פסקי דין על א.ר.י. מזרחי ובניו בניה והשקעות | פסקי דין על אברהם מזרחי |

2987-02/11 העז     11/07/2013




העז 2987-02/11 מדינת ישראל נ' א.ר.י. מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ, אברהם מזרחי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

הע"ז 2987-02-11


11 יולי 2013
לפני:
כב' השופטת רוית צדיק


המאשימה
:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד יבגני רובין

-

הנאשם
:
1.
א.ר.י. מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ

2. אברהם מזרחי

ע"י ב"כ עו"ד פדידה יגל


החלטה

1.
בתום שמיעת פרשת התביעה - ביום
14.4.13
טען ב"כ הנאשמים 1 ו- 2 (להלן – הנאשמים ו/או הנאשמת
ו/או הנאשם בהתאמה)
כי אין להשיב לאשמה
משאין בראיות התביעה להוכיח ולו לכאורה את האשמה המיוחסת לנאשמים.

2.
כתב האישום מייחס לנאשמת
את העבירות הבאות- העסקה שלא כדין ללא חוזה עבודה; ללא ביטוח רפואי; ללא מגורים הולמים; מבלי שהוחזקו מסמכי ההעסקה במקום העבודה, העסקה ללא תלושי שכר וכנגד הנאשם 2 הפרת חובה של נושא משרה.

תמצית טענות הנאשמים -

3.
לא הוכח כי הנאשמת אכן היתה בעלת היתר בניה בפרוייקט הרלבנטי ולא הוכח כי הנאשמת בנתה בפרויקט הנ"ל. על פי כתב האישום הנאשמת הינה חב' א.ר.י. מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ
אולם , כל מסמכי המאשימה מדברים על קבוצת מזרחי ובניו בע"מ, אשר במועדים הרלבנטיים לכתב האישום לא היתה גוף משפטי העונה לשם זה. כך, על פי העדות שהוגשה על ידי המאשימה נמסר כי מר אברהם מזרחי
הינו המנהל והבעלים של חב' נאות מזרחי בע"מ ולא של הנאשמת. כמו כן, תעודת עובד הציבור שהוגשה מתייחסת לחב' נאות מזרחי ולא לנאשמת. כבר בשלב מקדמי זה מסמכי המאשימה ועדויותיה אינם מבססים אישום כנגד הנאשמת שהינה ישות משפטית נפרדת ובעלת מספר זיהוי שונה ונפרד וממילא האישום כנגד אברהם מזרחי
כמנהל הנאשמת נשמט.

4.
למאשימה היו הזדמנויות לשקול את צעדיה בתיק זה שכן מדובר
בעבירה נטענת משנת 2003 ,אשר לשיטת הנאשמים התיישנה.


5.
ראוי היה כי גוף ציבורי המגיש כתב אישום במועד כה מאוחר ביחס לעבירה יעשה זאת תוך הקפדה ושקילת האישום כראוי, ולא יגיש כתב אישום כלאחר יד וללא בחינה יסודית האם הנאשמת , היא הנאשמת הנכונה.

6.
כמו כן המאשימה האשימה את הנאשמים בעבירות של העסקה שלא כדין, ללא חוזה עבודה וללא ביטוח רפואי כאשר העד מטעמה (יורם עידה) העיד כי המסמכים החסרים בכתב האישום הומצאו לידיו ומכאן שהעובדים היו עובדים שהועסקו כדין, עם חוזה עבודה ועם ביטוח רפואי, על כן חלקו הארי של כתב האישום נשמט.

7.
אשר לעבירה בדבר העסקה ללא מגורים הולמים – המאשימה לא הרימה את נטל הראיה והוכיחה כי מגורי הנאשמים לא היו הולמים
. לא הובאו ראיות ולו מינימליות לתנאי המחיה בגין העבירה הנטענת במקרה הספציפי. כל שהובא הן 2 תמונות, אחת מחוץ למגורי העובדים בה נטען לאלתורי חשמל. לא הובאה עדות חשמלאי או מומחה בנדון וממילא מצויה היא מחוץ למגורי העובדים. התמונה השניה עניינה בהעדר בטיחות הגז. עדי המאשימה לא ידעו להצביע על התקן המתאים והנכון בעניין זה. בנוסף, משקלן הראיתי של התמונות כלל איננו ברור נוכח תשובות העד בעניינים אלו (פר' מיום 14.4.13).


