פסקי דין על משה ניסן | פסקי דין על יצחק פרץ | פסקי דין על כוכבא פרץ |

4106/13 רעא     28/07/2013




רעא 4106/13 משה ניסן נ' יצחק פרץ, כוכבא פרץ




החלטה בתיק רע"א 4106/13



בבית המשפט העליון


רע"א 4106/13



לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז


המבקש:
משה ניסן



נ


ג


ד



המשיבים:

1. יצחק פרץ



2. כוכבא פרץ


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 13.05.2013 בתיק בר"ע 49543-11-12, שניתנה על ידי כב' השופטת ו' פלאוט


בשם המבקש:
בעצמו


החלטה



1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 13.05.2013 (רע"א 49543-11-12, השופטת
ו' פלאוט
) במסגרתה נדחתה בקשה לביטול

פסק דין
קודם של אותו מותב מיום 13.2.2012, שניתן בהיעדר המבקש.

2.
לטענת המבקש, אשר לדבריו עוסק ב"טיפול והעברת תביעות מול הביטוח הלאומי", ביום 9.8.2010 נערך חוזה בינו לבין מר יצחק פרץ
(להלן:
המשיב
), אשר לפיו הוא "יטפל בתביעתו" של המשיב מול המוסד לביטוח לאומי (להלן:
החוזה
). במאמר מוסגר, יצוין כי על החוזה שהציג המבקש לא חתום המשיב עצמו, אלא אשתו, הגב' כוכבה פרץ, שצוינה בבקשה כמשיבה 2 (הגם שלא הייתה צד להליכים הקודמים).

3.
ביום 4.12.2012 הגיש המבקש כנגד המשיב תביעה על פי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן:
חוק ההוצאה לפועל
), על סך של 50,000 שקל, שהתבססה על החוזה (תיק מספר 18-05201-12-4). בתביעה נטען כי המשיב ממאן לשלם למבקש את הסכום המגיע לו, לכאורה, לפי החוזה, למרות שהמשיב זכה בתביעה שהגיש למוסד לביטוח לאומי.

4.
ביום 14.06.2012 הגיש המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון התנגדות לביצוע התביעה, וביום 17.6.2012 הורתה הרשמת
א' הובר-היימן
על העברת הדיון לבית משפט השלום בראשון לציון
(ת"ט 33777-06-12, הרשמת הבכירה
ר' ארד
).
ביום 4.11.2012 הוחלט על מחיקת התביעה, לבקשתו של התובע, הוא המבקש שבפני
, לאחר שזה הודה כי למעשה המשיב איננו חתום על החוזה, ונוכח העובדה שלא עלה בידו להסביר את אופן חישובו של הסכום שנתבע. בנוסף, חויב המבקש בהוצאות המשיב בסך של 1,200 שקל.

5.
המבקש הגיש ביום 26.11.2012 בקשת רשות ערעור על החלטת המחיקה לבית המשפט המחוזי, אך לא התייצב לדיון שנקבע ביום 13.2.2013. נוכח כך, הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת הערעור (השופטת
פלאוט
, שדנה גם בכל הבקשות האחרות המפורטות להלן). בית המשפט המחוזי אף הוסיף כי גם לגופו של עניין הוא סבור כי אין ממש בערעור, מאחר שהתביעה נמחקה על פי בקשת המבקש עצמו.

6.
ביום 5.3.2013 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הדין מיום 13.2.2013, שניתן בהיעדרו. לטענתו, הוא סבר בטעות כי הדיון יתקיים בבית משפט השלום בראשון לציון ולא בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כפי שקרה בפועל, ולכן התייצב שם במועד שנקבע. בהחלטה מאותו יום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לאחר שקבע כי הבקשה אינה ערוכה כדין, והורה למבקש להגיש בקשה המפרטת את הסיבה לאי-ההופעה ואת סיכויי הערעור, כשהיא נתמכת בתצהיר. בהתאם לכך, המבקש הגיש בקשה נוספת לביטול פסק הדין ביום 19.3.2013, בלוויית בתצהיר. ביום 20.3.2013 הורה בית המשפט המחוזי למשיב להגיש את תגובתו בתוך 10 ימים. ביום 18.4.2013, לאחר שלא התקבלה תגובת המשיב, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן

פסק דין
. בהחלטה מאותו יום, הורה בית המשפט המחוזי למבקש להגיש את אישור המסירה של ההחלטה מיום 20.3.2013. בעקבות פנייה נוספת של המבקש לבית המשפט המחוזי שבה ציין כי נמסר לו ממוקד המידע של בית המשפט שההחלטה נמסרה למשיב על ידי מזכירות בית המשפט בפקס, הורה בית המשפט המחוזי ביום 30.3.2013 למזכירות בית המשפט לבדוק האם אכן ההחלטה מיום 20.3.2013 נמסרה לבא כוח המשיב על ידי המזכירות. ביום 13.5.2013 הודיע המבקש לבית המשפט המחוזי כי אישורי המסירה לא הועברו, ובאותו יום הורה בית המשפט על דחיית הבקשה לביטול

פסק דין
. בהחלטה צוין כי עד לאותו מועד לא הגיש המבקש אישור מסירה, כפי שנדרש לעשות בהחלטות הקודמות, וכי אין בהחלטה המבקשת מהמזכירות לבחון את העניין כדי לאיין את חובת המבקש להמצאה. עוד צוין בהחלטה כי ממילא הסיכויים לכך שהבקשה תיענה היו נמוכים בשים לב לכך שההחלטה אשר דחתה את התביעה נדרשה אף לגופם של דברים. על החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור דנא.

7.
בקשת רשות הערעור, שהוגשה לבית משפט זה ביום 9.6.2013, מופנית כנגד החלטתו האחרונה של בית המשפט המחוזי, והיא חוזרת על טענותיו של המבקש לגופו של עניין: כי פעל בהתאם לחוזה עבור המבקש, אשר זכה לתשלום מן המוסד לביטוח לאומי; וכי אי-התייצבותו לדיון בבית משפט השלום נבעה מטעות בתום לב, ועל כן לא נכון היה לדחות את טענותיו בלא שניתן לו להשמיע את דבריו בפני
בית המשפט.

8.
לאחר עיון בבקשה ובחומר המצורף לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. הלכה מבוססת היא כי במקרים שבהם אין מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מעניינם של בעלי הדין וכאשר לא נדרשת התערבותו של בית משפט לשם מניעת עיוות דין, לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו(3) 123 (1982)).

9.
במקרה זה, למעשה, המבקש כלל לא טען לכך שהתקיימו המבחנים להענקתה של רשות ערעור, ובקשתו מתמקדת בטענות ערעוריות מובהקות, שהועלו כבר בפני
הערכאות הקודמות. בנסיבות רגילות, די היה בכך בלבד כדי לדחות את העתירה. עם זאת, בהתחשב בכך שהמבקש מייצג את עצמו בהליכים אלו, הוספתי ובחנתי את טענותיו לגופן, שמא עולים מהן שאלות בעלות אופי כללי או חשש לעיוות דין, אף שהמבקש לא העלה טענות אלו במפורש. משעשיתי זאת, נוכחתי כי אין אלה פני הדברים. ראשית, הטענות שמעלה המבקש עוסקות כולן במסכת עובדתית ספציפית. כל טענותיו של המבקש – הן אלה שנסבות על תוקפו של החוזה שערך עם אשת המשיב והן אלה שנוגעות לאי-התייצבותו לדיון – אינן חורגות מעניינם של הצדדים, ועל כן לא מעוררות עניין בעל חשיבות כללית או ציבורית, כפי שנדרש לשם הענקתה של רשות ערעור בגלגול שלישי. כמו כן, אינני סבורה כי בנסיבות העניין נגרם למבקש עיוות דין כלשהו. ראשית, יש לזכור כי ניתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו במלואן בפני
בית משפט השלום, כאשר בסופו של דבר נמחקה תביעתו של המבקש
על פי בקשתו
. שנית, גם בחינת החלטותיו של בית המשפט המחוזי מלמדת כי הוענקו למבקש מספר הזדמנויות לתקן פגמים שונים שנפלו בבקשותיו, ככל הנראה תוך התחשבות בעובדה שייצג את עצמו. בנסיבות אלה, אף אינני סבורה כי נגרם למבקש עיוות דין כלשהו, אשר בגינו יש להעניק לו רשות ערעור. למעלה מן הצורך, אציין כי תביעתו של המבקש בבית משפט השלום נמחקה, ולא נדחתה, ולכן לכאורה, ככל שיש לו טענות טובות, לא נחסמה בפני
ו הדרך להעלותן בעתיד במסגרת הדיונית המתאימה לכך. גם בכך יש כדי ללמד כי לא נגרם לו כל עיוות דין. אין צריך לומר שאיני מביעה כל עמדה בנוגע לסיכויי תביעה עתידית כזו.

10.
סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.



ניתנה היום, כ"א באב התשע"ג (28.7.2013).




ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

13041060_a02.doc

או

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 4106/13 משה ניסן נ' יצחק פרץ, כוכבא פרץ (פורסם ב-ֽ 28/07/2013)