Google

מדינת ישראל - אבי הראל

פסקי דין על אבי הראל

2167-03/12 תתע     26/06/2013




תתע 2167-03/12 מדינת ישראל נ' אבי הראל








בית משפט השלום לתעבורה בעכו



תת"ע 2167-03-12 מדינת ישראל
נ' הראל

תיק חיצוני
:
90200580877



בפני

כב' השופט
יעקב בכר


מאשימה

מדינת ישראל


נגד


נאשם

אבי הראל






החלטה

1.
כנגד המבקש הוגש כתב אישום לפיו ביום 19.01.2012, שעה 10:50, שעה שנהג בכביש 70, נהג ברכב מנועי, כשרישיון הנהגה שלו אינו תקף לסוג רכב זה, בניגוד לתקנה 10(א) לתקנות התעבורה, וללא תעודת ביטוח בת תוקף על השימוש ברכב, עבירה בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970.

2.
הצדדים מסכימים כי יש להורות על ביטול כתב האישום.

הצדדים חלוקים בשאלה האם יש לחייב את המאשימה בהוצאות המשפט.

3.
ההליך בבית המשפט:
א.
ביום 19.01.2012 נעצר הנאשם בכביש 70 בגין עבירה של נהיגה כאשר רישיון הנהיגה אינו תקף לסוג הרכב וללא פוליסת ביטוח.
ב.
ביום 02.02.2012 דן כבוד השופט קאופמן בבקשה לביטול איסור שימוש ברכב.

ב"כ המאשימה ציין בפרוטוקול בית המשפט את הדברים הבאים:
" בהמלצת בית המשפט לאחר שהאיר את עיניי, אני מסכים להפסקת צו
איסור השימוש".
בית המשפט בהחלטתו ציין את הדברים הבאים:
"

לאור האמור לעיל אני מורה על החזרת האופנוע לידי המבקש.
מומלץ למשיבה לבדוק לגופו את התיק, ולשקול האם יש צורך בהמשך ההליך. המשיבה תעמוד בקשר עם הסניגור אשר כבר הודיע כי למבקש נגרמו הוצאות בגין האחסון ויש לבחון האם טענתו מוצדקת ומן הראוי להפסיק את ההליך בהקדם ולמנוע הגדלת ההוצאות
".


ג.
הישיבה הראשונה בתיק העיקרי נקבעה ליום 16.04.2012 והדיון נדחה ליום 9.1.12
12.09.2012 על פי בקשת הסנגור.

ד.
ביום 12.9.12, בדיון במעמד הצדדים ב"כ המאשימה רס"ב שקולניק דחה את בקשת הנאשם באמצעות סנגורו לביטול כתב האישום וטען כי רישיון הנהיגה של הנאשם אינו מתאים לאופנוע בו רכב.

ה.
בדיון ביום 28.10.12 חזר הסנגור וביקש להורות על ביטול כתב האישום ולחייב את המדינה בהוצאות.

ב"כ המאשימה בדיון הנ"ל ציינה כי היא חוזרת על תגובת התובע בישיבה הקודמת.

בית המשפט הורה לצדדים להגיש טיעונים בכתב.

4.
טענות הנאשם בכתב:
המבקש טען כי כתב האישום הוגש כנגדו וזאת על אף שהמבקש מחזיק ברישיון נהיגה מסוג
a1

התואם את הרכב המנועי אותו נהג באותה עת וברישיון הנהיגה רשום מפורשות כי המבקש רשאי לנהוג ברכב עד 54.4 כ"ס, כאשר האופנוע עליו נהג המבקש הינו בעל 42 כ"ס.


המבקש עוד טען כי הוגשה בקשה להורות על ביטול הפסילה המנהלית, אשר נידונה בפני
כובד השופט קאופמן ואשר המליץ למשיבה להסכים להפסקת צו איסור מנהלי. אולם, בקשותיו של המבקש, והחלטתו של בית המשפט נפלו על אוזניים ערלות שכן המשיבה המשיכה להתעקש על מדיניות ענישה כלפי המבקש וסירבה בכל תקוף להכיר בטעותה.


על כן, המבקש עותר לביטול כתב האישום ולהורות למשיבה לשפות את המבקש בהוצאות המיותרות אותן שילם.

5.
טענות המאשימה בכתב:
ב"כ המשיבה ביקש להורות על ביטול כתב האישום כנגד המבקש ללא צו להוצאות. לדבריו, המבקש הינו בעל דרגת רישיון
a1
, האופנוע בו נהג בעל נפח מנועי 644 סמ"ק המחייב דרגת רישיון
a

על פי רישיון הרכב.


ב"כ המשיבה ציין כי בפלט מסוף של מצב רישיון הנהיגה של המבקש עולה כי דרגת רישיון נהיגה אופנוע עד 500 סמ"ק, לפיכך, השוטר עורך הדו"ח הסתמך על נתוני המסוף. כמו כן, בפלט מסוף של מצב רישיון רכב מופיע דרגת רישיון נהיגה מתאים
a

ולא מופיע הנתון כמה כ"ס לאופנוע.


ב"כ המשיבה עוד ציין כי היה צורך בזמן על מנת לבדוק את הסוגיה לעומק ואף להתייעץ עם גורמים מקצועיים באגף התנועה ורק לאחרונה ניתנה תשובה ברורה לגבי כ"ס של האופנוע נשוא כתב האישום.

5.
ההכרעה :
בע"פ 4466/98 דבש נ' מ"י פד"י נו(3) עמ' 73 נדרש ביהמ"ש העליון בהרכב מורחב של 7 שופטים לשאלת פרשנותו ודרכי יישומו של סעיף 80 לחוק העונשין . בהתאם לפסק הדין הנ"ל על מנת שתקום זכאות לפיצויים מכוח סעיף זה, נדרש נאשם לחלוף על פני 2 משוכות: הראשונה - תנאי הסף שהינו הנאשם זוכה בדינו או לחלופין, כתב האישום שהוגש נגדו בוטל על פי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נ"מ] התשמ"ב - 1982.
השנייה - עילת הזכאות, עילת נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

במקרה שלפנינו אין מחלוקת כי הנאשם חלף על פני המשוכה הראשונה, שהינה תנאי הסף, כתב האישום כנגדו יבוטל על פי סעיף 94(ב) לחסד"פ.

באשר למשוכה השנייה אותה צריך הנאשם לעבור, היא הוכחת קיומה של אחת משתי עילות הזכאות המנויות בסעיף 80(א) לחוק העונשין.

העילה הראשונה הינה, עילת העדר יסוד לאשמה והשנייה, עילת הנסיבות המצדיקות האחרות.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש מקום לחייב את המדינה בהוצאות לטובת הנאשם וזאת לאור התנהלותה של המשיבה במקרה שבפני
י.

הייתה למאשימה שהות מספקת לבחון את הסוגיה ולהגיע למסקנה אליה הגיעה רק בשלב הטיעונים בכתב.
המאשימה גרמה להתמשכות ההליכים
בתיק זה וזאת בשל סירובה לבטל את כתב האישום. וזאת למרות המלצתו של כבוד השופט קאופמן עוד ביום 02.02.2012.

בחינה יסודית של טענות המבקש הייתה חוסכת את הישיבות שהתקיימו בתיק העיקרי וחוסכת לנאשם חלק מההוצאות ששולמו על ידו בגין המקרה שלפנינו.
שכן ברור הוא שהיה על הנאשם ליהנות מהספק מהסתירה המצויה ברישיון הרכב מול רישיון הנהיגה של הנאשם.

הנאשם הציג בפני
י קבלות על התשלומים ששילם, שכר טרחת עו"ד בסך 4000 ₪ וכן הוצאות אחסון בסך 572 ₪.
אין מקום לפצות את הנאשם בכל ההוצאות שהוציא.
אני פוסק לנאשם הוצאות בסך כולל של 1500 ₪ אשר יושלמו
ע"י המאשימה
לנאשם תוך 60 יום מהיום.

המזכירות תמציא העתק מהחלטתי זו לצדדים.



ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ג, 26 יוני 2013, בהעדר הצדדים.








תתע בית משפט לתעבורה 2167-03/12 מדינת ישראל נ' אבי הראל (פורסם ב-ֽ 26/06/2013)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים