פסקי דין על אושרי אקוקה | פסקי דין על לוי אמיר | פסקי דין על לוי רמי ואח' | פסקי דין על גבריאל רז

59878-06/13 הט     06/08/2013




הט 59878-06/13 אושרי אקוקה, לוי אמיר, לוי רמי ואח' נ' גבריאל רז








בית משפט השלום בעפולה



ה"ט 59878-06-13 אקוקה נ' רז

תיק חיצוני
:



בפני

כב' השופטת
תמר נסים שי


מבקשים

אושרי אקוקה
לוי אמיר

לוי רמי
אלעד דימרי


נגד


משיב

גבריאל רז



החלטה


לפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 2001 (להלן: החוק).

רקע כללי:

המבקש נמנה על קבוצת רוכשים אשר רכשה קרקע ברחוב שרת 49 בעפולה וביקשה לבנות עליה דירות בשני בניינים (להלן: אתר הבנייה).

לצורך כך התקשרה הקבוצה (כל אחד מיחידיה בנפרד) עם חברת אי.די.ויי הנדסה ובניין בע"מ (להלן: החברה) אשר בבעלות המשיב.

בין הצדדים התגלעו מחלוקות שונות, ובהן טענות קבוצת הרוכשים (או חלקה) בדבר קצב התקדמות הבנייה באתר וחוסר יכולתו של המשיב להשלים את הפרויקט. מצד המשיב נשמעו טענות בדבר חובות כספיים מצד חלק מחברי הקבוצה (או כולם).
בין היתר הוגשו לתיק בית המשפט מכתבה של החברה מיום 17.4.13 (להלן: המכתב) שכותרתו "הודעת הפסקת עבודה", במסגרתו הודיעה החברה לקבוצת הרכישה על הפסקת עבודתה, וכן "כתב המחאת זכויות" באמצעותו המחתה החברה את זכויותיה בפרויקט לוועד הקבוצה.

לגרסת המבקשים, מכתב זה שם קץ ליחסים החוזיים בין הצדדים, ובעקבותיו אף התקשרה הקבוצה בחודש מאי בהסכם עם מנהל פרויקט חדש ובאמצעותו עם בעלי מקצוע אחרים לצורך השלמת העבודה.

מנגד, לטענת המשיב, המבקשים מתעלמים ממכתב מאוחר יותר מיום 11.5.13, במסגרתו בוטל המכתב מיום 17.4.13 וכן בוטלה המחאת הזכויות. כן חלוקים הצדדים על נסיבות הוצאת מכתב הפסקת העבודה.

ייאמר כבר כעת, כי אין זה ההליך המתאים לבירור טענות הצדדים הנוגעות ליחסים החוזיים ביניהם, ובכל הנוגע למחלוקות אלה, המחלוקת שנפרשה בפני
י הינה חלקית בלבד. חרף האמור, לא אוכל להתעלם ממחלוקות אלה כליל, שכן המשיב טוען שאין עסקינן בהטרדות כלל ועיקר אלא בסכסוך אזרחי חוזי.

טענות הצדדים:

ביום 30.6.13 הגיש המבקש 1, מר אושרי אקוקה
(ולהלן: אקוקה), בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב.
במסגרת הבקשה נטען, כי מזה שלושה חודשים מטריד המשיב את אקוקה הטרדות טלפוניות וכן מסב נזק לרכוש. בגין אלה אף הוגשה תלונה למשטרת ישראל.

במסגרת הדיון אשר התקיים באותו היום, טען אקוקה כי המשיב נמצא באתר הבניה ומאיים על הפועלים אשר נשכרו להשלמת הפרויקט. כן נטען, כי המשיב שלח אנשים מטעמו אשר יחבלו בדירתו ובדירות יתר חברי קבוצת הרכישה, ואף הודיע כי יגרום נזקים נוספים אם לא ישולמו כספים.

לדברי אקוקה, המשיב סוחט את הקבוצה בדורשו מהם כספים שלא כדין, ומטרידם במיילים והודעות טקסט שהוא שולח במסגרתן הוא מאיים כי ישתמש כנגדם ב"נשק יום הדין".

באותו מועד ניתן צו כמבוקש תוך הרחקת המשיב מאתר הבנייה, ונקבע דיון במעמד הצדדים.

בהמשך ההליך ביקשו להצטרף לאקוקה עוד שלושה חברים בקבוצת הרכישה: לוי אמיר
(להלן: אמיר), לוי רמי (להלן: רמי) ודמרי אלעד (להלן: דמרי). כן הוגשו לתיק אישורים חתומים בידי 18 מתוך 22 חברי קבוצת הרכישה, התומכים בכל החלטה שתתקבל על ידי חברי הועד לעניין ניתוק הקשר עם המשיב והרחקתו מהמבנה.

כפי שיפורט בהמשך, טענותיהם של יתר המבקשים בכל הנוגע לאופן התנהלותו של המשיב דומות לאלו אשר העלה אקוקה. בבקשה שהגישו ציינו המבקשים את אופן ההתקשרות עם המשיב וכן נדרשו לנסיבות הפסקת עבודתו - לשיטתם בגין הסתבכותו הכלכלית.
לבקשה צורף גם אישור בדבר הגשת תלונה על ידי אמיר כנגד המשיב בגין איומים, וכן אישור בדבר הגשת תלונה של רמי בגין איומים והסגת גבול פלילית.

מנגד, מכחיש המשיב כל הטרדה נטענת. לדבריו, ההפך הוא הנכון. מראשית הדרך עשה המשיב כדי לסייע לרוכשים ולהצלחת הפרויקט. לטענתו מדובר בכמה מחברי הקבוצה שחברו יחדיו בהגשת הליך נפל, שיסייע בידם להשתחרר מהמסגרת החוזית עליה חתמו.
לדבריו, אין ממש בטענות המבקשים לפיהם החוזה עימו בוטל, ומשכך הוא נמצא באתר הבנייה כדין וכבר רשות.

התנהלות המבקשים והפרתם את החוזה הם שגרמו להסתבכות הפרויקט ולחובות שצבר המשיב, בגין רכישות שביצע עבורו. בגינם אף הוציא מכתב המודיע על עיכוב העבודה והפסקתה עד להסרת המחדלים ביום 17.4.13. בהמשך, ביום 11.5.13, הוצא מכתב נוסף המודיע על המשך ביצוע העבודה. על כן, טענת המבקשים כי העבודה הופסקה כליל הינה שקרית. לדברי המשיב, שימושו בביטוי "נשק יום הדין" משמעו אך ורק מימוש זכותו, בהתאם להסכם עם הקבוצה, למכירת זכויות של דייר שלא שילם חובותיו כלפיו.

המשיב הכחיש כי פגע ברכושם של המבקשים וטען, כי הדבר אינו סביר כלל ועיקר, נוכח הוראת סעיף 21 א' 1 להסכם לפיה הוא אחראי על כל נזק שנגרם לדירות הרוכשים.

המשיב עמד על הנזקים העלולים להיגרם לו ולחלק מן הדיירים האחרים המבקשים שישלים את הפרויקט, במידה ויינתן צו כנגדו אשר ימנע ממנו להגיע לאתר. לדבריו, קיימים 4 רוכשים נוספים המעוניינים בהמשך עבודתו.

בשמם של דירים אלה הוגשה הודעה לתיק בית המשפט, לפיה אלה נקשרו באופן אישי עם המשיב להשלמת בניית דירותיהם וכי הם עלולים להינזק לו תתקבל החלטה לפיה יורחק המשיב מהבניין.
אציין כבר בשלב זה, כי אף שהמבקשים הגישו הודעה בכתב לתיק ואף כי בא כוחם נכח בראשית הדיון מיום 11.7.13 וטען כי מן הראוי היה לצרפם להליך, הרי שלא הוגשה בקשה מצדם להצטרף.
לא הוגש תצהיר המעיד על התקשרות אישית עם המבקש או על הנזקים העלולים להיגרם להם באופן אישי, במידה והמשיב יורחק מהבניין.
מדובר על כן בטענות בעלמא.

דיון והכרעה:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עדויותיהם ויתר הראיות אשר הוגשו לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב, ואנמק.

אשוב ואציין, כי גדרי התייחסותי למה שנחזה כסכסוך עסקי בין הצדדים מצומצמות לשאלת המניע להגשת הבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

בהתחשב באמור ובזהירות רבה לנוכח חלקיות המידע שהוצג לפניי, דומני כי יש מקום לבכר את גרסת הנתבעים בדבר סיום ההתקשרות עם המשיב על פני זו של המשיב, לפיה למעשה הוסיף לעבוד באתר גם לאחר מכן.
תימוכין למסקנה זו מצוי במספר מקורות:
ראשית, הדבר עולה מנוסח המכתב עצמו, המדבר ב"הפסקת עבודה" ולא בעיכובה עד להסרת למחדל כלשהו. עיון במכתב מעלה כי הפסקת העבודה לא הותנה בתנאי כלשהו.

שנית, למכתב צורפה המחאת הזכות שנתנה החברה לוועד לצורך המשך העבודה עם הקבלנים החל מאותו מועד. הקבלנים נתבקשו אף לשתף פעולה עם הוועד. ביטול המחאת הזכות שנשלח לאחר מכן (ת/2) לא נשלח לקבלנים כי אם לוועד, והדבר אומר דרשני.

שלישית, ממכתבו של עו"ד רונן כהן (ב"כ המשיב דאז) מיום 14.4.13, עולה כי הרקע להפסקת העבודה הינו כפי שציינו המבקשים, דהיינו –
-
החברה תפסיק את כל עבודותיה בפרויקט לאלתר
-
הרוכשים לא יהיו מחויבים לשלם לה דבר מעבר לתשלומים ששולמו עד כה וזו לא תהא מחויבת להשלים את העבודה מעבר למה שבוצע
-
הרוכשים ישלמו את החובות לספקים ולקבלנים בהתאם לרשימה שצורפה
-
הרוכשים יהיו חופשיים להשלים את הבנייה באמצעיהם על ידי פנייה לקבלן מבצע
-
לצדדים לא תהינה טענות ו/או תביעות כלשהן בגין ההסכם שנחתם

רביעית, בצד מסמכים אלה הוכח כי הוטלו עיקולים על נכסי המשיב אצל המבקשים או מי מהם ואין ספק כי אלה הקשו עליו את המשך העבודה.

כאמור, כל אלה ובנוסף העובדה שהמבקשים התקשרו עם קבלן אחר, תומכים בגרסת המבקשים ומתיישבים עמה, לפיה בשל קשיים של המשיב (קשיים אותם המשיב עצמו אינו מכחיש אף כי הוא תולה אותם במבקשים ובפרויקט), החליט המשיב להפסיק התקשרותו עם הקבוצה.

מנגד, לא שוכנעתי מהסבריו של המשיב למצב עניינים זה, ובעיקר לרקע להוצאת מכתב הפסקת העבודה, שביחס אליו אף נפלו בדבריו סתירות של ממש, שלא ניתן ליישבן.

מחד גיסא
בתשובתו לבקשה טען המשיב כי עקב אי מילוי חובותיהם של חלק מהרוכשים שלח את המכתב המודיע על הפסקת העבודה עד להסרת המחדלים שבאי תשלום על ידי הרוכשים (סע' 37 – 38 לתשובה). אולם מאידך גיסא, לא זו בלבד שגרסה זו עומדת בסתירה לאמור בכתובים עצמם, אלא שבעדותו בבית המשפט טען דבר שונה לחלוטין. בבית המשפט טען המשיב כי הוועד התקשר אליו על מנת שיחליט מה ייעשה בעניין העיקולים שהוטלו. לטענת המשיב, הוא ביקש מהוועד לכבד את העיקולים נוכח ייתרת זכות אצלם. וכך טען "
הייתה פגישה במשרדו של עו"ד גלר ב – 17.4 עם סהר קטוע ואמיר לוי, נפגשנו והם אמרו לי מה עושים? אמרתי להם שאני בונה, יש סכסוכים, יש עיקולים. הוועד הציע שעו"ד גלר יוציא לי הפסקת עבודה על מנת שלא יצטרכו לשלם למעקלים והם ישלמו ישירות לספקים צדדי ג'. גלר היה אמור להוציא מכתב ואני הייתי אמור להסכים להפסקת העבודה וממשיכים את העבודה כרגיל. רק הנוהל הוא שהם לא משלמים לחברה שלי, אלא ישירות לספקים. אמרתי להם שהם הלקוחות, הם המזמינים, אני משתף איתכם פעולה. אני אמרתי להם לשלם את הכסף, זה לא משנה לי. יבוא לי עיקול ממקום אחר, מה זה משנה לי, אבל הקבוצה מטעמים שלה, זה היה בנוכחות עו"ד גלר שיעץ לי לעקוף את העיקולים. יצא סיכום פגישה מעו"ד רונן כהן לעו"ד גלר שבהסכמה אני מפסיק את העבודה, מעביר להם העברת זכויות ושאני לא הולך נגד הלקוחות שלי, האינטרס שלי שהלקוחות שלי יקבלו את התמורה. חלקם שילמו לי מיטב כספם"

(עמ' 27 ש' 28 – עמ' 28 ש' 5).

כאמור גרסאות המשיב אינן מתיישבות זו עם זו.

בהתחשב באמור, מצאתי לדחות את טענתו כי הוסיף לעבוד באתר לאחר משלוח המכתב.

אציין בנוסף, כי אף שהוצגו חשבוניות ומסמכים אחרים בדבר התקשרויות של המשיב לצורך רכישת ציוד וכדומה עבור המבקשים, הרי שכל אלה הינם קודם למכתב הפסקת העבודה ולא לאחר מכן.

אכן, המשיב הוציא (כך לדבריו) מכתב נוסף ביום 11.5.13 בדבר המשך העבודה. ואולם, אין לפניי כל ראיה כי מכתב זה התקבל אצל המבקשים ומהי עמדתם ביחס אליו. גם בעניין זה, מהתיעוד שצורף נראה כי הקבוצה כבר נקשרה עם קבלן אחר לצורך השלמת הפרויקט ולפיכך, לכל הפחות לצורך הליך זה, ומבלי לקבוע מסמרות, אין בו משום הוכחה כי המשיב מוסיף ועובד עבור הקבוצה בשלב זה.

כפי שצוין לעיל, אין בדעתי לקבוע מסמרות ביחס להפרות החוזה בין הצדדים, שכן אין זה ההליך שלפניי. יחד עם זאת, לאור כל האמור לעיל, הרי שדין טענתו של המשיב כי הפנייה לבית המשפט באופן זה של צו למניעת הטרדה מאיימת נעשתה אך ורק לצורך קיצור דרך לשמיעת ההליך האזרחי, להידחות.



ולעיצומו של עניין –

גם בכל הקשור להטרדת המבקשים, מצאתי להעדיף את גרסאות המבקשים כפי שהושמעו לפניי על פני גרסתו של המשיב.

בחקירתו הנגדית חזר אקוקה על גרסתו מיום 30.6.13, לפיה המשיב הודיעו כי במידה ולא ישולמו כספים נוספים דברים נוראים יקרו לאתר (עמ' 13 לפרוטוקול ש' 5 – 6), ובהמשך כי דרש כספים נוספים על פני מה ששולם באינספור שיחות טלפוניות, לרבות דרך צדדים שלישיים, ואף מסר שאם לא יעשו כדבריו יהיו צפויים ל"נשק יום הדין" (ראה שם בש' 9) וכן יהיו צפויים להטרדות נוספות מקבלנים.
עדותו של אקוקה, במהלכה תיאר את אופן ביצוע ההטרדות מצד המשיב באמצעות שיחות טלפון, הותירה רושם מהימן ואותנטי ומצאתי ליתן בה אמון.

שוכנעתי כי באומרו דברים אלה ביקש המשיב להלך אימים על אקוקה, הטרידו והפר שלוותו.

בהקשר זה אבהיר, כי לא מצאתי לייחס משקל כלשהו להקלטה שתמליל ממנה הוצג לפניי, בגדרה נשמע על פי הנטען אקוקה משוחח עם אדם בשם עלי הטוען כי המשיב ניסה לשדלו לחבל במדרגות הבניין. אותו עלי לא זומן לעדות, ולפיכך עסקינן בעדות מפי שמועה.

בסע' 16 ו – 17 לתצהירו של אמיר לוי טען אמיר כי באתר הבנייה בוצעה מספר ימים קודם להגשת התצהיר השחתה זדונית, במהלכה נשברו רצפות, קרמיקות, אמבטיות ומדרגות. על פי הנטען מדובר בנזק שערכו הכספי עולה על 200,000 ₪.
בעדותו בבית המשפט אישר מבקש זה כי אין בידיו ראיה ממנה עולה שהמשיב הוא שאחראי להשחתת הרכוש באתר, ואף אין בידיו תיעוד של איומים מצידו של המשיב באמצעות הודעות טקסט.
כך, לא מצאתי לייחס משקל למסרון מיום 28.6 בנוגע לטענות בדבר הוצאת דיבה ותגובה צפויה. יחד עם זאת, מצאתי לייחס משקל לדבריו ביחס למסרון אחר אשר עותק ממנו צורף, בו נאמרו דברים אלה: "סהר למען הסדר הטוב במידה ולא ישולם... אפעיל את נשק יום הדין".

סבורני, כי בהודעה זו קיימת נימה של איום כלפי מי שהודעה זו שוגרה אליו, ובכלל בהיותו חבר הוועד, כן יש לתהות על עיתויה יום קודם לנזקים שנגרמו.

לא מצאתי לקבל את הסבריו של המשיב כי כוונתו הייתה לכך שיממש זכויות העומדות לו למכור את נכסי מי מהמבקשים, שכן אין לפניי טענה קונקרטית בדבר חובות של רכוש כזה או אחר באותם מועדים הכוללת תיעוד של הסכום שטרם שולם ונימוקיו. גם בתצהירו חסר הסבר מלא לעניין זה וההסבר שניתן, בעיקר בהתחשב בנוסחה של האמירה, אינו מספיק.

יודגש בשנית אין לפניי ראייה שהמשיב הוא שהסב את הנזקים באתר ואיש מטעם המבקשים לא טען אחרת, יחד עם זאת תיאור הסיכוי לגרימת הנזקים (אליו אדרש עוד בהמשך) כמו גם אזכורם בכתובים (ראה המייל שצורך לבקשה) ואיום אפילו מרומז בלבד בגרימתם, מטילים צד כבד על התנהלות המשיב.

במסגרת עדותו של אמיר הוצג סרטון שצולם באתר הבנייה, המתעד את המשיב מצלם את האתר כאשר הוא מצוי בתוכו. סרטון זה צולם ביום 9.7.13, היינו לאחר מתן הצו, ואף כי המשיב ידע על קיומו.
המשיב הבהיר כי הגיע לאתר הבנייה לבקשת שוטר בשל אירוע גניבה, ואף המציא לאחר הישיבה מזכר בעניין זה.
אף אם היה מקום לקבל ראיות נוספות בשלב שלאחר החקירה (ובנסיבות העניין דומני כי אין להתיר למשיב לעשות כן), לא מצאתי כי יש במזכר די. מהמזכר עצמו עולה כי המשיב עצמו הוא שהודיע למשטרה על הגניבה ואולם לאחר מכן לא טרח להגיש כל תלונה בעניין זה.
מהתיעוד שהוצג בבית המשפט לא נראה כי באותו מעמד במהלכו צילם המשיב את המבנה נכח במקום שוטר (שאולי הגיע למקום לאחר מכן או בטרם הצילום) ולא ברור מדוע מצא לנכון המשיב להימצא כך באתר הבנייה ולצלמו חרף הצו שניתן.

בנסיבות העניין, ומשלא הוכח כי כלים של המשיב נמצאים במקום ומשלא הוגשה תלונה על גניבה, התרשמתי כי מדובר בפרובוקציה מצידו של המשיב.

בנוסף לאמור לעיל, מצאתי ליתן אמון מלא בעדותו של המבקש 4 - דמרי. מעדות זו, המחזקת את טענות יתר המבקשים ותומכת בהן,
עולה כי המשיב נקט הטרדה מאיימת כלפי המבקש.

דמרי הפנה להודעת טקסט בה כתב לו המשיב כי: "לאור חוב כספי שיש לחברה אין לי אחריות על הדירה שלך יותר ואין לך אישור כניסה עד להודעה חדשה".

לדבריו, בהמשך שלח לו המשיב הודעה נוספת בה נכתב: "אין לך יותר שמירה על הדירה שלך, כל נזק הינו באחריותך".

לאחר שליחת הודעות אלה, כך הוסיף וטען דמרי, התקשר אליו המשיב ואמר לו: "יש כל מיני נזקים בדירות, יכולים להיות כל מיני נזקים, שבירה או ליצוק מלט בצנרת שאז כל הבניין מתפוצץ לכם בפני
ם".

המשיב הציג לבית המשפט תמונות בהן תועד הנזק אשר נגרם לדירתו (ת/1).

סבורני, כי יש ממש בטענות המבקש, לפיה המדובר בהודעות המגלמות בתוכן איום מרומז לפגיעה ברכושו וברכוש יתר חברי הקבוצה.

