר כי המבקש הועסק אצל המשיבה כאיש מחשוב ועובד כללי. כי המשיבה נתנה בו אמון ומתוקף כך היתה לו גישה למידע סודי ובעל ערך עסקי. נטען כי עובד לשעבר של החברה אשר עבד במועדים הרלוונטיים כאיש שיווק של חברה מתחרה, נהג לפנות אל המבקש מעת לעת על מנת לקבל ממנו מידע, כגון הצעות מחיר שניתנו ללקוחות המשיבה על מנת לנהל מול המשיבה, מה שמכונה בכתב התביעה, "תחרות בלתי הוגנת". כן נטען כי המבקש שיתף עמו פעולה ומסר לו נתונים אלו. כן פורטו שמות חלק מהלקוחות לגביהם נמסר המידע כאשר נטען כי המבקש עצמו מסר מידע זה לנציגי הנתבעת. איני סבור, אם כן, כי כתב התביעה מנוסח באופן אשר מותיר ספק מפני מה על המבקש להתגונן.

7.
על רקע המפורט לעיל וממקרא טענות הצדדים, ניתן להבין כי הפירוט המבוקש למעשה, מתייחס לאמור בדו"ח החקירה. השאלה אם כן הינה באשר לעיתוי חשיפת דו"ח החקירה, אולם מובן כי אין חובה לעשות זאת בשלב זה, קודם שיוגש כתב ההגנה בהליך, אשר יתייחס לטענות כתב התביעה אשר כאמור הינן מפורטות די.

הבקשה למחיקת סעיף 54 לכתב התביעה

8.
לטענת המבקש, בית הדין לעבודה חסר את הסמכות לדון בעניינים לפי פקודת הנזיקין, למעט מספר סעיפים מצומצם כאשר עילת הפגיעה בפרטיות אינה מנויה עליהם. המשיבה למעשה השאירה זאת לשיקול דעת בית המשפט.

9.
בקשה זו דינה להתקבל. המשיבה עותרת בין השאר לפיצוי סטטוטורי מקסימאלי בגין פגיעה בפרטיות בסך 50,000 ₪ עבור כל אירוע ובסך הכל 250,000 ₪. הזכות לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין פגיעה בפרטיות נקבע בסעיף 29א(ב)(1) לחוק הגנת הפרטיות, זאת בשל עוולה אזרחית לפי סעיף 4 לחוק זה. סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות אשר מורה כי פגיעה בפרטיות הינה עוולה אזרחית מציין כי "...יחולו עליה הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בכפוף להוראות חוק זה". סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה") קובע כי לבית הדין האזורי תהיה הסמכות הייחודית לדון בתובענות שבין עובד למעביד..."ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];" משלא הוסף סעיף ספיציפי המאפשר לבית הדין לעבודה לדון בתובענה של עובד שעילתה עוולה אזרחית לפי החוק להגנת הפרטיות, בדומה לתביעה בגין עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 אשר הסמכות לדון בה נקבעה מפורשות בסעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, אין לבית הדין הסמכות ליתן את הסעד המבוקש. יודגש כי העדר הסמכות הינה בהיבט מתן הסעד במסגרת תביעה נזיקית בלבד, זאת בהבחנה משאר ההיבטים הקשורים בשמירה והגנה על הפרטיות במערכת יחסי עובד ומעביד.

לסיכום

10.
דין הבקשה למתן פרטים נוספים להידחות. הטענות לעניין מחיקת סעיף 54 לכתב התביעה מתקבלות. המשיבה תגיש כתב תביעה מתוקן, בשנית (כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 14.4.13 בהתאם להחלטת כב' הרשם מוסטפא קאסם) תוך שהיא משמיטה את הסעיפים הרלוונטיים לתביעתה לסעד בגין עוולה אזרחית לפי חוק הגנת הפרטיות ומתקנת את סכום התביעה.

11.
לנוכח תוצאת בקשה זו, על שני חלקיה, והעובדה כי המבקש טרם הגיש כתב הגנה מטעמו, אין צו להוצאות.

12.
כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 14 יום מהיום והמשיבה תמציא לידי המבקש עותק ממנו.
כתב הגנה יוגש
30 יום לאחר מכן.

13.
לאחר שיוגשו כתבי הטענות, יובא התיק לעיוני לצורך מתן החלטה לעניין המשך ההליכים.



ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ג (26 יוני 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מירון שוורץ
, שופט








סעש בית דין אזורי לעבודה 16923-04/13 חסון פ.ע. מסחר (1997) בע"מ נ' אלון חן (פורסם ב-ֽ 26/06/2013)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים