פסקי דין על גונן שגב

5011/04 פ     28/09/2004




פ 5011/04 מדינת ישראל נ' גונן שגב




המאשימה
מדינת ישראל

בעניין:

נ ג ד

הנאשם
גונן שגב

ב"כ התביעה: עו"ד מרום ועו"ד בן-עמי

הנאשם ובא כוחו עו"ד אפשטיין
.
נוכחים:
גזר - דין
הנאשם הורשע בעבירות על פי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב ובסעיפים 415 + 25 לחוק העונשין. לאחר דיון ממושך אם כי מתוך ניסיון אמיתי של ביהמ"ש לעשות לסיומו של ההליך, בתקופה קצרה וקצובה, כדי למנוע עינוי דין מהנאשם, ולאחר שהיו בפני
ביהמ"ש עדים מטעם התביעה עיקרם עדים של חברת ישראכרט ומטעם ההגנה הנאשם אשר ביקש לתמוך הגנתו אף הוא בעדים מטעם ישראכרט, באה בפני
ביהמ"ש תמונה של ניסיון לקבל במרמה סך 20,387 ₪ באמצעות שימוש בכרטיס אשראי. הגם שהנאשם ידע והשתמש בכרטיס שהיה ברשותו הודיע לחברת ישראכרט כי אין הכרטיס ברשותו וכל זאת על מנת לזכות בסכומי המשיכה לחשבונו.
הארכתי בהכרעת הדין וראיתי להדגיש את שבלט בתיק זה בבית המשפט והם גירסאותיו השונות של הנאשם, ולא יכולתי אלא להצר על כך שנאשם כמו זה העומד בפני
נו לא קם ולקח אחריות והודה בבית המשפט, כאשר הוכחות אובייקטיביות ונחרצות היו בו בתיק זה.
הנאשם העומד בפני
נו, כפי שכבר קבעתי בהכרעת הדין הוא אדם אינטיליגנטי, בעל השכלה רחבה, ועבר מפואר. מדובר במי שהוא רופא ילדים, בעל תואר במינהל עסקים ואף למד משפטים, היה חבר כנסת, שר במדינת ישראל
וככל שהעלה הסנגור בטיעוניו לעונש אף פרט את מעמדו של הנאשם הן בצה"ל, הן בתרומה לקהילה ולחברה. וכשבא בית המשפט לגזור דינו של נאשם כגון דא, בעבירה כגון דא, שואל הוא את עצמו הכיצד?!
הכיצד אדם כמו הנאשם עובר עבירות מן הסוג שהורשע בהן בתיק זה. שהרי מדובר באיש עסקים במועד ביצוע העבירות אשר ביקש להדגיש בעדותו כי עסק בעסקים חובקי עולם.
אין ספק, כי עברו של הנאשם בתור מי שתרם לחברה, בא אל שיקולי העונש, בדרך כלל, לקולא. שהרי, אין להתעלם ממעשיו החיוביים של אדם ויש להביאם אל כף המאזניים בבוא בית המשפט לגזור הדין. מנגד, כחרב פיפיות היא. שהרי, לא בכדי עתרה התביעה לראות דווקא במעמדו של הנאשם "נסיבות מחמירות". לא מצאתי לראות בכך נסיבות מחמירות בבואי להכריע הדין, מן הטעם שמעמדו הקובע בעת ביצוע העבירה הוא מעניינו של בית המשפט בבואו לקבוע הנסיבות אם מחמירות הן אם לאו. אלא משבאה אני אל גזירת הדין לא ניתן שלא לשאול את עצמנו מה היה לו לאדם שמקומו בחברה מכובד בזכות עשייתו הוא והשגיו לשלוח ידו במעשי עבירה. וכאן, נוטה הכף אל עבר החומרה, דווקא בשל כך שנאשם כמו הנאשם הזה עובר עבירות מן הסוג הזה.
אין ספק, שעבירות המרמה והכוונה להונות בכרטיס אשראי חמורות הן והשלכותיהן אינן מצטמצמות במעשה עצמו של עובר העבירה ותו לא. יש בהן כדי לערער את אמון חברות האשראי בלקוחות שהן עצמן שמו עצמן כנאמן להם, עדויותיהן של עדי התביעה מטעם ישראכרט לימדו אותנו, כי חברות האשראי מכבדות כל פניה של בעל כרטיס אשראי המודיע על אובדן/גניבה ואף ערות לכך טרם יודיע הוא על כך ובנו מערכת שתיתן בחריגות של משיכות שאינן הולמות את פרופיל הלקוח. היינו הן מיוזמתן באות לבדוק שמא ניזוק הוא בראותן חריגות אלה. אמון זה ושרות זה ללקוח נפגם כאשר ההודעות הינן הודעות שיקריות ונעשו מתוך כוונה להונות. ההשלכות הן לגבי הלקוחות תמימי הדרך, שכן שהאמון בעקבות מקרים של שיקריות דיווח כמו המקרה שבפני
נו, מתערער כלפיהם. למה הדבר דומה? לעבירות של משיכת שיק ללא כיסוי, למשל.
ב"כ הנאשם ידע לומר כי תעתועי הגורל הביאו הנאשם עד הלום. אני מתרשמת מתוך המכלול בתיק זה כי הנאשם הוא זה שתיעתע בגורל וזו אחריותו הבלעדית. וזה שהביאהו עד הלום.
ברגיל, לא קלה היא מלאכת גזירת הדין ובוודאי כאשר מדובר בנאשם שהוא בשלב זה עצור עד תום ההליכים וממתין לדיון בתיק הגדול כפי שהגדירו באי כוח הצדדים.
מחד, מדובר במי שאין לו הרשעות קודמות וכאמור אין בעברו רבב. מאידך, בשל עברו לא היינו מצפים ממנו שיעבור עבירות מסוג אלה שעבר. עלינו לזכור, כי הנאשם בסופו של דבר למרות שביקש להכביר כיסו באמצעות העבירות נשוא תיק זה לא שילשל לכיסו הכספים פרי העבירות וסופו של דבר חברת האשראי לא ניזוקה. לדידו להרשעה בפלילים אפקט עונשי בפני
עצמו.
בנסיבות העניין ולאור כל האמור לעיל רואה אני לגזור דינו של הנאשם כדלקמן:
1. משיתה על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודש והתנאי הוא שלא ישא בעונשו זה אלא אם יעבור משך 3 שנים עבירת מרמה מכל סוג לרבות ניסיון לעוברה. וכן עבירה על פי חוק כרטיסי חיוב לרבות ניסיון לעוברה.

2. מטילה על הנאשם קנס בסך 50,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתם.
3. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום י"ג בתשרי, תשס"ה (28 בספטמבר 2004) במעמד הצדדים.
ע. בקנשטיין
, שופטת
נשיאה
1
185
בתי המשפט

פ 005011/04
בית משפט השלום תל אביב-יפו
28/09/2004
תאריך:
כב' הנשיאה ע. בקנשטיין
, שופטת
בפני
:








פ בית משפט שלום 5011/04 מדינת ישראל נ' גונן שגב (פורסם ב-ֽ 28/09/2004)