לדברי המבקש, לאחר שגילה את הנזקים שנגרמו לדירתו, הוא ואחד מחברי הקבוצה בשם סהר התקשרו למשיב וסיפרו לו כי הבחינו בנזקים בבניין אך לא סיפרו על הנזק שהתגלה באמבטיית דירתו של דמרי. חרף האמור, המשיב ידע לציין בפני
הם כי נגרם נזק לאותה אמבטיה (עמ' 24, שורות 4-6) והדבר אומר דרשני.

יתרה מכך, בהמשך עדותו, טען דמרי כי חודש וחצי עובר למועד הדיון, עת הגיע המשיב לאתר בכדי לקחת ציוד מהאתר, הוא פנה אליו ואמר: "אני אמרר לך את החיים, לך ספציפי, אני יהרוס את החיים" (עמ' 24, שורות 12-13).

אין ספק כי השמעת דברים אלה כלפי דמרי מהווה הטרדה מאיימת, ודי למעשה בכך כדי להביא לקבלת את הבקשה.

במסגרת עדותו, למעשה לא הכחיש המשיב כי נגרמו נזקים לבניין אף כי הכחיש כל קשר לאלה.

כאמור, לא הובאה בפני
י כל ראיה אשר יש בה כדי לבסס את אחריותו של המשיב לפגיעות אלה באופן ישיר, אם כי, הדעת אינה נוחה מאופן התנהלותו ומסמיכות גילוי הפגיעות לאיומים המרומזים אשר הושמעו מפיו, ואשר אותם לא הכחיש.

מלבד הכחשותיו הכלליות בדבר איומים או הטרדות כלפי המבקשים לא נשמעו מפיו הסברים על האמירות המפורשות שהשמיע כנזכר לעיל הן בכתב והן בע"פ ובראשן התבטאויותיו כלפי דמרי.

די באמור כדי לקבל את הבקשה.

לא מצאתי כי העובדה שהמבקשים או חלקם נפגשו עם המשיב בכדי לנסות להגיע לפתרון המחלוקת בדרכי נועם, יש בה כדי לשמוט את הבסיס מתחת לבקשתם. הניסיון לפתור את הסכסוך בדרכי שלום אינו מעיד כי הטרדה לא הייתה.

לאור המסכת העובדתית הקשה אשר נפרשה בפני
י מצאתי כי יש מקום במסגרת הצו אף למנוע מן המשיב מלהיכנס לאתר הבנייה אליו מגיעים המבקשים מעת לעת ובו מצוי רכושם
בהקשר זה אציין כי לא מצאתי לקבל את טענת המשיב לפיה מתן צו אשר יאסור עליו להיכנס לאתר, עלול להביא לפגיעה כלכלית קשה בו או ביתר הרוכשים.
במידה והמשיב סבור כי ההסכם שבינו ובין הצדדים עומד בתוקפו הרי שפתוחה בפני
ו הדרך לבקש אכיפתו במסגרת הליך משפטי. לחלופין יפעל בדרכים חוקיות לביצוע העבודה שלא על ידו.

איני מקבלת את הודעת אותם רוכשים נוספים המיוצגים על ידי עו"ד מאור, שאף שנכח בהליך וטען כי ראוי היה לצרף לו את מרשיו, לא ביקש לצרפם, נמנע מהגשת תצהיר או חוזה המעיד על התקשרות אישית של מרשיו עם המשיב, ולא טרח להבהיר מה נזק ייגרם להם בנסיבות העניין אם בכלל.

על יסוד כל האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה.

אני מאריכה את תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת שניתן ביום 30.6.13
וזאת עד ליום 1.11.13

בשולי הדברים אציין כי ביום 29.7.13 הגיש המשיב בקשה לצירוף סרטון וידאו כראיה נוספת בתיק. על פי הנטען בבקשה בסרטון תיעוד כי לא נגרם נזק לדירתו של אקוקה.

לאור העובדה שממילא קבעתי שלא הוכח כי המשיב הוא שגרם לנזקים הנטענים במבנה, לא מצאתי מקום להתיר הגשת ראיות נוספות בשלב זה.
מטעם זה אף צורך להידרש לאמור בתגובה על הראיות הנוספת שצורפו אליה.


המשיב ישא בהוצאות המבקשים בגין הליכים אלה בסך של 3,000 ₪





ניתנה היום, ל' אב תשע"ג, 06 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.








הט בית משפט שלום 59878-06/13 אושרי אקוקה, לוי אמיר, לוי רמי ואח' נ' גבריאל רז (פורסם ב-ֽ 06/08/2013)