8.

הנאשמים טענו לטענות "הגנה מן הצדק" כבר בשלב המקדמי, טרם הקראת כתב האישום אולם הבקשה נדחתה. נוכח כישלונותיה המצטברים של המאשימה יש צידוק לטעון טענות הגנה מן הצדק נוספות ואף לחזור על טענות הגנה מן הצדק שנטענו זה מכבר.

9.
שילוב
טענות אין להשיב לאשמה עם טענות ההגנה מן הצדק מוביל
למסקנה כי יש לבטל את כתב האישום.

10.
הנאשמים לא יכולים להביא ראיות להוכחת חפותם מהטעם הברור של ריחוק הזמנים - לא ברור כיצד מצפה המאשימה כי הנאשמים יוכלו להתגונן מפני אישומיה כיום, למעלה מעשור לאחר העבירה הנטענת.

תמצית טענות המאשימה-

11.
דין הבקשה בכל הנוגע לטענת אין להשיב לאשמה , להדחות. המאשימה הציגה כבר בשלב זה ראיות מעבר לראיות לכאורה הנדרשות כדי לחייב את הנאשמים להשיב לאשמה בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

12.
אשר לטענות בדבר "הגנה מן הצדק" מדובר בטיעונים אשר הועלו ע"י הנאשמים ונדחו. בנסיבות המקרה אין כל שינוי המצדיק בחינה מחודשת של הטענות.

13.
אשר לטענות כי מסמכי המאשימה ועדויותיה אין בהם כדי לבסס אישום כנגד א.ר.י מזרחי ובניו בע"מ שהינה ישות משפטית נפרדת – דין הטענות
להדחות לאור נסיבות המקרה נשוא כתב האישום,
הראיות שהוגשו לבית הדין ונוכח ההלכה הפסוקה בעניין זיהוי המעסיק בפועל.

14.
בהתאם להלכה הפסוקה ולחזקה הקבועה כיום בחוק (תיקון מספר 15 משנת
2012) , סעיף 4א לחוק עובדים זרים קובע כי-"יראו מחזיק במקרקעין כמי שמעביד עובד זר שנמצא עובד במקרקעין אלא אם הוכיח המחזיק אחרת". בהתאם לכך מוחזקת הנאשמת כמעבידת העובדים הזרים ועליה הנטל לסתור חזקה זו לכל הפחות במידה שתוביל לקביעה כי קיים ספק סביר ביחס לעובדת היותה המעבידה כאמור.
הוכחה מעין זו דרוש כי תהא אובייקטיבית ומשכנעת. טיעון בעלמא אין בו כדי להפריך את החזקה. בנסיבות מקרה זה הנאשמים הם המעסיקים של העובדים הזרים נשוא כתב האישום ועליהם לשאת באחריות המיוחסת להם בכתב האישום.

15.
בהתאם לתשובת הנאשמים לכתב האישום וכעולה מחקירת הנאשם 2 (מ/7) ובהתאם לשאילתה חלקית מרשם החברות מיום 28.12.09 (מ/9) בתקופה הרלבנטית לכתב האישום הנאשם היה הבעלים ומנהל הנאשמת . הנאשמים ידעו פרטים אודות תנאי העסקת העובדים הזרים נשוא כתב האישום ועובדה זו מלמדת כי הנאשמים הם המעסיקים בפועל של העובדים הזרים משוא כתב האישום.

16.
במהלך החקירה (מ/7) הנאשם הודה מפורשות בביצוע רב העבירות המיוחסות לנאשמים בכתב האישום, עובדה זו מייתרת דיון בטענות הנאשמים בעניין"אין להשיב לאשמה".

17.
הובאו ראיות נוספות שיש בהן כדי לחייב את הנאשמים להשיב לאשמה ומדובר בראיות מעבר לרמה המינימלית של ראיות לכאורה.

18.

אשר לאישום בגין העסקת עובדים מבלי לספק מגורים הולמים- ליקויים אלה מפורטים בדוח ביקורת מגורי עובדים זרים מתאריך 25.11.03 (מ/3). הנאשם 2 הודה במהלך חקירתו (מ/7) כי קיבל את הדוח,
היה ער לקיום הליקויים המפורטים בו ואף טען כי חלק מהליקויים תוקנו. כו הוגשו שתי תמונות (מ/6) שצולמו באתר מגורי העובדים במהלך הביקורת בהן ניתן להבחין בבירור בבלוני גז צמוד לכיריים במטבח ובחיבורי חשמל ותאורה מאולתרים.

19.
בפסקי דין רבים
נקבע כי יש לייחס חשיבות רבה להוראות החוק המגדירות את תנאי המגורים של עובדים זרים. בראיות שהוגשו מטעם המאשימה יש כדי להצביע מפורשות על מחדלים חמורים של הנאשמים בכל הנוגע לחובתם להעמיד לעובדים הזרים המועסקים אצלם מגורים הולמים ובטיחותיים כאשר יש בראיות אלה כדי לחייב את הנאשמים ליתן דין וחשבון בנוגע לליקויים.

20.
בהתייחס להעסקת עובדים זרים מבלי להחזיק מסמכי העסקה במקום העבודה, הובאו ראיות אשר להן משקל מעבר לנדרש כדי לחייב את הנאשמים להשיב לאישום.

21.
אשר להעסקת עובדים זרים ללא חוזה עבודה כדין, העסקת עובדים ללא ביטוח רפואי כדין והעסקת עובדים זרים בלי למסור לידיהם תלושי שכר-מעבר לעובדה כי הנאשם
2 הודה באופן חלקי במיוחס לו אף נזקפת לחובתו העובדה שחרף קבלת הדרישה להמצאת מסמכים מיום 25.11.03 (מ/5) הנאשמים לא טרחו להמציא לידי המאשימה את חוזי העבודה ואת פוליסות
הביטוח הרפואי של העובדים.

22.
לעניין טענות הנאשמים בטענת הגנה מן הצדק ,טענה המאשימהכי מדובר בטיעונים אשר הועלו ע"י הנאשמים במסגרת בקשתם לביטול ולחילופין מחיקת כתב האישום ונדחו זה מכבר.

דיון והכרעה-

23.
לאחר עיון בטיעוני הנאשמים בטענת "אין להשיב לאשמה" ובתגובת המאשימה אני קובעת כי בשלב זה יש לדחות את טיעוני הנאשמים.להלן הטעמים לקביעתי-

סעיף
158 לחוק סדר הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982, קובע כדלקמן:

"נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין; הוראות סעיפים 182-183 יחולו גם על זיכוי גם לפי סעיף זה".

הוראה זו מאפשרת זיכויו של נאשם בתום פרשת התביעה ככל שלא הוכחה אשמתו לכאורה.

24.
על משמעות ההחלטה כי אין להשיב לאשמה, נכתב בספרות כדלקמן -

" אין בראיות שהוגשו לבית המשפט מטעם התביעה כדי לבסס הרשעה אפילו יינתן בהן מלוא האמון, ויוענק להן מלוא המשקל הראייתי'. במצב כזה, אין הצדקה לדרוש מן הנאשם להתגונן; שהרי אין לו בפני
'מה' להתגונן, וראוי לזכותו".
(ראו: י. קדמי על סדר הדין בפלילים, תשס"ג-2003, חלק שני, כרך א', עמ' 1049).

25.
בעניין ע"פ 732/76 מד"י- כחלון,
פד"י
לב (1)
170, נדונה השאלה
אימתי התביעה עמדה בחובתה להוכיח אשמה לכאורה של הנאשם וכך נקבע:
"בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם ובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו
בכתב האישום. ראיות בסיסיות לעניין זה, אין משמען כאמור ראיות שמשקלן
והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא כדברי בית המשפט העליון
בע"פ 28/49 הנ"ל, ראיות במידה, היוצרות אותה
. מערכת הוכחות ראשונית המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם".

26.
הנה כי כן, השאלה אשר יש לבחון הינה האם הניחה המאשימה תשתית
ראייתית מספקת כדי שתידחה טענת אין להשיב לאשמה.

אשר לתשתית הראייתית הדרושה לצורך דחיית טענה קבעה ההלכה הפסוקה
כי:

"הלכה היא אם כן, כי די בקיומן של ראיות דלות, ואפילו המדובר רק חלקים" או ב"שברים" של עדות, להוכחת יסודות העבירות המיוחסות, כדי לחייב את הנאשמים להשיב על האשמה. על בית הדין לבחון האם הצליחה התביעה להקים מערך ראיות ראשוני, אף אם דל, תוך בידוד הראיות המפלילות והחומר שהובא לחובת הנאשם מאחרות. על מנת לזכות את הנאשמים בשלב זה, נדרש כי אף אם כל החומר שהובא לחובתם יזכה במלוא האמון והמשקל, לא יהא בו כדי לבסס הרשעה בעבירות המיוחסות, ומשכך אין לנאשמים מפני מה שיתגוננו. סבורני כי בענייננו, עלה בידי המאשימה להציג מערכת הוכחה
ראשונית הנדרשת על מנת לחייב את הנאשמים להשיב לאשמה."
(ראו: ת"פ (י-ם)237/07 מדינת ישראל
– משרד התמ"ת נ' ידי פז מאגרים בע"מ, ניתן ב 12.5.09).

עיננו הרואות כי על המאשימה להביא מערך ראיות ראשוני ולו דל, להוכחת אשמת הנאשם.

27.
כמו כן, בשלב דיוני זה אין בית הדין שוקל שיקולי מהימנות עדים והראיות אשר הובאו בפני
ו כל שיבחן הוא:


"בהנחה שכל החומר שהובא בפני
ו לחובת הנאשם יזכה במלוא האמון והמשקל – האם יהיה בו כדי לבסס ההרשעה בעבירה המיוחסת לנאשם". ראו:י. קדמי בספרו עמ' 1053).

מן הכלל אל הפרט-

28.
אשר לטענת הנאשמים כי על פי כתב האישום הנאשמת הינה חב' א.ר.י. מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ
אולם כל מסמכי המאשימה מדברים על קבוצת מזרחי ובניו בע"מ-

כמפורט במוצג מ/1 "תאור המקרה" אשר נערך בתאריך 25.11.03 ע"י עדת התביעה הגב' יהלום נשיא, באתר בניה קבוצת מזרחי "גני האקדמיה", נמצאו שבעה עובדים זרים. שמות העובדים מצוינים בכתב האישום המייחס לנאשמים עבירות של העסקה אסורה בניגוד להוראות חוק עובדים זרים.


29.
בתשובה לאישום שהגישו הנאשמים לתיק ביום 5.3.12 צוין ע"י הנאשמים כי "הנאשמים מודים כי העסיקו עובדים זרים וכי הם מודים עובדים המפורטים בכתב האישום היו עובדי הקבוצה בזמנים הרלבנטיים וכי הם הועסקו ע"י קבוצת מזרחי ובניו".


שאילתה חלקית מרשם החברות מתאריך 28.12.03 (מ/9) מעלה כי מר אברהם מזרחי
בעל ת.ז 054769784 הינו הבעלים והמנהל של א.ר.י מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ ח.פ 511040107.

30.
במוצג מ/7 - טופס חקירתו של הנאשם 2 מיום 8.1.04, נרשם שם העסק- נאות מזרחי בע"מ, שם הבעלים והמנכ"ל – מזרחי אברהם ומס ת.ז 054769784.

כך נרשם מפי הנאשם 2 במהלך חקירתו – "אני אברהם מזרחי
מנכ"ל ובעלים בחברת נאות מזרחי בע"מ מוסר את הפרטים הבאים-

"באתר "גני האקדמיה בנתניה " אנו מעסיקים 7 פועלים רומנים בויזות של "נאות מזרחי בע"מ"...

31.
על יסוד האמור, ונוכח הראיות שהוצגו על ידי המאשימה בפרשת התביעה, סבורני כי קיים קשר לכאורי בין "נאות מזרחי בע"מ" לבין הנאשמת 1. לפיכך י, שנו בסיס לכאורי בשלב זה לאשמת הנאשמים (הנאשמת 1 כמעסיקה והנאשם 2
כנושא משרה בנאשמת 1), ומכל מקום
אין לומר כי מדובר בשלב בו -
אם כל החומר שהובא יזכה במלוא האמון לא יהא בו כדי לבסס הרשעה בעבירות המיוחסות,
וכי אין לנאשמים מפני מה להתגונן. יוער כי בשלב בו זה לא ניתן לעמוד ולאמוד במדויק על טיב הקשר בין שתי החברות אך איננו נדרשים לכך בשלב הנתון.


32.
הדיון על מהות הקשר בין שתי החברות והיחס ל"קבוצת מזרחי" כמו גם השאלה האם הנאשמים קשורים לעבירות המיוחסות להם בכתב האישום יעשה במסגרת הכרעת הדין ולא בשלב בו טרם נשמעו עדי הנאשמים. יחד עם זאת אין בקביעה זו כדי להשליך על מהימנות ומשקל הראיות שהובאו ו/או שיובאו בתיק -
שאלה אשר
כאמור תוכרע במסגרת הכרעת הדין.

33.
יוער עוד, אם כי מעבר לדרוש,
כי מקובלת עלי עמדת המאשימה
כעולה מטופס החקירה של הנאשם ומתשובת הנאשמים לאישום, כי הנאשמים ידעו "פרטים מוכמנים"
(דהיינו - פרטים טכניים מזירת העבירה) בדבר תנאי העסקה של העובדים הזרים מושא כתב האישום, ועובדה זו מלמדת לכאורה על קשר בין העובדים לבין הנאשמים.

34.
בנוסף, במסגרת מ/7
הודה הנאשם בביצוע רב העבירות המיוחסות לנאשמים בכתב האישום וכך נרשם מפיו-

"באתר גני האקדמיה בנתניה אנו מעסיקים 7 פועלים רומנים..
לגבי החזקת מסמכי ההעסקה באתר
, לא ידענו על חובת אחזקת המסמכים באתר ולכן אוחזקו המסמכים במשרדי החברה והועברו אליכם מיד עם דרישתכם.
לגבי חוזי העסקה
– חלק מהעובדים חתמו על חוזים וחלקם לא. הסיבה לכך היא שחלקם מסרבים לחתום על חוזים אינני יודע את הסיבה לכך.
לעובדים יש ביטוח רפואי מסודר בחברת
femi
.
לגבי ביקורת המגורים
קיבלנו את דוח הליקויים סידרנו את רב הליקויים שנמצאו בביקורת
i
שאר הליקויים לא ניתן לתקן במסגרת מגבלות האתרהשכר המשולם הוא עפ"י דרישות החוק תעריף שכ"מ +תוספות כחוק עבור שעות נוספות פרט לניכויי החובה אנו מנכים ניכויי רשות: טיסה +דיור וביטוח רפואי..העובדים אינם מקבלים תלושי שכר, אם הם מעונינים ויבקשו תלושי שכר- יקבלו".

מכאן, בפני
נו ראיות לכאורה כי העבירות המיוחסות לנאשמים אכן בוצעו על ידם. וביתר פירוט –

35.
אשר לטענות בדבר מגורים בלתי הולמים- הליקויים פורטו בדוח ביקורת מגורי עובדים זרים מתאריך 25.11.03 (מ/3) כמו כן הנאשם הודה במהלך חקירתו (מ/7) כי קיבל את הדוח וכי רב הליקויים סודרו, עם זאת קיימים מספר ליקויים שלא ניתן לתקן. כן הוגשו שתי תמונות (נ/6) אשר צולמו באתר בהם ניתן להבחין בבלוני גז צמוד לכיריים ובחיבורי חשמל ותאורה מאולתרים
.
טענות הנאשמים ביחס לתמונות (מ/6) דינן להדחות בשלב זה.

36.
אשר לאישום בגין העסקת עובדים זרים בהעדר מסמכי העסקה
במקום העבודה – בנוסף להודאת הנאשם בעניין זה (ראו מ/7) האישום האמור עולה ממסמכים נוספים שהוגשו לתיק.ראו בעניין זה טופס מהלך ביקורת מיום 25.11.03 (מ/4) וכן דרישה להמצאת מסמכים מתאריך 25.11.03 (מ/5). כמו כן במהלך עדותו של יורם עידה הופנה הוא למ/4 אשר הבהיר כי-"לא. רשום שקיימים במסמכים אבל הם לא נמצאים בביקורת הם במשרדי קבוצת מזרחי בע"מ. הביקורת היא בנתניה והמסמכים נמצאים בחברת מזרחי...אני רק סימנתי וי שיש מסמכים אם המסמכים היו נמצאים באתר לא הייתי מגיש בקשה להמצאת המסמכים (מ/5) כי הם היו נמסרים לי במקום" (עמ' 7 לפר' שורות 6-17).

37.
אשר להעסקת עובדים זרים ללא חוזה עבודה כדין- הנאשם הודה במסגרת מ/7 כי חלק מהעובדים הועסקו ללא חוזה עבודה. כן עולה ממ/4 ומ/5 כי חוזי ההעסקה לא היו באתר, בניגוד לדרישות הדין.

38.
אשר להעסקת עובדים זרים מבלי למסור לידיהם תלושי שכר- הנאשם הודה במסגרת מ/7 כי העובדים לא קיבלו תלושי שכר. כך גם עולה ממ/4 ומ/5.

39.
אשר להעסקה ללא ביטוח רפואי- הנאשם טען במסגרת מ/7 כי לעובדים נערך ביטוח רפואי. עם זאת ממ/5 עולה כי הנאשמים נדרשו לאחר הביקורת להמציא "פוליסת ביטוח רפואי". עד היום לא הוצגו ביטוחים רפואיים אשר נערכו לעובדים והנטל בעניין זה מוטל לפתחם של הנאשמים.

לפיכך ועל יסוד כל האמור לעיל, לא מצאתי לקבל את טענת הנאשמים על פיה "אין להשיב לאשמה".

40.
הטענות בדבר "הגנה מן הצדק" ראויות אף אין להדחות .טענות אלו נדונו בהרחבה ונדחו כעולה
מהחלטה כב' השופטת א. דגן טוכמכר מיום .21.12.11 בנסיבות מקרה זה , לא חל כל שינוי המצדיק בחינה מחודשת של הטענות.
למען שלמות התמונה יובאו הדברים אשר נקעו במסגרת ההחלטה –

"הנטל להוכיח את אשמתו של הנאשם לעולם מוטל על המאשימה, ואילו הספק שעשוי לעורר חלוף הזמן, יפעל, לעולם לטובת הנאשם. בשלב זה, שבו טרם נשמעו ראיות התביעה וטרם נשמעו עדויות וטענות ההגנה, לא ניתן להעריך עד כמה, בנסיבות העניין, חלוף הזמן ישפיע על יכולה של התביעה להוכיח את אשמתם של הנאשמים מעל לספק סביר. לפיכך, וככל שנגרם למי מהצדדים נזק ראייתי כתוצאה מחלוף הזמן, הרי שטענות בהקשר זה יתבררו בשלב ההוכחות וישקלו ע"י בית הדין בשלב הכרעת הדין, ואין בחשש מפני נזק ראייתי כדי להצדיק מחיקת כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק (השווה ע"פ 4855/02 מד"י – איתמר בורוביץ פד"י נט (6) 776) ".

41.
סוף דבר- הבקשה לביטול כתב האישום וכן הבקשה החילופית לזכות את הנאשמים מכח טענת אין להשיב לאשמה- נדחית.

42.
המזכירות תזמן הצדדים לשמיעת עדי הנאשמים ביום
3.11.13 שעה
14:00.

ניתנה היום, ד' באב
(
11 ביולי 2013),
בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.










העז בית דין אזורי לעבודה 2987-02/11 מדינת ישראל נ' א.ר.י. מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ, אברהם מזרחי (פורסם ב-ֽ 11/07/2013)