פסקי דין על אופיר בן חיים | פסקי דין על איילת מזוז |

3396/02 פ     28/09/2004




פ 3396/02 מדינת ישראל נ' אופיר בן חיים , איילת מזוז




121
בתי המשפט
פ 003396/02
בית משפט השלום כפר - סבא
28/09/2004
תאריך:
כבוד השופטת נאוה בכור

בפני
:
מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
שאולזון

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. אופיר בן חיים
- ת.ז. 038597753 - נוכח
2. איילת מזוז
- ת.ז. 037503109 - נוכחת

הנאשמים
שוורץ

ע"י ב"כ עו"ד
גזר דין

1. הנאשמים הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית על פי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973.

2. כעולה מהכרעת הדין, בתאריך 22/12/2002, בשעה 20:00 לערך, במושב אמירים, החזיקו הנאשמים בביתם (על שידה במטבח בתוך שקית), סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 3.24 גרם נטו - ללא היתר או רישיון, וזאת לצריכה עצמית.

3. מתסקיר שירות המבחן מיום 27/7/04 שהתקבל בעניינה של הנאשמת, עלה כי הינה בת 29, ילידת הארץ, נשואה, אם לתינוקת בת 15 חודשים ונמצאת בחודש שביעי להריונה (נכון ליום כתיבת התסקיר).היא עובדת בחנות בגדים שבבעלותה, ומתגוררת ביישוב אמירים.
הנאשמת הינה הבת השלישית במשפחה המונה 5 אחים ואחיות. הוריה הינם בשנות ה-50 לחייהם, יוצאי טוניס, ומתגוררים בנתיבות. האם פנסיונרית, והאב גזבר של מועצה בדואית בנגב. 2 אחיה הבכורים נשואים, אחיותיה הצעירות רווקות וסטודנטיות לאמנות ושיאצו, והנאשמת מתארת קשר תקין עם בני משפחתה.
הנאשמת סיימה 12 שנות לימוד בב"ש, ובכוונתה להמשיך בלימודי עיצוב בעתיד. היא שירתה בצבא במשך שנה ו-7 חודשים, גם כמשק"ית ת"ש. לאחר שירותה הצבאי עבדה במספר מקומות, ושהתה מספר פעמים בהודו למטרות טיול.
הנאשמת מודה בביצוע העבירה, אולם שללה שימוש בסמים או עיסוק בתחום זה כיום, ולדבריה מדובר כפי הנראה, בכמות סמים שנשארה בביתה ממסיבת חברים מלפני מספר שנים, אשר באופן כלשהו הועברה עם ארגזי המעבר מבית לבית.
הנאשמת העידה על עצמה כי ניסתה מספר פעמים לעשן גראס במסגרת שהותה בהודו, שם חשה פורקן ופריצת גבולות. לטענתה, טרם הטיול להודו, דעתה כנגד סמים היתה שלילית ונחרצת, אולם משהגיעה לשם - גילתה סקרנות לכך, אך לאור ניסיונה השלילי - הסתפקה בכך.
בדיקות השתן שנערכו לה מעידות על כך שאינה משתמשת בסמים בשלב זה, והשירות התרשם מהנאשמת כבחורה אינטליגנטית ובעלת דפוסי התנהגות מקובלים בד"כ, ועצם ההליך המשפטי כנגדה ומעצרו של בעלה היוו עבורה אירועים טראומטיים, שייתכן ולימדוה את הלקח. כיום, נראה כי היא מתמקדת בניהול אורח חיים תקין הכולל גידול בתה הקטנה, הקמת עסק חדש, וניהולו.
נוכח הבעת החרטה של הנאשמת, למידת הלקח על ידה, והיות מקרה זה מעורבותה הראשונה בפלילים, המליץ שרות המבחן על ביטול הרשעתה בדין, וציין כי רצונה להמשיך בלימודיה בעתיד עלול להיפגע בשל הרשעתה, וכך גם כוונת בני הזוג לבדוק אפשרות להתקבל ליישוב חדש. כן המליץ השירות להטיל עליה תקופת מבחן למשך שנה, ועונש של"צ בן 120 שעות, כעונש חינוכי וגורם הרתעתי נוסף מפני מעורבות עתידית בפלילים.

4. מתסקיר שירות המבחן מיום 27/7/04 שהתקבל בעניינו של הנאשם, עלה כי הינו כבן 28, יליד הארץ, נשוי ואב לתינוקת בת 15 חודשים, ומתגורר עם משפחתו ביישוב אמירים. הינו סטודנט שנה שנייה לרפואה סינית בבי"ס "אלימה שביישוב "האור הגנוז", ובנוסף, עובד עם אשתו בחנות בגדים שבבעלותם.
הוריו בשנות ה-50 לחייהם והינם גרושים. הנאשם הינו הבכור מבין 3 ילדים. אימו ילידת ישראל, מתגוררת במעלה שומרון, עובדת במזכירות המועצה המקומית ומסיימת לימודי עיצוב פנים. אביו יליד מרוקו, מנהל שיווק בחברת התעופה "אל על", ומתגורר באלפי מנשה. אחיו של הנאשם הינו סטודנט לפיסיקה וכימיה כבן 18, ואחותו, כבת 35, סובלת מלקות למידה ובעיות על רקע אורגני, ומתגוררת לבדה. הנאשם מתאר עימם קשר חם וקרוב. הנאשם סיים 13 שנות לימוד, ועקב נסיבות טכניות למד במספר בתי ספר.
לפני כשנתיים החל בלימודי רפואה סינית, מביע שביעות רצון ועניין אישי לעסוק בכך בהמשך.
לדבריו, התגייס לצבא במטרה לשרת ביחידה מסוימת, ולאחר שלא צלח הדבר - לא הצליח לעמוד בפשרות שהוצעו לו, פעל להשתחרר על רקע אי התאמה נפשית, שוחרר כעבור שנה ומחצה - וכיום אינו משרת במילואים. מאז שיחרורו מצה"ל ועד היום טס להודו מספר פעמים רב. בפעמים הראשונות טס למטרות בילוי ורכישת מיומנויות בתחום המדיטציה והיוגה, ולאחר מכן נסע גם למטרת עסקים - יבוא חפצים למכירה.
לדבריו, עסק בלימודי מדיטציה ויוגה בביתו שבהוד השרון, ואף הדריך בנושא זה. כן, עבד בהתקנת קרניזים דקורטיביים, כמפעיל תיאטרון בובות, וכמוכר חפצי נוי בקניונים.
הנאשם מודה בכך שזרעי הגראס נמצאו בביתו, אך טוען שמדובר בסמים שכנראה היו שייכים לחברים של אשתו, הינם שאריות ממסיבה שנערכה לפני כ-4 שנים, ובאופן כלשהו הוכנסו לקופסאות חפצי הבית.
לדבריו, מעולם לא עישן סמים ומתנגד להם, הביע צער על עצם המעורבות הנוכחית בפלילים, וכן חשש גדול מהשלכותיה על המשך חייו המקצועיים, ובכלל.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם הינו בחור רציני, המנהל אורח חיים מקובל, ובשיחות עימו לא באו לידי ביטוי דפוסים עבריינים או אנטי סוציאליים. משמעות האישום הנוכחי כלפיו הינה גדולה ביותר, נראה כי למד והפנים לקח חשוב, ומטרתו הינה לנהל חיים תקינים ללא מעורבות נוספת בפלילים.
הנאשם לא הביע נזקקות טיפולית, ולפיכך נמנע שירות המבחן מהמלצה על טיפול.
לאור התרשמותו מהנאשם, ובשל העדר מעורבות פלילית קודמת בפלילים, המליץ שירות המבחן על אי הרשעתו בדין, ובכך יוכל להתקבל לכל מוסד טיפולי כלשהו, ולעסוק בתחומו כמרפא סיני. הנאשם ורעייתו שוקלים אפשרות להתקבל ליישוב חדש, וישנו חשש משמעותי לאי קבלתם ליישוב במידה ויורשע.
שירות המבחן המליץ להעמידו תחת פיקוח למשך שנה, וביצוע של"צ בהיקף של 120 שעות.

5. ב"כ המאשימה ציין בטיעוניו לעונש, כי הנאשמים נעדרי עבר פלילי, ולמרות שאין להקל בחומרתם של עבירות סמים, הנאשמים הכחישו את ביצוע העבירה (ייבוא סם מסוכן - ממנה זוכו) במשפט ממושך, אך הוגשו בענייניהם תסקירים חיוביים, בהם תועד ניקיון משימוש בסמים בתקופה האחרונה.
הנימוקים שהובאו בתסקירים לעניין הימנעות מהרשעה הינם סבירים, ולכן הסכימה המאשימה לביטול ההרשעה, העמדת הנאשמים בפיקוח למשך שנה (שיכלול פיקוח על נושא הסמים), והטלת של"צ.

6. ב"כ הנאשמים ציין בטיעוניו לעונש, כי הוא מצטרף לעתירת ב"כ המאשימה, מבקש לבטל את הרשעת הנאשמים על פי הקריטריונים שנבחנו על ידי שירות המבחן והעולים בקנה אחד עם הלכת כתב.

הנאשם ציין כי עברה עליהם תקופה קשה מאוד, הוא לוקח אחריות על כל מה שנמצא בבית, והוא מסכים לבצע עבודות של"צ.
הנאשמת ציינה כי אין לה מה לומר, היא מרגישה כבר את הסוף, ועומדת ללדת בעוד כחודשיים.

7. הכרעה
א. אין להקל ראש בעבירות סמים, ובכללן החזקתם לצריכה עצמית - וזאת במיוחד לנוכח נפוצותן של עבירות אלה, והנגישות הרבה והמסוכנת לסמים, שהפכה, למצער, כה אופנתית ונסלחת.
על בתי המשפט להילחם בתופעה זו בנחרצות - בשל העובדה כי שימוש בסוגי סם הנתפסים בקרב חלקים בציבור כ"קלים" ו"מקובלים" - הינו מסוכן, בבחינת "מדרון חלקלק", המפיל חללים - והחוק עצמו אינו עורך אבחנה ביניהם לבין סמים אחרים - ואוסר על שימוש בהם.

ב. לעניין אי הרשעתו בדין של נאשם שאשמתו הוכחה, נקבע בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מ"י, פ"ד נב(3), 337 מפי כב' השופטת דורנר, כי:

"הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותו בשיקולי הענישה האחרים...".

בהמשך, מפרט כב' השופט לוין את שיקולי שירות המבחן, בבואו להמליץ על שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה, כשיקולים המקובלים עליו, שיש להביאם בחשבון בהחלטה בדבר תוצאות ההרשעה, כדלקמן:

"א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם?
ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה?
ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד;
ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים;
ה) הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות;
ו) האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?
ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם נוטל הוא אחריות לביצועה? האם הוא מתחרט עליה?
ח) משמעות ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם."

ג. מן הכלל אל הפרט
למרות החומרה שבהחזקת סמים מסוכנים, כנ"ל - הרי שמתסקירי שירות המבחן שהתקבלו בעניינם, עלה כי הנאשמים נעדרי עבר פלילי, מנהלים אורח חיים נורמטיבי, הביעו חרטה על מעשיהם, וחשש מפני השלכות הרשעתם.

נוכח הסכמת התביעה לקבל את המלצת שירות המבחן, נסיבות ביצוע העבירה, הרושם כי למדו את ליקחם ולא יחזרו על מעשיהם, מצבם המשפחתי, וגילם הצעיר - נראה כי הרשעה עלולה לפגוע בהם פגיעה חמורה באופן בו אין יחס סביר בין הנזק הצפוי להם מהרשעתם בדין לבין חומרתה של העבירה ( ראה ר"ע 4321/85 גדעון רומנו נ' מ"י תק-על 85(3), 737) - כמפורט בתסקירי שירות המבחן.
אין להתעלם מהעובדה, כי הנאשמים זוכו מחלק הארי שבכתב האישום (יבוא סם מסוכן).
8. לפיכך, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים לחומרא ולקולא, החלטתי לבטל את הרשעתם של הנאשמים ולהטיל עליהם את העונשים הבאים, וזאת ללא הרשעה:

א. העמדתם בפיקוח שירות המבחן למשך 12 חודשים.

ב. עבודות של"צ בהיקף של 120 שעות, על פי תוכנית שגובשה על ידי שירות המבחן, החל מיום 1.10.04.
הנאשם יבצע את העבודות בהוסטל מועדון "אנוש", והנאשמת במתנ"ס בצפת.

9. בנוגע למוצג 525/02 - הסמים יושמדו, והבגדים יוחזרו לנאשמים.
קלטת הוידאו תושמד לאחר שפסק הדין יהא חלוט.

10. זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה היום י"ג בתשרי, תשס"ה (28 בספטמבר 2004) במעמד הצדדים.

נאוה בכור
, שופטת








פ בית משפט שלום 3396/02 מדינת ישראל נ' אופיר בן חיים , איילת מזוז (פורסם ב-ֽ 28/09/2004)