פסקי דין על הלן אייזן | פסקי דין על אסף אביזוהר

34482-03/11 א     14/07/2013




א 34482-03/11 הלן אייזן נ' אסף אביזוהר








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 34482-03-11 אייזן נ' אביזוהר

ת"א 2147-07-11 אביזוהר נ' אייזן, עו"ד






בפני

כב' השופטת
אושרי פרוסט-פרנקל


תובעת/נתבעת

הלן אייזן
, עו"ד


נגד


נתבע/תובע

אסף אביזוהר




פסק דין


בפני
2 תביעות שאוחד בהן הדיון; האחת בת"א 34482-03-11, בו הגישה עו"ד הלן אייזן
תביעת שכ"ט נגד אסף אביזוהר
ע"ס 500,000 ₪ (להלן: "תביעת שכה"ט"), והשניה בת"א 2147-07-11, בו הגיש אסף אביזוהר
תביעה ע"ס 350,000 ₪ נגד עו"ד אייזן בגין רשלנות מקצועית (להלן: "תביעת רשלנות מקצועית").

א.
תמצית טענות עו"ד אייזן בתביעת שכר הטרחה ע"ס 500,000 ₪:
1.
עו"ד אייזן, בעלת ותק של כ- 40 שנה, ושמה הולך לפניה, ובין היתר במומחיותה
בדיני מקרקעין, כולל מקרקעי ממ"י ואף ייצגה את ממ"י בתביעות נגד אחרים, ועוד.
אביזוהר פנה אליה בעקבות המלצות קרובי משפחתו שהינם לקוחותיה, ושכר את שירותיה המשפטיים, לאחר שכבר היה מיוצג ע"י עורכת דין אחרת ואף בחן אפשרות ייצוג על ידי עורכי דין נוספים.
אביזוהר הוא אדם אינטליגנטי, משכיל, אביו פרופ' באוניברסיטה ובעל ניסיון בקבלת שירותים משפטיים. הוא שכר את שירותיה להגשת תביעה, שהסעד בה היה הקצאת קרקע באזור ים המלח, (להלן: "הקרקע"), וזאת לאחר שניסה 20 שנה קודם לכן, ללא הצלחה, לממש התחייבויות שלטוניות שונות של מוסדות שונים כלפיו.

2.
ההתקשרות הראשונית ביניהם הייתה בע"פ, ועם גיבוש כתב התביעה נחתם ביניהם, ביום 22.1.03 מסמך שכותרתו "התחייבות לתשלום שכ"ט והוצאות", אשר התייחס לשני שלבי טיפול, עם אפשרות להפסיק את הטיפול המשפטי לאחר סיום השלב הראשון, כדלקמן:
א.
שלב ראשון, השגת קרקע באזור ים המלח לחקלאות עבור התובע ו/או משפחתו באמצעות הגשת תביעה כמפורט בסע' 1.א ו-2 לכתב ההתחייבות הנ"ל.
ב.
שלב שני, השבחת הקרקע כמפורט בסעיפים 1.ב ו-2 להתחייבות. בחקירתה הסבירה, כי הכוונה בהשבחת הקרקע, הינה לבית מלון ו/או יחידות נופש, ולדבריה רעיון השבחת הקרקע, היה של אביזוהר, כאשר ההבטחה השלטונית הייתה לאדמה חקלאית, לעיבוד חקלאי ולא לבית מלון. (ע' 3 שורה 23 לפרוטוקול). לדבריה, התנאי בהסכם לעניין ההשבחה, הוכנס להסכם על ידה, כדי שאביזוהר לא יעביר את הטיפול בנושא זה לעו"ד אחר . בעדותה טענה, כי מדובר בשתי אופציות, המפורטות בס' 6 להסכם ו"יכול להיות שזה לא כתוב בצורה מפורשת" (ע' 4 שדורות6-9 לפרוטוקול).
כתב ההתחייבות, הוא הסכם שכר הטרחה,
(להלן: "ההסכם").

עפ"י ס' 6 סיפא להסכם, במקרה של הפסקת הטיפול לאחר סיום השלב הראשון בהצלחה, מכל סיבה שהיא, וכתנאי לסיום ההתקשרות, על אביזוהר לשלם לאייזן, "בסכום שייקבע ע"י בורר מוסכם, ובהעדר הסכמה על ידי בורר שימונה על ידי לשכת עורכי הדין בישראל (במקום 26.5% בקרקע) עבור הטיפול בשלב הראשון. ואם סיום ההתקשרות יהיה לאחר שהתחלת לטפל בהשבחת המקרקעין, סכום נוסף שיקבע ע"י שמאי בהתחשב בהשבחה הפוטנציאלית שתהיה" (סע' 6 להתחייבות).
בחקירתה טענה, כי היו מספר טיוטות להסכם, והוא נוסח על דעתו של אביזוהר.

3.
עו"ד אייזן סיימה בהצלחה מירבית את הטיפול בהתאם לשלב הראשון בהתחייבות, וניתן

פסק דין
אשר אישר את הסכם גישור, לפיו המדינה תקצה לאביזוהר קרקע לחקלאות, בשטח 80 דונם באזור ים המלח. פסק הדין לא בוצע ע"י מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י"), ולבקשת אביזוהר טיפלה עבורו באכיפת פסק הדין, באמצעות מו"מ והגשת בקשות לביזיון ביהמ"ש. בעקבות טיפולה הנוסף מומש פסק הדין, וביום 14.2.10 נחתם בין אביזוהר וממ"י חוזה פיתוח לקרקע בשטח 80 דונם בנחל חימר, במועצה האזורית תמר.

עו"ד אייזן העידה, שלא ניתן לבצע שינוי ייעוד בקרקע שהוקצתה לאביזוהר, ולטענתה, גם אביזוהר וגם היא ידעו זאת, משלבי הטיפול הראשוניים שלה, כיוון שכבר בישיבת הגישור היה ברור שאביזוהר יקבל קרקע חקלאית ללא אפשרות להשבחה. (ע' 4 שורות12-17 לפרוטוקול). טוענת עו"ד אייזן, כי היא ועו"ד שרייבר ממשרדה, השקיעו עבודה רבה בשלב הראשון, כ-500 ש"ע ב-8 שנים, כולל ישיבות עם גורמים שונים ודיונים בבית משפט בבאר שבע, ירושלים ומקומות נוספים.

בסע' 10 לכתב תביעתה, מפרטת עו"ד אייזן חלק מההליכים הטיפול המשפטי שנתנה לאביזוהר כולל, לימוד הנושא, בדיקות משפטיות ומסמכים, ניסוחי כתב תביעה, משאים ומתנים, דיונים בבתי משפט והליכי גישור, השגת הסדרי גישור, הליכים למחיקת נתבעים שלא היו צד לגישור ואכיפת פסק הדין, אשר מהווה הצלחה של השלב הראשון בטיפול.

עו"ד אייזן טוענת שהמשיכה במתן שירותים משפטיים לאביזוהר גם לאחר השלב הראשון ועד לביצוע פסק הדין, והוא אף הודה לה על הצלחתה במכתבו מיום 2.9.09 שנשלח אליהם עוד טרם נחתם עם ממ"י חוזה הפיתוח.

4.
לאחר חתימת הסכם הפיתוח, הופסקה ההתקשרות בין הצדדים והם נפגשו ביום 25.5.10 במשרדה של
עו"ד אייזן, לדיון בגובה שכר הטרחה שישלם לה אביזוהר, בגין הטיפול המשפטי בשלב הראשון והתוספת לו. נוכח הפערים ביניהם העבירו את המחלוקת הכספית לבורר מוסכם שהוצע ע"י הנתבע. הבורר המוסכם סירב לקבל את המינוי ולכן פנתה אז עו"ד אייזן, ביום 22.11.10, בהתאם לכתב ההתחייבות, ללשכת עוה"ד כדי שתמנה בורר מוסכם.
לשכת עוה"ד מינתה את עו"ד מרים רכטמן כבוררת, אשר החזירה את המנדט, נוכח התנגדות הנתבע לבוררות (מכתב לשכת עוה"ד מיום 29.12.10).

לאור כל זאת הוגשה התביעה דנן, מאחר שהנתבע מתחמק מהתשלום, לא הסכים לבוררות, החל להאשים את עו"ד אייזן בהאשמות שווא, ובטענות סרק.
עו"ד אייזן מעריכה את השכר המגיע לה בחצי מליון ₪, וזו תביעתה.

5.
בתצהירה הוסיפה עו"ד אייזן
שבידיה מסמכים חתומים בידי אביזוהר, המהווים אישור לסיום טיפולה בשלב א' של הסכם ובהצלחה שהם נספחים ו' ו-ח' לתצהירה. במסמכים אלו מאשר אביזוהר, לטענתה, שהיא ביחד עם
עו"ד שרייבר, השיגו הצלחה מלאה בשלב הראשון של הטיפול שנמסר להם, בהתאם למכתב ההתחייבות שלו מיום 22.1.03, דהיינו להשיג עבורו הקצאת קרקע באזור ים המלח לגידולים חקלאיים. בנספח ב' כותב אביזוהר, כי השלב הראשון של הטיפול המשפטי בהשגת קרקע באזור ים המלח, הסתיים בהצלחה.

בחקירתה העידה עו"ד אייזן, כי אביזוהר הפסיק את הייצוג ברגע שנחתם הסכם הפיתוח, ולאחר הסכם הגישור. למרות שלגרסתה, לא הייתה אמורה לטפל באכיפת הסכם הגישור, עשתה זאת לבקשתו.

6.
לדבריה, שלב ב' של ההסכם לא היה רלוונטי, והייתה הסכמה שעם חתימת ההסכם מסתיים הטיפול שלה. לשיטתה, מדובר בתוספת עבודה מעבר לשלב א' השלב הראשון הסתיים ברגע שהסכמי הגישור קיבלו תוקף של

פסק דין
, והיא לא הייתה אמורה לאכוף אותם. (ע' 6 שורות19-21 לפרוטוקול), לא התקיים השלב שני של הסכם, לאחר שנחתמו הסכם הגישור והסכם הפיתוח
, עובדה זו הייתה ידועה לצדדים,
הרבה לפני חודש ספטמבר 2009 , כיוון שהסכמי הגישור קיבלו תוקף של

פסק דין
וידעו שלא יהיה בית מלון ו/או דירות נופש., . (ע 5 שורות 26-28 לפרוטוקול). היא לא הייתה אמורה לטפל בנושא הקצבת המים, נושא שטופל תמיד על ידי אביזוהר.

לגרסתה, בניגוד לטענת אביזוהר, הייתה הסכמה הדדית לסיום הייצוג, אם כי אינה זוכרת את הדינמיקה. (ע' 6 שורות 2-11 לפרוטוקול).

7.
לטענת עו"ד אייזן, המחלוקת שעלתה לאחר חתימת הסכם הפיתוח, הייתה רק לעניין גובה שכה"ט ולא בשאלה האם מגיע שכר טרחה. טוענת עו"ד אייזן שהיא סיימה בהצלחה את מרבית הטיפול של השלב הראשון, לאחר שנחתמו 2 הסכמי גישור שניתן להם תוקף של

פסק דין
ולפיהם קיבל אביזוהר קרקע בשטח של 80 דונם לחקלאות. לאחר מתן פסק הדין בסיום השלב הראשון של הטיפול פנה אליה אביזוהר לאכוף את פסק הדין והיא טיפלה באכיפתו. בין היתר, השיגה עבורו ויתור של המדינה על דרישתה לקבל הסכמת כל הנתבעים כתנאי להקצאת הקרקע לאביזוהר, היא השיגה עבורו הסכמה של מפעלי ים המלח לקרקע שהוקצתה לו והשיגה את הצהרת עו"ד אבולעפיה, שהיה בא כוחה של המועצה האזורית, שהיא מניחה שהמועצה תפעל לביצוע ההסדר.

8.
בחקירתה אישרה עו"ד אייזן שלאחר שהוסכם בינה לבין אביזהור שהוא ישלם לה שכר טרחה, הוא הציע לה לקבל 26.5% בקרקע, אך אחרי שהוסכם ביניהם שהיא תקבל כסף (נספח 16 לתצהיר אביזוהר מיום 27.6.10 ונספח ח' לתביעתה לשכר הטרחה). היא אינה מסכימה לקבל את אותם 26.5% כיוון שמגיע לה שכר טרחה ראוי, גם אם הקרקע שקיבל אביזוהר, לא שווה דבר, כיוון שאין לה חלק בכך, שאביזוהר בחר בקרקע שלא שווה דבר. (ע' 7 שורות 28 – 32 לפרוטוקול). לשיטתה, ההסכם מדבר על 26.5%
ועל כן גם השכר הראוי אמור להיות באותו שיעור. ההסכם בינה לבין אביזוהר הינו על כסף, ולפיו, ברגע שאביזוהר מקבל קרקע חקלאית, הוא משלם את שכר טרחתה בכסף, ללא קשר לשווי הקרקע.

בחקירתה אישרה עו"ד אייזן, שאת נספח ו' לתצהירה כתובעת (עליו חתום אביזהור ומופנה אליה מיום 2.9.09)
ניסחה עו"ד שרייבר ממשרדה, כפי שהשיבה לשאלה 32 בשאלון שהופנה אליה. זהו נוסח ההסכמים במשרדה, ולפיו, הלקוח פונה אליה במסמך. מטרת המסמך הינה, שככל שאביזוהר יחויב בהוצאות בגין הבקשה לביזיון, לא יהיו לו טענות אליה. (ע' 9 לפרוטוקול).

10.
עו"ד אייזן העידה, שאת ההסכם למינוי בורר עליו חתומים הצדדים, מיום 25.5.10 (נספח ח' לתצהירה כתובעת,) היא ניסחה. היא אמרה לאביזוהר שהוא יכול להתייעץ עם עו"ד והסבירה לו את משמעות החתימה עליו. גם לפני החתימה על הסדר הגישור הסבירה לו את משמעותו. לגרסתה, בהסכם הגישור לא נכלל נושא בקצבת המים, כיוון שאלו היו התנאים הטובים ביותר שניתן היה לקבל אז.
ב.
תמצית טענות ההגנה של אביזוהר בתביעת שכר הטרחה:
11.
אביזוהר הינו חקלאי מזה כ-30 שנה ובסוף שנות ה-70 הקים חווה חקלאית באזור ים המלח. הוא השקיע משאבים פיזיים וכלכליים, אך החווה נהרסה בעקבות התייבשות הבאר שהזינה אותה והצפת שטחה במי מלח. למרות הבטחות שלטוניות שונות, הוא לא קבל פיצוי בשל אבדן החווה, לא בכסף ולא בשטח חקלאי אחר, גם הבטחת המים שהובטחה לו לא הועברה אליו ולכן נטש את החווה בשנת 1994 וכספו ירד לטמיון.
הוא פנה למספר עורכי דין שדרשו שכ"ט שאינו מותנה תוצאה, ולכן פנה בינואר 2003 לעו"ד אייזן וחתם על הסכם שכ"ט, לפיו שכר טרחתה ייגזר מתוצאות הליך משפטי בשיעור 26.5% משטח הקרקע שתוקצה לו.

12.
ההסכם מבחין בין שלב ראשון בו ניתן יהיה לתבוע קרקע "לחקלאות או למטרת חווה" לבין השלב השני בו "ניתן יהיה לטפל בהשבחת מקרקעין". בהתאם למבוא להסכם, התובעת הסכימה להסדר כספי זה, תוך שהתנתה זאת בכך שהיא תקבל את הטיפול בהשבחה מירבית של הקרקע, שהוא השלב השני (סע' 6 להסכם).
עוד נקבע בהתקשרות כי אם זו תיפסק מכל סיבה שהיא – ישלם אביזוהר לאייזן שכר ראוי בהתאם להחלטת בורר.
ההסכם נוסח ע"י התובעת כשהוא לקוי וסותר עצמו, לא ברור בו מה ההבדל בין השלבים, והמשמעות ביניהם. למרות זאת, טוען אביזוהר, כי כוונת הצדדים הייתה, שהשכר ישולם כחלק מהקרקע שתוקצה לאביזוהר, ורק כאשר פעולתו תגרום לירידת ערך הקרקע ותפגע בשכ"ט עו"ד אייזן, וכך אף נאמר לאביזוהר במעמד חתימת הסכם.

13.
אביזוהר טוען, כי הסכים להתקשר בהסכם, רק לאחר שעו"ד אייזן הסכימה ששכר טרחתה ישולם בדרך של אחוזים משווי הקרקע, ולכן נקבע בהסכם שאין לו כסף לשלם לה בטרם הושגו מטרות התביעה. הוא מעולם לא הסכים להפסיק את שירותי עו"ד אייזן אלא, עו"ד אייזן היא האחראית להפסקת ההתקשרות ביניהם, בעת שהטיפול המשפטי בעניינו היה בשיאו.
שווי הקרקע שהוקצתה לו על פי הסדר הגישור הינו אפסי, ואף לא הסתיים השלב הראשון של הטיפול המשפטי. לכן, לא מגיע לעו"ד אייזן דבר, היא נטשה אותו, טיפולה המשפטי היה איטי, לקוי, הושג הסכם פיתוח שאין אפשרות לעשות עמו דבר, והיא קצה בטיפול לאור הישגיה האפסיים.
ההסכם נוסח ע"י עו"ד אייזן ולפיו היא זכאית ל- 26.5% משטח הקרקע שהוקצה לו. מההסכם עולה לטענתו, ששכר טרחתה של עו"ד אייזן ישולם כחלק מהקרקע, ורק אם פעולתו שלו תגרום לירידת ערך הקרקע ולפגיעה בשכר טרחתה – יהיה מסלול תשלום במזומן. צוין בהסכם מפורשות שאביזוהר התקשר עם עו"ד אייזן רק בגלל שהסכימה לגזור את שכר טרחתה עפ"י הצלחה ומערך הקרקע.

הוא מוסיף בתצהירו, שאין מדובר בקרקע שניתן לעשות בה שימוש אחר מלבד חקלאות, וללא שימוש חקלאי אינה שווה דבר
אביזוהר טוען לטיפול רשלני של עו"ד אייזן בעניינו. היא הגישה בשמו, בשנת 2003 תביעה נגד גורמים ממשלתיים, אשר נסתיימה בשנת 2008 עם חתימת הסכמי גישור של הנתבע עם מפעלי ים המלח וממ"י, שהחתומים עליהם אינם מקיימים אותם. הוא חתם על ההסכמים בהמלצת עו"ד אייזן למרות שהיו פגומים ופגעו בזכויותיו, למימוש מטרתו שהייתה הקמת החווה. במסגרת הסכמים, אלה הוקצתה לו קרקע בשטח שאינו ראוי לגידול חקלאי, וזאת גם לאחר שהושקע בה סכום גבוה לעבודות פיתוח ואף אין אליה דרך גישה. בהסכם אין פיצוי על השנים האבודות בהן נמנע ממנו לעבד את אדמתו, לא נפסקו לו הוצאות על 5 שנות התדיינות, לא נקבע בהן לו"ז ומעל לכל נקבע שהאחריות להשגת מכסת מים מוטלת עליו מבלי לחייב בכך גורם ממשלתי ממונה בנושא.

14.
.
אביזוהר אשר ידע שעו"ד אייזן היא השותפה הטבעית בקרקע, חתם על ההסכמים בהמלצתה ומתוך ידע שהאינטרס שלה אינו פחות משלו. רק לאחר פניות רבות אל עו"ד אייזן שתפעל לאכיפת פסק הדין, היא הגישה בקשה לביזיון מבלי שעדכנה אותו בנעשה בתיק, פעלה בניגוד לבקשתו בהסכמה לדחיות דיון. כאשר דרשה ממנו שהוא יחתום על מסמך, לפיו הוא מסרה לדחיית הדיון, הוסכם, לצורך כך בלבד, שביחסים ביניהם הושלם כביכול השלב הראשון, דהיינו, אם קיום הדיון יפגע בהקצאת הקרקע, יראו בכך משום הקצאה המזכה את עו"ד אייזן בשכר למרות שהקרקע לא הוקצתה.

בשל בקשת אביזוהר לפי פקודת ביזיון בית משפט, נחתם בינו לבין ממ"י הסכם הפיתוח ואביזוהר פתח בהליכי הכשרת הקרקע והובלת מים, אך ניסיונותיו לא צלחו בשל בירוקרטיה והשטח המיועד לחווה עומד ריק עד היום.

15.
לטענת אביזוהר, לאחר 8 שנות טיפול משפטי, השיגה עו"ד אייזן הישגים אפסיים, אין ערך להסכמים שנחתמו ועו"ד אייזן, אשר הבינה שהישגיה אפסיים נמנעה מלנסות לקדם את עניינו. אביזוהר ניסה לשכנע אותה לנסות לקדם את עניינו, ללא הצלחה. כתוצאתה מפעולתה הרשלנית, לתובע יש הסכם פיתוח שאינו שווה סדר והוא מצוי במבוי סתום. במסגרת הליכי הגישור, לא דאגה עו"ד אייזן שהתובע יוכל להפוך את הקרקע לחקלאית, וגרמה לו נזק של כמיליון ₪ בשנה.
למרות שאביזוהר נותר ללא קרקע יעילה, ולמרות שעו"ד אייזן היא שיזמה את הפסקת ההתקשרות, ניסה אביזוהר להגיע להסדר עם עו"ד אייזן, ללא הצלחה.

16.
אביזוהר סרב לבורר מטעם לשכת עורכי הדין, כיוון שלא רצה להפסיק את ההתקשרות, וככל שעו"ד אייזן רצתה
בכך, מגיע לה אחוז מסוים משטח הקרע שהוקצתה לו. ביחד עם הגשת תביעה זו, מסרה עו"ד אייזן לאביזוהר הודעה על הפסקת הייצוג.
לטענת אביזוהר, עו"ד אייזן אשר הציגה עצמה כמומחית בתחום, לא הוכיחה את מומחיותה, מטרת ההתקשרות עמה הייתה שהוא יקבל קרקע לגידולים חקלאיים, כולל אספקת מים, ולקבל מהמדינה פיצויים, מה שלא קרה עדיין.
לגרסת אביזוהר טיפול התובעת בשלב הראשון לא הסתיים ובוודאי שלא בהצלחה גדולה. על פי ההסדר שהשיגה עבורו עו"ד אייזן, הוא קיבל קרקע באיכות ירודה וחסרת ערך, בהעדר סידור למי השקיה ודרכי גישה ולכן עו"ד אייזן כשלה כבר בשלב הראשון.
הסכם הפיתוח, לטענתו, הוא צעד ראשון להשגת הקרקע, אך יש להשיג דברים נוספים, כגון: הקצאת מים, דרכי גישה, והכשרת הקרקע.

17.
אביזוהר דוחה את טענת עו"ד אייזן לכמות שעות העבודה הנטענת על ידה, ומוסיף, שהסכם כלל לא עוסק בשעות עבודה, אלא באחוז מערך הקרקע.
בנוסף, לטענתו, עו"ד אייזן לא הצליחה להביא לאכיפת פסק הדין, ועצם מתן פסק הדין לא מהווה סיום השלב הראשון, כיוון שללא אכיפתו, הוא עומד בפני
שוקת שבורה. הסכמי הגישור לטענתו, לקויים ומסכלים את מטרתו ולכן הוא פנה אל עו"ד אייזן כדי שתטפל באכיפתם.
לטענתו, בשום שלב לא היה מרוצה מטיפולה המשפטי של עו"ד אייזן, שהיה חסר ערך והיא כלל לא פרטה ממה בנוי שכר הטרחה הנדרש על ידה.

בכל מקרה, טוען אביזוהר, שיש לקזז מסכום התביעה, נזק כספי שגרמה לו
התובעת בסך של מיליון ₪ בשנה, כספים שמגיעים לו ממנה תמורת עבודות שהוא ביצע עבורה בביתה, פתרון סכסוך שכנים, ועוד.

18.
לגבי שני המסמכים אותם כתב, והמצוינים בס' 3 לתצהיר עו"ד אייזן, שלדבריה הינו הודאה ו/או הודעה שלו בדבר סיום טיפול עו"ד אייזן בשלב א', טוען הוא, ששניהם נוסחו על ידי עו"ד אייזן, האחד סמוך להגשת הבקשה לביזיון בית המשפט נגד רשויות שלטוניות, ועו"ד אייזן דרשה שיחתום עליו כדי להסיר ממנה אחריות. והשני נוסח כהסכמה להעברת הסכסוך להכרעת מר ארז פלץ, ועו"ד אייזן כמנסחת המסמך השני ניצלה זאת, להוסיף בו אמריה שהשלב הראשון הסתיים בהצלחה. משפט, שאביזוהר, לטענתו, לא ייחס לו חשיבות, שהרי העובדות מדברות בעד עצמן, שאין קרקע. מוסיף אביזוהר, שס' 4 לתצהירה הינו הראייה שטיפולה הכושל בתביעתו לא הביא דבר והמדינה הפרה את ההסכמים עמו.
משכך, עו"ד אייזן לא השיגה עבורו דבר והסכם הפיתוח הינו רק שב ראשון בדרך להשגת הקרקע, ויש לקיים שלבים נוספים של הקצבת מים ודרכי גישה.

19.
מוסיף אביזוהר שאין ממש פרוט ההישגים, לכאורה, שמציגה עו"ד אייזן . היא ויתרה על טענותיו, לא דרשה מהמדינה פיצוי, על התקופה בה נותר מחוסר קרקע, לא עמדה על מועדי ביצוע ההסכמים, הותירה ללא טיפול את השגת הקצבת המים והכשרת הקרקע.
הסכמת מפעלי ים המלח לא הייתה הישג של עו"ד אייזן, אלא שאביזוהר פעל ועשה רבות להשגת הסכמה זו. גם את הסכמת עו"ד אבולעפיה בשם מ.א. תמר כמופיע בהסכם, הייתה הישג שלו.

ולבסוף, טוען אביזוהר, כי לעו"ד אייזן אין את המיומנות והמקצועיות המוצגים על ידה. הוא מפרט בתצהירו קביעות של בתי משפט, בדבר הגשות בקשות סרק על ידה, התנהלותה בתיקים משפטיים, כולל אי התייצבות לבוררות מפאת נסיעה לחו"ל, הסכמה תמוהה להארכת מינוי בורר,
הגשת תצהיר כוזב, ניהול תביעה באופן לא ברור וחורג מכל פרופורציה.

ג.
תמצית טענות אביזוהר בכתב התביעה בגין רשלנות מקצועית על סך 350,000 ₪ :
18.
אביזוהר טוען לטיפול רשלני ובלתי מקצועי בעניינו, חוסר השקעה של עבודה ונטישתה את הטיפול המשפטי בעניינו. אביזוהר חוזר על כתב הגנתו בתביעת שכר הטרחה ומוסיף שעוד קודם לנטישת החווה, לאור הידרדרות מצבה החקלאי, הוא חתם בשנת 1991 הסכם פשרה עם המועצה האזורית תמר. בהסכם פשרה זה נקבע שראש המועצה יפעל בעניינו לאישור הקמת חווה חקלאית חדשה, אשר תעבור את כלל האישורים הנדרשים מהגורמים הרלבנטיים, ולמרות זאת לא הוענקה לו הקרקע והוא נותר חסר פרנסה.

19. ביום 5.2.2003 הגישה עו"ד אייזן כתב תביעה בעניינו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וביום 19.1.2005 היא הגישה כתב תביעה מתוקן, ולכל אורך הטיפול בעניינו גילתה חוסר מיומנות מקצועית, חוסר שליטה בחומר, חוסר הצגת מסמכים לביהמ"ש ולגורמים האחרים כגון הסכם הפשרה משנת 1991, היא לא דרשה שייחתמו הסכמים עם המועצה האזורית למרות שידעה שהמועצה, יא הגורם שטרפד את הנושא כל השנים. הסכמי הגישור עליהם חתם בהמלצתה היו לרעתו, ולמרות שבכתב התביעה הועלו 4 חלופות נפרדות ושונות לקרקע עבורו, באזורים שונים באזור ים המלח – החלופה שנקבעה בהסכם הגישור לא היתה אחת מאותן 4 חלופות אשר הוצעו על ידו, וכללו אספקת מים ממקור קרוב ודרך גישה לגידולים חקלאיים.
החלופה שנקבעה בהסכם הגישור לא כללה מים, לא כללה דרך הגישה לשטח שהיה סלעי, לא נקבעו לוחות זמנים והתובע נותר במצב גרוע משהיה.

20.
עו"ד אייזן הייתה אמורה להיות שותפה בקרקע ולכן הוא בטח בה, אך לטענתו, היא המליצה לו המלצות גרועות והתביעה שהגיש נמחקה לאור חתימת הסכם הגישור. עפ"י הסכם הפיתוח לא ניתנה לו הקצבת מים ואין יכולת לקיים משק חקלאי ללא מי השקיה. לא ניתנה לו גם עזרה בהכשרת הקרקע ו/או בדרכי גישה.
לא רק שעו"ד אייזן נטשה את הטיפול המשפטי בניינו, אלא גם הגישה נגדו תביעה על כחצי מליון ₪. טוען אביזוהר שעו"ד אייזן קיבלה לטיפול תיק משפטי בעל סיכויים טובים, אבל לאור חוסר המקצועיות והמומחיות שלה בניסוחי הסכמי הגישור הגרועים, ובין היתר מהסיבות, שלא נקבע בהם לוח זמנים לביצועם, לא נקבעה בהם סנקציה, לא הוקצתה לו הקצבת מים, לא הוסדר בהם נושא הכשרת קרקע ודרכי גישה, המועצה האזורית ורשויות אחרות הקשורות לפיתוח הקרקע, לא היו צד להם והתביעה נמחקה. בנוסף, לטענתו, עו"ד אייזן נמנעה מלפעול לאכוף את ההסכמים ולמרות דרישתו, היא עיכבה את ההליכים המשפטיים וגרמה לו נזק רב העומד, לצרכי אגרה, על 350,000 ₪.

21.
הוא חתם על הסכם הגישור בהמלצתה ולחציה של עו"ד אייזן, בהתאם למסמך שלא נמסר לו על יד עו"ד אייזן במסגרת הליך המצאת מסמכים,
אבל ניתנה לו זכות העיון בו, שהוא מס' 414 לתצהיר גילוי המסמכים שלה, שם נקבע על ידה שהיא מעדיפה לחתום על הסכם עם המדינה כמה שיותר מהר כדי שיהיה משהו ביד. לטענתו, לאחר מאמצים רבים הוא הצליח לקבל הסכמת הגורמים הממשלתיים להקים חווה חקלאית בנחל מור, אחת החלופות בכתב התביעה המקורי, ואשר נדחתה בהליך הגישור, ולאחר שרשות שמורות הטבע הסירה את התנגדותה ובקרקע זו כמות עצומה של מי קולחין לחקלאות ודרכי גישה. גם פנייתו לעו"ד אייזן שתטפל בנושא זה נדחתה על ידה (נספח 9 לתצהירו) ומפאת מחדליה היא לא מומשה והפסיקה באופן חד צדדי את הייצוג.

לטענתו, עו"ד אייזן לא סיימה את הטיפול בהצלחה, ואף לא את השלב הראשון בו, והקרקע שקיבל חסרת ערך. לאחר שהפסיקה את הטיפול הוא המשיך לפעול מול הגורמים הממשלתיים בעניינים שהיא היתה אמורה לפעול עבורו.

22. לגרסתו, טענת הרשלנות כלפי עו"ד אייזן, הינה בעצם הפקרת התיק, היא לא נתנה לו לדבר בישיבת הגישור, למרות שהמגשר פנה אליו. הוא ראה עצמו מחויב להמשך ההליך ועד סופו עם עו"ד איזן, כאשר היה ברור, שאם לא יושג עבורו דבר, גם חלקה של עו"ד אייזן יהיה 26% מאפס. הוא אישר בחתימתו על הסכם הגישור את תא השטח הספציפי שבחר שנתיים טרם חתימת ההסכם. היה זה השטח היחיד שהוסכם על כל הגורמים. מכיוון שהמים "הולכים" אחרי הקרקע, יש קודם לקבל קרקע ולאחר מכן הקצאת מים. לגרסתו, נשוא התביעה אותה הגישה עו"ד אייזן, היה קיום התחייבות שלטנית והקצאת מים לקרקע לקיום משק חקלאי. לגרסתו, הוא פנה בכתב לעו"ד אייזן, כדי שתמשיך בהליכים להפעיל משק חקלאי

ד.
תמצית טענות ההגנה של עו"ד אייזן בתביעת הרשלנות המקצועית:
23.
התביעה דנן הוגשה חודשים לאחר שעו"ד אייזן הגישה את התביעה לתשלום שכר טרחתה. אביזוהר פנה אליה, כאשר הייתה לו הבטחה שלטונית לכאורה, לאדמה חקלאית/עיבוד חקלאי משנת 1979, אשר התיישנה כבר בעת שפנה אליה. היא הסבירה לו, כי סיכויי ההצלחה בתביעת הקרקע בעילת התחייבות שלטונית בהתבסס על מסמכים ישנים, הינם קלושים. לכן, הדבר הטוב ביותר לגרסתה, היה ניהול מו"מ לפשרה בחסות בית המשפט.
הראיה, כך עו"ד אייזן, שבתביעה שהגישה בשמו בבית המשפט בבאר שבע, הגישו הנתבעים בקשה לדחייה על הסף בעילת התיישנות, שיהוי והעדר עילה.

בחקירתה הסבירה עו"ד אייזן, כי למרות הסיכויים הקלושים הסכימה
"לקחת את התיק על בסיס הצלחה", משיקוליה ולאור הצלחתה בתיקים רבים, ולא בגלל שסברה שניתן יהיה להשביח את הקרקע, ככל שזו תוקצה לאביזוהר. (ע' 2 שורו 30 עד ע' 3 שורה 3 לפרוטוקול).

24.
עו"ד אייזן חזרה בכתב הגנתה,
על המפורט בתביעת שכר טרחתה וטוענת, כי השיגה עבורו
זכות חכירה לטווח ארוך, של קרקע לגידול חקלאי באזור ים המלח, לשביעות רצונו, בהתאם לבחירתו ושיקול דעתו. כל אלה, לשיטתה, באים לידי ביטוי בעצם חתימתו על הסכם הגישור שקיבל תוקף של

פסק דין
. זאת, למרות שבמסמכים שהוא הציג בפני
ה, לא היה זיהוי וציון קרקע מסוימת.

לטענתה, טענות אביזוהר בתביעת הרשלנות, סותרות את אישורו בכתב, לפיו טיפולה בהשגת קרקע עבורו הסתיים בהצלחה (נספח א' לכתב ההגנה בתביעת הרשלנות). עוד לטענתה, היא השיגה עבורו את מה שהוא לא הצליח להשיג במשך 20 שנה, ופעלה במקצועיות. לכן הוא ביקש ממנה להמשיך לטפל בעניינו.

25.
עו"ד אייזן דוחה את טענת אביזוהר, לפיה לא ניתן לגדל גידולים בקרקע שהוקצתה לו ואין אליהם דרכי גישה. לטענתה, מיקום הקרקע אינו קשור אליה או לנוסח ההסכמים, וזו הייתה בחירתו, לאחר שהציג עצמו כחקלאי ותיק, שכל שטח חקלאי באזור ים המלח יהיה מקובל עליו.
במהלך הגישור הסכים אביזוהר לשטח שהוקצה לו והיא אינה שותפה שלו לתביעה או לקרקע, אלא פעלה כבאת כוחו עפ"י שיקול דעת מקצועי ובחודש מרץ 2010 ולאחר חתימת הסכם הפיתוח – הוסכם על הפסקת הייצוג.
עו"ד אייזן העידה, שלא ניתן לבצע שינוי ייעוד בקרקע שהוקצתה לאביזוהר, ולטענתה, הוא ידע זאת, משלבי הטיפול הראשוניים שלה, כיוון שכבר בישיבת הגישור היה ברור שהו יקבל קרקע חקלאית ללא אפשרות להשבחה. (ע' 4 שורות12-17 לפרוטוקול). היא ועו"ד שרייבר ממשרדה, השקיעו עבודה רבה בשלב הראשון, כ-500 ש"ע ב-8 שנים, כולל ישיבות עם גורמים שונים ודיונים בבית משפט בבאר שבע, ירושלים ומקומות נוספים.

26.
בתצהיר עדות ראשית מטעמה, לעניין תביעת הרשלנות, טוענת עו"ד אייזן, שההליכים בתביעת הקרקע והליכי הגישור מול מוסדות המדינה והגופים השונים הביורוקרטיים, התנהלו באיטיות ובסרבול, ונדרש הרבה אורך רוח וסבלנות לנהלם כולל דחיות דיונים שנקטו חלק מהנתבעים. אביזוהר איתר במהלך הגישור את הקרקע נשוא הסכמי הגישור, לאחר שביצע בדיקות לגביה, כולל, בדיקת דרכי הגישה ומקורות המים, והיא נבחרה על ידו בחודש אוגוסט 2006, טרם שנחתמו הסכמי הגישור. לעניין זה היא מפנה למסמכים המפורטים בסע' 10 לתצהירה.
אביזוהר היה מרוצה מהקרקע שבחר וכתב אלה ולעו"ד שרייבר מסמכים על כך, ואף הודיע להן ביום 3.3.10 שהוא שמח לבשר להן שהוא קיבל את הקרקע.

ביום 1.6.09 כתב אביזוהר אליה ואל עו"ד שרייבר, שהוא שבע רצון מרווחיות הקרקע בהתאם לפרוגרמה ומחקר ופיתוח חקלאי שעשה. הוא היה פעיל בהליכי הגישור והבין אותם, ועם חתימת הסכמי הפיתוח הוקצתה לו הקרקע.


דיון והכרעה
השאלות הצריכות הכרעה בתביעות דנן הן:
האם על אביזוהר לשלם לעו"ד אייזן שכר טרחה, ואם כן, מה גובהו.
האם עו"ד אייזן התרשלה בייצגו המשפטי של אביזוהר.

27.
מטעם אביזוהר הגיש חוות דעת מומחה ד"ר חיים צבן מוסמך בכלכלה חקלאית – התמחות במשק המים וכלכלת גידול הכותנה בישראל, ולו ניסיון בתחום החקלאות והמים בגופים ממשלתיים. הוא מכיר את אזור ים המלח וגרסתו, כדי לפתח חקלאות, יש צורך בדרכי גישה בה ניתן יהיה להוביל תוצרת חקלאית, כמות מים מספקת והולכתה אל ראש השטח החקלאי, הכשרת הקרקע כולל יישור, ניקוז, סיקולך וטיוב.

בחוות דעתו, ציין ד"ר

צבן, כי המסמכים שהוצגו לו הם:
תחשיב גידול תמר מזן מג'והל משרות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות (שה"מ)
תחשיב פאפיה משה"מ
הסכם הגישור בין אביזוהר , משרד החקלאות וממ"י
הסכם הפיתוח בין אביזוהר וממ"י.
בחוות דעתו נתבקש ד"ר צבן, לבחון, האם יש שווי כלכלי לזכויות שקיבל אביזוהר במסכמת הסכמי הגישור והפיתוח הנ"ל.

28. בחוות דעתו קבע ד"ר צבן, כי השטח שהוקצה לאביזוהר דרוש השקעה גדולה, בשטח, במים ובדרכי גישה. הערכתו הכספית לפיתוח כל השטח החקלאי בן 80 דונם, הינה 3,300,000 ₪ לפי 41,350 ₪ לדונם. לאור החישוב המופרט בחוות דעתו לעניין הגידולים של תמרים מזן מג'והל ופפאיה, הוא הגיע למסקנה, שהשטח החקלאי שקיבל אביזוהר אינו יכול לעמוד כלכלית במבחן המציאות ואינו יכול להביא תועלת במצבו הנוכחי.
ד"ר צבן העיד, כי אינו שמאי ואינו מהנדס והדוקטורט שלו הינו בבדיקת האזור הצחיח של המדינה ממסמייה עד אילת. הוא ביקר בשטח, אם כי לא בתא השטח הספציפי,
כאשר ביצע עבודה עבור קיבוץ עין גדי בנושא הבולענים ולמציאת שטח מתאים לגידולים חקלאיים. לכן, אינו יודע מה השיפועים בשטח ויש לו מפה של תאי השטח והמרחקים ממקור המים אל השטח. אין לו מפה בקנה מידה עם סימני תוואי צינורות המים, כיוון שטרם תכננו את הובלת המים לשם. הוא לא התייחס לגידול רימונים , כיוון שהינם במצב ירוד בשנים האחרונות ואינו יודע מה זה וסליקורניה, והפפאיה מניבה כבר בשנה הראשונה. בחווה"ד התייחס לתמר שזה גידול אופייני לאזור ולפפאיה שבגידולה מתמחה אביזוהר והביקוש לה מוגבל בארץ לכמויות שאפשר לגדל.
לגרסתו, בשטח שהוקצה לאביזוהר ובסביבתו, לא ניתן לגדל גידולים חקלאיים ללא הבטחת מים, ללא גישה וללא השקעה בהכשרתו.

29.
התובע צרף לתצהירו (נספח 11) מכתב מאת, מר דוד קדוש, עובד המועצה האיזורית תמר מיום 30.4.12, ממנו עולה, כי עלות הכשרת השטח שהוקצה לאביזוהר עולה כדי מאות אלפי ₪,
ומשרד החקלאות משתתף בעלות של 5,000 ₪ לדונם בלבד. בנוסף, כך במכתב, נקבע על ידי משרד החקלאות, כי המים הקרובים לשטח אינם ראויים לחקלאות ואין הצדקה ואף אין מי שישקיע בהבאת מים ראויים לחקלאות.
עוד כתב דוד קדוש במכתבו, כי עלות פריצת דרך לשטח הינה כמיליון ₪ ורשות הטבע מתנגדת לפריצת הדרך.
בעדותו העיד דוד קדוש, כי הוא משתתף בישיבות משרד החקלאות, מכיר את השטח ומכתבו (נספח 11 לתצהיר אביזוהר, נסמך על היכרותו את השטח ומדברי גורמים מקצועיים במשרד החקלאות. לאחר פניית אביזוהר אליו, הוא ביקר בשטח ם גורמים ממשרד החקלאות אשר העריכו את ההשקעה במיליון ₪.


תביעת שכר הטרחה
30.
למרות ההסכם בין הצדדים עותרת עו"ד אייזן לחייב את אביזוהר לשלם לה שכר טרחה ראוי.
בהסכם(נספח א לתביעת עו"ד

אייזן) נקבע כי על אביזוהר לשלם את שכר הטרחה לפי תוצאות טיפול, ובאחוזים מהמקרקעין שיוקצו ולמשפחתו, באזור ים המלח, לגידולים חקלאיים ו/או לחווה ו/או לשתי נחלות. התשלום בשיעור 26.5% כולל מע"מ מהמקרקעין, יתבצע מיד לאחר הקצאת המקרקעין, ובתנאי שיימסר לעו"ד אייזן הטיפול בהשבחתם המירבית של המקרקעין או כל חלק מהם.

מנוסח ההסכם ה"הואיל" הראשון עולה, כי אביזוהר פנה אל אייזן, כדי "לממש התחייבות ו/או הבטחה של מוסדות שונים להקצות לו ו/או לבני משפחתו הקרובים קרקע באיזור ים המלח לגידולים חקלאיים ו/או לחוה ו/או לשתי נחלות (להלן: "המקרקעין")".

31.
בהסכם, התחייב אביזוהר, למסור לעו"ד אייזן את הטיפול בהשגת המקרקעין, (ס' 1.א.) ואם עו"ד

אייזן תצליח לגרום שתוקצה הקרקע,, מתחייב אביזוהר למסור לה את הטיפול בהשבחת הקרקע או חלקה, בין על ידי שינוי ייעוד ובין על ידי הוספת שימושים מותרים ו/או בכל דרך אחרת.
בהתאם להסכם, השלב הראשון הינו תביעת קרקע חקלאית או למטרת חווה, ובשלב השני, ניתן יהיה לטפל בהשבחת המקרקעין על ידי שינוי ייעוד ו/או הוספת שימושים , תכנונים, וכו'.

אביזוהר התחייב שלם לעו"ד אייזן 26.5% כולל מע"מ מכל קרקע שתוקצה, בין בהסדר פשרה, או

פסק דין
. בנוסף התחייב, כי אם עו"ד

אייזן תגיש בשמו תביעה לפיצוי כספי בגין המקרקעין, שכר טרחתה יהיה בשיעור 26.5% כולל מע"מ מהפיצויים שיפסקו לטובתו.

32.עוד צוין בהסכם, כי ידוע לאביזוהר, שעו"ד אייזן הסכימה לקבל שכר טרחה באחוזים לפי תוצאות הטיפול ואילו היה מוסר לה את הטיפול ביחס לשלב הראשון בלבד, היא הייתה דורשת תשלום מראש ובמזומן, ללא קשר לתוצאות הטיפול, סך 30,000$ בצרוף מע"מ.
עוד נקבע בהסכם, כי ככל שתופסק ההתקשרות לאחר שהשלב הראשון יסתיים בהצלה מכל סיבה שהיא, הוא ישלם את שכר הטרחה הראוי כפי שייקבע על ידי בורר מוסכם או מי שימונה על ידי לשכת עורכי הדין – במקום 26.5.% בקרקע.


33.
מסעיף 6 להסכם עולה שככל שאייזן תצליח בשלב הראשון, ותופסק ההתקשרות מכל סיבה שהיא, אביזוהר ישלם לה – במקום 26.5% מהקרקע – שכר ראוי שייקבע על ידי בורר.

השאלה אם ההתקשרות ביניהם הופסקה "מכל סיבה שהיא" ואין חשיבות לשאלה מי הפסיק את ההתקשרות, או שזו הסתיימה, כיוון שהשלב השני, כדברי אייזן, "לא היה רלוונטי", ועובדה זו הייתה ידועה לה בשלבים המאוד ראשונים של הטיפול המשפטי שלה, ובמהלך ישיבות הגישור הראשונות, (ע' 4 שורות 12-16 לפרוטוקול). המחלוקת הינה, האם השלב הראשון של הטיפול המשפטי על פי ההסכם, הסתיים בהצלחה והאם ההתקשרות הופסקה "מכל סיבה שהיא".
אם יוחלט שהשלב הראשון הסתיים בהצלחה, יש לקבוע, האם שכר הטרחה שלה הינו 26.5% מערך הקרקע, או השכר הראוי, לאור פנייתם המשותפת לבוררות.

ס' 7 להסכם קובע: "לאחר השגת הקרקע כחקלאית ועד לשלב ההשבחה המאפשר חלוקה, ואם יראה כנכון לעבד את כל הקרקע, אזי הקרקע תעובד על ידי (אביזוהר – הוספה שלי א.פ.), בתמורה לתשלום דמי שכירות לך (לעו"ד אייזן – הוספה שלי א. פ.), לפי תעריף של שכירות קרקע חקלאית דומה.

35.
אין מחלוקת בין הצדדים כדלקמן:
א.
ההסכם (התחייבות אביזוהר מיום 22.1.03), ומוסכם על הצדדים שזהו הסכם שנוסח על ידי עו"ד אייזן, קובע ששכר הטרחה ישולם באחוזים מהקרקע במקרה של הצלחה.
ב. עו"ד אייזן ביצעה רק את השלב הראשון של הסכם, השגת המקרקעין, כאשר גם לגרסתה, השלב השני המפורט בהסכם אינו רלוונטי. (עדותה בע' 5 שורות 9 -10 לפרוטוקול, ס' 14.2 לסיכומיה). בפועל, בסיום הטיפול, כולל פניה לביהמ"ש לאכיפה הסכם הגישור שקיבל תוקף של פס"ד, קיבל אביזוהר את הקרקע.
המחלוקת לעניין זה הינה בשאלה אם היא סיימה את הטיפול בהצלחה.
ג.
ביום 8 ינואר 2008 נחתם בין אביזוהר לבין משרד החקלאות וממ"י, הסדר גישור לפיו יקבל אביזוהר קרקע בשטח של כ – 80 דונם בנחל חימר (בכפוף למצאי) בתנאי חכירה ל- 21 שנים לצרכי שימשו לפי היעוד של הקרקע. בחודש פברואר 2008 קיבל הסדר הגישור תוקף של

פסק דין
.
ד. כיוון שממ"י סירבה לאשר חתימתה על הסכם הפיתוח, טיפלה עו"ד

אייזן, לבקשת אביזוהר, באכיפת פסק הדין שנתן תוקף להסדר הגישור. עו"ד אייזן טענה, שהגם שלדעתה נושא זה לא נכלל במסגרת הסכם, לקחה על עצמה לטפל בו ולטענתה, גרמה לחתימת הסכם הפיתוח ביום 14.2.10.
לטענת אביזוהר, אכיפת הסדר הגישור, הינה חלק מהשלב הראשון בהסכם.

לעניין זה אני מקבלת את גרסת אביזוהר. ללא מימוש/אכיפת הסכם הפיתוח לא ניתן כלל לדבר על קיום שלב א'. אני קובעת, שעבודת עו"ד אייזן בביצוע אכיפת הסדר הגישור ופסק הדין שנתן לו תוקף,
כלולה במסגרת שלב א' של ההסכם.
לטענת עו"ד אייזן, מאז 3.1.10 עת ממ"י אישר את העסקה, החל אביזוהר לטפל בעצמו בפיתוח המשק על ידי הכשרת הקרקע ומים.

36.
עו"ד אייזן עותרת לחייב את אביזוהר לשלם לה שכר טרחה ראוי בסך 500,000 ₪, לאור
העבודה הרבה שהשקיעה, מומחיותה, המאמצים ונשוא העניין. בין היתר, היא נסמכת על ס' 6 להסכם, לפיו, ידוע לאביזוהר, שעו"ד אייזן הסכימה לקבל שכר טרחה באחוזים לפי תוצאות הטיפול ואילו היה מוסר לה את הטיפול ביחס לשלב הראשון בלבד, היא הייתה דורשת תשלום מראש ובמזומן, ללא קשר לתוצאות הטיפול, סך 30,000$ בצרוף מע"מ. לגרסת עו"ד

אייזן, סכום זה במועד חתימת ההסכם הגיע לכדי 146,940 ₪ ונכון להיום הינו 226,235 ₪.


איני מקבלת את חישוב שכר הטרחה
הראוי של עו"ד אייזן בהתאם למפורט, כיוון שהנטען על ידה לא הוסכם בין הצדדים. האמירה שנוסחה על ידה בהסכם, כי כך הייתה דורשת אילו לא סוכם שכר טרחה על בסיס הצלחה, אינה מחייבת את אביזוהר.


עו"ד אייזן נסמכת בתביעתה לשכר טרחה ראוי, על ס' 6 סיפא להסכם, בו נקבע, כי ככל שתופסק ההתקשרות, מכל סיבה, לאחר שהשלב הראשון יסתיים בהצלחה, כתנאי לסיום ההתקשרות, אביזוהר ישלם את שכר הטרחה הראוי כפי שייקבע על ידי בורר מוסכם או מי שימונה על ידי לשכת עורכי הדין – במקום 26.5.% בקרקע.

37.
טוענת עו"ד

אייזן, כי לאור הסכם הגישור והסכם הפיתוח, היא סיימה בהצלחה את השלב הראשון בהסכם, וזו המטרה שלשמה פנה אליה אביזוהר, בהתאם ל"הואיל" הראשון בהסכם.
לטענתה, אביזוהר כלל לא טען שאינו חייב בתשלום שכר טרחתה. הוא הודה בכך במסמך מיום 25.5.10
הוא ההסכם למינוי בורר – (נספח ח' לתצהירה), שעל פי עדותה, גם הוא נוסח על ידה.

במסמך זה הסכימו הצדדים שארז פילץ ישמש כבורר ביניהם בעניין שכר הטרחה, אך הוא סרב לשמש בתפקיד זה.

אביזוהר אף העלה את שביעות רצונו על הכתב חצי שנה לאחר פסק הדין שנתן תוקף להסדר הגישור, במכתבו מיום 1.6.09 , כאשר פרט כי הפרוגרמה מצביעה על רווח (נספח 6 לתצהיר עו"ד אייזן כנתבעת בתיק הרשלנות). במכתבו מיום 2.9.09 (נפסח ו' לתצהיר עו"ד אייזן כתובעת, כתב אביזוהר כי עו"ד אייזן ושרייבר הצליחו הצלחה מלאה בשלב הראשון של הטיפול והשיגו עבורו קרקע באיזור ים המלח לגידולים חקלאיים.

לטענתה, אביזוהר היה מאוד מרוצה מהטיפול המשפטי שלה, כאשר לאחר 20 שנה בהן לא הצליח לקבל את הקרקע, זו הושגה לו. לכן דרש ממנה לאכוף את הסכם הגישור, עבודה בה היא השקיעה שנתיים נוספות של עבודה,
ואף הסכים למינוי הבורר בעניין שכר טרחתה.

38.
לטענת אביזוהר, לא מגיע לעו"ד אייזן כל תשלום שהוא, כיוון שעל פי ההסכם עליו לשלם לה, על פי הצלחתה, 26.5% מהקרקע. פנייתו אל עו"ד

אייזן הייתה במטרה שתקוים הבטחה שלטונית שתוקצה לו קרקע חקלאית. עו"ד אייזן סברה שלאחר השבחת הקרקע שתוקצה לו ושייבנה על הקרקע בית מלון, שוויה יהיה גבוה, ולכן הציבה תנאי שגם הטיפול בהשבחת הקרקע יימסר לה.
משהובהר לעו"ד אייזן שלא ניתן יהיה
להשביח את הקרקע, החלה לנסות להוציא ממנו כספים .

לגרסתו, השלב הראשון של ההסכם כלל לא הסתיים. שהרי, גם עו"ד אייזן טענה, כי לאחר מתן תוקף של

פסק דין
להסכם הגישור, שהיה עליה לעבוד כשנתיים להשגת חתימת ממ"י על הסכם הפיתוח. עו"ד אייזן התחייבה לטפל עבורו בקבלת קרקע לגידולים חקלאיים, על בסיס התחייבות שלטונית, אך לטענתו, הוא לא קיבל קרקע ו/או מים ולא ניתן לעשות דבר בקרקע.

39.
לגרסת אביזוהר, כיוון שההתחייבות השלטונית כללה גם מים, עו"ד

אייזן אף תבעה, בכתב התביעה הראשון, גם את נציב המים ועתרה, להורות להקצות לו מים בכמות מספקת של 72,000 קוב מים....לקרקעות אלו. כיוון שעד היום הוא לא קיבל הקצאת מים לשטח, והשטח עומד כאבן שאין לה הופכין ופניותיו לעו"ד אייזן להשיג הקצאת מים לא נענו. ( מכתבו אל עו"ד

אייזן מיום 28.2.11 - נספח 13 לתצהירו). יתרה מכך, על פי תצהירו שלא נסתר והוא אף לא נחקר בשאלה זו, לאחר שעו"ד

אייזן הפסיקה את הייצוג, הוא המשיך ללא לאות לנסות ולהשיג הקצאת מים לקרקע, אך ללא הצלחה. לגרסתו, ס' 7 להסכם מצביעה אף הוא על כך שהשלב הראשון טרם הסתיים.

לכן, כך אביזוהר, ההתקשרות לא הופסקה, במשמעות של ס' 6 להסכם, כיוון שהשלב השני לא היה רלוונטי ולא בר השגה, לא היה צורך בהסכמה הדדית על הפסקת ההתקשרות ביחס לשלב ב', לא הייתה הסכמה על הפסקת הייצוג, והיא לא ידעה להעיד על כך. (ע' 4 שורות 18 -24, ע' 5 שורה 31, ע' 6 שורות 1-9 ) ולשיטתו, כלל לא הסכים לשחררה מהייצוג (ע' 13 שורות 5-6).

40.
אביזוהר טוען, כי למרות שלא מגיע לה שכר טרחה, הוא הציע לה 26.5% ממה שהשיגה לכאורה, ושלשיטתה, מדובר בהצלחה מרובה, והיא סרבה לכך, בטענה שמגיע לה שכר ראוי. (עדותה בע'
5 שורות 20 – 28 לפרוטוקול).
לגבי מכתבו מיום 22.9.09 (נספח ו' לתצהיר עו"ד אייזן) טוען אביזוהר, כי הוא נוסח על ידי עו"ד שרייבר, תשובת עו"ד

אייזן לשאלה מס' 32 ועדותה בע' 9 שורות 1-5 לפרוטוקול). מציין אביזוהר, שבשלב זה כבר ידעה עו"ד אייזן שהשלב השני "כבר אינו רלוונטי".
לעניין הסכמתו למינוי בורר מיום 22.5.10 (נספח ח' לתצהיר אייזן) טוען אביזוהר, כי הוא נוסח על ידי עו"ד אייזן (תשובתה לשאלה 40 בשאלון), אשר לא מצאה לנכון לציין במסמך, שכבר אינה מייצגת את אביזוהר, ועל פי תשובותיה לשאלון היא לא הזהירה אותו על משמעות הכתוב בו. (תשובתה לשאלות 40.5 – 40.6 לשאלון). זאת בניגוד לעדותה, בה טענה כי כן הזהירה אותו, (ע' 10 שורות 12-14 לפרוטוקול).

41.
אני מקבלת את גרסת אביזוהר, ולפיה אין בהסכמה למינוי בורר מיום 22.5.00 כדי לשנות מהמוסכם בהסכם, לא הייתה כוונה כזו, ולא צוין שהמסמך מהווה שינוי של ההסכם. את המסמך ניסחה עו"ד שרייבר, שותפתה של עו"ד אייזן, והיה עליה להסבירו היטב לאביזוהר טרם שחתם עליו. איני רואה בכתוב במסמך הסכמה ו/או ויתור מצד אביזוהר, לטענתו שהשלב הראשון לא הסתיים בהצלחה.
עם זאת, כפי שאפרט בהמשך, מצאתי, מהראיות והעדויות שהובאו בפני
, שהשלב הראשון של ההסכם אכן הסתיים בהצלחה וכי ההתקשרות הופסקה. גם אביזוהר

מוסיף אביזוהר, כי גם אם תתקבל טענת עו"ד אייזן, כי הינה רשאית לתבוע שכר ראוי במקום הקרקע,
בהתאם לס' 6 סיפא להסכם, הרי שהשכר הרואי צריך לשקף את ההישג ולא ניתן לנתקו מההישג, אך אם הקרקע לא שווה דבר, לא ניתן לתבוע "במקומה".
לטענת עו"ד אייזן, על אביזוהר לשלם לה בכסף ללא קשר לשווי הקרקע וברגע שהוא מקבל קרקע חקלאית, כיוון שלא הייתה מחלוקת על גובה הקרקע, . (ע' 7 שורה 28 – ע1 8 שורה 4).

42.
על פי העדויות אשר הובאו בפני
על ידי אביזוהר לעניין שווי הקרקע שאינה שווה דבר כקרקע חקלאית (עדות ד"ר חיים צבן), יש להשקיע בקרקע, בדרכי הגישה, ובמים במאות אלפי שקלים עד מיליון ₪ (ראה עדות דוד קדוש). שני עדי אביזוהר אינם שמאי מקרקעין, אך גם עו"ד

אייזן לא המציאה כל עדות לשווי הקרקע.

אביזוהר הסכים לקבל את הקרקע, ואף בחר אותה מתוך מלאי הקרקעות שהועמדו לבחירתו. אין אינידיקציה לשווי הקרקע לחקלאות, כיוון שד"ר צן אינו שמאי קרקע חקלאית, וכך גם דוד קדוש, אשר הסתמך אל מידע מתוך ישיבות משרד החקלאות וממ"י.

מהראיות והעדויות שהובאו בפני
עולה, כי השלב הראשון של ההסכם הסתיים בהצלחה.
הטיפול המשפטי של עו"ד אייזן, השיג אחרי שנים רבות עבור אביזוהר, את הקרקע על פי בחירתו. מהמסמכים שכתב אביזוהר עולה, כי הוא בחן את הקרקע והכין פרוגרמה שמצביעה על כדאיות כלכלית של הקרקע. עו"ד אייזן השיגה את הסדר הגישור שקיבל תוקף של

פסק דין
, ואת הסכם הפיתוח. אני מקבלת את טענת עו"ד אייזן, ולפיה, לא התחייבה בהסכם להשיג עבור אביזוהר הקצאת מים. בהתאם לס' 1(ו) להסדר הגישור, טרם חתימתו אותרו על ידי נציבות המים מקורות מים עבורו באזור בו נמצא תא השטח שהוקצה לו, ועליו לקבל הקצאת מים עבור עצמו והראיה, שהוא ניסה להשיגה בעצמו.

43.
הפסקת ההתקשרות- בפועל בוצע רק השלב הראשון של ההסכם והיה ברור לצדדים, כבר מתחילת הטיפול המשפטי של עו"ד אייזן, שהשלב השני אינו רלוונטי ולא יתקיים. גם אביזוהר טוען (ס' 6.2. לסיכומיו כתובע) שעו"ד אייזן הפסיקה את הייצוג. על פי ההסכם, אין משמעות לשאלה, מדוע הופסק ההסכם אחרי השלב הראשון.
ההתקשרות הופסקה, מבלי שקוים השלב השני ואביזוהר הסכים למינוי בורר מוסכם, מר ארז פלץ . הגם שקבעתי שנוסח המסמך מיום 25.5.10 למינוי הבורר, אינו משנה את הסכם שכר הטרחה, עדיין אביזוהר חתם עליו מרצונו, ובו הסכים למינוי בורר במחלוקת ביניהם לעניין שכר טרחת עו"ד אייזן.
בתביעת שכר הטרחה, אני קובעת, כי לאור העובדה שהשלב הראשון של ההתקשרות הסתיים ובהצלחה- בעצם קבלת הקרקע, וההתקשרות הופסקה, מכל סיבה שהיא, יש לקבוע את שכרה הראוי של עו"ד

אייזן.
עו"ד אייזן טוענת למומחיות רבת שנים בתחום ולהישגים מכובדים, שלא הוכחו ואף לא הובאה מומחה לעניין זה.

מעיון בטענות הצדדים, בהיקף העבודה המתואר, ובתוצאות,
אני קובעת, כי אביזוהר ישלם לעו"ד אייזן שכר טרחה ראוי בסך 80,000 ש"ח₪.
בנוסף ישלם שכר טרחה בסך 7,000 ₪.

טענת הקיזוז של אביזוהר לעניין ביצעו עבודות בביתה של עו"ד

אייזן לא הוכחה אני דוחה טענה זו.

תביעת הרשלנות
.
44. אביזוהר טוען, שכיוון שכל רצונה של עו"ד אייזן היה לטפל בשלב השני של הקמת בית מלון ולזכות בשכר גבוה, ומכיוון שכבר בתחילה היה לה ברור שאין כל סיכוי לכך, לא עניין אותה הטיפול בשלב הראשון של ההסכם, וכל רצונה היה לקבל את כספו. לטענתו, כפי שהיה עליה לטפל בנושא הפיתוח היה עליה לטפל גם בנושא הקצאת המים. גם ס' 7 להסכם, לשיטת אביזוהר, הכולל עיבוד הקרקע החקלאית, מצביע על כך שהטיפול המשפט כולל הקצאת מים, שכן ללא מים לא ניתן לעבד את הקרקע.

לכן, כך אביזוהר, יצרה עו"ד

אייזן מצגי שווא, כאילו היא סיימה את הטיפול המשפטי בשלב האשון בהצלחה, כפי שעשתה בניסוח מכתב לחתימתו מיום
25.5.10 ומיום 2.9.09. בהם הציגה מצג שווא שאביזוהר מסכים שהיא סיימה את הטיפול בשלב הראשון בהצלחה.
הרשלנות המיוחסת לעו"ד אייזן על ידי אביזוהר ואשר לדבריו גרמה לו נזקים, הינה באי מילוי חובתה לחובת זהירות של עו"ד ללקוחו. הפרתה בכך שהגישה ביום 5.1.03 תביעה בשמו, ביום 19.1.05 תיקנה אותה ולאחר מכן, בהמלצת בית המשפט פנו הצדדים לגישור, בסיומו נחתמו שני הסכמי גישור.

45.
לטענת אביזוהר, בהסכם הגישור נפלו פגמים היורדים לשורשו של עניין, כאשר עו"ד אייזן הסכימה שבמסגרתו, הסכים אביזוהר לסלק את כל טענותיו ותביעותיו כלפי המדינה ומשרדיה , וזאת, בין שבסופו של דבר יוקצה לו השטח המוסכם ובין שלא, ועו"ד אייזן העידה, שלא אמרה לו שי סיכוי שלא יקבל את הקרקע, (ע' 11 שורות 10 – 15 לפרוטוקול). לגרסת אביזוהר, בכך התרשלה עו"ד אייזן.
גם באי הטיפול בנושא הקצאת מים, התרשלה עו"ד

אייזן לשיטת אביזוהר. זאת, למרות שעל פי נ/4 סברה עו"ד שרייבר, כי נציב המים צריך להיות צד להסכם הגישור ולמרות שבהסדר צוין מפורשות נושא המים, אם כי צוין גם שעל אביזוהר להשיג בעצמו את הקצאת המים. עוד טוען אביזוהר לרשלנותה, בכך שלא נקבעו לוחות מנים לביצוע ההסדר, והוקצתה לו קרקע בשטח שאינו ראוי לגידול, אין אליו גישה, ועליו לבצע את ההשקעות על חשבונו, והיא לא דאגה להבטיח שניתן יהיה להפוך את הקרקע לחקלאית.

46.
לטענתו, הנושא המשפטי בהסכמים היה באחריותה, והיה עליה להכין לו חוזה שיבטיח את זכויותיו על הצד המועיל ביותר, כפי שנקבע בע"א 554/87 מזור נ' אריאלי. על כל אלה מוסיף אביזוהר, כי עו"ד אייזן האיצה בו לחתום על ההסדר במהירות.
לדבריו, כב' השופט אזולאי התייחס לכך שעו"ד אייזן לא הציגה לתיק ביהמ"ש שם, את הסכם הפשרה בינו לבין המועצה האזורית תמר, אלא לאחר שניתן פס"ד חלקי ולכן, המועצה האזורית צורפה לשווא להליך שם.

הנזק, שלטענת אביזוהר נגרם לו כתוצאה מרשלנות עו"ד אייזן הינו 300,000 ₪ לצרכי אגרה, כאשר הנזק האמיתי הינו 1,516,000 ₪.

47.
עו"ד אייזן טוענת, כי אביזוהר הוא שאיתר וביקש את תא השטח שהוקצה לו, הוא ביצע בדיקות בקשר עם הקרקע שהקצתה לו, כולל דרכי גישה, מים גידולים חקלאיים, הכין פרוגרמה שכוללת התאמת הגידולים לקרקע ופעל לאישורה אצל הגורמים המוסמכים. בין היתר הציג פתרונות גישה לשטח ומקורות מים אפשריים.
בעקבות הליך הגישור נחתמו שני הסכמי גישור, האחד להקצאת הקרקע והשני הסכם פיתוח, וביום 1.6.09 וטרם החתימה על הסכם הפיתוח, כתב כי מהפרוגרמה עולה, שיש אפשרות להשיג תוצאות כלכליות. התובע בחתימתו על הסכם הפיתוח, אישר כי בדק את השטח והוא מתאים לו. ( ע' 6 שורות 10-16 לפרוטוקול)התובע ממשיך להחזיק בקרקע ולא השיב אותה למדינה.
טוענת עו"ד אייזן, כי בהתאם לס' 1(ו) להסדר הגישור, טרם חתימתו אותרו על ידי נציבות המים מקורות מים עבורו באזור בו נמצא תא השטח שהוקצה לו, ועליו לקבל הקצאת מים עבור עצמו...
אביזוהר לא העלה כל טרוניה או השגה נגד הטיפול המשפטי, במהלכו. (ע' 6 שורה 7 לפרוטוקול).

לדבריה, אביזוהר חתם על הסדר הגישור מתוך הבנה מלאה, והיה בו המיטב שניתן לקבל מהרשויות ולגרסתה, להסכם הפשרה עם המועצה האזורית תמר אין כל אפקטיביות להקצאת הקרקע .
טוענת עו"ד אייזן, כי הסכמי הגישור נחתמו לאור עבודתה, אביזוהר לא עשה דבר כדי להוציא לפועל את הקמת החווה, הוא זה שבחר את תא השטח, טיפל בפרוגרמה,
ולא הוכיח את הנזק הנטען על ידו.
כפי שפרטתי באריכות בפסק דיני, עו"ד

אייזן סיימה את הטיפול המשפטי בשלב האשון של ההסכם בהצלחה. אביזוהר לא הוכיח כי עו"ד אייזן התרשלה, מה עוד ששוכנעתי, שהוא היה שותף מלא לכל ההחלטות שהתקבלו בעניינו. שוכנעתי, כי חתם על הסכמי הגישור, לאחר שבחן את הקרקע, את הפרוגרמה ואת הנתונים הכלכליים והחקלאיים שעמדו בפני
ו.
אביזוהר לא הוכיח, וממילא לא מצאתי שעו"ד אייזן התרשלה בניהול התביעה בבית המשפט בבאר שבע ובמו"מ לכריתת הסכמי הגישור.

לא מצאתי כל ממש בטענות אביזוהר להתרשלותה של עו"ד אביזוהר ואני דוחה את תביעת הרשלנות.
אביזוהר ישלם לעו"ד


אייזן הוצאות שכר טרחה בסך 6,000 ₪.

סוף דבר
אביזוהר ישלם לעו"ד


אייזן
שכר טרחה עבור הטיפול המשפטי בהשגת שלב א' להסכם, בסך 80,000 ₪.
כן ישלם לה הוצאות שכר טרחה שתי התביעות בסך 13,000 ₪.


ניתן היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה






א בית משפט שלום 34482-03/11 הלן אייזן נ' אסף אביזוהר (פורסם ב-ֽ 14/07/2013)